הנושאים החמים
הנושאים החמים
"אני מחכה ליום שבו נוכל להשבית משהו במדינה הזאת כשנרצה למחות על משהו שחשוב לנו". "אם באוטובוסים עסקינן - חברות האוטובוסים הגדולות במשק מוכנות כעת לשים הרבה כסף כדי להעביר את המושכות לידיים חרדיות".
[רפאל וואהל. י"א חשוון עיתון משפחה].
1) מישהו יכול להסביר מדוע החזון של בלוגר מניו יורק הוא שנשבית את המדינה באמצעות השתלטות על ענף נהגי האוטובוסים ולא השתלטות על ענף הפיננסים? בנקאות? רפואה (לא אפשרי האמת)? מסחר? הייטק? משפטים? מדע המדוייק? סייבר התקפי? סייבר הגנתי? כמה אנחנו נמוכים בעיניו שנמצינו חסרי יכולות השכלה / חוש עיסקי / יצירתיות / יזמות, ואנחנו המתאימים "להשבית ענף נהגי האוטובוסים"?
וואהל לא היחיד. למעשה הטפטוף הזה התחיל על ידי קבוצת צייצנים ועיתונאים בעקבות טבח שמחת תורה שבו נעלמו מחיינו מאות אלפי פלסטינאים ותאילנדים, והכותרת היא שהגיע הזמן שהציבור החרדי ימלא בהמוניו את התפקידים הללו במשק.
הקמפיין הזה הגיע לשיא הבוקר בשער של אחד השבועונים שמציג לראווה את עובדי הבניה הראשונים שמגיעים להחליף את מוסטפה ואת מוחמד, ועוסקים "בבניין ארץ ישראל" פשוטו כמשמעו.
2) זה לב הקמפיין: "אין לנו בנאים, אין לנו נהגי אוטובוסים, אין לנו מדביקי בלטות, וכאן נוצצות עיניהם של המובילים: הגיע הזמן שהציבור החרדי יחליף את המשרות הללו. שאברכים בהמוניהם יאיישו את האוטובוסים של משפחת תופיק עפיפי מנצרת, ובנעורינו וזקנינו נלך לפנות גגלי הרפתות של תושבי קיבוץ ניר עוז, וטובי בנינו ידביקו בלטות במגדלים בתל אביב. הגיע הזמן שנלבש ברדסים. והכל כמובן כמו באמריקה". הגדילו לעשות כמה שפרסמו תמונות של אברכים חסידיים נתלים על משאיות פינוי אשפה "כל הכבוד".
הקמפיינים הללו לא מדברים על האדם הפרטי שנסיבותיו מביאות אותו לעבוד כנהג אגד. ואז זה נהדר - כעבודה זמנית, כעבודה שהאברך מאד אוהב והיא מתאימה לו, כהתאמה מקום מגוריו, כי הוא אלוף בתחום וכו'. אלא הם מדברים על מדיניות ציבורית: נעודד את הציבור לא להתבייש, אלא לגשת למקצועות אלו בהמוניו. ולכן כשמדברים על מדיניות ציבורית, אי אפשר לחשוב על האדם הקטן, אלא על המספרים הגדולים,
3) צריך לזכור שאי אפשר לקיים דיון "בואו למשפטים או לקטיפת פלפלים" על ידי אנקדוטות [הנה וינרוט, והנה אברך שמפנה אשפה] - דיון ציבורי צריך להסתכל על המספרים הגדולים - יש איקס חרדים בישראל, מתוכם איקס אחוזים לומדי תורה, נשארו 500 אלף ידים עובדות [המספרים כמשל בלבד]. אם מתוך ה500 יהיו 450 מכניסי שכר נמוך, אנחנו נהיה עניים מאד. ואם מתוך ה500 450 יהיו בשכר גבוה - נהיה עשירים מאד. מכאן ואילך - לאן אנחנו מעודדים את בנינו ונשותינו - להכניס שכר גבוה או שכר נמוך?
תדמיינו את זה בקטן: אם בבית הכנסת שלכם עם מאה מתפללים יש 10 מתכנתים, 2 יזמי הייטק, 5 יזמי נדל"ן, 3 רואי חשבון, 5 עורכי דין, והיתר עובדי שירותים - כנראה שגם עובדי השירותים ייהנו מבית כנסת מאד מטופח ועשיר, עם דמי חברות נמוכים, אולם מפואר לשמחות, קמחא דפסחא מאד נדיבה, עזרה חזקה מהחברים בפיגועים כלכליים של משפחות במצוקה, וכו'. אבל אם בבית הכנסת שלכם הרוב עובדים במשרות פשוטות, בית הכנסת ייראה מוזנח, דמי החברות שלו יעלו, הגבאים יבקשו מכם כך יום תרומות למצוקות, וכו'.
4) בואו נחלק את זה ל3 מעמדות בחלוקה גסה:
הקצה העליון, אלו עובדי (ובעלי) חברות משגשגות שמוכרות את תוצרתן בכל העולם. חברות מובילאיי וצ'ק פוינט, ענף היהלומים, וכו'. אלו מכניסים לתוך המדינה כסף נקי, שהולך למשכורות עובדים, רווחי יזמים, ומתפזר לשאר האוכלוסיה דרך מס הכנסה, דרך צריכה, מע"מ וכו'.
המכנה המשותף לאלו, שצריכים בהם אנשים גאונים, חכמים, יצירתיים, בעלי מעוף, סוחרים ממולחים, כאלו שהם כל כך טובים עד שהם מוכרים את תוצרתם בכל העולם אור לגויים, "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים (שבת עד א)".
חברה או מדינה, שמבוססת על הרבה מהשכבה הזו, היא חברה עשירה. כולם מבסוטים - זה כסף נקי שבא מבחוץ, כסף שמתפזר לעסקים מקומיים, אף אחד לא בא בתלונות על יזמי ועובדי חברת צ'ק פוינט בישראל שהם גוזלים לו משהו או מייצרים לו מונופול על משהו.
5) באמצע יש את התעשיות הרגילות שהם הבסיס לכלכלה מתפקדת מקומית. מגזרי הפיננסים, בנקאות, סלולר, ביטוחים, השקעות, נדלן, קמעונאות וכו' - חצקל מוכר ליוסל, ורבקה מוכרת ללאה, את אלו יש בכל מדינה בעולם, גם בפלסטין וגם בעזה וגם בצפון קוריאה. [אם המדינות הללו מאפשרות חופש עיסקי יחסית, אז גם האזרחים יהנו מהתחומים האלו כעובדים וכצרכנים מצויינים, ואם המדינה תגביל ותשגע את התחומים הללו (כמו למשל ענף הביצים בארץ) אז יהיה בהם יוקר, מחסור, פרוטקציוניזם, סחר במכסות וכו'].
עובדי התעשיות הללו מרווחים בדרך כלל שכר מעולה ומתאים. מה שנקרא מעמד הביניים.
6) בקצה התחתון יש את עובדי הכפיים שעושים עבודה שאין בה צורך בשום השכלה ויצירתיות. [פועלים למיניהם, פקידים, נהגים, סבלים, קוטפי עגבניות, מיישרי מרצפות וכו'] - בגלל שהם עבודות קלות שניתן לגייס עבורם עובדים בקלות, השכר שלהם נמוך.
7) אנחנו בקצה העליון: העם היהודי - ומדינת ישראל כמובן, מאז ומתמיד, היה בקצה העליון של התעשיות! 20 מתוך 50 עשירי העולם הם יהודים. המוסדות הפיננסיים הכי גדולים בעולם, נוסדו על ידי יהודים [גולדמן זאקס, ספרא, רוטשילד, HSBC, ועוד בלי סוף]. היהודים מובילים כמובן את תעשיית ההייטק בארה"ב [גוגל, אורקל, מטא, אינטל, קוולאקום, קוואלקום, ברודקום ועוד מאות], בישראל [אין צורך להכביר, אבל ישראל היא מספר 1 בעולם בהשקעות הייטק לנפש באופן יחסי] ואפילו ברוסיה [פייסבוק הרוסית - יצחק מירלאשוילי, גוגל הרוסית - ארקדי וולוב, ועוד]. יהודי ארה"ב מובילים את הפירמות הכי חזקות לעורכי דין, ייעוץ, וכו'.
גם בהיסטוריה היהודים תמיד היו עוסקים בעושר ובאוצרות מימי פרעה ועד ימינו: הם היו שרי אוצר ויועצי המלך של מדינות גדולות, פולין, מרוקו, ארצות הברית, ארגנטינה, צ'ילה, ברזיל, וכו'.
מדינת ישראל היא מדינה עשירה מאד, באמת. תקציב מדינה ענק ומרווח, כסף לפיתוח, לבניה, לרווחה - ואפילו טיפונת לעולם התורה.
זה קורה אלפי ומאות שנים, לא כאנקדוטות - אלא כמספרים אמיתיים, שניתנים למדידה. וכמובן האנטישמיות הפורחת גם מוצאת מקום על המציאות הנהדרת הזו.
8) הפלסטינים כדוגמא הם בקצה התחתון: לעומת זאת - בפלסטין, למשל, אין כלום מזה, ולכן היא מדינה שנזקקת לתרומות ושנור מכל העולם.
כי מדינה שרוב עובדיה בורים ועמי ארצות, חסרי מעוף ויצירתיות - רוב אנשיה יהיו בשכבה התחתונה. ו"שלא במקרה" זו תהיה מדינה שבה השכר הממוצע יהיה נמוך להחריד. ואז שוב, "שלא במקרה" המונים ממנה יהגרו למדינות אחרות ויעשו בהן את העבודות האלו בשכר שהוא יותר גבוה ממה שהם יקבלו אצלם במדינה. תכירו, תאילנדים בחקלאות, פלסטינים בבניה, אריתראים ברחיצת כלים, פיליפינים בסיעוד כו'.
כל אלו, מדינות נחשלות, שאין להם לחם לפי הטף, והדרך שלהם לשפר את חייהם היא להגר לכמה שנים למדינות אחרות, ושם לקטוף פלפלים או לרחוץ זקנים, ואז לחזור עם כסף רב (יחסית).
9) נחזור לקמפיין:
אם במדינת ישראל, יש לנו מאות אלפי עובדים בקצה העליון והם כרגע לא חרדים, הדבר הכי חשוב בעולם הוא לקרוא לחרדים להצטרף לקצה העליון הזה. אולם הדבר הכי גרוע בעולם הוא להגיד לחרדים - בואו להשתלט על הקצה התחתון!
האם יש היגיון בזה שהעם היהודי בכללותו יהיה העשיר ביותר בכדור הארץ, והציבור שומר תורה ומצוות יהיה העני ביותר כאן?
קשה מאד לפרנס משפחה 70 שנה בעבודות פשוטות. זוהי המציאות. ולכן הפניה ודחיפת אנשים לפנות זבל (שלא באופן אקראי כמובן), היא פשע וחוסר אחריות. מפני הזבל בישראל ומדביקי הבלטות הם מהגרים שמשדרגים את חייהם בזכות המדיניות הכלכלית הנאלחת של מדינות המקור שלהם, אבל עם ישראל? אנחנו אומה של אור לגויים, מדינה פצפונת שעשירה באופן מדהים מגאונות, יצירתיות ומסחר ממולח. מדוע לדחוף אנשים לעבודות של תחתית המדריגה?
10 ) וכדאי גם לכתוב בכמה משפטים פרקטיים, מדוע עובד שבוחר במשרה נמוכה [כשהיא לא מתאימה לו!] דופק את עצמו משמעותית בחיים;
א) המשרות הללו יכולות להיעלם בהחלטה פוליטית: רוב מוחלט של משרות אלו עומד בזכות החלטה פוליטית [חסימת עובדים זרים], ועלול להיעלם באבחת החלטה של ממשלת ישראל לייבא לכאן עובדים זרים. לעובדים הזרים הם יש יתרון משמעותי באיכות העבודה וגם בשכר הנמוך שהם מקבלים. עבורם זו עבודת חלום חייהם והם יעבדו 12 שעות ביממה כדי לתת תפוקה פצצה. לאברך לא!
ב) המשרות הללו תמיד דרכם לתחתית: בגלל שקל להתקבל למשרות אלו, אזי בדרך כלל התשלום עבורם ירד וירד. גם אם בפועל הוא יעלה [בגלל שכר המינימום], סכום הכסף עדיין יישחק באינפלציה של יוקר המחיה בישראל.
ג) אין קידום בעבודות אלו. בגלל חוסר היצירתיות הנדרש בעבודות אלו - יש תקרת זכוכית לשכר שלהן. כלומר, אתה נכנס לעבוד ב5800 ש"ח - גם אחרי כל העלאות השכר תגיע ל8000 ואולי ל10,000. [ואם מצאתם רצפים מקבלים 12, אז פה זה נגמר].
ד) אפס צבירת ניסיון. בשנים שאתה צעיר, אתה יכול להתמקצע בעבודות טובות שיתנו לך ערך לכל חייך. אבל אם החלטת לעבוד בשנים אלו בעבודה לא מקצועית - נפלת למלכודת דבש של עבודה שלעולם הנסיון שלה לא ייספר בשום מקום. תראו את עובדי מפעל פרי גליל, שמונשם באופן מלאכותי כבר עשרות שנים. אם לא היו מנשימים אותם לפני עשורים, הם היו משתלבים בעבודות עם יתרון אמיתי ולא בכיסוי בורות וכיסויין.
ה) המשרות הללו יוצרות מרמור. כן, עובד קבוע אצל בוס שמקבל שכר נמוך תמיד ירטון, ינסה לריב על אגורות, על תנאיו, ועל שקלים בודדים. הוא ייראה בבוס שלו נצלן חסר תקנה. ינסה להתגאד באיגוד עובדים כדי למקסם רווחיו. לעומת זאת לא תמצאו כמעט איגוד עובדים בחברות עשירות או בפירמות חזקות.
ו) המשרות הללו מייקרות לנו את הצריכה. איוש משרות נמוכות בעובדים לא אופטימליים מייקרים לנו את הצריכה. אנחנו מרגישים את זה בסופר מרקט ובמחירי כל מוצר על המדף שמיוצר בישראל. עדיף לאייש משרות אלו על ידי עובדים זרים ולא על ידי אנשי שלומינו. מי שבעיקר רגיש למחירי שקדי מרק יקרים - זה העובדים שמרוויחים שכר נמוך!
לסיכום: הגיע הזמן לומר לאנשי שלומינו - הירשמו לפרוג, להכשרות מקצועיות, תרכשו מקצוע, תהיו יצירתיים, יזמים, ואם אין לכם ברירה - אל תלכו לעבודות שהשבועונים והצייצנים ממליצים לכם לגשת אליהם.
[הבהרה מאד חשובה. כאדם פרטי כל מלאכה מכבדת את בעליה. "פשוט נבילה בשוק ואל תצטרך לבריות". וחובת ההשתדלות על האדם להתפרנס ממה שהוא רואה בו חיבור ויתרון (חובת הלבבות). אלו דברי חז"ל לאדם הפרטי שמחפש להתפרנס. אבל כשאלה של מדיניות ציבורית, אף אחד אינו פוסק שעסקני וגדולי הדור צריכים לדחוף שעם ישראל להיות מפני האשפה של אומות אחרות או של עצמינו, זה לא צחוק. מסיפורים מרגשים על אברך גיבור שסוחב בלטות כדי להביא לחמו לביתו אסור להסיק מסקנות על כלל הציבור! מדובר באג'נדה גרועה ביותר, נפסדת, בזיונית, שתביא את הציבור שלנו לעוני ומחסור, לפת לחם, לתוחלת חיים נמוכה יותר - לידי ביזיון ולידי עוון.].
ולסיום שוב חז"ל במסכת שבת לב ב, חזון אמיתי של הנביאים והתנאים - לא חזון של צייצנים:
אמר ריש לקיש, כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשין לו ב' אלפים וח' מאות עבדים, שנאמר (זכרי' ח, כג) כה אמר ה' [צבאות] בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים [והחזיקו] בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם וגו'.
[נס שאין בלוגרים וצייצנים שמתפלאים על חז"ל שמעודדים שימוש בעובדים זרים ולא לאייש תקניםמ אלו באנשי שלומינו
]
[רפאל וואהל. י"א חשוון עיתון משפחה].
1) מישהו יכול להסביר מדוע החזון של בלוגר מניו יורק הוא שנשבית את המדינה באמצעות השתלטות על ענף נהגי האוטובוסים ולא השתלטות על ענף הפיננסים? בנקאות? רפואה (לא אפשרי האמת)? מסחר? הייטק? משפטים? מדע המדוייק? סייבר התקפי? סייבר הגנתי? כמה אנחנו נמוכים בעיניו שנמצינו חסרי יכולות השכלה / חוש עיסקי / יצירתיות / יזמות, ואנחנו המתאימים "להשבית ענף נהגי האוטובוסים"?
וואהל לא היחיד. למעשה הטפטוף הזה התחיל על ידי קבוצת צייצנים ועיתונאים בעקבות טבח שמחת תורה שבו נעלמו מחיינו מאות אלפי פלסטינאים ותאילנדים, והכותרת היא שהגיע הזמן שהציבור החרדי ימלא בהמוניו את התפקידים הללו במשק.
הקמפיין הזה הגיע לשיא הבוקר בשער של אחד השבועונים שמציג לראווה את עובדי הבניה הראשונים שמגיעים להחליף את מוסטפה ואת מוחמד, ועוסקים "בבניין ארץ ישראל" פשוטו כמשמעו.
2) זה לב הקמפיין: "אין לנו בנאים, אין לנו נהגי אוטובוסים, אין לנו מדביקי בלטות, וכאן נוצצות עיניהם של המובילים: הגיע הזמן שהציבור החרדי יחליף את המשרות הללו. שאברכים בהמוניהם יאיישו את האוטובוסים של משפחת תופיק עפיפי מנצרת, ובנעורינו וזקנינו נלך לפנות גגלי הרפתות של תושבי קיבוץ ניר עוז, וטובי בנינו ידביקו בלטות במגדלים בתל אביב. הגיע הזמן שנלבש ברדסים. והכל כמובן כמו באמריקה". הגדילו לעשות כמה שפרסמו תמונות של אברכים חסידיים נתלים על משאיות פינוי אשפה "כל הכבוד".
הקמפיינים הללו לא מדברים על האדם הפרטי שנסיבותיו מביאות אותו לעבוד כנהג אגד. ואז זה נהדר - כעבודה זמנית, כעבודה שהאברך מאד אוהב והיא מתאימה לו, כהתאמה מקום מגוריו, כי הוא אלוף בתחום וכו'. אלא הם מדברים על מדיניות ציבורית: נעודד את הציבור לא להתבייש, אלא לגשת למקצועות אלו בהמוניו. ולכן כשמדברים על מדיניות ציבורית, אי אפשר לחשוב על האדם הקטן, אלא על המספרים הגדולים,
3) צריך לזכור שאי אפשר לקיים דיון "בואו למשפטים או לקטיפת פלפלים" על ידי אנקדוטות [הנה וינרוט, והנה אברך שמפנה אשפה] - דיון ציבורי צריך להסתכל על המספרים הגדולים - יש איקס חרדים בישראל, מתוכם איקס אחוזים לומדי תורה, נשארו 500 אלף ידים עובדות [המספרים כמשל בלבד]. אם מתוך ה500 יהיו 450 מכניסי שכר נמוך, אנחנו נהיה עניים מאד. ואם מתוך ה500 450 יהיו בשכר גבוה - נהיה עשירים מאד. מכאן ואילך - לאן אנחנו מעודדים את בנינו ונשותינו - להכניס שכר גבוה או שכר נמוך?
תדמיינו את זה בקטן: אם בבית הכנסת שלכם עם מאה מתפללים יש 10 מתכנתים, 2 יזמי הייטק, 5 יזמי נדל"ן, 3 רואי חשבון, 5 עורכי דין, והיתר עובדי שירותים - כנראה שגם עובדי השירותים ייהנו מבית כנסת מאד מטופח ועשיר, עם דמי חברות נמוכים, אולם מפואר לשמחות, קמחא דפסחא מאד נדיבה, עזרה חזקה מהחברים בפיגועים כלכליים של משפחות במצוקה, וכו'. אבל אם בבית הכנסת שלכם הרוב עובדים במשרות פשוטות, בית הכנסת ייראה מוזנח, דמי החברות שלו יעלו, הגבאים יבקשו מכם כך יום תרומות למצוקות, וכו'.
4) בואו נחלק את זה ל3 מעמדות בחלוקה גסה:
הקצה העליון, אלו עובדי (ובעלי) חברות משגשגות שמוכרות את תוצרתן בכל העולם. חברות מובילאיי וצ'ק פוינט, ענף היהלומים, וכו'. אלו מכניסים לתוך המדינה כסף נקי, שהולך למשכורות עובדים, רווחי יזמים, ומתפזר לשאר האוכלוסיה דרך מס הכנסה, דרך צריכה, מע"מ וכו'.
המכנה המשותף לאלו, שצריכים בהם אנשים גאונים, חכמים, יצירתיים, בעלי מעוף, סוחרים ממולחים, כאלו שהם כל כך טובים עד שהם מוכרים את תוצרתם בכל העולם אור לגויים, "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים (שבת עד א)".
חברה או מדינה, שמבוססת על הרבה מהשכבה הזו, היא חברה עשירה. כולם מבסוטים - זה כסף נקי שבא מבחוץ, כסף שמתפזר לעסקים מקומיים, אף אחד לא בא בתלונות על יזמי ועובדי חברת צ'ק פוינט בישראל שהם גוזלים לו משהו או מייצרים לו מונופול על משהו.
5) באמצע יש את התעשיות הרגילות שהם הבסיס לכלכלה מתפקדת מקומית. מגזרי הפיננסים, בנקאות, סלולר, ביטוחים, השקעות, נדלן, קמעונאות וכו' - חצקל מוכר ליוסל, ורבקה מוכרת ללאה, את אלו יש בכל מדינה בעולם, גם בפלסטין וגם בעזה וגם בצפון קוריאה. [אם המדינות הללו מאפשרות חופש עיסקי יחסית, אז גם האזרחים יהנו מהתחומים האלו כעובדים וכצרכנים מצויינים, ואם המדינה תגביל ותשגע את התחומים הללו (כמו למשל ענף הביצים בארץ) אז יהיה בהם יוקר, מחסור, פרוטקציוניזם, סחר במכסות וכו'].
עובדי התעשיות הללו מרווחים בדרך כלל שכר מעולה ומתאים. מה שנקרא מעמד הביניים.
6) בקצה התחתון יש את עובדי הכפיים שעושים עבודה שאין בה צורך בשום השכלה ויצירתיות. [פועלים למיניהם, פקידים, נהגים, סבלים, קוטפי עגבניות, מיישרי מרצפות וכו'] - בגלל שהם עבודות קלות שניתן לגייס עבורם עובדים בקלות, השכר שלהם נמוך.
7) אנחנו בקצה העליון: העם היהודי - ומדינת ישראל כמובן, מאז ומתמיד, היה בקצה העליון של התעשיות! 20 מתוך 50 עשירי העולם הם יהודים. המוסדות הפיננסיים הכי גדולים בעולם, נוסדו על ידי יהודים [גולדמן זאקס, ספרא, רוטשילד, HSBC, ועוד בלי סוף]. היהודים מובילים כמובן את תעשיית ההייטק בארה"ב [גוגל, אורקל, מטא, אינטל, קוולאקום, קוואלקום, ברודקום ועוד מאות], בישראל [אין צורך להכביר, אבל ישראל היא מספר 1 בעולם בהשקעות הייטק לנפש באופן יחסי] ואפילו ברוסיה [פייסבוק הרוסית - יצחק מירלאשוילי, גוגל הרוסית - ארקדי וולוב, ועוד]. יהודי ארה"ב מובילים את הפירמות הכי חזקות לעורכי דין, ייעוץ, וכו'.
גם בהיסטוריה היהודים תמיד היו עוסקים בעושר ובאוצרות מימי פרעה ועד ימינו: הם היו שרי אוצר ויועצי המלך של מדינות גדולות, פולין, מרוקו, ארצות הברית, ארגנטינה, צ'ילה, ברזיל, וכו'.
מדינת ישראל היא מדינה עשירה מאד, באמת. תקציב מדינה ענק ומרווח, כסף לפיתוח, לבניה, לרווחה - ואפילו טיפונת לעולם התורה.
זה קורה אלפי ומאות שנים, לא כאנקדוטות - אלא כמספרים אמיתיים, שניתנים למדידה. וכמובן האנטישמיות הפורחת גם מוצאת מקום על המציאות הנהדרת הזו.
8) הפלסטינים כדוגמא הם בקצה התחתון: לעומת זאת - בפלסטין, למשל, אין כלום מזה, ולכן היא מדינה שנזקקת לתרומות ושנור מכל העולם.
כי מדינה שרוב עובדיה בורים ועמי ארצות, חסרי מעוף ויצירתיות - רוב אנשיה יהיו בשכבה התחתונה. ו"שלא במקרה" זו תהיה מדינה שבה השכר הממוצע יהיה נמוך להחריד. ואז שוב, "שלא במקרה" המונים ממנה יהגרו למדינות אחרות ויעשו בהן את העבודות האלו בשכר שהוא יותר גבוה ממה שהם יקבלו אצלם במדינה. תכירו, תאילנדים בחקלאות, פלסטינים בבניה, אריתראים ברחיצת כלים, פיליפינים בסיעוד כו'.
כל אלו, מדינות נחשלות, שאין להם לחם לפי הטף, והדרך שלהם לשפר את חייהם היא להגר לכמה שנים למדינות אחרות, ושם לקטוף פלפלים או לרחוץ זקנים, ואז לחזור עם כסף רב (יחסית).
9) נחזור לקמפיין:
אם במדינת ישראל, יש לנו מאות אלפי עובדים בקצה העליון והם כרגע לא חרדים, הדבר הכי חשוב בעולם הוא לקרוא לחרדים להצטרף לקצה העליון הזה. אולם הדבר הכי גרוע בעולם הוא להגיד לחרדים - בואו להשתלט על הקצה התחתון!
האם יש היגיון בזה שהעם היהודי בכללותו יהיה העשיר ביותר בכדור הארץ, והציבור שומר תורה ומצוות יהיה העני ביותר כאן?
קשה מאד לפרנס משפחה 70 שנה בעבודות פשוטות. זוהי המציאות. ולכן הפניה ודחיפת אנשים לפנות זבל (שלא באופן אקראי כמובן), היא פשע וחוסר אחריות. מפני הזבל בישראל ומדביקי הבלטות הם מהגרים שמשדרגים את חייהם בזכות המדיניות הכלכלית הנאלחת של מדינות המקור שלהם, אבל עם ישראל? אנחנו אומה של אור לגויים, מדינה פצפונת שעשירה באופן מדהים מגאונות, יצירתיות ומסחר ממולח. מדוע לדחוף אנשים לעבודות של תחתית המדריגה?
10 ) וכדאי גם לכתוב בכמה משפטים פרקטיים, מדוע עובד שבוחר במשרה נמוכה [כשהיא לא מתאימה לו!] דופק את עצמו משמעותית בחיים;
א) המשרות הללו יכולות להיעלם בהחלטה פוליטית: רוב מוחלט של משרות אלו עומד בזכות החלטה פוליטית [חסימת עובדים זרים], ועלול להיעלם באבחת החלטה של ממשלת ישראל לייבא לכאן עובדים זרים. לעובדים הזרים הם יש יתרון משמעותי באיכות העבודה וגם בשכר הנמוך שהם מקבלים. עבורם זו עבודת חלום חייהם והם יעבדו 12 שעות ביממה כדי לתת תפוקה פצצה. לאברך לא!
ב) המשרות הללו תמיד דרכם לתחתית: בגלל שקל להתקבל למשרות אלו, אזי בדרך כלל התשלום עבורם ירד וירד. גם אם בפועל הוא יעלה [בגלל שכר המינימום], סכום הכסף עדיין יישחק באינפלציה של יוקר המחיה בישראל.
ג) אין קידום בעבודות אלו. בגלל חוסר היצירתיות הנדרש בעבודות אלו - יש תקרת זכוכית לשכר שלהן. כלומר, אתה נכנס לעבוד ב5800 ש"ח - גם אחרי כל העלאות השכר תגיע ל8000 ואולי ל10,000. [ואם מצאתם רצפים מקבלים 12, אז פה זה נגמר].
ד) אפס צבירת ניסיון. בשנים שאתה צעיר, אתה יכול להתמקצע בעבודות טובות שיתנו לך ערך לכל חייך. אבל אם החלטת לעבוד בשנים אלו בעבודה לא מקצועית - נפלת למלכודת דבש של עבודה שלעולם הנסיון שלה לא ייספר בשום מקום. תראו את עובדי מפעל פרי גליל, שמונשם באופן מלאכותי כבר עשרות שנים. אם לא היו מנשימים אותם לפני עשורים, הם היו משתלבים בעבודות עם יתרון אמיתי ולא בכיסוי בורות וכיסויין.
ה) המשרות הללו יוצרות מרמור. כן, עובד קבוע אצל בוס שמקבל שכר נמוך תמיד ירטון, ינסה לריב על אגורות, על תנאיו, ועל שקלים בודדים. הוא ייראה בבוס שלו נצלן חסר תקנה. ינסה להתגאד באיגוד עובדים כדי למקסם רווחיו. לעומת זאת לא תמצאו כמעט איגוד עובדים בחברות עשירות או בפירמות חזקות.
ו) המשרות הללו מייקרות לנו את הצריכה. איוש משרות נמוכות בעובדים לא אופטימליים מייקרים לנו את הצריכה. אנחנו מרגישים את זה בסופר מרקט ובמחירי כל מוצר על המדף שמיוצר בישראל. עדיף לאייש משרות אלו על ידי עובדים זרים ולא על ידי אנשי שלומינו. מי שבעיקר רגיש למחירי שקדי מרק יקרים - זה העובדים שמרוויחים שכר נמוך!
לסיכום: הגיע הזמן לומר לאנשי שלומינו - הירשמו לפרוג, להכשרות מקצועיות, תרכשו מקצוע, תהיו יצירתיים, יזמים, ואם אין לכם ברירה - אל תלכו לעבודות שהשבועונים והצייצנים ממליצים לכם לגשת אליהם.
[הבהרה מאד חשובה. כאדם פרטי כל מלאכה מכבדת את בעליה. "פשוט נבילה בשוק ואל תצטרך לבריות". וחובת ההשתדלות על האדם להתפרנס ממה שהוא רואה בו חיבור ויתרון (חובת הלבבות). אלו דברי חז"ל לאדם הפרטי שמחפש להתפרנס. אבל כשאלה של מדיניות ציבורית, אף אחד אינו פוסק שעסקני וגדולי הדור צריכים לדחוף שעם ישראל להיות מפני האשפה של אומות אחרות או של עצמינו, זה לא צחוק. מסיפורים מרגשים על אברך גיבור שסוחב בלטות כדי להביא לחמו לביתו אסור להסיק מסקנות על כלל הציבור! מדובר באג'נדה גרועה ביותר, נפסדת, בזיונית, שתביא את הציבור שלנו לעוני ומחסור, לפת לחם, לתוחלת חיים נמוכה יותר - לידי ביזיון ולידי עוון.].
ולסיום שוב חז"ל במסכת שבת לב ב, חזון אמיתי של הנביאים והתנאים - לא חזון של צייצנים:
אמר ריש לקיש, כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשין לו ב' אלפים וח' מאות עבדים, שנאמר (זכרי' ח, כג) כה אמר ה' [צבאות] בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים [והחזיקו] בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם וגו'.
[נס שאין בלוגרים וצייצנים שמתפלאים על חז"ל שמעודדים שימוש בעובדים זרים ולא לאייש תקניםמ אלו באנשי שלומינו
]
