דיון דו שיח בין שתי דמויות - מה אתם אומרים ?

RU1 · 10/9/24

נכתב ע"י חי מינץ:
לא נראה לי

חבל...
תודה בכל אופן!

תהילה בצלאל · 10/9/24

עוד דוגמא. אם תורידו את כל התגובות הנלוות תקבלו טקסט עם הרבה פחות רגש ועומק של הסיטואציה...

שיתוף - לביקורת - יום הולדת - יש רק פעם בשנה!

בס”ד כמה הבהרות: 1. הכותרת מטעה, זו ממש לא הולכת להיות חגיגת יום הולדת! 2. גם זה ללא כוונת המשך, כי מבחינתי זה הסוף. סוף פתוח אמנם, אבל מובן למדי… * לפעמים, הפתרון הכי טוב הוא לברוח. יש כאלו שיברחו אל הבית, אל האווירה החמה, העוטפת. יש כאלו שיצטנפו בפינה, ינסו להיעלם, להתאדות, ויש כאלו...

www.prog.co.il

RU1 · 10/9/24

נכתב ע"י תהילה בצלאל:
עוד דוגמא. אם תורידו את כל התגובות הנלוות תקבלו טקסט עם הרבה פחות רגש ועומק של הסיטואציה...

שיתוף - לביקורת - יום הולדת - יש רק פעם בשנה!

בס”ד כמה הבהרות: 1. הכותרת מטעה, זו ממש לא הולכת להיות חגיגת יום הולדת! 2. גם זה ללא כוונת המשך, כי מבחינתי זה הסוף. סוף פתוח אמנם, אבל מובן למדי… * לפעמים, הפתרון הכי טוב הוא לברוח. יש כאלו שיברחו אל הבית, אל האווירה החמה, העוטפת. יש כאלו שיצטנפו בפינה, ינסו להיעלם, להתאדות, ויש כאלו...

www.prog.co.il

איזה מסר חזק!
אני כן חושבת שבלי המלל הנוסף יכול היה להיווצר מימד חד יותר.
לפעמים המילים הכי חזקות הן המילים הכי פשוטות, בלי שום תוספת.

תהילה בצלאל · 10/9/24

נכתב ע"י RU1:
איזה מסר חזק!
אני כן חושבת שבלי המלל הנוסף יכול היה להיווצר מימד חד יותר.
לפעמים המילים הכי חזקות הן המילים הכי פשוטות, בלי שום תוספת.

אולי כן. אולי לא. עכשיו כבר מאוחר לדעת

אגב, סתם משהו שחשבתי עליו - להביא למישהו קטע שכתבתי ולתת לו להקריא לי. אני די בטוחה שזה יהיה שונה לגמרי מאיך שאני קוראת. לנו בתור הכותבים קל לחשוב ש- הנה, את המילה הזו והזו הוא ימתח קצת או יגיד באדישות, פה הוא יקח נשימה לפני שהוא ימשיך ושם הוא יירה את המשפט בשניה כי הוא ממש לא בטוח במה שהוא אומר.
אולי אעשה את הניסוי הזה יום אחד, כמובן בלי מלל בין המרכאות. אם יצא לכם לעשות את זה לפני - אשמח שתעדכנו בתוצאות.

RU1 · 10/9/24

נכתב ע"י תהילה בצלאל:
אולי כן. אולי לא. עכשיו כבר מאוחר לדעת
אגב, סתם משהו שחשבתי עליו - להביא למישהו קטע שכתבתי ולתת לו להקריא לי. אני די בטוחה שזה יהיה שונה לגמרי מאיך שאני קוראת. לנו בתור הכותבים קל לחשוב ש- הנה, את המילה הזו והזו הוא ימתח קצת או יגיד באדישות, פה הוא יקח נשימה לפני שהוא ימשיך ושם הוא יירה את המשפט בשניה כי הוא ממש לא בטוח במה שהוא אומר.
אולי אעשה את הניסוי הזה יום אחד, כמובן בלי מלל בין המרכאות. אם יצא לכם לעשות את זה לפני - אשמח שתעדכנו בתוצאות.

וואו, זה כל כך נכון.
אם אין פראייר מצוי בסביבה - אפשר גם להקריא לעצמינו.

תהילה בצלאל · 10/9/24

קטע תלוש. קראו אותו לפני, אצרף עוד מעט את המלא. (אם הייתם יכולים להקריא...)

"כן? היכנס".

"הגיעו חיילים אליסרים הנה, אדוני. הם מבקשים לראות את השגריר".

"לשם כך הערת אותי, גֵיְיר?"

"הם טענו שקבעו עם השגריר עם רדת הערב, באכסניית הכיכר"

"נו, שיחכו אם כך, איני מבין איך הנחתם להם להיכנס"

"השוערים לא הניחו להם להיכנס. הם מחכים בחוץ, אחד מהם הצמיד את חרבו לראשו של אֶלְבֵר בכדי שנעביר את הודעתם"

"כך! מדוע הוא יצא מן הביתן, הטיפש?"

"הוא לא. איני יודע כיצד, מעלת השגריר. החייל פשוט שלף אותו מן החלון!"

"אני מבין. הכנס את החיילים אל החדר הצהוב וקרא לשאר הפקידים להתאסף שם, אבוא בעצמי בעוד דקות בודדות".

הטעם המושלם · 10/9/24

אפשר לשלב גם וגם

"מה קורה?" הייתי מופתעת לגלות את מספרה של אחותי על הצג.
"ב"ה כרגיל. ואת?" היא בחיים לא תשמע מופתעת גם אם היא תהיה בטוחה שאני עכשיו על חללית.
"מה דעתך על שבת אצלי על טפך ועוללייך?"
"מה דעתי? שאם רק הייתי יכולה הייתי מקדימה את השבת להיום על כזאת הזמנה".
זאת הדרך שלה להביע התפעלות. כזאת היא אחותי.

ככה- חלק מהמשפטים עם וחלק בלי, אבל לא ברצף בלי תוספות, זה קצת מבלבל.

RU1 · 10/9/24

נכתב ע"י תהילה בצלאל:
קטע תלוש. קראו אותו לפני, אצרף עוד מעט את המלא. (אם הייתם יכולים להקריא...)

"כן? היכנס".

"הגיעו חיילים אליסרים הנה, אדוני. הם מבקשים לראות את השגריר".

"לשם כך הערת אותי, גֵיְיר?"

"הם טענו שקבעו עם השגריר עם רדת הערב, באכסניית הכיכר"

"נו, שיחכו אם כך, איני מבין איך הנחתם להם להיכנס"

"השוערים לא הניחו להם להיכנס. הם מחכים בחוץ, אחד מהם הצמיד את חרבו לראשו של אֶלְבֵר בכדי שנעביר את הודעתם"

"כך! מדוע הוא יצא מן הביתן, הטיפש?"

"הוא לא. איני יודע כיצד, מעלת השגריר. החייל פשוט שלף אותו מן החלון!"

"אני מבין. הכנס את החיילים אל החדר הצהוב וקרא לשאר הפקידים להתאסף שם, אבוא בעצמי בעוד דקות בודדות".

אהבתי את זה ככה.
לדעתי מלל נוסף היה מוריד.

RU1 · 10/9/24

נכתב ע"י הטעם המושלם:
אפשר לשלב גם וגם

"מה קורה?" הייתי מופתעת לגלות את מספרה של אחותי על הצג.
"ב"ה כרגיל. ואת?" היא בחיים לא תשמע מופתעת גם אם היא תהיה בטוחה שאני עכשיו על חללית.
"מה דעתך על שבת אצלי על טפך ועוללייך?"
"מה דעתי? שאם רק הייתי יכולה הייתי מקדימה את השבת להיום על כזאת הזמנה".
זאת הדרך שלה להביע התפעלות. כזאת היא אחותי.

ככה- חלק מהמשפטים עם וחלק בלי, אבל לא ברצף בלי תוספות, זה קצת מבלבל.

אבל כאן זה מרגיש קצת לא עקבי.
מצד אחד - היא מביעה מחשבות על עצם השיחה ועל העיקר בה לא.

תהילה בצלאל · 10/9/24

נכתב ע"י RU1:
אהבתי את זה ככה.
לדעתי מלל נוסף היה מוריד.

אז בואו נגיע לסיכום שמדובר בטעם אישי. לא חושבת שאדם קונה ספר לפי אם הסופר שם מלל בין המרכאות או לא. האדם הוא יצור סתגלן, אם הוא מעוניין הוא יוצר לעצמו את התגובות, אם לא הוא מדלג עליהן אוטומטית.

*

"כן? היכנס" בכל זאת הוא קם ממיטתו, מאלץ את רגליו לטרוח עד חדר המבוא.

המשרת, הנכנס אל החדר, נראה נבוך עד תנוכי אוזניו "הגיעו חיילים אליסרים הנה, אדוני. הם מבקשים לראות את השגריר".

קארם לא אוהב את רדידות המחשבה בה מאופיינים משרתיו "לשם כך הערת אותי, גֵיְיר?" הוא שואל, עצבני קלות.

"הם טענו שקבעו עם השגריר עם רדת הערב, באכסניית הכיכר"

"נו, שיחכו אם כך, איני מבין איך הנחתם להם להיכנס" קארם מכווץ את גבותיו, הפליאה בקולו נוטה אל דבריו של המשרת, לא חלה על אלו שלו.

"השוערים לא הניחו להם להיכנס" גייר מסביר, לוקח נשימה ארוכה "הם מחכים בחוץ, אחד מהם הצמיד את חרבו לראשו של אֶלְבֵר בכדי שנעביר את הודעתם"

"כך!" קארם מתיז "מדוע הוא יצא מן הביתן, הטיפש?"

"הוא לא" מניד גייר בראשו "איני יודע כיצד, מעלת השגריר. החייל פשוט שלף אותו מן החלון!"

"אני מבין" מהמהם קארם, שעשוע מתגנב לקולו "הכנס את החיילים אל החדר הצהוב וקרא לשאר הפקידים להתאסף שם, אבוא בעצמי בעוד דקות בודדות".

הטעם המושלם · 10/9/24

נכתב ע"י RU1:
אבל כאן זה מרגיש קצת לא עקבי.
מצד אחד - היא מביעה מחשבות על עצם השיחה ועל העיקר בה לא.

מי שמציעה זאת האחות הראשונה, לא זאת הלא מתרגשת.

יוסף יצחק פ. · 10/9/24

נכתב ע"י הטעם המושלם:
אפשר לשלב גם וגם

"מה קורה?" הייתי מופתעת לגלות את מספרה של אחותי על הצג.
"ב"ה כרגיל. ואת?" היא בחיים לא תשמע מופתעת גם אם היא תהיה בטוחה שאני עכשיו על חללית.
"מה דעתך על שבת אצלי על טפך ועוללייך?"
"מה דעתי? שאם רק הייתי יכולה הייתי מקדימה את השבת להיום על כזאת הזמנה".
זאת הדרך שלה להביע התפעלות. כזאת היא אחותי.

ככה- חלק מהמשפטים עם וחלק בלי, אבל לא ברצף בלי תוספות, זה קצת מבלבל.

זה מרגיש לי קצת מוזר. כאילו הסופר נותן פירוש לכל שתי מילים שהדמות אומרת, או תחושה לא נוחה כ"כ. צריך לשלב בעדינות. אני מסכים שצריך חלק עם וחלק בלי, אבל זה מרגיש לי קצת מוזר.

בקשר לנושא האשכול, אמ;לק.
אני כן מסכים עם:

נכתב ע"י תהילה בצלאל:
לתאר את תנועות הפנים, ידיים, רגליים וכו' בתוך הטקסט.

בנושא דומה, אותי מפחיד הרבה פעמים שיש לי 'יותר מדי ''אנטרים''' במהלך דיאלוג, שזה בערך אותו חשש במילים אחרות, כאילו הטקסט נראה ריק מדי.
לפעמים צריך להשאיר אותו ככה, כי זה הכי מתאים לו.

בדיאלוג יש גם קצב נסתר, בדומה לקצב במוזיקה. אם הוא לא נשמע כמו אחד שעומד בקצב, אנחנו לא נרצה 'לשמוע' אותו.

לוטם · 10/9/24

חצי בלת"ק.

אם קוראים את הקטע אחרי שהוא כבר כתוב, הרבה יותר קל להחליט האם ואיפה חסר או שיש יותר מידי תיאורים או תוספות.

כשאני כותבת קטע אני לא מתעכבת איפה להוסיף תיאורים של מה הדמות עושה עכשיו, פשוט כותבת איך שיוצא, אבל כשאני מסיימת לכתוב, אני קוראת את הקטע שוב מההתחלה ומוסיפה \ משמיטה על פי הזרימה של הקריאה.

תהילה בצלאל · 10/9/24

נכתב ע"י לוטם:
חצי בלת"ק.

אם קוראים את הקטע אחרי שהוא כבר כתוב, הרבה יותר קל להחליט האם ואיפה חסר או שיש יותר מידי תיאורים או תוספות.

כשאני כותבת קטע אני לא מתעכבת איפה להוסיף תיאורים של מה הדמות עושה עכשיו, פשוט כותבת איך שיוצא, אבל כשאני מסיימת לכתוב, אני קוראת את הקטע שוב מההתחלה ומוסיפה \ משמיטה על פי הזרימה של הקריאה.

ודאי! אצלי השמטתי במכוון, פשוט מחקתי ואיחדתי מרכאות. אבל באותה מידה - מי שלא אוהב מלל בין דיאלוג לא יכניס אותו מלכתחילה, ככה שחוץ מללמוד לאהוב את התוספות הקטנות האלה אין מה לעשות. אהבת - זה נכתב באוטומט, לא אהבת - תמשיך כמו שעשית עד עכשיו...
אחר כך בהחלט אפשר לשפר, כשמורידים זה בסדר, אבל להוסיף זה לפעמים טיפה דביק.

ifatrosh · 10/9/24

אפשר לכתוב סיפור שלם רק כדיאלוג. הקטע כתוב יפה ומובן, ברגע שהיה שינוי בסיטואציה, כן כתבת אותו (בסוף).

אם אין שינוי אצל הגיבורים אין צורך לכתוב. למשל, "איפה אתה?" אמר שמואל. ברור שהוא אמר לכן אין צורך לכתוב.
אבל אם שמואל צעק ורץ כדי לחפש אז צריך לציין, אלא אם כן השותף לדיאלוג יקרא לעברו, "לאן אתה רץ שמואל, יענקי עלה הביתה", אז תוך כדי הדיאלוג הקורא יבין ששמואל רץ.

חשוב בעת כתיבת סיפור, להיות מדויקים, לא להרבות במלל שלא נזקק להבנת הסיפור ויחד עם זאת לא להשאיר סימני שאלה.

הלוחשת לתווים · 10/9/24

וואי איזה קטעים יפיפיים!!
אני חושבת שיש יופי בשתי הסוגים
אם כי לי אישית קשה לקרוא ספר כשאני לא יודעת איך הדמויות נראות ואיפה הם נמצאות,
בקטע הזה באמת קינן אלופה!!
אפשר לראות את הסיטואציה, אתה יודע בדיוק איפה כל אחד עומד, ואיזה תנועה הוא עושה בכל מילה במשפט,
ולדעתי זה מוסיף המון לאיפיון של הדמות..
(קחו אפילו דוג' של אייל גלבוע שתמיד היא כותבת שכשהוא לחוץ הוא מפורר עוגיות..וכשהיא מוסיפה את זה בתוך קטע, זה נותן תחושה של- "וואלה אני יודעת בדיוק מה הוא עושה עכשיו.." ויותר קל לדמיין את זה.
וגם אני מרגישה שאני יודעת עליו עוד פרט על החיים שלו וההרגלים שלו, או ידרת הי, שאוהב לעשות תנועת סירוק בבלורית שלו..)
אבל- כשאין בכלל פניות ותארים בין המילים, מצד אחד זה לא מסיח את הדעת ויותר רציף, אבל לדעתי קצת יותר קשה להתחבר לזה... (לי לפחות)

yael305 · 10/9/24

נכתב ע"י הלוחשת לתווים:
וואי איזה קטעים יפיפיים!!
אני חושבת שיש יופי בשתי הסוגים
אם כי לי אישית קשה לקרוא ספר כשאני לא יודעת איך הדמויות נראות ואיפה הם נמצאות,
בקטע הזה באמת קינן אלופה!!
אפשר לראות את הסיטואציה, אתה יודע בדיוק איפה כל אחד עומד, ואיזה תנועה הוא עושה בכל מילה במשפט,
ולדעתי זה מוסיף המון לאיפיון של הדמות..
(קחו אפילו דוג' של אייל גלבוע שתמיד היא כותבת שכשהוא לחוץ הוא מפורר עוגיות..וכשהיא מוסיפה את זה בתוך קטע, זה נותן תחושה של- "וואלה אני יודעת בדיוק מה הוא עושה עכשיו.." ויותר קל לדמיין את זה.
וגם אני מרגישה שאני יודעת עליו עוד פרט על החיים שלו וההרגלים שלו, או ידרת הי, שאוהב לעשות תנועת סירוק בבלורית שלו..)
אבל- כשאין בכלל פניות ותארים בין המילים, מצד אחד זה לא מסיח את הדעת ויותר רציף, אבל לדעתי קצת יותר קשה להתחבר לזה... (לי לפחות)

אני גם אוהבת לקרוא בסגנון מיה קינן, אבל איך לכתוב כאלה דיאלוגים? ה כבר אלה קשה..
אגב, רק פעם אחתהוזכר שידרת אוהב לעשות תנועת סירוק בבלורית ותראי איך את זוכרת את זה...
חידה באשכול...

הלוחשת לתווים · 10/9/24

נכתב ע"י yael305:
אגב, רק פעם אחתהוזכר שידרת אוהב לעשות תנועת סירוק בבלורית ותראי איך את זוכרת את זה...

זה הוזכר רק פעם אחת???
חשבתי הרבה יותר... (אגב בחידון באמת עניתי שהוא אהב ללעוס גושי סוכר, כי זה מה שחשבתי)
אם תרצי, תוכלי לקחת את הדוגמא של איסתרק שאוהב להכניס את הלשון בחור של השן..

ilan p · 11/9/24

נכתב ע"י RU1:
בס"ד
מה אומרים ? מובן מה קורה בכלל, חסר מלל, או שטוב ככה.
אשמח לדעתכם על הסוגייה באופן כללי.

כתוב בצורה מאוד יפה ומרתקת -- במיוחד הפתיחה שמאוד מסקרנת --- ואם היתה כוונה לאיזה מסר מעבר לכתיבה הספרותית --- אז לא ממש זכיתי להבין במה מדובר

yael305 · 11/9/24

נכתב ע"י הלוחשת לתווים:
אם תרצי, תוכלי לקחת את הדוגמא של איסתרק שאוהב להכניס את הלשון בחור של השן..

דווקא אהבתי את הדוגמא הראשונה שלך שאפילו שזה מוזכר פעם אחת - ברגע שזה טוב כל כך טוב ומכניס אותך לאווירה - את יכולה לדמיין את התנועה הזאת גם אם היא הייתה רק פעם אחת...