זה שהרחובות ריקים זה תענוג, אני לא מצליח להבין מי רואה בזה חסרון,
כשני עומד בבני ברק במוצאי שבת בתחנת חזון איש / רבי עקיבא, מול פיח של שבע אוטובוסים, רמקולים של לוויות, יבבות אמבולנסים, חולדות מתות בכל קרן רחוב, בניינים שנראים כאילו נלקחו מקירקטורה של עזה,
באותם רגעים אני ממש מרחם על האנשים שגרים שם, מסכנים,
העיר ערד ממש לא נסגרת בשמונה, מסעדת הסטייק נסגרת ב 22:00, ובליל שישי פעילים 4 טשונטיות,
אני לא אומר שיש לנו את אותו מבחר של סטיקיות כמו בבני ברק, אבל התענוג המפוקפק הזה, לא שווה 2 מיליון,
יש חסרונות לגור בפריפריה, מניסיון, ואלו הן:
1] פרנסה,
הפרנסה בפריפריה מתאימה לאנשים שאין להם שאיפות גדולות מידי, למשל סופרי סת"ם,
שזה ענף הפרנסה העיקרי לגברים בערד, עבודה נקייה, שיכולה להכניס סכומים לא מבוטלים,
יש לי חברים בשטיבל שמכניסים מזה בחודש 20,000 ש"ח,
כמו כן: עובדי הוראה, חינוך, שוחטים, משגיחי כשרות, כל אלו בפריפריה מקבלים את אותו שכר כמו במרכז,
אבל, אלו אם מעוף רציני הם לא מתאימים לגור בפריפריה, פה קשה מאוד לפרוץ את תקרת הזכוכית,
ואני כותב את זה מניסיון אישי, כמעט לא תראו בערד עשירים, אנשים רובם ככולם סוגרים חודש בכבוד,
אבל לפרוח מבחינה כלכלית זה קשה,
2] קהילה,
יש משהו מרגש בלחיות בין מגוון רחב של קהילות, פה בערד לא תמצאו את זה וזה חסר,
על אף שקיימים פריפריות נוספים שבהם ניתן למצוא יותר גיוון,
3] חניות בגדי נשים,
אין סיכוי, נשים יקנו בגדים רק במרכז, לא יעזור בית דין, גם עם אותו בגד ימכרו בפריפריה בחצי מחיר,
הם יקנו במרכז, ואני כותב את זה לא רק מניסיון אישי, אל תנסו לפתוח חנות בגדי נשים בפריפריה,
4] תחבורה,
על אף שבערד יחסית התחבורה זמינה ובשפע, עדיין זה לא כמו לגור בבית שמש ולהתגלש תוך 20 דקות לירושלים,
5] שמחות,
רוב השמחות, גם של תושבי הפריפריה יתקיימו במרכז משום מה, דבר שמקשה מאוד,
אחרי כל זה, אין אבל אין כמו לגור בפריפריה!