דיון מה מבדיל בין סופר מצליח לאחד שלא?

ק. כצן · 30/7/24

מה אתם אומרים? מה הנקודה המרכזית שמבדילה בין סופר מצליח לאחד כזה שלא?

תמונה להמחשה: חדר עבודה של הסופר

הפקות ומשחק · 30/7/24

מעבר לסיעתא דשמיא שבאמת חובה חובה, כי היצירה יכולה להיות הכי מדהימה ועדיין לא להצליח. וכן להפך כמובן.
לדעתי עקביות חשובה מאוד.
יש כאלה שמוציאים ספר ראשון, וזה מצליח או פחות. ואז ממשיכים להוציא, מידי שנה. ולאט לאט מתחילים להכיר אותם, ולחכות לספר הבא...
ויש כאלה שמוציאים ספר, ומפסיקים ורק אחרי חמש שנים עוד ספר. אנשים לא באמת ידעו מי הם.
זה לא הכל, כמובן. אבל סיבה כן מאוד עיקרית.

יהלום-יצירות מלוטשות · 30/7/24

סביר להניח שהתגובות כאן יעסקו בעיקר בכישרון וטיפוחו,
רוצה לענות דווקא נקודה אחרת: רצון ומוטיבציה.
בלעדיהם - לא משנה כמה מוכשר תהיה, ובאיזה ענף תעסוק - ההצלחה תהיה מוגבלת מאוד.
הרצון והמוטיבציה מפתחים גם אהבה לתחום, חיבור ותשוקה להשקיע ונכונות לצעוד בדרך עד ההצלחה, שפעמים אינה קצרה.
המון הצלחה!

ק. כצן · 31/7/24

נכתב ע"י הפקות ומשחק:
מעבר לסיעתא דשמיא שבאמת חובה חובה, כי היצירה יכולה להיות הכי מדהימה ועדיין לא להצליח. וכן להפך כמובן.
לדעתי עקביות חשובה מאוד.
יש כאלה שמוציאים ספר ראשון, וזה מצליח או פחות. ואז ממשיכים להוציא, מידי שנה. ולאט לאט מתחילים להכיר אותם, ולחכות לספר הבא...
ויש כאלה שמוציאים ספר, ומפסיקים ורק אחרי חמש שנים עוד ספר. אנשים לא באמת ידעו מי הם.
זה לא הכל, כמובן. אבל סיבה כן מאוד ע

אז באמת זאת בדיוק הנקודה שחשבתי עליה כאשר פתחתי את הדיון. ממש הוצאת לי את המילים מהפה

אני חושבת שבמילה אחת אפשר לומר שמה שמייחד סופר מצליח זה שהוא כותב.
פשוט יושב וכותב, בקיץ ובחורף עם השראה או בלעדיה.
שמעתי בקורס כתיבה אחת שכדי להצליח צריך לכתוב 1000 מילים ביום לפחות.
העיצה הזאת נדמה לי העיצה הכי טובה ונכונה לסופרים המתחילים ולאלו שכבר עמוק יותר בתחום.

ועוד משהו מהנסיון שלי, אבל זה כבר ממש לא אוביקטיבי. העיקר והכי קשה זה לבנות את העלילה. התיאורים הספרותיים האומנתיים, העשירים, העמוקים והמרגשים יבואו אחר כך...

תמרוז · 1/8/24

כמובן. כמה קוראים יש לו, וכמה אוהבים אותו. זה התשובה.
אבל, לשאלתך, לדעתי סופר שכותב יפה. יש סיפורים דבילים מאד, ובגלל הכתיבה שלהם, הם מצליחים ואפילו מאד. (לא נביא לכאן שמות של ספרים)

נכתב ע"י ק. כצן:
ועוד משהו מהנסיון שלי, אבל זה כבר ממש לא אוביקטיבי. העיקר והכי קשה זה לבנות את העלילה. התיאורים הספרותיים האומנתיים, העשירים, העמוקים והמרגשים יבואו אחר כך...

לך. לי זה יותר קל להמציא סיפור מאשר לכתוב אותו.

ק. כצן · 1/8/24

אז אולי את( או אתה..) תמציאי ואני אכתוב?

תמרוז · 1/8/24

נכתב ע"י ק. כצן:
אז אולי את( או אתה..) תמציאי ואני אכתוב?

היה אשכול שבו הצעתי סיפורים שלי. יש לי עדיין כמה, ואני שמחה להמציא בשביל אחרים. גם אם לוקח לי זמן. את/ה יכול להביא לי מייל. וניראה שם.
ברצינות.

משולש ברמודה · 1/8/24

נכתב ע"י תמרוז:
לך. לי זה יותר קל להמציא סיפור מאשר לכתוב אותו

מה הסיפור הכי ארוך שהצלחת לכתוב עד הסוף?

לא אמרתי שכתיבה זה קל. היא מתישה וסיזיפית ודורשת המון משמעת עצמית, אבל כשיודעים מה הולך להיות בכל סצנה, איך נראה השיא ואיפה קורה השינוי של כל דמות - הכתיבה הופכת להיות הרבה יותר קלה.

למצוא סיפור באמת טוב ולהצליח לתכנן לו עלילה שגם עובדת לאורך כל הדרך זה החלק הקשה.

הראיה בעיני לזה היא שכישרון כתיבה אפשר לראות שיש להרבה אנשים, כישרון ליצור סיפורים הרבה פחות.

תמרוז · 1/8/24

נכתב ע"י משולש ברמודה:
מה הסיפור הכי ארוך שהצלחת לכתוב עד הסוף?

אני כרגע כותבת סרט, סיימתי גרסה שלישית של 101 עמודים.
ואני מפחדת שהאשכול ינעל.

משולש ברמודה · 1/8/24

נכתב ע"י תמרוז:
אני כרגע כותבת סרט, סיימתי גרסה שלישית של 101 עמודים.

תסריט? אז ממספרים קצת אחרת את העמודים.
את כותבת לפי תכנון בסיסי שכתבת מראש? יודעת איך נראית נקודת השיא שלך או שיש לך יותר כיוון כללי?

תמרוז · 1/8/24

נכתב ע"י משולש ברמודה:
תסריט? אז ממספרים קצת אחרת את העמודים.
את כותבת לפי תכנון בסיסי שכתבת מראש? יודעת איך נראית נקודת השיא שלך או שיש לך יותר כיוון כללי?

אם זה גירסה שלישית כניראה שיש לי תכנון מקדים. ואני יודעת את הסיפור די טוב לפני שאני כותבת אותו.
כתבתי גם סיפור, לא תסריט, באורך הנ"ל.

אוראל סולטן · 1/8/24

דווקא לי יש הרבה רעיונות לסיפורים, אבל קשה לי לכתוב אותם.

ובנוגע לאשכול: ההבדל בין סופר שמצליח לכזה שלא, בנוסף לכל מה שכתוב לעיל זהו יח"צ.

באתרים, בעיתונים, בתפוצות מייל ועוד ועוד.

עוד משהו שמושך את עיני הקוראים זה כריכה מעניינת וכיתוב אחורי מסקרן וקצר.

באלה צריך להשקיע בעיקר.

עוד עצה ששמעתי (או יותר נכון קראתי.) מסופרת מפורסמת במגזר הכללי:

לבוא אל המוכרים (או אם את בת - אל המוכרות, ושבעלך יבוא אל המוכרים.) ולבוא אליהם כשאת מספרת על עלילת הספר וקהל היעד שלו, כך המוכרים ידעו שכששואלים אותם איזה ספר מתאים לגיל זה וזה - הם ימליצו על הספר שלך.

באמת, גם אני מצטרף לכך שאם מישהו רוצה מעט עלילות - שיבוא אלי - ב"ה יש לי הרבה.

הפקות ומשחק · 1/8/24

נכתב ע"י אוראל סולטן:
וכיתוב אחורי מסקרן וקצר.

מאוד מאוד. שמעתי כמה סופרות שאמרו בפרוש שהן לא השקיעו בכיתוב האחורי הזה ולדעתן הספר נמכר הרבה פחות טוב מכל אחד שלהן דווקא בגלל זה.

yael305 · 1/8/24

נכתב ע"י תמרוז:
היה אשכול שבו הצעתי סיפורים שלי. יש לי עדיין כמה, ואני שמחה להמציא בשביל אחרים. גם אם לוקח לי זמן. את/ה יכול להביא לי מייל. וניראה שם.
ברצינות.

אפשר גם??

תמרוז · 1/8/24

בכי

נכתב ע"י yael305:
אפשר גם??

בכיף. את רוצה להביא לי מייל?

yael305 · 1/8/24

תמרוז · 1/8/24

נכתב ע"י yael305:
תודה
תעדכני כשאת רואה.

ראיתי

יוסף יצחק פ. · 2/8/24

נכתב ע"י משולש ברמודה:
מה הסיפור הכי ארוך שהצלחת לכתוב עד הסוף?

לא אמרתי שכתיבה זה קל. היא מתישה וסיזיפית ודורשת המון משמעת עצמית, אבל כשיודעים מה הולך להיות בכל סצנה, איך נראה השיא ואיפה קורה השינוי של כל דמות - הכתיבה הופכת להיות הרבה יותר קלה.

למצוא סיפור באמת טוב ולהצליח לתכנן לו עלילה שגם עובדת לאורך כל הדרך זה החלק הקשה.

הראיה בעיני לזה היא שכישרון כתיבה אפשר לראות שיש להרבה אנשים, כישרון ליצור סיפורים הרבה פחות.

נכתב ע"י אוראל סולטן:
דווקא לי יש הרבה רעיונות לסיפורים, אבל קשה לי לכתוב אותם.

וואו. כמה אני מסכים. יש לי מסמך שלם עם המון רעיונות (אני לא זורק, אבל בא נאמר שאם הייתי מנצל את הזמן יותר, הייתי מגיע להרבה יותר), אבל בין רעיון טוב לבין ספר גמור - יש שמיים וארץ.

אני מלא פעמים מעריך סופרים שכתבו ספר (בעיקר עם הרבה עמודים*, בין אם הצליח ובין אם לא, ההערכה שלי היא על ההשקעה, האמונה בעצמם ובספר, והעובדה השולית אבל הכל כך חשובה - שהם כתבו אותו.

mic003 · 2/8/24

לדעתי, החידוש.
נמאס לקרוא על אותם נושאים.
סופר שמחדש לקוראים, שלא מחקה אף אחד, שלא מנסה להיות כמו ההוא או כמו ההיא, עשוי להצליח - ובגדול.
סיפורים מסוגה שעדיין אין בכמות גדולה במגזר, כדוגמת: מדע בדיוני, פנטזיה, אימה, מותחנים בלי כלי נשק וגיבורי על, לדוגמא - מותחנים פוליטיים או משפטיים, עשויים לעבוד טוב מאוד.
תמיד מצחיק אותי שחרדים כותבים על האף. בי. איי ועל סוכנים סיניים, כשהם לא מבינים בזה כלום, בזמן שכל חרדי כמעט - מבין כל כך הרבה בפוליטיקה, וזה מעניין נורא אנשים. הראשון שיכתוב מותחן פוליטי - יצליח בצורה מסחררת, ואז כולם יתחילו לכתוב את זה וכבר לא יצליחו כמוהו. אז אולי כדאי לחשוב על זה לפני שכולם רצים לעשות חיקויים.
חוץ מזה, צריך לשמור תמיד על יכולת כתיבה גבוהה.
לכתוב הרבה, המון, בכל יום. לחדד את היכולת, לאתגר אותה, להתנסות בהרבה סוגים של כתיבה.
בכל אופן, התחושה שלי היא - שאצל מי שכותב באופן יומיומי - הכתיבה לא באה כחובה אלא כצורך.
הכתיבה היא יכולת ביטוי, כמו דיבור או כמו ציור. כותב שהכתיבה זורמת בדמו, רואה את העולם דרך משקפיים של כותב. אם משהו מעצבן אותו, מצחיק אותו, מדאיג אותו, מרגש אותו, היד כבר מתחילה לדגדג ומשהו מתחיל להציק בקצה האונה השמאלית.
בקשר למה שקשה בכתיבה, אני חושב שזה משתנה מאוד. לי, לדוגמא, אף פעם לא הייתה בעיה בכתיבת ופיתוח עלילות. יש לי איזה עשר עלילות שקופצות לי בראש ביממה, שלא לדבר על חלומות זוועה מפורטים, מסודרים, ובנויים לתלפיות, שבאים אחת לכמה שבועות (אם מישהו רוצה עלילה מוכנה - אני תמיד מוכן לשיתוף פעולה, בפרט אם לא ישנתי טוב באותו לילה).
דווקא הכתיבה עצמה, למרות היותה שופעת מאליה, לעיתים נתקעת. אבל זה בדרך כלל קורה כשעוזבים אותה לגמרי לכמה ימים.