הנושאים החמים
הנושאים החמים
ערב טוב.
אולי נכון יותר יהיה לומר לילה.
ליתר דיוק, 2:34 בלילה.
אשכול חדש נפתח, והקסם מורגש באוויר.
"דחוף!!! תעזרו לי???!!!"
מסוג הכותרות המושכות ביותר.
אפס תוכן המעיד על מהות האשכול, ו 6 סימני קריאה.
ובפנים שם,
בתוך תוכו של האשכול,
מתנסחת השאלה התמימה, נטולת הפיסוק הנדרש:
"הבת שלי רוצה ללמוד סלילת כבישים בבית חנה בצפת
שמענו מלאאאא דברים טובים על המקום אבל אמרו שחסרות מורות
מצד שני חשבנו על לימודי מדעי המחשב בבית ברכה
מה אתם אומרים?? איזה משכורת יותר גבוהה בסוף??? זה דחוףףף"
"ההיגיון אומר, שיוצרת האשכול פתחה אותו, ונרדמה", לוחש נתי.
"אין צורך ללחוש", קובעת ג'נה, ששלושת עיניה האדומות זוהרות מן הרגיל. "היא כבר ישנה... ישנה עמוק..." ג'נה מחייכת את חיוכה הרחב, השמור לרגעים מיני אלו.
נתי חושב שהוא מבין:
"שוב הזרקת את סם ההרדמה?
ג'נה!
אל-לך להרדים פותחי אשכולות ללא ידיעתי"
נתי נשמע יותר מתחנן מאשר פוקד.
"מאוחר מדי", פוסקת ג'נה. "לעבודה?", היא מוודאת.
"לעבודה", מאשר נתי.
"ובכן", ג'נה מחככת ידיה בהנאה. "פותחת האשכול מבררת באופן דחוף על מקום לימודים".
"דחוף?" נתי מרים את חמשת גבותיו. "מה דחוף ב 2 בלילה? ובכלל, אם זה היה כל כך דחוף, הפותחת לא הייתה נרדמת מיד לאחר הפתיחה"
ג'נה צוחקת.
אי-אפשר להאשים את פותחת האשכול על כך שהיא נרדמה. אחרי הכל, שלושת ידיה של ג'נה היו במעל.
"לענייננו: פותחת האשכול מבררת על מקום לימודים.
ומזכירה את גובה השכר בעבודה"
עיניה של ג'נה שוב נדלקות
וחיוכה חושף מאות שיניים קטנטנות:
"נראה לי, שזה בדיוק הזמן המתאים
לדחוף לשם את דעתנו על לימודי תכנות"
האשכול עתיד לעבור מתקפת כטב"מים
ולשרוד כדי לספר,
עד שהמנהלים יאלצו לנעול אותו.
"שתלמד סלילת כבישים, או מה שהיא לא רוצה", מקלידה ג'נה במהירות, "העיקר לא תכנות!"
"השוק היום רווי מתכנתות חסרות ניסיון, ואף מעסיק לא מחפש אותן---"
10 דקות עברו.
מאות כניסות לאשכול,
והרבה הרבה ויכוחים ארוכי טווח, ארוכים כמעט כמו אקדח הלייזר של נתי.
"זה לא יאמן, 2 בלילה, וזה מה שיש לאנשים לעשות" ג'נה ממלמלת תוך כדי הקלדה.
נתי מסכים איתה, כדי לצאת ידי חובתו. "בהחלט... העיקר שיש לנו עבודה"
"העיקר שיש לנו עבודה"
ומה עשתה הבחורה, אתם ודאי שואלים.
הלכה ללמוד סלילת כבישים בבית חנה בצפת.
אחלו לה בהצלחה בתגובות.
אולי נכון יותר יהיה לומר לילה.
ליתר דיוק, 2:34 בלילה.
אשכול חדש נפתח, והקסם מורגש באוויר.
"דחוף!!! תעזרו לי???!!!"
מסוג הכותרות המושכות ביותר.
אפס תוכן המעיד על מהות האשכול, ו 6 סימני קריאה.
ובפנים שם,
בתוך תוכו של האשכול,
מתנסחת השאלה התמימה, נטולת הפיסוק הנדרש:
"הבת שלי רוצה ללמוד סלילת כבישים בבית חנה בצפת
שמענו מלאאאא דברים טובים על המקום אבל אמרו שחסרות מורות
מצד שני חשבנו על לימודי מדעי המחשב בבית ברכה
מה אתם אומרים?? איזה משכורת יותר גבוהה בסוף??? זה דחוףףף"
"ההיגיון אומר, שיוצרת האשכול פתחה אותו, ונרדמה", לוחש נתי.
"אין צורך ללחוש", קובעת ג'נה, ששלושת עיניה האדומות זוהרות מן הרגיל. "היא כבר ישנה... ישנה עמוק..." ג'נה מחייכת את חיוכה הרחב, השמור לרגעים מיני אלו.
נתי חושב שהוא מבין:
"שוב הזרקת את סם ההרדמה?
ג'נה!
אל-לך להרדים פותחי אשכולות ללא ידיעתי"
נתי נשמע יותר מתחנן מאשר פוקד.
"מאוחר מדי", פוסקת ג'נה. "לעבודה?", היא מוודאת.
"לעבודה", מאשר נתי.
"ובכן", ג'נה מחככת ידיה בהנאה. "פותחת האשכול מבררת באופן דחוף על מקום לימודים".
"דחוף?" נתי מרים את חמשת גבותיו. "מה דחוף ב 2 בלילה? ובכלל, אם זה היה כל כך דחוף, הפותחת לא הייתה נרדמת מיד לאחר הפתיחה"
ג'נה צוחקת.
אי-אפשר להאשים את פותחת האשכול על כך שהיא נרדמה. אחרי הכל, שלושת ידיה של ג'נה היו במעל.
"לענייננו: פותחת האשכול מבררת על מקום לימודים.
ומזכירה את גובה השכר בעבודה"
עיניה של ג'נה שוב נדלקות
וחיוכה חושף מאות שיניים קטנטנות:
"נראה לי, שזה בדיוק הזמן המתאים
לדחוף לשם את דעתנו על לימודי תכנות"
האשכול עתיד לעבור מתקפת כטב"מים
ולשרוד כדי לספר,
עד שהמנהלים יאלצו לנעול אותו.
"שתלמד סלילת כבישים, או מה שהיא לא רוצה", מקלידה ג'נה במהירות, "העיקר לא תכנות!"
"השוק היום רווי מתכנתות חסרות ניסיון, ואף מעסיק לא מחפש אותן---"
10 דקות עברו.
מאות כניסות לאשכול,
והרבה הרבה ויכוחים ארוכי טווח, ארוכים כמעט כמו אקדח הלייזר של נתי.
"זה לא יאמן, 2 בלילה, וזה מה שיש לאנשים לעשות" ג'נה ממלמלת תוך כדי הקלדה.
נתי מסכים איתה, כדי לצאת ידי חובתו. "בהחלט... העיקר שיש לנו עבודה"
"העיקר שיש לנו עבודה"
ומה עשתה הבחורה, אתם ודאי שואלים.
הלכה ללמוד סלילת כבישים בבית חנה בצפת.
אחלו לה בהצלחה בתגובות.
נערך לאחרונה ב:
).
