נראה לי לא פיר לכתוב כך באשכול של אנשים שגם אמורים לשלם 6000 ש"ח לירושלמי התורן וגם לצאת מהבית שלהם עם כל הקטנטנים ולהעסיק אותם במקום זר.
כלומר מה שהירושלמית גובה עבורו אלפים, העולות לירושלים נאלצות עוד לשלם עליו אלפים...
לא כ"כ הבנתי את ההשוואה, כלומר הייתי משווה לגמרי אבל הפוך
זאת מחוץ לירושלים מגיעה לדירה זרה עם כל הקושי בדבר, כי יש לה רווח עצום מכך
היא זוכה להיות קרוב לחסידות/לרבה/לתפילות/ללוות את ילדיה וכל מה שנכתב כאן
ולכן יש לה רווח עצום (להערכתי פי כמה וכמה מכסף)
ולכן היא מקריבה את הנוחות שלה ואת הלהישאר בבית בקלות ואת כספה בשביל לזכות לכך
הירושלמית עושה אותו דבר מקריבה את הנוחות שלה, אין לה בזה שום ענין רוחני, אולי אפילו ההיפך אולי בעלה והילדים מעדיפים להתפלל דוקא במנין קרוב לבית אבל מה לעשות ש להם שיקולים כספיים
אז היא מקריבה ויש לה רווח כספי על כך
ובאופן כללי למשפחה גדולה לעזוב בית זה קושי עצום ועוד לתת אותו מסודר נקי ומתאים להשכרה
במיוחד כי אין לזה תכלית!!! ולפעמים נופלים על אחרים או שוכרים בתשלום וכו
מי שיוצא מביתו וגולה למקום תפילה/לכיבוד הורים/לישיבה/לשמחה משפחתית או לכל צורך אחר
עצם היציאה וההגעה למקום אחר נותנת לו כח להיות מחוץ לבית
ולכן מי שיוצא עושה את זה נטו בשביל כסף ולא תמיד סכום שבעיני השוכר נראה שווה, גם מצטייר כך בעיני המשכיר
ומה לעשות ברגע שיש ביקוש הכל עולה ואולי זה ניצול אבל לצערינו בכל החיים יש את זה
כן גם בלחם וחלב (אולי לא ממש אבל דברים שהם קריטים, שכר לימוד לא חובה והמחירים מטורפים, טיפול רגשי לא חובה ופיקוח נפש, והמחירים ב ...)
מצטערת אני לא חושבת שיש אנשים בדרגה שירגישו מחויבות לצאת רק כי החסיד מרגיש צורך נפש להיות אצל הרב, גם אם הלא חסיד יבין את זה מאוד
לשם ההשואה עשיתי כבר כמה שבתות שמחה הייתי במצוקה כי לא היו לי דירות, לא חשבתי לרגע ואף אחת משכנותי לא התנדבה לצאת לשבת אחת יום אחד להורים שלה כי אולי יציל אותי
וזה שמחה וצורך גדול מאוד והייתי אבודה באמת(ב"ה הסתדר בקושי רב, לא חוזרת על כזה פורמט)