אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
שימו לב! הפעם התקציר הוא רק על הפריטים הנוגעים לפרק זה.

בהווה, 2175:

איפשהו בעולם: סוניל נוסע לעתיד ונזכר שהוא ירוק. האפורים מגיעים והוא מתחזה לקוונדרט שלהם. הוא חוזר למעבדה ופוגש את מניגלור, שמספר את סיפורו. האפורים רוצים את עזרתו של סוניל, וחוטפים אותו אליהם. הקרב מתחיל, ובו הנרקלין חושף את זהותו, ויורה במניגלור לאחר שסירב לו. מניגלור מתעורר ומגלה שניצל לבינתיים, ההם יוצאים למסע חיפוש אחר הנרקלין.

#68

"תשמע חמוד, לאחרונה יש אנשים רעים שרודפים אחרינו ומנסים להרוג אותי. אין לנו זמן להילחם, אנחנו צריכים לברוח".

"די אבא!", התעצבן יאביל, "אני יודע שאתה סומך עלי, אבל אתה מתנהג איתי כמו לילד קטן!"

הנרקלין נאנח, "יאביל ניקולייב דוהן, אני מבקש ממך להירגע. אני מבין שמפריע לך איך שאני מתנהג איתך, אבל עכשיו אין לנו זמן לשטויות כאלה. מנסים להרוג את אבא שלך".

"בסדר, אני אנסה, למרות שזה יהיה לי טיפה קשה", אמר יאביל, "אז יוצאים?".

"אני יוצא", השיב הנרקלין, "אתה תישאר פה ותתחבא. בך הם לא יפגעו, הם לא מכירים אותך".

"אבל לבד לי פה, ומפחיד", לחש יאביל, "אני רוצה לבוא איתך".

"הסתדרת עד עכשיו לבד", הביט הנרקלין בעיניו של בנו, "אני חושב שתוכל להסתדר כאן עוד קצת זמן בלעדי".

"די!", גופו של יאביל רטט בחוסר שליטה, "אני רוצה לבוא. אתה לא לוקח אותי בגלל שאני לא ילד רגיל, ואתה חושב שאולי יקרה לי משהו רע בדרך, אבל אני אשמור על עצמי. אני מבטיח".

"יבי, כבר אמרתי לך אלף פעמים, זה שאתה לא ילד רגיל, לא אמור להשפיע עליך בכי-הוא זה", הרגיע הנרקלין, "אבל בלי קשר, אם אתה כל כך מתעקש אז בסדר, אני אקח אותך אתנו...".

אנחה נוספת נפלטה מפיו של הנרקלין, יאביל חייך.

כעבור מספר דקות, שקט ריקני ושומם כבר שרר במקום, מורה על הליכתה של הקבוצה למקום אחר...
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
שימו לב! הפעם התקציר הוא רק על הפריטים הנוגעים לפרק זה.

בהווה, 2175:

איפשהו בעולם: סוניל נוסע לעתיד ונזכר שהוא ירוק. האפורים מגיעים והוא מתחזה לקוונדרט שלהם. הוא חוזר למעבדה ופוגש את מניגלור, שמספר את סיפורו. האפורים רוצים את עזרתו של סוניל, וחוטפים אותו אליהם. הקרב מתחיל, ובו הנרקלין חושף את זהותו, ויורה במניגלור לאחר שסירב לו. מניגלור מתעורר ומגלה שניצל לבינתיים, ההם יוצאים למסע חיפוש אחר הנרקלין.

#69

"טוב, פה הם היו לפני ממש לא הרבה זמן", לחש הדראן למניגלור, "אנחנו מתקדמים".

סוניל עמד בצד, מפוחד אך נחוש, "מניגלור, הדראן", אמר לשניים, "זה לא נראה לכם טיפה מסוכן. אולי זו איזושהי מלכודת של מה - שמו?".

"סמוך עלי, זאת לא נראית לי מלכודת", השיב מניגלור בביטחון, "אין להם זמן להכין לנו מלכודות, הם עסוקים במנוסה. מתקדמים, אתה בא?".

"כן", הכריז סוניל ברטט מה, "אבל אם יקרה לכם משהו, אל תאמרו שלא הזהרתי".

"די, סוניל", הניף מניגלור את ידו בביטול, "מאז שהנרקלין חשף בטעות שאתה מחופש, נהיית לנו יותר מדי פרנואיד. אתה צריך להבין שהם מפחדים מאיתנו יותר משאנחנו מפחדים מהם".

סוניל הנהן לאות אישור, והם המשיכו לפי העקבות הזעירים אותם השאירו האפורים בחוסר שימת לב, מניגלור בא לרדת בפתח סתרים קטן שמצא בסוף המסדרון.

"עצור!, קרא אליו סוניל שנייה לפני שירד, "אל תיכנס, אותך הם מחפשים כאן הכי הרבה, אתה טרף טוב בשבילם. הדראן ואתה תישארו פה ליתר ביטחון, ואני ארד למטה. אל תדאגו, יש לי תוכנית".

סוניל ירד באיטיות סוגר אחריו את הפתח הקטן. הוא פסע במדרגות קטנות, ממשיך לתור בכל אותה העת אחר מלכודות אפשריות.

האור נדלק. סוניל מצמץ בבהלה, מסונוור מהקרניים הלבנות המכוונות לעברו, אך בין רגע התעשת. עשרות אפורים עמדו לפניו, מביטים בו לרגע בתמיהה, ושנייה לאחר מכן, מתחילים לרוץ לעברו.

לאחר שהתקרבו מעט, סוניל לחץ על כפתור נסתר בדש בגדו, הופך להיראות אפור לכל דבר ועניין. הוא ניצל את שניית ההלם והבלבול, וחמק במהרה למעלה, משאיר את האפורים מותשים ונבוכים.

"הו, סוניל", קידם הדראן את פניו בשמחה, "מה קורה?".

"זה... זה הנרקלין", התנשף סוניל, "הוא שם".
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
שימו לב! הפעם התקציר הוא רק על הפריטים הנוגעים לפרק זה.

בהווה, 2175:

איפשהו בעולם: סוניל נוסע לעתיד ונזכר שהוא ירוק. האפורים מגיעים והוא מתחזה לקוונדרט שלהם. הוא חוזר למעבדה ופוגש את מניגלור, שמספר את סיפורו. האפורים רוצים את עזרתו של סוניל, וחוטפים אותו אליהם. הקרב מתחיל, ובו הנרקלין חושף את זהותו, ויורה במניגלור לאחר שסירב לו. מניגלור מתעורר ומגלה שניצל לבינתיים, ההם יוצאים למסע חיפוש אחר הנרקלין.

#70

"טוב, חברה'", נשך מניגלור את שפתיו, "נראה לי שהגיע הזמן לספר לכם את האמת".

"מה קרה?", הביט בו הדראן במבט מודאג, "יש משהו שאנחנו צריכים לדעת?".

מניגלור הנהן. "משהו גדול", אמר ברעד, "אולי יותר מדי גדול".

"נו, מניגלור", דחק בו סוניל, "מה אתה מלחיץ אותנו רגע לפני הכניסה? מה הבעיה לדבר כבר?!".

מניגלור לא ענה. עיניו הביטו בהם באימה.

"שחרר", אמר סוניל, "אנחנו איתך".

"טוב", שאף מניגלור אוויר לתוך קרבו, "המסמך אצלי".

"מסמך D?", תמה הדראן, "מה הוא עושה אצלך? איך בכלל מצאת אותו?".

"יום אחד", השיב מניגלור, "ראיתי אותך פותח כספת סודית ומציץ במשהו הנראה כמו קובץ של דפי נייר מיושנים. הסתקרנתי, ולאחר שהלכת, תחחתי את הכספת, וראיתי שם את מסמך D. החזקתי אותו לשנייה בין ידי, וברגע שבאתי להחזיר אותו למקומו, לפתע חזרת לשם, ולכן החבאתי אותו במהירות אצלי. הבטחתי לעצמי שמיד שכשתצא אני אחזיר אותו לך, אבל אז התחילו עוד בלגנים עם האפורים, וכך הוא נשאר אצלי".

"ואיפה הוא עכשיו?", שאל הדראן בזעם מה.

"הנה", מניגלור הוציא למול עיניהם ההמומות את הדפים, "קח".

הדראן לקח במהרה את המסמך מידיו של מניגלור, פניו מהורהרות. "לא נוכל להיכנס עם המסמך", אמר לפתע, "הנרקלין ואנשיו בוודאי ימצאו אותו".

"להשאיר אותו כאן, גם לא שייך", הצטרף סוניל לדיון, "יש לך אולי רעיון אחר?".

"לי יש", אמר מניגלור לפתע, "אבל אני קצת חושש ממנו".

"תאמר אותו לנו, ואנחנו כבר נשפוט אותו", הביט בו הדראן.

"נשרוף אותו".
 
נערך לאחרונה ב:

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
שימו לב! הפעם התקציר הוא רק על הפריטים הנוגעים לפרק זה.

בהווה, 2175:

איפשהו בעולם: סוניל נוסע לעתיד ונזכר שהוא ירוק. האפורים מגיעים והוא מתחזה לקוונדרט שלהם. הוא חוזר למעבדה ופוגש את מניגלור, שמספר את סיפורו. האפורים רוצים את עזרתו של סוניל, וחוטפים אותו אליהם. הקרב מתחיל, ובו הנרקלין חושף את זהותו, ויורה במניגלור לאחר שסירב לו. מניגלור מתעורר ומגלה שניצל לבינתיים, ההם יוצאים למסע חיפוש אחר הנרקלין.

#71

"לשרוף אותו?!", זעק סוניל, "תגיד לי, השתגעת?!".

"לא, לפחות לבינתיים, שמחתי", השיב סוניל, "אבל תחשוב רגע, זה הפתרון היחיד שיש לנו. גם אני חושש, ולא פחות ממך. אבל תראה, יש פה אח קטנה, נוכל להדליק אותה ולשרוף את המסמך".

"אח?", תמה סוניל, "מה, אנחנו בימי הביניים? אפשר להדליק אותו עם קרן לייזר קטנה וזהו!".

"אתה יודע מה אומרים", לחש מניגלור לפתע, "האפר מתפזר לארבעת הרוחות...".

"וביום אוכלים שלוש ארוחות", אמר סוניל בזעם, "נמאס לי מכל הפתגמים הטיפשיים האלה שדוחפים לנו בספרים: מבחוץ נראים מלאי משמעות אבל מבפנים הם חלולים כמו נואד נפוח. תשרוף את המסמך כבר".

"והיזהר מלהבה המביאה תהפוכות".

"מה?".

"לא משנה, סתם המשכתי את הפתגם", השיב מניגלור, "הדראן, יש לך אש?".

"כן", השיב הדראן, תוך כדי שהושיט למניגלור מצית קטנה ומשוכללת.

מניגלור לקח את המצית ברטט, מחזיק אותה בידו הימנית. הוא התקרב אל האח, פניו נראו מהססות לרגע קט.

"הי, מה קרה?", צחקק סוניל, "הגיבור שלנו הפך מגיבור עם הצלחות לאיש הפנים הנבוכות?".

"די", היסה אותם הדראן, "זה לא זמן לצחוק על אחרים. אף זמן הוא לא זמן לצחוק על אחרים".

מניגלור השליך את הדפים בבת אחת אל האח, מדליק אותו עם המצית.

המסמך נשרף כליל, הופך לפירורים קטנים ושחורים הבוערים מחומה של האש. הבערה החלה להתעמעם.

"טוב, סימנו", אמר הדראן, "הגיע הזמן לרדת למטה".
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
שימו לב! הפעם התקציר הוא רק על הפריטים הנוגעים לפרק זה.

בהווה, 2175:

איפשהו בעולם: סוניל נוסע לעתיד ונזכר שהוא ירוק. האפורים מגיעים והוא מתחזה לקוונדרט שלהם. הוא חוזר למעבדה ופוגש את מניגלור, שמספר את סיפורו. האפורים רוצים את עזרתו של סוניל, וחוטפים אותו אליהם. הקרב מתחיל, ובו הנרקלין חושף את זהותו, ויורה במניגלור לאחר שסירב לו. מניגלור מתעורר ומגלה שניצל לבינתיים, ההם יוצאים למסע חיפוש אחר הנרקלין.

עדיף קצר מכלום...

#72

הם החלו לרדת במדרגות אל עבר מעמקי המבנה העתיק, מביטים בצללים המאריכים ככל שהתקרבו לתחתיתן. האוויר היה לח וקריר, טעון במתח חשמלי. מניגלור וסוניל החליפו מבטים, ידיהם אוחזות באקדחים בחוזקה.

הגיע הרגע להתמודד.

הם עמדו בכניסה לחדר, עיניהם ממצמצות לנוכח האור הפתאומי. במרכז החדר עמד הנרקלין, דמותו ניצבת כצללית אפלה על רקע האור, אנשיו מתקבצים סביבו.

לפתע, אחד מהאפורים התקדם, מושיט להנרקלין אקדח קטן. "סיימתי לתקן את המכשיר אדוני", אמר בקול רועד.

הנרקלין חייך חיוך קר. הוא אחז את האקדח וכיונו לעברם, לוחץ בבת אחת על ההדק. קרן אור בוהקת ומסנוורת התפרצה מהאקדח, ממלאת את החלל הקטן. עיניהם נעצמו.

"זהו מנגנון ההגנה החדש שלי," אמר הנרקלין בקול רם וברור, "כל מי מיצירי שינסה לפגוע בי במקום הזה, ימות".

מניגלור וסוניל החליפו מבטים בהשתאות, מצפים לנס שיוציא אותם מהמקום בחיים.

"אתם חושבים שתוכלו להביס אותי?", שאל הנרקלין, צוחק ברשעות, "תשכחו מזה, אני בלתי מנוצח".

לפתע, צעדים שקטים נשמעו מתקרבים. כולם הסתובבו, מביטים בדמות קטנה המתקרבת אליהם.

"אבא, מי אלה?".

ילד קטן ותמים שתמיד מגיע ברגע הלא נכון והורס את הכל.

יאביל.
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
שימו לב! הפעם התקציר הוא רק על הפריטים הנוגעים לפרק זה.

בהווה, 2175:

איפשהו בעולם: סוניל נוסע לעתיד ונזכר שהוא ירוק. האפורים מגיעים והוא מתחזה לקוונדרט שלהם. הוא חוזר למעבדה ופוגש את מניגלור, שמספר את סיפורו. האפורים רוצים את עזרתו של סוניל, וחוטפים אותו אליהם. הקרב מתחיל, ובו הנרקלין חושף את זהותו, ויורה במניגלור לאחר שסירב לו. מניגלור מתעורר ומגלה שניצל לבינתיים, ההם יוצאים למסע חיפוש אחר הנרקלין.

#73

הנרקלין הסתכל על בנו בחיבה מזויפת, "זוכר את האנשים הרעים שסיפרתי לך עליהם?".

"כן", השיב יאביל, "אלו שרוצים להרוג אותך".

"נכון מאוד", חייך הנרקלין, "זה הם. ואל תדאג, תכף אני אטפל בהם".

יאביל הנהן באיטיות, אך עיניו נשארו נעוצות בשלישיה.

מניגלור וסוניל הביטו זה בזה בבהלה. "המצב חמור בהרבה ממה שחשבנו", לחש הדראן, "לא רק שנלכדנו, גם יש פה ילד שעלול להיות מסוכן ביותר".

"הוא לא נראה מסוכן", אמר סוניל.

"תיתן לי להזכיר לך את האב שלו", השיב מניגלור בקול רפה.

"תקשיבו, אני הולך להכין לעצמי קפה רגע", אמר הנרקלין בזחיחות מה, "בינתיים חפשו דרך להרוג אותי. לא תמצאו, כמובן. יאביל, בוא איתי".

הנרקלין הלך, אחריו האפורים, לא מבחינים שיאביל נשאר במקום.

"מי אתם?" שאל יאביל לפתע, עיניו בורקות בסקרנות.

"אנחנו... ירוקים," ענה מניגלור בזהירות, "זה אבא שלך?", שאל.

"כן", ענה יאביל, "אבל הוא אבא רע. הוא כלא את אמא שלי בחדר כאן".

"יש לי רעיון", אמר סוניל לפתע, "אנחנו יכולים להשתמש ביאביל כדי להרוג את הנרקלין".

מניגלור הסתכל עליו בהפתעה, "אתה רציני?".

"כן", אמר סוניל, "הוא לא חלק מהיצירים שלו, עליו אין את שכבת ההגנה".

מניגלור פלט חיוך קט, ופנה אל יאביל, "יאביל, אתה יודע לירות?".

"כן", השיב יאביל, "אבא לימד אותי. הוא אמר לי שטוב שאני אדע למקרה הצורך".

מניגלור הושיט לאיביל אקדח, "ברגע שאבא שלך יחזור, תירה בו עם זה".

יאביל החזיק את האקדח ביד רועדת, "נכון שהוא אבא רע", אמר, "אבל... הוא אבא".

מניגלור הביט אל תוך עיניו של יאביל, "אני יודע שזה קשה, אבל הוא מסוכן. צריך לעצור אותו".

יאביל הסתכל על האקדח, ולאחר מכן על השניים, "לא נראה לי שאני יכול", החזיר את האקדח לידיו של מניגלור, "קח אותו, הוא שלך".
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
שימו לב! הפעם התקציר הוא רק על הפריטים הנוגעים לפרק זה.

בהווה, 2175:

איפשהו בעולם: סוניל נוסע לעתיד ונזכר שהוא ירוק. האפורים מגיעים והוא מתחזה לקוונדרט שלהם. הוא חוזר למעבדה ופוגש את מניגלור, שמספר את סיפורו. האפורים רוצים את עזרתו של סוניל, וחוטפים אותו אליהם. הקרב מתחיל, ובו הנרקלין חושף את זהותו, ויורה במניגלור לאחר שסירב לו. מניגלור מתעורר ומגלה שניצל לבינתיים, ההם יוצאים למסע חיפוש אחר הנרקלין.

#74

לפתע, נשמעו צעדים מתקרבים. הדראן הופיע בפתח, מבטו סקרן. "מה קרה פה בזמן שלא הייתי?", שאל.

סוניל הביט בו בהפתעה, "מתי הלכת בכלל?".

"לני כמה שניות", ענה הדראן, "הלכתי לחפש מוצא אחר".

"נו, ומצאת משהו?", שאל סוניל.

"לא מצאתי מוצא", אמר הדראן, "אבל מצאתי משהו אחר".

"אמא?!", פקח יאביל עיניים חומות גדולות ותמהות, "זאת את?".

"כן," אישרה האם, "עבר הרבה זמן, יביוש שלי".

"אמא!", יאביל רץ במהירות אל אמו, וחיבק אותה בחוזקה.

"יאבילונצ'יק חמוד", לחשה אמו, מלטפת את ראשו.

מניגלור פנה אל האישה. "את צריכה להסביר לו הכל על הנרקלין, להגיד לו שיהרוג אותו", לחש.

אמו של יאביל הסתכלה עליו בעיניים רכות. "יאביל, אני רוצה לספר לך משהו שלא סיפרתי לך עד עכשיו, בסדר?".

יביל הנהן בביטחון.

"הנרקלין הוא לא אבא שלך", אמרה האם ליאביל המופתע, "אבא שלך מת כשהיית קטן, אז התחתנתי עם הנרקלין".

יאביל הביט באמו, מבולבל, "אבל הוא אמר לי שהוא אבא שלי", אמר.

"הוא שיקר לך", הסבירה אמו, "הוא רק רצה להשתמש בך. הוא רצה שתהיה אחד מהמשרתים שלו".

צעדים מדודים וכבדים נשמעו, הנרקלין והאפורים הגיעו.

יאביל הסתכל על הנשק, ואז על הנרקלין המתקרב. "אבל הוא אבא שלי!", צעק.

"אני יודעת שזה מבלבל ומסובך", אמרה האם, "אבל תבין, הוא לא אבא שלך".

"אתם חושבים שתוכלו לנצח אותי?," שאל הנרקלין לפתע.

מניגלור שלף את האקדח והושיטו ליאביל, "תירה בו!", זעק.

יאביל הסתכל על האקדח במבט מסופק, ואז על הנרקלין.

הנרקלין התקרב צעד קדימה, "יאביל, אל תעשה את זה", אמר בקול מתכתי.

יאביל היסס לרגע, ואז העביר את האקדח לידו השנייה, מכוון אותו היישר אל ליבו של הנרקלין.

ירייה חדה פילחה את האוויר.
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
שימו לב! הפעם התקציר הוא רק על הפריטים הנוגעים לפרק זה.

בהווה, 2175:

איפשהו בעולם: סוניל נוסע לעתיד ונזכר שהוא ירוק. האפורים מגיעים והוא מתחזה לקוונדרט שלהם. הוא חוזר למעבדה ופוגש את מניגלור, שמספר את סיפורו. האפורים רוצים את עזרתו של סוניל, וחוטפים אותו אליהם. הקרב מתחיל, ובו הנרקלין חושף את זהותו, ויורה במניגלור לאחר שסירב לו. מניגלור מתעורר ומגלה שניצל לבינתיים, ההם יוצאים למסע חיפוש אחר הנרקלין.

#75

יאביל נפל על הרצפה, מתכסה בדמו של עצמו.

"האימא, קחי אותו החוצה ותטפלי בו מהר", אמר מניגלור בלחץ, "אנחנו כבר נסתדר עם הנרקלין".

יאביל נמשך במהרה על ידי אמו, נישא במהרה אל מחוץ לזירה. הדראן התקרב אל מניגלור.

"נראה לי שמצאתי עוד סיבה לזה שהוא מפחד ממך", לחש לתוך אוזנו, "בגלל שהיה רגע שלא היית נחשב כאף אחד יצוריו, אתה היחיד שיכול להרוג אותו".

"ואם לא?", שאל מניגלור באימה.

"תנסה", השיב הדראן, "תירה בו, אני אעמוד מעט מקדימה, כך שאם יבוא לירות בך, יגיע אלי קודם",.

מניגלור הרים את האקדח מן הרצפה, מכונו אל עבר הנרקלין.

"טוב", אמר הנרקלין לפתע, "אני רואה שאני כנראה אצטרך להשתמש בנשק האחרון שלי".

מניגלור הביט בו בתמיהה.

"רואה את השלט הזה? ברגע שאלחץ עליו תחזור להיות אפור, ותחזור להיות תחת שירותי", הסביר הנרקלין, "יש לך שתי אפשרויות, או להפוך לאפור, או לזרוק את האקדח הזה כמה שיותר רחוק".

מניגלור נשך את שפתיו, מרגיש פעימה נחסרת מליבו.

"הי, הנרקלין!", זעק לפתע הדראן, אני יודע שזאת השיטה שלך, אבל תפסיק לעשות את המניפולציות האלה!".

"הדראן, מה קרה?", תמה סוניל, "זה לא הזמן לצעוק עליו".

"אני אסביר לך", הדראן הסתובב מעט, "תאר לעצמך שהיה לך משהו שהוא החלום הכי גדול שלך, התקווה שבזכותה אתה מתמודד ברגעים קשים, הנקודה הפנימית של המצפון שלך, ולפתע, מישהו היה לוקח לך אותו, ומנפצו לרסיסים. איך היית מרגיש?".

סוניל השפיל את מבטו.

"מבין?", המשיך הדראן, "זה מה שהאיש הזה עושה עכשיו. אבל מנגד, מניגלור לא יכול להחזיר לו בדבר - שהרי הנרקלין רק משתמש במצפון שלו כנגדו, ולא פועל באמצעים פיזיים לבינתיים".

"ומה הקשר אלינו?", שאל סוניל הנבוך, "זה עניין של הנרקלין ומניגלור ביניהם, לא?".

"קשה לזהות אדם כזה, אחד שירו לו חץ אל תוך הלב. בבקרים הוא עם מראה חיצוני שמח, אך בלילות הוא בוכה על הכרית", השיב לו הדראן, "אם מזהים מישהו כזה, אנחנו צריכים לבוא אליו ולעודד אותו, לחזק אותו עם איזו מילה מנחמת. במקרה שכאן זה עוד יותר גרוע - אנחנו ראינו בעצמינו את הרצח הזה - ולא עשינו כלום?! אתה יודע עם מה יבואו אליך למעלה? 'רצחת בן אדם'! וכל זה רק כי לא חיזקת אותו כשהוא היה צריך את זה. גם הסוחט רגשי עצמו צריך לחשוב לפני ולעצור, לפעמים זה לא יכול להועיל רק לשני, אלא גם לו".

"לא נראה לי שהנרקלין יקשיב לאחת מהמילים שאמרת עכשיו", צחקק סוניל.

"טוב", קטע אותם מניגלור לפתע, "החלטתי. אני יורה".
 
נערך לאחרונה ב:

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
שימו לב! הפעם התקציר הוא רק על הפריטים הנוגעים לפרק זה.

בהווה, 2175:

איפשהו בעולם: סוניל נוסע לעתיד ונזכר שהוא ירוק. האפורים מגיעים והוא מתחזה לקוונדרט שלהם. הוא חוזר למעבדה ופוגש את מניגלור, שמספר את סיפורו. האפורים רוצים את עזרתו של סוניל, וחוטפים אותו אליהם. הקרב מתחיל, ובו הנרקלין חושף את זהותו, ויורה במניגלור לאחר שסירב לו. מניגלור מתעורר ומגלה שניצל לבינתיים, ההם יוצאים למסע חיפוש אחר הנרקלין.

#76

הכדור חתך את האוויר בדממה, מתקרב אל מטרתו הסופית.

האפורים שסביב נבעתו וזזו מעט הצידה, מניחים לכדור לפגוע בגוף המבוקש.

הנרקלין נפל על הרצפה, מדמם.

מספר אפורים אמיצים קרבו איליו, מנסים להצילו ממיתה בזויה.

אך זה היה מאוחר מדי. הנרקלין היה מבוגר תשוש, ופציעתו מהכדור גרמה לו לגסוס במהרה.

הנרקלין מת.

האפורים שעדיין נשארו ברחו בקול רעש גדול אל עבר היציאה, משאירים את השלישיה המאושרת במקום.

לפתע, מסך ענק נדלק ממולם. "שלום", אמר האיש שבמסך, "זה הנרקלין. אם אתם רואים את זה, סימן שהצלחתם להרוג אותי. אבל עכשיו אני רוצה להפתיע אתכם ולספר לכם שבעוד שלוש שעות מעכשיו, אתם תעלמו כליל".

המסך נכבה.

"מה הכוונה נעלם?", תמה סוניל, "כאילו, בגלל שהוא היוצר שלנו והרגנו אותו, עכשיו אנחנו נעלם?".

"דבר ראשון, לא עכשיו, רק עוד 3 שעות", תיקן הדראן, "דבר שני, יש לי רעיון".

מניגלור וסוניל הביטו בהדראן במבט מסוקרן, והוא הסביר, "אני מתכוון למסמך D".

"מסמך D?", תמה מניגלור, "לא שרפנו אותו?".

"לא", אמר הדראן, "מה שלקחת מהכספת היה רק זיוף מוטעה, דרשתי ממך לשרוף אותו כדי להכין אתכם להתמודדות עם הנרקלין. המסמך האמיתי מוחבא אצל יאביל".

"יאביל?", שאל סוניל, "אבל רק עכשיו הכרנו אותו!".

"אתם אולי הכרתם אותו עכשיו", השיב הדראן, "אבל אני הכרתי אותו לפני כשנה, באחת מניסיונות הפלישה שהיו לנו לביתו של הנרקלין. מיד זיהיתי שהוא לא ילד רגיל, וביקשתי ממנו להחביא את המסמך אצלו. אתם יודעים, בן אדם לא חושד אף פעם בקרובים אליו".

"טוב", קטע אותו מניגלור, "בוא נלך לבית החולים לפגוש אותו. הזמן דוחק לרעתנו".
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צח

א מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיי שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ:ב הוֹדִיעַ יי יְשׁוּעָתוֹ לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ:ג זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ:ד הָרִיעוּ לַיי כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ:ה זַמְּרוּ לַיי בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה:ו בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יי:ז יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:ח נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ:ט לִפְנֵי יי כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים:
נקרא  9  פעמים

אתגר AI

ותשובה ותפילה וצדקה • אתגר 111

לוח מודעות

למעלה