התייעצות חרם כיתתי ממבטה של הילדה המוחרמת

המידענית · 14/5/24

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
יכול להיות, היא באמת נבחרה למלא תפקידים בסמינר
והצליחה לגרום לי להרגיש הבעייתית

והכי גרוע? שאיכשהוא למרות כל מה שעשתה לי ניסיתי להתקרב אליה,
וכלפעם חטפתי בפרצוף
הריפוי שלי התחיל שנה אחר כך, שאחרי תקופה ארוכה (כבר היינו בי''ג) של התעלמות מצידי
היא ניסתה פעם לפנות אלי ופשוט לא התייחסתי למרות שהרגשתי שאני כן רוצה ו''הוחמאתי'' רח''ל מהיחס שלה אלי
עכשיו אני מבינה שזה חלק מהמאפיינים

ממש תסמונת סטוקהולם, שהחטוף מזדהה עם החוטף

**Moko** · 14/5/24

@בואו נעצב את זה ביחד עצוב, זה כ''כ מייאש להלקות את עצמך במחשבות של מה רע בי ולמה רק אליי מתנהגים ככה. להנות מדקה של חסד ולחטוף סטירה מצלצלת...
מנסיון אישי שפעם אחר פעם הבנות החזקות בכיתה לא מצליחות להסתכל לי בעיניים אלא עוטפות את עצמן בחברות חלשות יותר- הבעיה היא שלהן. הן מפחדות ממך ויותר מפחדות מהכוח שלך לקחת להן את המעמד.
אל תטרחי אפילו דקה, את מהממת וזה פשוט מחמאה שמישהי מאויימת ממך.
יש אנשים שלא מצליחים להתחרות במה שיש לך להציע , אז הם מנסים לשבור לך את הדוכן כדי שיפלו כל התפוחים.. אל תתני להם.

בואו נעצב את זה ביחד · 14/5/24

תודה לכולכם
נראה לי אף פעם לא קיבלתי כזו כמות של תגובות מזדהות ומעודדות

האמת שיש לי חלום יום אחד שאם אני אפגוש אותה (היא עברה לעיר אחרת)
אני אדבר איתה על זה ממבט יותר בוגר, אני אשאל אותה אם היא זוכרת, אם זה היה מכוון או לא
אתם חושבים שזו טעות?

חוחית · 14/5/24

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
אתם חושבים שזו טעות?

כן.
אבל זו דעתי האישית.
את מתארת אישיות לא בריאה...
איך היא תתמודד מול אשמה?
היא לא היתה ילדה קטנה...

DvoraVidman · 14/5/24

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
תודה לכולכם
נראה לי אף פעם לא קיבלתי כזו כמות של תגובות מזדהות ומעודדות

האמת שיש לי חלום יום אחד שאם אני אפגוש אותה (היא עברה לעיר אחרת)
אני אדבר איתה על זה ממבט יותר בוגר, אני אשאל אותה אם היא זוכרת, אם זה היה מכוון או לא
אתם חושבים שזו טעות?

סביר להניח שהיא עדיין דפוקה כמו שהיא היתה והיא לא תדע לא להודות ולא לעבד.

אות וסמל · 14/5/24

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
תודה לכולכם
נראה לי אף פעם לא קיבלתי כזו כמות של תגובות מזדהות ומעודדות

האמת שיש לי חלום יום אחד שאם אני אפגוש אותה (היא עברה לעיר אחרת)
אני אדבר איתה על זה ממבט יותר בוגר, אני אשאל אותה אם היא זוכרת, אם זה היה מכוון או לא
אתם חושבים שזו טעות?

לדעתי זו טעות.
ההמתנה הזו אומרת שעדיין את זקוקה לאישור ממנה.
הרפואה המלאה שלך תהיה ביום שלא תחכי לסליחה שלה או להסבר ממנה
ותביני שאת טובה מספיק וראויה בלי קשר אליה

אות וסמל · 14/5/24

אגב, נפלאות דרכי ה'
המענין הוא שאחרי שנים שהיינו גרות בערים שונות
היא הגיעה לגור ברחוב שלי
ואיך ידעתי מזה?
הילדה סיפרה שהגיעה לבית יעקב ילדה חדשה.. והבנים שהגיעו ילדים חדשים...
בהתחלה היתה לי זיעה קרה מפחד (כן. גם שנים אחרי!)
חלמתי עליה בלילות וקמתי מסויטת.
ואז אמרתי לעצמי שה' אוהב אותי כל כך והוא לא רוצה שהכאב הזה ילווה אותי
אז הוא אירגן לי הזדמנות לסגור את הסיפור
(בתוכי. לא מולה. כי גם היום היא יהירה ונשארה כמו אז)
וכך קרה.
הילדים חברים ואני לא מונעת את הקשרים ביניהם
כשנפגשת איתה אני אומרת שלום בשבילי, לא בשבילה,
לפעמים היא עונה ולפעמים לא
וכשלא -אני מרחמת עליה
וטופחת לעצמי על הכתף שגדלתי ואני מסוגלת להיות עם לב נקי

באמת ה' הביא כך את הרפואה שלי.
ברוך רופא חולים

פ.נ · 14/5/24

נכתב ע"י אות וסמל:
אגב, נפלאות דרכי ה'
המענין הוא שאחרי שנים שהיינו גרות בערים שונות
היא הגיעה לגור ברחוב שלי
ואיך ידעתי מזה?
הילדה סיפרה שהגיעה לבית יעקב ילדה חדשה.. והבנים שהגיעו ילדים חדשים...
בהתחלה היתה לי זיעה קרה מפחד (כן. גם שנים אחרי!)
חלמתי עליה בלילות וקמתי מסויטת.
ואז אמרתי לעצמי שה' אוהב אותי כל כך והוא לא רוצה שהכאב הזה ילווה אותי
אז הוא אירגן לי הזדמנות לסגור את הסיפור
(בתוכי. לא מולה. כי גם היום היא יהירה ונשארה כמו אז)
וכך קרה.
הילדים חברים ואני לא מונעת את הקשרים ביניהם
כשנפגשת איתה אני אומרת שלום בשבילי, לא בשבילה,
לפעמים היא עונה ולפעמים לא
וכשלא -אני מרחמת עליה
וטופחת לעצמי על הכתף שגדלתי ואני מסוגלת להיות עם לב נקי

באמת ה' הביא כך את הרפואה שלי.
ברוך רופא חולים

איזה אשיות מיוחדת את!!
אני בטוחה שכל מי שעבר חרם כזה הוא אחר לומד מימך
את פשוט השראה

**Moko** · 14/5/24

נכתב ע"י אות וסמל:
אגב, נפלאות דרכי ה'
המענין הוא שאחרי שנים שהיינו גרות בערים שונות
היא הגיעה לגור ברחוב שלי
ואיך ידעתי מזה?
הילדה סיפרה שהגיעה לבית יעקב ילדה חדשה.. והבנים שהגיעו ילדים חדשים...
בהתחלה היתה לי זיעה קרה מפחד (כן. גם שנים אחרי!)
חלמתי עליה בלילות וקמתי מסויטת.
ואז אמרתי לעצמי שה' אוהב אותי כל כך והוא לא רוצה שהכאב הזה ילווה אותי
אז הוא אירגן לי הזדמנות לסגור את הסיפור
(בתוכי. לא מולה. כי גם היום היא יהירה ונשארה כמו אז)
וכך קרה.
הילדים חברים ואני לא מונעת את הקשרים ביניהם
כשנפגשת איתה אני אומרת שלום בשבילי, לא בשבילה,
לפעמים היא עונה ולפעמים לא
וכשלא -אני מרחמת עליה
וטופחת לעצמי על הכתף שגדלתי ואני מסוגלת להיות עם לב נקי

באמת ה' הביא כך את הרפואה שלי.
ברוך רופא חולים

מדהים !!
הלוואי שכולנו נזכה לסגור מעגלים כואבים עם עצמנו

yudb · 14/5/24

נכתב ע"י אות וסמל:
האם חרם קיים?
קיים בהחלט. פעם והיום.
אני מדברת מהכובע של הילדה ושל המורה.
אני משתפת בסיפור שלי כי יש בו תועלת גדולה.
מלכת הכיתה קינאה שקיבלתי תפקיד ראשי להצגת חנוכה והחרימה אותי. היה לי מעמד חברתי, הייתי חרוצה ואהובת המורות אבל כל זה לא עזר. מחנוכה ועד לטו בשבט סבלתי מאוד. מילדה פורחת הפכתי למסוגרת שפוחדת ממי שמגיעה מאחור, מרעש לידה, שלא נרדמת מפחד מה יביא איתו מחר.בשקט ואחה"צ החברות התנצלו אלפי פעמים על ההתעלמות ממני, שזה כי הן מפחדות מהמלכה שתצרף אותן לחרם.
ביני לאמי היה קשר חזק ופתוח, אבל התבישתי לספר על זה, כאילו שהאשמה תלויה בי...מזל שהיא שמה לב ובררה אתי מה קורה. סיפרתי. והיא, שתמיד דנה לזכות, הבינה את גודל האירוע ופנתה למחנכת הכיתה.
למחרת המחנכת פתחה בסיפור "וידויה של הגברת הבודדה" של הרב יוחנן סלומון מהספר בעין יהודית. ואז בלהט, ברגש היא תארה איזה עוון גדול זה. התיקוף הזה לרגשותי עזר לי כבר מאותו רגע. והיא לא הרפתה עד שהתנצלו בדמעות.
היא הצילה את חיי. ואז גמלה בי החלטה להות מורה כמוה, ערה למצוקות, שלא מפחדת לעמוד לצד הנרדף, גם אם הרודפת היא בת הרב המפורסם....
עד היום יש בי חשש מדחייה חברתית. אני רגישה מאוד להתפתחויות חברתיות שיש בהן צל קלוש של תחילת חרם או דחיה. ראיתי את אפרת ברזל מדברת על זה עם זקנות!! שעדיין, עד היום, נושאות את הפחד מדחיה, שהרבה פעמים גורם להימנעות חברתית וכך נוצר מעגל שמזין את עצמו.
מורות!
חיים בידכן!
אל תגידו שההתערבות תזיק. תמיד תוכלו להגיד שאמא של אחת המחרימות פנתה אליכן (זה מה שהמורה שלי עשתה).
אל תיכנסו לפלפולים כי רוב המחרימים הם נרקסיסטים ויודעים ליחצן את עצמם. פשוט תודיעו שכל מה שאתן, המורות, תפרשו כבעיה-ייענה בסילוק מיידי מביה"ס.
ובמקביל לעשות חריש עמוק וארוך של יועצת נבונה שתבדוק מה הגורמים, האם המוחרמת עם בעיית תקשורת, מה הדינמיקה בכיתה וכו'.
כיום אני מבינה שבזכות מה שעברתי הצלתי לפחות ילדה אחת ותודה לה' על זה.

תודה רבה.
ומה שכתבת,
שיהיה לך לזכות.

אם יעורר מורה אחד/ת,
והיה זה שכרך.

וכן.
חרם, או כל התעללות חברתית,
יכולים להרוס. להחריב. ללא גוזמה
חיים שלמים!!!
רוחנית וגשמית.

כותבת מדם ליבי מהחשפות לכמה סיפורים קשים
קשים של המוחרם. של אלו שהתעללו בהם.
אבל--
לא פחות של המחרים! של המתעלל!

וכאן המקום לקרוא להורים.
שימו לב אם הילד שלכם שייך לאחד הצדדים!
גם אם הוא מהצד המתעלל,
חוסו עליו ועל חייו וטפלו בו.

אות וסמל · 15/5/24

גם אצל בנים זה קיים
הנה מה ששאל מישהו את הרב בן ציון מוצפי ב"דורש ציון"
שאלה - 286055
לרב שליט"א
בילדותי הילדים בכיתה ירדו לחיי כמה שנים וממש רציתי למות
ועד היום 25 שנה אחרי, נפשי מצולקת בלי יכולת להתקדם הלאה
ואני מרגיש שלעולם לא אוכל לסלוח להם, האם זה בסדר?
תשובה
אסור לך להמשיך כך את מהלך חייך, תפנה למחלקה הסוציאלית בעירך כדי שתטופל בקליניקה פסיכולוגית לשיחות רציניות.

פ.נ · 15/5/24

חד משמעית
ילד או ילדה שעברו חרם ושניזכרים בזה היום והכל צף להם
חייבים ללכת לטיפול ריגשי פסיכולוגי

בואו נעצב את זה ביחד · 15/5/24

נכתב ע"י פ.נ:
חד משמעית
ילד או ילדה שעברו חרם ושניזכרים בזה היום והכל צף להם
חייבים ללכת לטיפול ריגשי פסיכולוגי

לא יודעת עד כמה זה עוזר לצערי
טיפול רגשי זה דבר נחמד (בתור אחת שעברה גם טיפול וגם פסיכולוגית)

לפעמים התנהגות רעה + טיפוס רגיש יוצרים תוצאה בלתי הפיכה

פ.נ · 15/5/24

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
לא יודעת עד כמה זה עוזר לצערי
טיפול רגשי זה דבר נחמד (בתור אחת שעברה גם טיפול וגם פסיכולוגית)

לפעמים התנהגות רעה + טיפוס רגיש יוצרים תוצאה בלתי הפיכה

זה תלוי עם עובדים באפן ממוקד על הבעייה
זה דבר שמצריך טיפול...
לא הולכים לכל מטפלת ריגשית

בואו נעצב את זה ביחד · 15/5/24

נכתב ע"י פ.נ:
זה תלוי עם עובדים באפן ממוקד על הבעייה
זה דבר שמצריך טיפול...
לא הולכים לכל מטפלת ריגשית

לדעתך טיפול רגשי תמיד יעיל?
במידה ואנחנו מדברים על מטפלת טובה, אין דבר כזה שהטיפול לא עזר?

פ.נ · 15/5/24

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
לדעתך טיפול רגשי תמיד יעיל?
במידה ואנחנו מדברים על מטפלת טובה, אין דבר כזה שהטיפול לא עזר?

זה תלוי גם לפי המטופלת
עם המטופלת נגד טיפול ברור שהטיפול שיעשו לה לא יהיה יעיל
לכן צריך לפעול באופן ממוקד
יכול להיות שצריך מיפגשים נוספים
מסכימה איתי בן אדם שיש לו משהוא יחסית קל יהיה לו טיפול קצר ואילו מקרה יותר קשה יצטרכו לעשות כמה טיפולים???

בואו נעצב את זה ביחד · 15/5/24

נכתב ע"י פ.נ:
זה תלוי גם לפי המטופלת
עם המטופלת נגד טיפול ברור שהטיפול שיעשו לה לא יהיה יעיל
לכן צריך לפעול באופן ממוקד

אני מדברת על מצב שמטופלת ממש מחפשת עזרה
עברה בין כמה מטפלות ולא הצליחה לצאת מהמצב...
(זאת אני)

לפעמים אני חושבת שכמו רח''ל מחלה מסוכנת אין לה פתרון
אז לפעמים גם מצב רגשי אין מה לעשות

חדוה טוקר · 15/5/24

כואב לי שכולם מזכירים רק את המורות.

איפה ההורים???
אני לא מתכוון של ה"מוחרם",
אלא האמא של זו שמחרימה,
האמא של זו שמשתפת פעולה באופן אקטיבי או פסיבי עם ההחרמה.
איפה הן???
לרוב הילדים המחרימים יש הורים נורמלים, למה הם לא מעורבים?

לבת שלי יש מקום מאוד מוביל בגן.
מרגע שגילתי - אני עם יד על הדופק.
אנחנו תמיד מדברות שאפשר:
או לשחק לבד
או לשחק עם חברה אחת בלבד
או לשחק עם כל מי שרוצה.
אין דבר כזה לשחק עם חלק מהילדות ולחלק להגיד לא.

כשאני שומעת דיבורים מאוד בעייתים: "אנחנו לא משחקות עם x כי היא כל הזמן מרביצה. אמא, זה לא רק אני, זה לא כיף, היא מרביצה".
אז קודם כל אנחנו מנסות יחד להבין: האם יכול להיות שx מרביצה כי היא אין לה חברות? (ברור שכן, אבל צריך להנגיש את זה לבת 4).
ואז עוברים לחלק מעשי, את משתפת אותה עם כולן, ומה עושים כשהיא מרביצה / נושכת (תלוי גיל)?
מדגימים איך אפשר לעצור את היד / הסנטר-נשיכה. ואז קוראים בקול "אסור להרביץ. אם תרביצי לא נרצה לשחק איתך".
זה הכל, בכלל לא מסבך!
תשומת לב למילים של הילדה + 5 דקות הסבר.
כשהבת שלי תגדל, היא כבר "פיתחה שריר", שזה מאוד מעליב ואסור לא לשתף משהיא, בתקווה שככה בחיים היא לא תגרר לחרם.

אם כל אמא שהבת שלה "מהמקובלות" תתנהג ככה מגיל צעיר - אז זה לא יקרה.

ועוד משהו, כולנו כמבוגרים: באוטובוס, בגינה, ברחוב. פתחו עיניים!
בדיוק כמו שאם נראה 2 ילדים הולכים מכות, ואחד ממש חונק את השני (לא נערים שזה סכנה להתערב, אלא ילדים בני 5-10), נפנה ונדבר איתם ונסביר את הסכנה.
אז ככה תתערבו כשצריך.

נסעתי באוטובוס, ילדה עלתה והתיישבה בספסל אחרון, באו חברות לכיתה, ואיתן סוג של "מלכת כיתה" שדרשה מעבר לספסל אחר של אותה ילדה (למרות היו מספיק מקומות), השפילה אותה.
הילדה קמה ועברה לספסל קדימה.
ה"מלכה" לגלגה.
הילדה שתקה.
כשהחברות לא ראו - "המלכה" הרביצה חלש לילדה.
הילדה התחילה לבכות (בנות 8-9).
באותו רגע ניתקתי שיחת טלפון במיידית והתערבתי.
שאלתי את "המלכה" למה הרביצה לילדה. שיקרה שלא היה ולא נברא...
שאלתי שוב, והוספתי למה את משקרת? למה הכרחת אותה לעבור מקום?
ממש הקראתי כמו רשימה את מה שהיא עשתה לה.
אז "המלכה" עברה לדבר כל המצב הרוחני שלי (!!! איזה חצופה

).
אמרתי לה שלא תעביר נושא, שפשוט תודע שהיא מקנא בילדה שבוכה, וזה בסדר לפעמים רגש כזה, צריך פשוט ללמוד להתגבר עליו.
"מה יש לי לקנא בה?"
עניתי: לא יודעת, אבל בדר"כ כשמשהו כ"כ מתאמץ להעליב משהו אחר - סימן שהוא מקנא בו.
סוף סוף היא הייתה מבולבלת ושתקה.

העלתי על פני הבעה דרמתית, הסתכלתי עמוק לתוך העיניים של כל שאר החברות, ואז שאלתי בכל עצוב "איזה מין חברות אתן?", וחזרתי לספסל שלי.
10 שניות אח"כ אחת הבנות עזבה את הספסל של "המלכה" ועברה לשבת ולנחם את זו שבכתה. מידי פעם נגשו אליה חברות אחרות. "המלכה" לא. אבל זה לא הפריע לי. העיקר שלא יהיה "חרם" כללי.

קשה? לא! רק תשומת לב, וכמה מילים, זה הכל.
מקווה שאתן מרחמות בפועל ומתערבות כשצריך, ולא רק לצקצקות פה בפורום.

פ.נ · 15/5/24

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
אני מדברת על מצב שמטופלת ממש מחפשת עזרה
עברה בין כמה מטפלות ולא הצליחה לצאת מהמצב...
(זאת אני)

לפעמים אני חושבת שכמו רח''ל מחלה מסוכנת אין לה פתרון
אז לפעמים גם מצב רגשי אין מה לעשות

אני לא יודעת מה היה שם בטיפולים ומי המטפלת
השאלה עד כמה את מאמינה בטיפול??
אגב-
עם יש לך אופציה לרשום בפרטי אני אשמח להיתכתב

זמר · 15/5/24

נכתב ע"י בואו נעצב את זה ביחד:
אני מדברת על מצב שמטופלת ממש מחפשת עזרה
עברה בין כמה מטפלות ולא הצליחה לצאת מהמצב...
(זאת אני)

לפעמים אני חושבת שכמו רח''ל מחלה מסוכנת אין לה פתרון
אז לפעמים גם מצב רגשי אין מה לעשות

לא יודעת על סמך מה @פ.נ עונה,
אבל בוודאות יש מצב שטיפול רגשי לא עוזר לחלוטין.
בייחוד בצלקות מאד משמעותיות- פעמים רבות הטיפול נותן כלים טובים יותר להתמודד כשהקושי צף- אבל הקושי קיים ולא נעלם- ולפעמים גם מאד מאד מורגש ויש עליות וירידות ואין הוקוס פוקוס- מדברת מידע לגבי נושאים אחרים והמון פעמים נשאר קושי וכאב גדול.