הטיעונים האחרונים על כך שלאברך צעיר מספיק תוספת קטנה לחודש נכונים, אבל לא לגמרי.
ההצטדקות שלי לעשות בנושא זה בתשעה באב הוא כי זה בנין הבית היהודי... שהוא מקום להשארת השכינה.
אני אקדים משהו חשוב לדעתי, אברך צעיר צריך לחשוב על פיתוח כשרון קיים יותר מאשר על הכנסה קטנה.
לא לחשוב על ה800 שח שהוא יוסיך לתקציב החודשי עכשיו, אלא לאומנות שהוא יפתח באותו תחום, כך שמלבד ה-800 שח שיש לו היום מאיזה עבודה של 45 דקות פעמיים בשבוע, הוא יוכל באותו הזמן בדיוק להרוויח בעוד כמה שנים 2000 שח לחודש.
פיתוח אומנות בתחום מסוים חשובה מאוד, והיא דוקא מבטיחה את המשך הלימוד של בעל משפחה.
זה חשיבה רחבה ויהודית.
החשיבה של בא נעבוד עכשיו שעה בשבוע בכל מה שבא העיקר שזה יוסיף ל700 שחסרים לי החודש, היא גישה שלטווח הארוך פוגעת בבעל משפחה.
מצד שני הגישה של אני לא רואה איך אני גומר את החודש אז אני ארוץ ללמוד מקצוע שמפורסם כעת בלוחות מודעות ומבטיח 10K לחודש - מוכיח את עצמו כלא יעיל וודאי לא מבטיח את סדרי הלימוד.
אם כבר היום יש משהו שאתה טוב בו, וזה יכול להיות ללמד ילדים גמרא, או כתיבת מאמרים, שירת קודש, יעוץ לצעירים, אחריות על פעילות ילדים,
כל אלו לטוח הארוך יכולים להשתדרג לסכומים גבוהים יותר באותם שעות עבודה.
תתחיל לעשות זאת היום בשעות בודדות בשבוע, כדי לקנות את המיומנות, וכך תוכל לשחק עם המחיר והשעות לפי צרכי הבית.
בתחומים מסוימים זה יותר קל וחלקם זה דורש יצירתיות - אבל העיקרון הוא אותו עקרון:
תחום אחד לאורך זמן - מייצר מומחיות, ומומחיות מייצרת כסף גבוה בפחות מהזמן.
לזה צריך סבלנות, התמדה, עקביות, והתפתחות ולמידה עצמית בתחום, ולא, לא צריך גאונות, ולא צריך בטחון עצמי בשמיים.
הכי חשוב זה לא לקפוץ על כל עגלה שבאה בשביל לסתום 500 שח, ולגדוע בכך את ההתפתחות הטבעית.
אני אומר זאת מנסיון שלי ושל כמה מחברי, כולנו אברכים בני שלושים ולומדים 2.5 סדרים ביום, עוסקים בעבודות קודש מספקות מבחינה רוחנית וגשמית, ומרווחים 'פר שעה' יותר מאחרים שבחרו בעבודות מזדמנות או בעבודות מסודרות.