הנושאים החמים
הנושאים החמים
ב"ה
נועה יקרה ואהובה
לא זכיתי להכיר אותך אישית, אבל את סמל בשבילי.
סמל לכך שכוחות הרשע שובים ברשתם יהלום יקר ערך ומציאות.
בברוטליות, ובחרפה אשר גם אלו שאינם מבני עמנו מזדעזעים מכך.
את הסיבה עליה מסר המפקד הגיבור, ארנון זמורה, את נפשו.
כדי להציל את כבוד עם ישראל.
אם יש מישהו שיכול לפעור את פיו כנגדך, הרי לא נגדך בלבד הוא מדבר,
אלא כנגד קדושת עם ישראל, כנגד מידת הרחמים בה נחנו עם ישראל, כנגד מסירות הנפש כפשוטו של יהודי אחד אמיץ שכוח נשמתו האדירה התגלתה בשעה שבחר לחלצך בתמורה לחייו.
הוא שבחר למסור נפש, בשבילך, מעשה נשגב, תמצית הקיום, הוכיח שהנשמה היהודית נעלית מכל.
ואלו שבחרו לדבר כנגדך, מוכיחים שוב, שכל מטרתם איננה נובעת מעודף דאגה לחטופים, איננה נובעת ממידת הרחמים, אלא ההיפך הוא הנכון.
האיחול היחיד שיש לי בעבור אותם המלעיזים הוא שיגיע יום בו הם יתגלו במערומיהם, ואוי לה לאותה הבושה.
אתם שבחרתם כסיסמה את המילה "בושה", אתם שלוקחים את הערך של העדינות, הצניעות והרחמים מעם ישראל ומשתמשים בו כדי לנגח, אתם שבראש מעינכם לדאוג לטובים שבשונאינו, במילים שלכם, אתם מסגירים את עצמכם.
(הלא שלשה סימנים יש באומה זו – הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים. רחמנים – דכתיב 'ונתן לך רחמים ורחמך והרבך', ביישנין – דכתיב 'בעבור תהיה יראתו על פניכם', גומלי חסדים – דכתיב 'למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו''. כל שיש בו שלשה סימנים הללו – ראוי להדבק באומה זו".
ואילו הגבעונים בדרישתם הוכיחו קלקול מוסרי ובעיה קשה בייחוס).
איך אומרים? בושה. בושה. בושה.
מחזקת את ידייך, נועה אחות יקרה.
נועה יקרה ואהובה
לא זכיתי להכיר אותך אישית, אבל את סמל בשבילי.
סמל לכך שכוחות הרשע שובים ברשתם יהלום יקר ערך ומציאות.
בברוטליות, ובחרפה אשר גם אלו שאינם מבני עמנו מזדעזעים מכך.
את הסיבה עליה מסר המפקד הגיבור, ארנון זמורה, את נפשו.
כדי להציל את כבוד עם ישראל.
אם יש מישהו שיכול לפעור את פיו כנגדך, הרי לא נגדך בלבד הוא מדבר,
אלא כנגד קדושת עם ישראל, כנגד מידת הרחמים בה נחנו עם ישראל, כנגד מסירות הנפש כפשוטו של יהודי אחד אמיץ שכוח נשמתו האדירה התגלתה בשעה שבחר לחלצך בתמורה לחייו.
הוא שבחר למסור נפש, בשבילך, מעשה נשגב, תמצית הקיום, הוכיח שהנשמה היהודית נעלית מכל.
ואלו שבחרו לדבר כנגדך, מוכיחים שוב, שכל מטרתם איננה נובעת מעודף דאגה לחטופים, איננה נובעת ממידת הרחמים, אלא ההיפך הוא הנכון.
האיחול היחיד שיש לי בעבור אותם המלעיזים הוא שיגיע יום בו הם יתגלו במערומיהם, ואוי לה לאותה הבושה.
אתם שבחרתם כסיסמה את המילה "בושה", אתם שלוקחים את הערך של העדינות, הצניעות והרחמים מעם ישראל ומשתמשים בו כדי לנגח, אתם שבראש מעינכם לדאוג לטובים שבשונאינו, במילים שלכם, אתם מסגירים את עצמכם.
(הלא שלשה סימנים יש באומה זו – הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים. רחמנים – דכתיב 'ונתן לך רחמים ורחמך והרבך', ביישנין – דכתיב 'בעבור תהיה יראתו על פניכם', גומלי חסדים – דכתיב 'למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו''. כל שיש בו שלשה סימנים הללו – ראוי להדבק באומה זו".
ואילו הגבעונים בדרישתם הוכיחו קלקול מוסרי ובעיה קשה בייחוס).
איך אומרים? בושה. בושה. בושה.
מחזקת את ידייך, נועה אחות יקרה.
נערך לאחרונה ב:
