"מולו רק שמיים וים תכול
והוא עצמו- רק גרגיר חול.
סתם גרגיר, מה הוא כבר יכול?
פתאום סערה וסופה,
לתוך המים אותו סחפה-
הישר אל תוך הצדפה.
הצדפה נסגרה-
והוא לא הצליח להבין מה ארע.
הוא לא יודע כמה זמן שם בילה,
אך לבסוף מישהו משם אותו שלה.
הוא יוצא-
ונראה מרוצה.
משהו השתנה. הוא לא גרגיר החול המוכר.
הוא נראה יותר חשוב, יותר יקר.
הוא בוהק מול קרני השמש,
כך הוא לא נראה אמש.
השולה אותו מחזיק,
ובעיניו עובר זיק.
"אתה", הוא אומר ברננה
"לא סתם גרגיר. אתה פנינה".
והוא עצמו- רק גרגיר חול.
סתם גרגיר, מה הוא כבר יכול?
פתאום סערה וסופה,
לתוך המים אותו סחפה-
הישר אל תוך הצדפה.
הצדפה נסגרה-
והוא לא הצליח להבין מה ארע.
הוא לא יודע כמה זמן שם בילה,
אך לבסוף מישהו משם אותו שלה.
הוא יוצא-
ונראה מרוצה.
משהו השתנה. הוא לא גרגיר החול המוכר.
הוא נראה יותר חשוב, יותר יקר.
הוא בוהק מול קרני השמש,
כך הוא לא נראה אמש.
השולה אותו מחזיק,
ובעיניו עובר זיק.
"אתה", הוא אומר ברננה
"לא סתם גרגיר. אתה פנינה".