מידע שימושי ואז הוא עונה לי ביבושת: "אין לי ילדים"! פדיחה לא נעימה שקרתה לי, איך מונעים את זה?

מרחבית

משתמש מקצוען
נראה לי שכשפוגשים אדם לא צריך לשאול אותו מידי שאלות. לא על ילדים, לא על עבודה, ולא על גיל (שאלה נפוצה ששואלים רווקים ורווקות) לא על דירה ולא על בן זוג, ולא על שאר דברים אישיים.
מה כן? אפשר לדבר קודם כל על מה שמשותף בהווה - במקרה הזה המלון וכו'. או בלימוד או להבדיל פוליטיקה וכו'.
אם רוצים יותר היכרות, אפשר פשוט לספר על עצמו: היה קשה לי למצוא מקום להשאיר את הילדים. אני לומד/עובד במקום זה וזה וכדו'. ואם הבן אדם השני ירצה, הוא ישתף מעצמו!
(או לחילופין, אם האדם השני פתח נושא, ודאי אפשר לזרום אתו).

זה אולי נשמע ממש ללכת על ביצים, אבל זה לא ככה בפועל. כיוון שאם מספרים על עצמו, באופן טבעי האדם השני משתף גם הוא. ואם קורה שלא - סימן שיש לו סיבה שהוא לא רוצה.
זו יכולה להיות סיבה ספציפית כגון שאין לו ילדים ולא בא לו לדבר על זה עם כל אחד, או שהוא לא גאה בכולל או בעבודה שלו, או שכללית הוא לא אוהב לשתף בפרטים אישיים.
כששואלים שאלות ישירות - אדם שלא מעוניין מרגיש בחקירה וצריך ללכת על ביצים כדי להתחמק מצד אחד, ולא לפגוע מצד שני, או שהוא מרגיש מוכרח לענות מה שהוא לא רצה. האם זה כן טוב לתקשורת בריאה וזורמת?
 
נערך לאחרונה ב:

מרחבית

משתמש מקצוען
לפעמים עדיף להיות טבעי מאשר להתחמק
מכיר מקרוב על אחד שאחד מבני משפחתו לא היה ילדים
והוא עצמו אשתו הייתה צריכה ללדת ולא היה נעים לו לספר שאשתו צריכה ללדת ורק אחרי שנולד הוא שמע מזה ואז היה לו יותר לא נעים תכלת ההתחמקות לפעמים עושה יותר פדיחות
זה בטוח נכון. (אמנם זה מקרה אחר לגמרי ממה שהביא פותח האשכול).
כשמסתירים מזוג שאין לו ילדים, שעומדת להיות לידה במשפחה או אצל חברים קרובים - שבמקרה אחר כן היו מספרים להם - זה מאוד פוגע.
וכשמסתירים מרווקים שמישהו במשפחה עומד להתארס או ידיד/ה טוב/ה - מה שבמצב אחר כן היו מספרים להם - זה מאוד פוגע.
והרי בסוף ממילא ידעו.
ולהיפך - כשמשתפים - זה גורם לשני הרגשה מאוד טובה. אף אחד לא רוצה שיוציאו אותו מהמעגל הרגיל בגלל מצבו! אף אחד לא רוצה שיפחדו לשתף אותו בגלל שהוא עדיין לא נפקד.
 
נערך לאחרונה ב:

משקיף

משתמש פעיל
נראה לי שכשפוגשים אדם לא צריך לשאול אותו מידי שאלות. לא על ילדים, לא על עבודה, ולא על גיל (שאלה נפוצה ששואלים רווקים ורווקות) לא על דירה ולא על בן זוג, ולא על שאר דברים אישיים.
מה כן? אפשר לדבר קודם כל על מה שמשותף בהווה - במקרה הזה המלון וכו'. או בלימוד או להבדיל פוליטיקה וכו'.
אם רוצים יותר היכרות, אפשר פשוט לספר על עצמו: היה קשה לי למצוא מקום להשאיר את הילדים. אני לומד/עובד במקום זה וזה וכדו'. ואם הבן אדם השני ירצה, הוא ישתף מעצמו.

זה אולי נשמע ממש ללכת על ביצים, אבל זה לא ככה בפועל. כיוון שאם מספרים על עצמו, באופן טבעי האדם השני משתף גם הוא. ואם קורה שלא - סימן שיש לו סיבה שהוא לא רוצה.
זו יכולה להיות סיבה ספציפית כגון שאין לו ילדים ולא בא לו לדבר על זה עם כל אחד, או שהוא לא גאה בכולל או בעבודה שלו, או שכללית הוא לא אוהב לשתף בפרטים אישיים.
כששואלים שאלות ישירות - אדם שלא מעוניין מרגיש בחקירה וצריך ללכת על ביצים כדי להתחמק מצד אחד, ולא לפגוע מצד שני, או שהוא מרגיש מוכרח לענות מה שהוא לא רצה. האם זה כן טוב לתקשורת בריאה וזורמת?
מדויק!
וזה עניין של הסתגלות לסגנון-
התעניינות כללית ופחות חפירות
דיבורים כללים ויש בלי סוף נושאים ספונטניים, הציור שעל הקיר או המנה אחרונה.
 

אלף אורות

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
D I G I T A L
אפשר לשאול באופן כללי: ואיפה היתה המשפחה כל כך הרבה זמן?
משפחה זה משהו יותר כוללני, גם אם הוא לא נשוי למשל, אז יש לו הורים, אחים וכו'. ואז אתה יוצא בסדר מכל הבחינות.
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
השאלה "איפה הילדים" גרועה יותר מאשר "האם יש לך ילדים".
זה מניח שברור מאליו שיש ילדים, כי ככה זה המצב הנורמלי.
אנשים שאין להם ילדים יודעים יותר מדי טוב שילדים זה המצב הנורמלי, וסובלים חברתית מהחריגות הזו בנוסף לסבל שיש להם מעצם ההמתנה, ותזכורות לזה דורכות להם על הפצעים.

(וכל מי שמספר שלו עצמו השאלות האלו לא הפריעו - אשריכם, באמת. אבל לא כולם כאלו ויש אנשים שזה מאד כואב להם. אני אומרת את זה כמי שהיתה באותו מצב וגם לה יש עור של פיל, אבל הסתובבה מספיק בפורומים שבהם פורקים את הכאב על אמירות כאלו כדי להכיר גם את הצד הזה)
 

פייגיפ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום גולד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
השאלה "איפה הילדים" גרועה יותר מאשר "האם יש לך ילדים".
זה מניח שברור מאליו שיש ילדים, כי ככה זה המצב הנורמלי.
אנשים שאין להם ילדים יודעים יותר מדי טוב שילדים זה המצב הנורמלי, וסובלים חברתית מהחריגות הזו בנוסף לסבל שיש להם מעצם ההמתנה, ותזכורות לזה דורכות להם על הפצעים.

(וכל מי שמספר שלו עצמו השאלות האלו לא הפריעו - אשריכם, באמת. אבל לא כולם כאלו ויש אנשים שזה מאד כואב להם. אני אומרת את זה כמי שהיתה באותו מצב וגם לה יש עור של פיל, אבל הסתובבה מספיק בפורומים שבהם פורקים את הכאב על אמירות כאלו כדי להכיר גם את הצד הזה)
אני בטוחה שזה כואב ואני גם נמצאת בפורומים האלה גם היום בהמתנה שניה
אבל הכאב הזה הוא קיים באם יגידו ובאם לא.
הרי גם כתוב הרבה שם על ההתעלמות וההסתרה וכו'
וזה בסדר גם שכואב ופורקים בפורום אבל ביום יום עדיף ההתנהלות הנורמלית והטבעית והשיח הזורם מאשר שילכו על ביצים לידם.
 

מיכל101

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
D I G I T A L
טבעי ונורמלי שזה יקרה.
המדד הוא איך מגיבים.
האם זורמים הלאה ועוברים לנושא הבא
או שמתחילים לברך ולחפור ולדוש בזה, והבנ"א נבוך ומסמיק.

(מניסיון)
 

מרחבית

משתמש מקצוען
קחו גם בחשבון שכשאדם הולך למלון או סתם לסביבה אחרת פחות מוכרת, הוא מעוניין הרבה פעמים להתנתק קצת מהמצוקה שלו. כלומר, הוא לא יתנתק פנימית, אך לפחות מבחינת הסביבה, להיות קצת בסביבה שלא יודעת על ההמתנה שלו - תהיה אשר תהיה - או על מצוקה אחרת. להיות כלפי הסביבה אדם רגיל, שלא מסתכלים עליו דרך ההתמודדות שלו, כי את זה יש לו כל הזמן.
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
אני בטוחה שזה כואב ואני גם נמצאת בפורומים האלה גם היום בהמתנה שניה
אבל הכאב הזה הוא קיים באם יגידו ובאם לא.
הרי גם כתוב הרבה שם על ההתעלמות וההסתרה וכו'
וזה בסדר גם שכואב ופורקים בפורום אבל ביום יום עדיף ההתנהלות הנורמלית והטבעית והשיח הזורם מאשר שילכו על ביצים לידם.
אני לא חושבת שזו הליכה על ביצים.
יש כמה דברים מסוימים שהם הכי גרועים, בתחום הזה ובתחומים אחרים, ומהם ראוי ללמוד להימנע.
הכאב קיים בכל מקרה אבל יש "חיצים" שפוגעים במיוחד.
 

מגילת אסתר

משתמש צעיר
ב''ה יש לי ילדה מתוקה שהגיעה לאחר 6 שנות צפיה ולכן מרשה לעצמי לומר לכם את הצד השני.
מה שהכי פוגע זה לא השאלות הטבעיות הללו אלא חוסר טקטיות משוועת.
פעם נפגשתי עם בנות דודותי דיברנו תוך כדי נושא הילדים עולה [היה כשעוד המתנתי] ואני מתוך נסיון של בייביטינג מטפלת במעון וכו' עונה בטבעיות מה אני חושבת. אחת הבנות דודות אומרת לי מה את מבינה בכלל אין לך ילדים...
עברו מאז כחמש שנים מרוב שפגעה בי אני זוכרת עד היום....
מובן שיש לילות לבנים וצביטות בלב כשרואים שחברה שהתחתנו אחריך יש להם כבר אך מנסים להתגבר ובשביל זה יש מגוון של ארגונים שתומכים רגשית ע''מ שזגות במצב זה יוכלו להמשיך את החיים בשפיות
 

mmt3

משתמש פעיל
זה דבר מאוד אינדיבידואלי, ויש כאלה שעשויים להיפגע משאלה כזאת ברמה שזה יהרוס להם יום שלם ויותר!
אז עם כל הכבוד לאג'נדות (הנכונות!) צריך זהירות מאוד גדולה! צריך לקחת בחשבון שהשאלות הללו עשויות להשאיר מישהו כאוב ופגיע ברמה שקשה להבין, כמובן שיש כאלה שיזרמו יותר וכו' אבל הספק הזה מספיק כדי להיות רגיש ולא להיכנס לנושאים אישיים,
בכלל יש הרבה נושאי שיחה בעולם חוץ מעניני ילדים או שאר ענינים אישיים...
כל זה לא קשור להליכה על ביצים...מדובר על אנשים שלא מכירים אחד את השני! כל הנושא של התעלמות שייך בבני משפחה ומכרים ולא בכל אדם זר...
 

sllg

משתמש צעיר
רק משהו אחד-
מי שיש לו, לעולם! לעולם! לא יבין את מי שאין לו,
את עומק הכאב והסבל!
אז קצת התחשבות והבנה והרבה טקט קריטיים מאוד! זה הדבר היחיד שאנחנו יכולים להועיל לאדם כזה!
כל הדיבורים בסגנון של 'אי אפשר ללכת על ביצים' מגיעים מחוסר הבנה לעומק השריפה והכאב, כאב גדול בהרבה משאר הבעיות! בלי השוואה!
תחשבו קצת על התחושה של מי שאין לו כשהוא נפגש במי שיש לו....תנסו קצת להבין את התחושות שלו כששואלים אותו האם יש לו/כמה יש לו וכדו', כמה בושה, תחושת עליבות הצפת הכאב ועוד ועוד! מה עוד שהשואל ב"ה 'מסודר' בחיים...ואיזה תחושת עליבות זה יוצר!
וזה נכון גם לגבי שיחה בעניני ילדים, שימו לב תמיד האם כשאתם מדברים אך רק על ילדים בכל מקום ובכל שמחה, וכשאתם משוויצים בילדיכם המקסימים וכו' וכו' האם אין מישהו שנשרף לו הלב עכשיו?
אז אולי אפשר קצת לדבר על דברים אחרים? ולאו דווקא עכשיו (ובכל מקום!) לדבר על הילדים? יש נושאי שיחה נוספים שיענינו את כולם!
 

חדוה טוקר

משתמש מקצוען
הנדסת תוכנה
תמיד תשאלו בצורה  כלית.

פגשתי קולגה שיצאתי לחופשת לידה כמה ימים לפניה ואמרתי לה בשמחה מזל טוב והיא החוירה ואמרה לא מזל ולא טוב. היתה לה לידה שקטה.
עניתי מה שעניתי והתייסרתי הרבה זמן על המזל טוב הזה אבל לא מצאתי מה עשיתי לא נכון.
פותח האשכול לא שאל האם יש לך ילדים אלא מה עשית עם הילדים, שאלה טבעית ומתבקשת והשם חישב גם את הצער הזה וכל זמן שלא שואלים בחטטנות או ברוע אז אין איך למנוע מצבים כאלו.
לאשה שהבטן נעלמה: מלא זמן לא נפגשנו/ ואוהו אני עייפה, מה חדש? (הפתיח= תרוץ לאיך היא לא מתביישת! למה היא לא אומרת לי מזל טוב?! הא, היא עייפה ומבולבלת או היא לא ראתה הרבה זמן אותי וכו, הסיום = הזמנה לספר: ילדתי בת/בן/ שלשייה או ח"ו לידה שקטה או סתם לא לשתף אותכם באף אחת מהאופציות).

ואז הוא עונה לי ביבושת: "אין לי ילדים".
בירכתי אותו שיהיו לו ילדים בקרוב..

חשבו במלון על הכל: אני פה ב x, והילדים בy, אחלה מקום, אז איך אתה (ביחיד!) מסתדבר פה? (אם הוא נשוי וילדים יגיד: אשתי עם הילדים בבריכה, איזה תענוג השקט.

מאחלת לך שזה משהו כמו שאנחנו היינו בשנים ההן - שזה לא מזיז לו.
ואם אתה אדם טוב, אז פשוט תזכיר אותו בתפילתך כמה ימים (לא חייבים שם, אפשר לבקש מאלוקים על "ההוא שפגשתי במלון", לה' יש כבר את הכתובת המדויקת שלו) וזו תהיה "התשובה" שלך לעצמך על האי נעימות.
ורובם שונאים שמברכים אותם, זה נכון לכלללל הבעיות בעיקר בפוריות.

סליחה על השאלה, אבל האם שיחה שהובילה אדם לומר: "אין לי ילדים", היא פוצעת ומכאיבה?
ב"ה שאין לי ניסיון בזה, אבל זה לא כתם.
אדם שמתמודד עם קושי, לא תמיד יחביא אותו, לפעמים ישמח לקבל הזדהות מהסביבה, לא?
כשלא לא היו לי, לא התביישתי, לא נעלבתי וכו. לא הבנתי מה הבעיה.
עד שהתחלתי להכיר אחיות אחרות לצרה, נשים שעברו דירה / לא באו להורים / התחמקו מגיסה הבנתי כמה הנושא קריטי. תזכרו שאשה חווה את זה ברצף חודשי... לרוב נשים שחיכו לילדים לא יגדירו לעצמן ולקרובים אליהן בשנים את הצפייה אלא בחודשים..., "לקח לי x שנים וy חודשים להיכנס להריון".
ולא, גם אחת כמוני שלא התביישה לרגע, שחייה כרגיל וכו לא צפתה "להזדהות" הסביבה שאיננה קרובה. איך תוודאי שאת מזדהה עם הצער שלה? כמו הטיפש שהסביר לרב "גם אישתי הייתה עקרה 3 חודשים" (לא בהקשר אלי, אבל אמיתי בעלי שמע את זה מהרב) 😂 או כמו ההיא שמסבירה לי "אני מה-זה מבינה אותך, גם לי קשה ההמתנה שנתיים לילד נוסף אחרי 7(!!) ילדים" (לא היו לי אז ילדים בכלל).
אם יש סיבה או מטרה לנושא זה משהו אחד אבל סתם "להזדהות" (=לרחם.... איכס) לא מזרים.
 

mmt3

משתמש פעיל
אפשר גם לנסח אחרת,
"אתה כבר אבא"?
המילה 'כבר' מרככת לגמרי את העניין, ונותנת לשאלה אווירה של תזמון..
לא ,לא, לא....זה נוסח מאוד אדנותי
עדיף פשוט לא לשאול!
למה כשפוגשים מישהו זר חייבים לשאול שאלות אישיות?
 

חדוה טוקר

משתמש מקצוען
הנדסת תוכנה
לכל מי שלצערי עדיין שם,
לגאונים כאלו:
"אתה כבר אבא"?
נהגתי לענות-
"כבר הייתי צריכה להיות אמא? בטוח? תוכלי להסביר בשמי לו?" (אצבע לשמים ופרצוף תמים-תמים של ילד)
תשתמשו בזה, זו הדרך היחידה להסביר איך בני אדם מדברים.

גם רווקה אתם שואלים האם היא  כבר התחתנה?
האם את כבר את מיליונרית?
האם אתה כבר הצלחת לסיים את הש"ס?
מקווה שהייתי ברורה מספיק.
 

לא כמו כולם

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
למה כשפוגשים מישהו זר חייבים לשאול שאלות אישיות?
זה. בדיוק זה!
מה משנה לאנשים זרים אם יש לי ילדים ואיפה אני עובדת ואם כבר קניתי דירה??
אנחנו מכירות בדיוק 5 דקות , למה שאכניס אותך לבית שלי ולחשבון הבנק שלי?

כמו שכבר אמרו - אפשר לדבר על דברים סתמיים כמו מזג האוויר, על גידול החסה בשטחים ועל יוקר המחיה
והיום בכלל...לצערנו יש כ"כ הרבה נושאים משותפים לכל עמי"ש
עם החטופים והמלחמה והמצב הבטחוני
למה לא ללכת על המקום הבטוח שמתאים לשיח של כולם??
למה לעלות על תבנית ביצים ואז להתלונן שקשה לא לדרוך עליהן??
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  104  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה