התייעצות לא מצליחה לאהוב אותה

מונולוג · 17/9/24

נכתב ע"י עדי זהב:
יש לי ילדה בת 3.4 מתוקה, חברותית, מלאת אהבה, טובת לב, רגועה ושמחה ב"ה
יש לה המון קשיים התפתחותיים מינקות, (מטופלים כמובן), והיא מתמודדת עם הרבה אתגרים.

אני מרגישה קושי ענק לאהוב אותה, אני כועסת עליה המון,

בגלל הקשיים כל הזמן נשפך לה/נופל לה/נופלת/מתלכלכת/נתקעת
אציין כי עם שאר האחים/יות אני אמא חמה, זורמת, אוהבת, מביעה, וכן היא ממש לא הבכורה.
לא מרגישה שהנתינה לה מולידה אצלי אהבה, אני נותנת לה בלי סוף, דואגת לה, גם במובן פיזי וטכני, וגם נפשית משתדלת מאד (לא כ"כ בהצלחה)
קשה לי לחבק אותה, כי תמיד יש לה נזלת וזה מרגיז אותי, ועד שאני מנגבת לה כבר יוצא הטעם, וזה לא ספונטני.

(אני חושדת שהכעס שלי עליה יוצא כי היא כביכול לא מספיק מושלמת ופוטוגנית)

אשמח לעצות, או הכוונה, בעיקר מכאלה שחוו/חווים דחיה/כעס מילד מסוים.
תודה

אנא, אל תשפטו.
מי שלא מכיר או שמזדעזע, באמת אין צורך להגיב.
האשכול נכתב בכאב גדול,
לא מעונינת בהטפות מכל סוג, או בתיאור הנזק שנגרם לילדה חלילה.

יקרה,
ממליצה לך מאוד לקרוא את הספר 'ילדה נוף' של הסופרת המוכשרת רותי קפלר,
ספר חובה בעיני לכל אמא, ועוד יותר לאמא אשר מתמודדת עם הנ''ל
בטוחה שתמצאי הרבה נקודות הזדהות עם גיבורת הסיפור ותקבלי כח!

קולמוס בודד · 17/9/24

נכתב ע"י עדי זהב:
יש לי ילדה בת 3.4 מתוקה, חברותית, מלאת אהבה, טובת לב, רגועה ושמחה ב"ה
יש לה המון קשיים התפתחותיים מינקות, (מטופלים כמובן), והיא מתמודדת עם הרבה אתגרים.

אני מרגישה קושי ענק לאהוב אותה, אני כועסת עליה המון,

בגלל הקשיים כל הזמן נשפך לה/נופל לה/נופלת/מתלכלכת/נתקעת
אציין כי עם שאר האחים/יות אני אמא חמה, זורמת, אוהבת, מביעה, וכן היא ממש לא הבכורה.
לא מרגישה שהנתינה לה מולידה אצלי אהבה, אני נותנת לה בלי סוף, דואגת לה, גם במובן פיזי וטכני, וגם נפשית משתדלת מאד (לא כ"כ בהצלחה)
קשה לי לחבק אותה, כי תמיד יש לה נזלת וזה מרגיז אותי, ועד שאני מנגבת לה כבר יוצא הטעם, וזה לא ספונטני.

(אני חושדת שהכעס שלי עליה יוצא כי היא כביכול לא מספיק מושלמת ופוטוגנית)

אשמח לעצות, או הכוונה, בעיקר מכאלה שחוו/חווים דחיה/כעס מילד מסוים.
תודה

אנא, אל תשפטו.
מי שלא מכיר או שמזדעזע, באמת אין צורך להגיב.
האשכול נכתב בכאב גדול,
לא מעונינת בהטפות מכל סוג, או בתיאור הנזק שנגרם לילדה חלילה.

לא מצליחה לאהוב אותה?!אין לך אהבה גדולה מזו ! המלצתי למנף את התסכול

DvoraVidman · 17/9/24

נכתב ע"י עדי זהב:
יש לי ילדה בת 3.4 מתוקה, חברותית, מלאת אהבה, טובת לב, רגועה ושמחה ב"ה
יש לה המון קשיים התפתחותיים מינקות, (מטופלים כמובן), והיא מתמודדת עם הרבה אתגרים.

אני מרגישה קושי ענק לאהוב אותה, אני כועסת עליה המון,

בגלל הקשיים כל הזמן נשפך לה/נופל לה/נופלת/מתלכלכת/נתקעת
אציין כי עם שאר האחים/יות אני אמא חמה, זורמת, אוהבת, מביעה, וכן היא ממש לא הבכורה.
לא מרגישה שהנתינה לה מולידה אצלי אהבה, אני נותנת לה בלי סוף, דואגת לה, גם במובן פיזי וטכני, וגם נפשית משתדלת מאד (לא כ"כ בהצלחה)
קשה לי לחבק אותה, כי תמיד יש לה נזלת וזה מרגיז אותי, ועד שאני מנגבת לה כבר יוצא הטעם, וזה לא ספונטני.

(אני חושדת שהכעס שלי עליה יוצא כי היא כביכול לא מספיק מושלמת ופוטוגנית)

אשמח לעצות, או הכוונה, בעיקר מכאלה שחוו/חווים דחיה/כעס מילד מסוים.
תודה

אנא, אל תשפטו.
מי שלא מכיר או שמזדעזע, באמת אין צורך להגיב.
האשכול נכתב בכאב גדול,
לא מעונינת בהטפות מכל סוג, או בתיאור הנזק שנגרם לילדה חלילה.

בלת"ק.

ממש ממש ממש ממליצה לפנות להתייעצות עם פסיכולוגית, וכמה שתעשי את זה יותר מוקדם תרוויחי.
יש שירות 'דלת פתוחה' ברוב העיריות. ייעוץ עם פסיכולוגים/יות (הדרכת הורים) בתשלום סמלי ממש או פחות מזה.

מירי עוס · 17/9/24

נכתב ע"י DvoraVidman:
ממש ממש ממש ממליצה לפנות להתייעצות עם פסיכולוגית, וכמה שתעשי את זה יותר מוקדם תרוויחי.
יש שירות 'דלת פתוחה' ברוב העיריות. ייעוץ עם פסיכולוגים/יות (הדרכת הורים) בתשלום סמלי ממש או פחות מזה.

זה אכן מענה מקצועי.
אך לרוב בדלת פתוחה המענה הוא לכ5מ מפגשים.
נראה שכאן צריך עבודה יותר ארוכת טווח.
לכן מומלץ לפנות למרכז הורים וילדים בגיך הרך, שם הטיפול הוא לכשנה/שנה וחצי.
בב"ב רוב הטיפולים נעשים בסטינג דיאדי, לרובם יש ידע בטיפול CPP.

שבת היא מקור הברכה · 17/9/24

נכתב ע"י עדי זהב:
אני נותנת לה בלי סוף, דואגת לה, גם במובן פיזי וטכני, וגם נפשית משתדלת מאד (לא כ"כ בהצלחה)

נכתב ע"י עדי זהב:
אשמח לעצות, או הכוונה, בעיקר מכאלה שחוו/חווים דחיה/כעס מילד מסוים.
תודה

אנא, אל תשפטו.
מי שלא מכיר או שמזדעזע, באמת אין צורך להגיב.
האשכול נכתב בכאב גדול,
לא מעונינת בהטפות מכל סוג, או בתיאור הנזק שנגרם לילדה חלילה.

משני הציטוטים הללו אפשר להבין שבאמת אכפת לך.
אני רק יכולה לומר שאני מעריכה אותך מאוד. את נשמעת אמא לתפארת.
בטוחה שהילדה מרגישה שלאמא שלה אכפת ממנה, וזה המון ( הרבה ילדים לא מרגישים את זה)

עדי זהב · 17/9/24

נכתב ע"י קומבינה:
הלחץ הזה של "אני חייבת לאהוב אותה, היא תגדל עם חסכים, אני מפסידה זמן חשוב"

וואו ממש מדויק!

נכתב ע"י R555:
אני אתפלל עלייך חזק

תודה יקרה, ריגשת ממש

נכתב ע"י The Music Princess:
אלעד/מודיעין עילית

תודה, באמת פחות אפשרי

נכתב ע"י מירי עוס:
את אמא יקרה ומדהימה. שמוכנה להסתכל לבפנים, לא מטאטאת ובעיקר כנה מאוד, ורוצה לקבל עזרה.
רוצה לשתף אותך שאת לא האמא היחידה שחווה קשיים ביכולת להתחבר ולאהוב את הילדים. זה קורה להורים, ברמות כאלה ואחרות, אבל קורה(אגב, קורה להרבה עם הורים לילדים עם קשיי התפתחות/פגות וכו). ושזה קורה זה באמת כואב ומייסר מאוד. אבל לא אומר דבר על יכולת האימהות שלך.
כעוצמת הייסורים והכאב שלך, את יכולה ללמוד על עוצמת האכפתיות שלך כלפי הבת שלך.

כותבת כעו"ס קלינית, עם התמחות בגיל הרך.

תודה על התגובה המקצועית והמפורטת שלך, מאד עוזר, ממקד ומועיל!

תודה לכולם על ההשתתפות והיעוץ,
התלבטתי המון אם לפתוח את הנושא, ואני שמחה שפתחתי.
אפילו עצם השיתוף זה כבר הקלה... והתגובות נותנות המון!
מעריכה כל תגובה ותגובה.

נ.ב. משתפת שהיום היה לי קל יותר מולה, זה מדהים שההכלה לרגשות שלי והחמלה גם כלפיי, עזרה לי בצעד הראשון.

R555 · 17/9/24

את פשוט מדהימה אין לי מילה נוספת מעריצה אותך אישה אמיצה ואמא אכפתית!! ברור לי שיהיה לך טוב ונחת מיוצאי חלצייך!! בעזרת ד' יתברך!!

♥

נכתב ע"י עדי זהב:
נ.ב. משתפת שהיום היה לי קל יותר מולה, זה מדהים שההכלה לרגשות שלי והחמלה גם כלפיי, עזרה לי בצעד הראשון.

Take it Easy · 17/9/24

נכתב ע"י מירי עוס:
זה אכן מענה מקצועי.
אך לרוב בדלת פתוחה המענה הוא לכ5מ מפגשים.
נראה שכאן צריך עבודה יותר ארוכת טווח.
לכן מומלץ לפנות למרכז הורים וילדים בגיך הרך, שם הטיפול הוא לכשנה/שנה וחצי.
בב"ב רוב הטיפולים נעשים בסטינג דיאדי, לרובם יש ידע בטיפול CPP.

איך אפשר ליצור איתם קשר?

קולמוס בודד · 17/9/24

נכתב ע"י מונולוג:
יקרה,
ממליצה לך מאוד לקרוא את הספר 'ילדה נוף' של הסופרת המוכשרת רותי קפלר,
ספר חובה בעיני לכל אמא, ועוד יותר לאמא אשר מתמודדת עם הנ''ל
בטוחה שתמצאי הרבה נקודות הזדהות עם גיבורת הסיפור ותקבלי כח!

קצת מיהרתי עכשיו אשמח קצת להרחיב
אז קודם כל ברור ברור שישנה אהבה אחרת מהיכן התסכול מה אפשר לעשות?
לדעתי המהלך הוא כזה אדם מורכב משכל רגש וחוש אמנם גם לשכל ולרגש יש חוש משלה ם הכוונה במילה חוש היא נקודת המפגש עם הדבר לדוגמא כשהרגש נפגש עם משהו מציק הוא חש כעס אף שברור שעולם הרגש הרבה יותר עמוק ורחב מהתחושה הראשונית
בקיצור החוש מתבטא במגע המיידי עם הדבר
והתכונה הכי בסיסית של החוש היא אפס מודעות לתהליכים כמו שאדם אוכל החוש מבטא רק את הטעם והחוש לא מחשבן את הלפני ואחרי כלומר האם האוכל בריא לי הם הוא יכביד עלי אחרי כן וכו
ואלו שכן מחשבנים זה אומר שהם פיתחו תפיסה יותר נכונה לגבי התפקיד של האוכל
הבעיה בתיאור שלך הוא כפי שאני מבין אותו היא בנקודה הזו כלומר משמעות מרכזית לתחושה ולנקודת המפגש עצמה ללא הלפני ואחרי
והפתרון הוא לענ"ד הוא לעבוד על התפיסה זאת אומרת שלב ראשון להתבונן בצורה מופשטת כביכול אין לזה קשר אלייך על המושג אמא לבת מהבחינה התורנית הרגשית והשכלית עם המתנות והמחוייבויות בזה ולאחר שהתגבשה לך תאוריה והבנה במושג להתחיל להסתכל על המציאות מבעד לתפיסה הזו ואף לפעול על פי
אמנם זהו תהליך ארוך אך השינוי מובטח ועוקר את הבעיה מהשורש
(מבוסס על רמח"ל ורבינו יונה במשלי והגר"א שם)
אגב כל טיפול בנושא הזה לדעתי יהיה חיקוי למוצע במקורות

מירי עוס · 17/9/24

נכתב ע"י Take it Easy:
איך אפשר ליצור איתם קשר?

037707391
יש לקחת בחשבון זמני המתנה.

Take it Easy · 17/9/24

נכתב ע"י מירי עוס:
037707391
יש לקחת בחשבון זמני המתנה.

את מדברת על מרכז להורים וילדים, ולא דלת פתוחה, נכון?
איזה שירותים הם נותנים? והאם בתשלום?

מירי עוס · 17/9/24

נכתב ע"י Take it Easy:
את מדברת על מרכז להורים וילדים, ולא דלת פתוחה, נכון?
איזה שירותים הם נותנים? והאם בתשלום?

נכון.
נותנים מענה עבור הורים וילדים בגילאי 0-6.
המענה נתפר למשפחה לפי צריכה ויחד איתה.
בגדול, טיפולים דיאדיים, משפחתיים, הדרכות הורים וטיפולים פרטניים. מענה נוסף הינו קבוצות.
השירות הוא ללא תשלום, וניתן במימון של עיריית ב"ב ותוכנית 360.

מאב · 17/9/24

אכתוב כאחת שמלווה כזה מקרה מקרוב.
א) יש מתנה משמים שנקראת "חן", בכל יום בברכות השחר כל אחת מתפללת "ותננו היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים", וכן בברכת המזון "ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם", אותו חן זה מתנה משמים, שאי עינייך וראי את כל מי שמסתובב בעולמנו יש מי שיש לה את זה ויש מי שאין לה את זה... כאן המקום להתפלל.
ב) אותו ילד/ה /איש/ה מסכנ/ה שלא קיבלה את המתנה הזאת, מעבר לקושי שאת חווה באופן אישי כלפיה, היא חווה מכל הסביבה, בגן קשה לה למצוא חברות ובהמשך לגיל ביה"ס ואפילו אח"כ, , אחרי מודעות לקושי המתמשך הקשר עם ילדה כזאת ועם כל אחת אחרת כזאת הקשר יכול להגיע ממקום של שליחות (אפשר לנסות ולרומם עוד אחת חסרת חן כזאת וממילא זה ישפיע גם על הגישה לילדה).
ג) המון פעמים קושי לקבל התנהגות או פאשלות אצל ילדים זה דווקא בדברים שלהורים עצמם גם היה קשה או עדיין קשה בזה, ההורים מקווים שהם יסבלו וזהו, אח"כ הם רואים שהמורשת ממשיכה... מה שגורם לכעס על הילד "למה אתה כמוני?" וכאן המקום להבין את הילד, הי נכון שהוא משקף אותך ולכן זה מעצבן אותך, אבל מה הוא אשם בזה? לפעמים תובנה כזאת יכולה לעזור.
ולא, אני לא כותבת את זה ממקום של שיפוט חלילה אלא ממסקנות שהגעתי אליהם מניסיון אישי, מקווה שעזרתי או לפחות הצפתי נקודות למחשבה.

rami swisa · 18/9/24

לפני כל הטיפולים, הא"ב להוריד 90 אחוז מהדרישות והציפיות מהילדה, ברור שזה קשה במיוחד שכבר מורגלים בזה, להפסיק לגמרי לבקר ולהעיר לפחות שבועיים, אח"כ אפשר לדרוש ברוגע רק מספר פעמים ביום בלבד ולא כל הזמן תעשי, תורדי , תשבי יפה תקנחי את האף מה לא מפריע לך (ברור שזה לא אמור להפריע לה, היא בת 3) למה כך ולמה כך, מה עשית וכו' וכו', צריך להפסיק להסתכל על הילדים מהמבט שלנו אלא מהמבט שלהם עם ההכוונה שלנו ("ע"פ דרכו"). מה שמפריע לנו- קצת מים קרים נשימה עמוקה, לנקות, ולהמשיך הלאה בלי דיבורים וציפיות, זה יעבור.
התחלה מצידך והיא הקשה צריכה להפוך להרגל וטבע. תוך כדי לבדוק ולהפנים שבאמת רוב הדרישות מהילד וההערות בכלל לא מתאימים לגילו והם מוגזמות מצד עצמם ומצד הכמות, אם תתחילי לעבוד במקום עבודה וכל רגע יעירו לך אפ' ברוגע (מה שלא קורה בבית) תוך יומיומיים כבר תעזבי כי אי אפשר לעמוד בכל הדרישות מיידי ואותו יום, כמובן לא באתי לבקר או להוכיח רק להעמיד מציאות שנמצאת ברוב הבתים בעולם, וכמובן לא מחפשים כרגע למה הגענו למצב הזה, ושהילדה כזו... ולכן וכו', אחרי הכל זה נסיון שלנו וכדי לחנך אותנו תוך כדי חנוך של המחונך שהופקד בידנו, הרבה פעמים דורשים מהילד מה שאנחנו באמת לא אבל זה כבר עניני חינוך.
הדגשתי את ענין הדרישות וההערות דוקא כי עם הזמן נאבד לנו הפרופרציות וזה מה שגורם ליחסים הלא טובים בין הורים לילדיהם, ואז מתפתח קושי להתחבר אליהם, כי כל אחד שכל היום מעירים לו ומצפים ממנו ואינו עומד בדרישותינו וציפיותינו נהפך לסוג של אויב או אדם מרוחק ממנו, ואז זה גם גורר את ההיפך ממה שאנו רוצים, והבעיות הרגשיות של חוסר החום ואהבה מצד ההורים (שזה הכי חשוב לילד) גורמות בעיות התנהגותיות ועוד ועוד כפי שתיארת.
בקיצור צריכים לשנות את 'התפיסה', קו מחשבה חדש, להחליף את המשקפיים שבהם אנו מסתכלים על הילדים, זה לא אותם משקפיים שמסתכלים על עצמינו.
זה הא"ב,
השלב השני לאחר הסרת המונע.
כיצד להתחבר שוב לילדה ולאהוב אותה? כידוע אהבה תולדת נתינה, מה שעושים ממילא למען הילדים שזה המון, לעשות זאת עם מבט של הענקה שיהיה לה טוב, ולא כי אנחנו חייבים והיא מוטלת עלינו כעול. לאחר מכן, עצה ששמעתי, בזמן שהילדה ישנה שזה הזמן הכי טוב והכי רגוע, לתת לה חיבוק, נשיקה לכסות אותה להתבונן בה קצת בזמן שהיא ישנה, בהתחלה זה ממש לא טבעי וקשה אבל זה מוליד בחזרה את הרוך והחום (וגם הילדה מרגישה את זה מתוך שינה), בשלב הבא לתת חיוך מילים טובות על הדברים הקטנים שהיא כן עושה טוב להעלים עין מהלא טוב, לשבח, לקנות איזה דבר קטן סתם באמצע היום לאחר חזרה מהעבודה כי חשבתי עלייך, להכין לה משהו טעים על משהו ש'בטעות' עשתה טוב, או כי סתם אני אוהבת אותך. כל זה יוליד בחזרה את האהבה הטבעית שכעת נמצאת בהסתר אצלך. זהו פתח למחשבה מנסיון. ובדר"כ זה פותר את רוב הבעיות קצת קשה אבל שווה.
וכמובן הרבה תפילות עלייך ועל ילדייך.
בהצלחה

tmr · 18/9/24

@עדי זהב
זה נכתב מעצמו. הייתי חייבת
מעריכה כל מילה שלך
סדקים בחול

נעגל וואסער · 18/9/24

נכתב ע"י כתב עט:
מטפלת רגשית.
מטפלת בשיטה לא כ"כ מוכרת- TAT.
את לא צריכה לפנות דווקא לטיפול כזה.
אני ספציפית הכרתי אותה אז פניתי אליה לעזרה כי אין דרך אחרת, לדעתי, להתגבר על זה לבד.

טאטא? של ברכי ובתיה???

שני שמר · 18/9/24

מצטרפת לכל הממליצות על טיפול דיאדי...
יש לי שם של משהי מעולה, אם רלוונטי לך, אני אבקש ממנה אישור לפרסם....

ובנתיים, רק חיבוק ותסמכי על עצמך..... השורות שכתבת יוכיחו.

נעגל וואסער · 18/9/24

אוהבים אותך!!!!
אני רק חושבת כמה מתוכינו התחזקנו מהדברים שלך!! לעשות ק"ו לעצמינו!
את מלכה!!

כתב עט · 18/9/24

נכתב ע"י שני שמר:
מצטרפת לכל הממליצות על טיפול דיאדי...
יש לי שם של משהי מעולה, אם רלוונטי לך, אני אבקש ממנה אישור לפרסם....

ובנתיים, רק חיבוק ותסמכי על עצמך..... השורות שכתבת יוכיחו.

אם באזור ירושלים אשמח שתבררי לי.