כתוב שהדודה גרה בבאר שבע אח"כ קופצים לשכונת התקווה בתל אביב,ומיואל בחזרה אלינו.
בפרקים שפרסמתי פה באשכול עד כה נפלה טעות קטנה, סתירה קלה, נראה אתכם מוצאים.
בנוסף; ספרו לי עוד רשמים שלכם על פרק ג'.
הבחורצ'יק לומד בישיבה או תלמוד תורה?
כתוב שהדודה גרה בבאר שבע אח"כ קופצים לשכונת התקווה בתל אביב,ומיואל בחזרה אלינו.
בפרקים שפרסמתי פה באשכול עד כה נפלה טעות קטנה, סתירה קלה, נראה אתכם מוצאים.
בנוסף; ספרו לי עוד רשמים שלכם על פרק ג'.
אממ.. טוב, נחדד בפרקים הבאים.כתוב שהדודה גרה בבאר שבע אח"כ קופצים לשכונת התקווה בתל אביב,
הבחורצ'יק לומד בישיבה או תלמוד תורה?
אבל ההורים שלו גרים בעתניאל, איך תלמוד התורה בירושלים?אממ.. טוב, נחדד בפרקים הבאים.
הסיפור קצת קופץ בין הזמנים.
הדודה גרה בבאר שבע, והוא יוצא מהבית שלה.
תקופה קודם הוא היה מסתובב בשכונת התקווה בירושלים (אין כזו שכונה, חרות ספרותית).
בזמן שהוא אצל הדודה הוא כבר לומד בישיבה. שנה קודם (-שאז הוא נהג להסתובב בתקווה) בת"ת.
חשבתי אולי כך.. אבל פרק ב' הסתיים בכך שהוא רוצה לעזוב את הבית של הדודים ופרק ג' מתחיל בחדר המדרגות.אממ.. טוב, נחדד בפרקים הבאים.
הסיפור קצת קופץ בין הזמנים.
הדודה גרה בבאר שבע, והוא יוצא מהבית שלה.
תקופה קודם הוא היה מסתובב בשכונת התקווה בירושלים (אין כזו שכונה, חרות ספרותית).
בזמן שהוא אצל הדודה הוא כבר לומד בישיבה. שנה קודם (-שאז הוא נהג להסתובב בתקווה) בת"ת.
הכל יוסבר בפרקים הבאים...אבל ההורים שלו גרים בעתניאל, איך תלמוד התורה בירושלים?
זה יהיה עוד יותר מבלבל, אל דאגה. לשמור כוחות.חשבתי אולי כך.. אבל פרק ב' הסתיים בכך שהוא רוצה לעזוב את הבית של הדודים ופרק ג' מתחיל בחדר המדרגות.
קצת מבלבל...
כוננות ספיגה מלאה...העוילם במצב נפשי לפרק נוסף?
הפיסוק כאן לא טובאולי היא ארכה שניות ספורות, בסופו של דבר, רק שבשבילי עבר נצח.
איך היית מפסק שונה? (עם כל הפסקה)סגנון חדש ומפתיע למי שמכיר את 'געציל תן לישון'
ריאלי ומסודר, ומאוד יפה
הפיסוק כאן לא טוב
השתיקה שלו לא היתה ארוכה, ובסופו של דבר היא ארכה שניות ספורות, רק שבשבילי עבר נצח. אתם מכירים את זההשתיקה שלו לא הייתה ארוכה, אולי היא ארכה שניות ספורות, בסופו של דבר, רק שבשבילי עבר נצח. אתם מכירים את זה.
נחמד. תמיד יפה לראות איך אפשר להזיז חלקים ממשפט ולחבר אותם בצורה חדשה חלקה יותר. תודה לך.השתיקה שלו לא היתה ארוכה, ובסופו של דבר היא ארכה שניות ספורות, רק שבשבילי עבר נצח. אתם מכירים את זה
כל הקטע נכתב בעבר וזה בהווה. בעקרון אני מבינה שזה מהלך שנועד להכניס למתח לקראת הפרק הבא, השאלה אם זה בסדר לשנות כך.ונותן לי סטירת לחי מצלצלת
טעות דפוס חלקית. מייד נבדוק עם המומחים. @מוישה האם ניתכן להכניס מילת תיאןר בהווה בתוך תיאור בעבר? דוגמת משפט הסיום של הפרק?העיניים שלי נעצמות אבל אי אפשר להפסיק לקרוא.
*
כל הקטע נכתב בעבר וזה בהווה. בעקרון אני מבינה שזה מהלך שנועד להכניס למתח לקראת הפרק הבא, השאלה אם זה בסדר לשנות כך.
אני מרגיש שזה אכן מוזר. הייתי משנה את כל הפסקה האחרונה לתיאור עבר, כמו כל הפרק. אני מנסה להבין למה כתבת את זה בהווה.טעות דפוס חלקית. מייד נבדוק עם המומחים. @מוישה האם ניתכן להכניס מילת תיאןר בהווה בתוך תיאור בעבר? דוגמת משפט הסיום של הפרק?
תודה מומחהאני מרגיש שזה אכן מוזר. הייתי משנה את כל הפסקה האחרונה לתיאור עבר, כמו כל הפרק. אני מנסה להבין למה כתבת את זה בהווה.
כמובן, יש עוד דרכים אפשריות ויצירתיות שבהן אפשר לשחק בין עבר להווה, אין כאן דרך נכונה ולא נכונה. במקרה הזה, אני חושבת שהדרך הזאת מתאימה לגיבור ולסגנון הייחודי של הכתיבה.סיפור:
הרב ויינגרטן עוד לא הבין למה נהייתי פתאום בשקט, וסימן לי ללכת איתו החוצה מהגינה, הוא אמר משהו על מעריב - ואז הוא עצר, כי זקי פשט עלינו בבת אחת.
סרט:
בהיתי בהם בתדהמה.[המשפט הזה מקשר בין הסיפור והסרט: הוא מעין נקודותיים, שאומרות בהיתי בהם, ועכשיו אני מספר לכם מה ראיתי.] הוא וששת הבריונים שלו, כולם על אופניים גנובים, עושים 'גלינג גלינג' עם הפעמונים של האופניים כמו פסיכים. וכולם מסתכלים עלינו עם החיוך העקום שלהם, ואז מסתכלים על זקי שיורד מהאופניים שלו, נותן להם ליפול על הדשא היפה, מתקרב אליי, מתעלם לגמרי מהרב, תוקע לי אגודל מתחת הסנטר ומכריח אותי להרים את הראש ולהסתכל לו בעיניים המוטרפות שלו, ומסנן בשיא הזלזול עלי אדמות:
אז מה, עבדת עלינו? אתה משת"פ? - ונותן לי סטירת לחי מצלצלת.
איזה יופי.אהבתי מאוד את הקטע. אוירתי, ועם סגנון יחודי.
לגבי הפיסוק, הייתי משפצת אותו כהוגן, הוא קצת... קצת. אבל מצד שני, זה מוסיף לאוירה. ככה שאולי הקצת הזה מעולה.
מה גם שלקהל היעד, כפי שאני מנתחת אותו, הקצת הזה מתאים.
לגבי העבר וההווה. התבלבלתי מכל הירוק והאדום, אז אני חוזרת לפרק המקורי. מנתחת את הפסקה, מנסה להחליט מה הייתי עושה עם זה אם הייתי עורכת את הטקסט.
שימו לב למשפט הזה, שכתבתי: הוא מחולק לעבר והווה, לפי ההיגיון: התבלבלתי מהירוק והאדום בעבר, כעת אני חוזרת לפסקה למעלה. מנתחת, מנסה להחליט, בהווה.
בוא נעשה אותו דבר לפסקה שבפרק.
הפרק כולו מסופר בלשון עבר, מעולה. אז הקורא מכוון להתביית על עבר.
הפסקה מתחילה בלשון עבר: הרב עצר, לא הבין, סימן, אמר. עד כאן הכל טוב.
ואז, הופכים להווה: החבר'ה של זקי משתלטים, מסתכלים, נותן, מתקרב, מתעלם.
שזה, כך נראה, החלפה דרסטית. השאלה היא, האם ההחלפה הזאת הגיונית? רצויה?
כדי לענות על השאלה, הבה ננתח את ההתרחשות, בעין של הקורא:
הגיבור מספר לנו על משהו שקרה בעבר. הפרק כולו בגוף ראשון - מה שיוצר חיבור אצל הקורא, אבל גוף העבר, מצד שני, יוצר ריחוק כלשהו. הקורא קורא סיפור שקרה פעם, מגוף ראשון.
אחר כך, אנחנו עוברים לגוף ראשון בהווה, שמתאר סצנת התרחשות בהווה. כאן, זה כבר לא מספר את הדברים כפי שהתרחשו, אלא מראה את הדברים כפי שהם מתרחשים כעת. זה כמו סרט. הקורא עומד בצד, ומסתכל על מה שקורה: זקי מגיע, האופנוע נופל, מתקרב אל הגיבור, מרים את הסנטר ומרביץ לו. הגיבור כבר לא מספר לקורא את מה שקרה, אלא מראה לו את זה. כמו בסרט, הוא מכניס אותו למערכה שמתרחשת עכשיו.
ככה, שמבחינת גוף הווה - זה מצוין. הדרמה המתרחשת קרובה יותר לקורא, כי הוא רואה אותה בעצמו, בהווה.
השאלה היחידה שנשארת, עכשיו, היא - האם ההחלפה של הזמן מתאימה? להחליף מסיפור לסרט?
קוראת את הפסקה עוד פעם. מתלבטת. ומחליטה, בתור הקורא, שהתת מודע שלי רוצה הסבר ברור שאומר לו: הי, קורא, עכשיו - תצא מהסיפור, ותיכנס לסרט. ההוראה הזאת צריכה להיאמר. ואיך תיאמר? על ידי החלפת פסקה ומשפט מקשר.
זאת אומרת, לסיכום:
החלפת הזמן מעולה, כל עוד אנחנו מודיעים לקורא שאנחנו מחליפים לו עכשיו את התת מודע מסיפור לסרט, ומספרים לו מה קרה.
כמובן, יש עוד דרכים אפשריות ויצירתיות שבהן אפשר לשחק בין עבר להווה, אין כאן דרך נכונה ולא נכונה. במקרה הזה, אני חושבת שהדרך הזאת מתאימה לגיבור ולסגנון הייחודי של הכתיבה.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
4.06
כ"ז אייר
סילבוס חדש ל-2024!
קורס פיתוח ובניית אתרים
קריירה מתקדמת, ביקוש עצום, וממוצע משכורות גבוה במיוחד!
מלגות גבוהות ומשתלמות!
2.06
כ"ה אייר
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
4.06
כ"ז אייר
#רקבפרוג
הרצאה מרתקת:
הכירו את טווינמושן
עם גל אקסלרוד
עולם מטורף משל הדמיות! ממשק חדשני שמאפשר לבצע הדמיה כמעט כמו משחק מחשב
לתלמידים ובוגרים בלבד!
27.06
כ"א סיוון
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קמז
א הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה:ב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס:ג הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם:ד מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא:ה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר:ו מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ:ז עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר:ח הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר:ט נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ:י לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה:יא רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ:יב שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן:יג כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ:יד הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ:טו הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ:טז הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר:יז מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד:יח יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם:יט מַגִּיד (דברו) דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל:כ לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ: