דרוש מידע בית דין לממונות או בית משפט [ערכאות]?

עיצובים מפנקים מהטבע

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
שאלה, יש לנו תביעה נגד העירייה בגין נזק רכוש.
בהתגלגלות הדברים יצא שיש לנו תביעה נגדם בבית משפט, עם תאריך לדיון.
בהתחלה לא חשבנו מספיק, אבל...
זה בסדר ללכת לבית משפט? או שדוקא בית דין לענייני ממונות [תורני]?
ראיתי שהמון אנשים הולכים לבית משפט, זה בסדר???
אולי פיספסתי משהו....
בתודה מראש לעונים!
 

עיצובים מפנקים מהטבע

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
כל מי שהיה - במקרה של תביעה עליך - תובע אותך בבית המשפט, מותר גם לך לתבוע אותך בבית המשפט.
האיסור של ערכאות זה רק בין שני אנשים ששנניהם היו פונים לבי"ד.
ובעירייה, ודאי שהם היו פונים לערכאות?
גם אם מדובר בעירייה חרדית....??
 

האלמוני

משתמש מקצוען

עיצובים מפנקים מהטבע

משתמש פעיל
מנוי פרימיום

י. שלמה כהן

משתמש מקצוען
שאלה מזעזעת. נקודה.


שאלה, יש לנו טיול משפחתי גדול מאורגן.
בהתגלגלות הדברים יצא שיש אופנועי ים ומנגל והכל, עם תאריך בשבת הקרובה.
בהתחלה לא חשבנו מספיק, אבל...
זה בסדר לחלל בשבת? או שדוקא להעביר לאחד מימות החול?
ראיתי שהמון אנשים מחללים שבת, זה בסדר???
אולי פיספסתי משהו....
בתודה מראש לעונים!


באמת! מה?! כאילו מה?!

כתב הרמב"ם (בפכו' מהלכות סנהדרין ה"ז) כל הדן בדייני עכו"ם (דהיינו גויים) ובערכאות שלהם (דהיינו בתי משפט של גויים) [ולבית משפט ע"פ ההלכה יש מעמד כזה בדיוק] אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע, וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו, שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני גויים. וכן פסקו הטור ומרן השולחן ערוך (חושן משפט סימן כו.) וכתב הרי"ף בתשובה, שהרוצה להתדיין אצל ערכאות צריך לנדות אותו.


סורי על התקיפות אבל זה שאלה שמאוד העציבה לי. בא יהודי (אני מקווה עכ"פ), בפורום שנקרא חרדי, ובלי להתבלבל שואל אם אפשר לחרף ולגדף ולהרים יד בתורת משה רבנו.

המקרה היחיד שמותר לדון בארכעות זה אם בית הדין פנה לנתבע כמה פעמים והוא לא מעוניין לבוא ואז בית הדין יושב ומחליט ובסוף אולי נותן אישור. אבל ככה? מזעזע
 

POKER

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
עימוד ספרים
בגדול ללכת לערכאות זה איסור חמור ביותר (עיין שו"ע חו"מ סי' כו)-וביותר נכתב בפוסקים שללכת לדיינים יהודים שדנים ע"פ חוקות הגויים זה עוד יותר חמור!!!! בגלל שהם יהודים.
והאיסור נשאר בעינו אפי' אם עוד הרבה יהודים עושים זאת, אני מלמד עליהם כף זכות שאו שיש להם היתר מרב לפנות לערכאות או שהם לא יודעים את חומר האיסור.
ישנו דיון בפוסקים בני זמנינו במקרים שידוע בוודאי שהתובע/הנתבע לא יגיע לביה"ד כגון עירייה/חברות מסחריות וכו' יש הסוברים שבכל אופן צריך לתבוע בביה"ד, ואחרי שהם לא יגיעו לקבל היתר לערכאות ולתבוע שם. ויש הסוברים שאפשר ללכת ישר לערכאות (עיין בשו"ע ובנו"כ שם).
חייב לעשות שאלת רב שמתמצא היטב בהלכות אלה.
 

י. שלמה כהן

משתמש מקצוען
לא מדויק.
כדאי לשאול רב.
אני לא מתכוון להיכנס כאן לדיון קטן על זה כי גם הרב יפנה לבית דין אז בסוף אנחנו מגיעים לאותה נקודה.

אני מדבר מידיעה של התחככות ארוכה בבית דין ולמידת ההתנהלות והכללים (לא בתור תובע/נתבע אלא באזור המזכירות)
 

POKER

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
עימוד ספרים
אני מדבר מידיעה של התחככות ארוכה בבית דין ולמידת ההתנהלות והכללים (לא בתור תובע/נתבע אלא באזור המזכירות)
ואני מדבר מידיעה ממקו"א.....
אין היתר לפנות לערכאות ללא שאלת רב ועדיף דיין או היתר מסודר מביה"ד.
כי גם הרב יפנה לבית דין אז בסוף אנחנו מגיעים לאותה נקודה.
לא מדוייק, הרי אם יש לך תביעה נגד חברה גדולה, אין סיכוי בעולם שהם יגיעו לביה"ד, וכנמו שכתבתי למעלה ישנם פוסקים שמתירים בכה"ג לפנות לערכאות, מבלי לקרוא לנתבע...
 

ברכה וישועה

משתמש פעיל
שאלה, יש לנו תביעה נגד העירייה בגין נזק רכוש.
בהתגלגלות הדברים יצא שיש לנו תביעה נגדם בבית משפט, עם תאריך לדיון.
בהתחלה לא חשבנו מספיק, אבל...
זה בסדר ללכת לבית משפט? או שדוקא בית דין לענייני ממונות [תורני]?
ראיתי שהמון אנשים הולכים לבית משפט, זה בסדר???
אולי פיספסתי משהו....
בתודה מראש לעונים!
בעיקרון עם עירייה יש הרבה סיבות להתיר ללכת על פי הלכה לבית משפט, אבל צריך לקבל התר מרב, (עירייה יותר קל מאגד בהרבה מובנים) אתה יכול להתקשר להרב שפרן הרב סילמן הרב אייזלר וכו ועוד ולעוד רבנים ובמקרה כזה ממש קל ללכת לערכאות (ובפרט אם להם ביטוח וזה חייב להתנהל בבית משפט)
 

עיצובים מפנקים מהטבע

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
שאלה מזעזעת. נקודה.


שאלה, יש לנו טיול משפחתי גדול מאורגן.
בהתגלגלות הדברים יצא שיש אופנועי ים ומנגל והכל, עם תאריך בשבת הקרובה.
בהתחלה לא חשבנו מספיק, אבל...
זה בסדר לחלל בשבת? או שדוקא להעביר לאחד מימות החול?
ראיתי שהמון אנשים מחללים שבת, זה בסדר???
אולי פיספסתי משהו....
בתודה מראש לעונים!


באמת! מה?! כאילו מה?!

כתב הרמב"ם (בפכו' מהלכות סנהדרין ה"ז) כל הדן בדייני עכו"ם (דהיינו גויים) ובערכאות שלהם (דהיינו בתי משפט של גויים) [ולבית משפט ע"פ ההלכה יש מעמד כזה בדיוק] אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע, וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו, שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני גויים. וכן פסקו הטור ומרן השולחן ערוך (חושן משפט סימן כו.) וכתב הרי"ף בתשובה, שהרוצה להתדיין אצל ערכאות צריך לנדות אותו.


סורי על התקיפות אבל זה שאלה שמאוד העציבה לי. בא יהודי (אני מקווה עכ"פ), בפורום שנקרא חרדי, ובלי להתבלבל שואל אם אפשר לחרף ולגדף ולהרים יד בתורת משה רבנו.

המקרה היחיד שמותר לדון בארכעות זה אם בית הדין פנה לנתבע כמה פעמים והוא לא מעוניין לבוא ואז בית הדין יושב ומחליט ובסוף אולי נותן אישור. אבל ככה? מזעזע
לא הבנתי מה ההתקפה???
אתה אומר שצריך לשאול רב??
מובן!
אתה אומר שאין מה לשאול רב??
גם מובן!
אבל מה ההיסטרייה???
השאלה כמו שהוסברה אח"כ, הייתה על רוח הדברים, היות ומצינו הרבה אנשים [טובים יר"ש וחכמים] שעושים את זה כנראה שיש מקומות להתיר, ושאלתי מה הצדדים...
קצת נשימה. קצת הבנה. קצת מחשבה.
 

י. שלמה כהן

משתמש מקצוען
לא הבנתי מה ההתקפה???
אתה אומר שצריך לשאול רב??
מובן!
אתה אומר שאין מה לשאול רב??
גם מובן!
אבל מה ההיסטרייה???
השאלה כמו שהוסברה אח"כ, הייתה על רוח הדברים, היות ומצינו הרבה אנשים [טובים יר"ש וחכמים] שעושים את זה כנראה שיש מקומות להתיר, ושאלתי מה הצדדים...
קצת נשימה. קצת הבנה. קצת מחשבה.
כן. כאב לי לראות יהודי/ה שבכזה פשטות מתלבט/ת אם לשמור מצוות או להרים יד בתורת משה
 

עיצובים מפנקים מהטבע

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
כן. כאב לי לראות יהודי/ה שבכזה פשטות מתלבט/ת אם לשמור מצוות או להרים יד בתורת משה
לא הבנתי.
אם יש מקום להתיר זה גם 'להרים יד בתורת משה'??
אם לא ברור אני אפשט.
 

י. שלמה כהן

משתמש מקצוען
א. תשאל/י את הרמב"ם

ב. ממה נפשך, אם קבלתם היתר מב"ד אז מותר לכם ואם לא אז אתם מרימים יד בתורת משה.

זה כמו, אם הדלקתי אש ביום ראשון זה גם 'לחלל שבת'??
והתשובה היא לא. אם נעשה בהיתר / בזמן שמותר אז אין בעיה
 

עיצובים מפנקים מהטבע

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
א. תשאל/י את הרמב"ם

ב. ממה נפשך, אם קבלתם היתר מב"ד אז מותר לכם ואם לא אז אתם מרימים יד בתורת משה.

זה כמו, אם הדלקתי אש ביום ראשון זה גם 'לחלל שבת'??
והתשובה היא לא. אם נעשה בהיתר / בזמן שמותר אז אין בעיה
שמחה עצומה שהבנת!
וזה הנידון!
האם יש מקום ללכת לרב [כי אולי יש מקום להתיר] או שזה גורף שאסור ואין מה לשאול!
והנימוק היה, היות ומצינו הרבה אנשים שעושים כך יתכן שאכן יש מקום לשאול רב ולבדוק, או שמא אנשים לא יודעים/ עושים עבירות או משהו אחר.
חבל לי, שבמקום שיעלו את הצדדים או דבר דומה, צריך לשבת ולהסביר ל'כבודו' דבר פשוט כ"כ.
ואגב, פעם הבאה תשקול את מילותייך שוב, היו לעיל התבאטויות לא משהו... אתה מתיימר להיות 'שומר מצוות,' 'יהודי'. אז ב'לכבד' זה דיי ברור, וזה גורף. ללא צדדי התיר. לתשומת ליבך.
 

י. שלמה כהן

משתמש מקצוען
יפה יפה

בהודעה הראשונה שלכם זה לא מה שכתבתם.

אבל בכל אופן שיהיה בהצלחה אני פרשתי
 

למעשייה

משתמש פעיל
אסור ללכת לערכאות, ולא לביה"ד לדיני עבודה ללא היתר מסודר מדיין מוסמך.
וזה אחד האיסורים החומרים שיש בשו"ע!.

כל מי שהיה - במקרה של תביעה עליך - תובע אותך בבית המשפט, מותר גם לך לתבוע אותך בבית המשפט.
האיסור של ערכאות זה רק בין שני אנשים ששניהם היו פונים לבי"ד.
אשמח למקור הלכתי.

ראיתי שהמון אנשים הולכים לבית משפט, זה בסדר???
ברוב מוחלט של המקרים מדובר עם היתר מסודר מבי"ד אחרי שהצד השני מסרב להופיע
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ק'

קמה קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יי חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:קמו קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ:קמז קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:קמח קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ:קמט קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יי כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:קנ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:קנא קָרוֹב אַתָּה יי וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת:קנב קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
נקרא  7  פעמים

אתגר AI

הסוואה • אתגר 21 • אתגר נושא פרסים 🎁

לוח מודעות

למעלה