ביבתי, זה המצב, תכילי. אין מקום שישלם לך הרבה יותר מיזה...
את יכולה לפרוש ולפתוח עסק כעצמאית ואני מאחלת לך שתצליחי מאוד!
ברם, לעבוד בתנאים של צוות עבודה חינוכי, עם סיפוק, אהבה למקום ולמה שאת עושה ועוד הרבה הרבה סיפוק... לא תקבלי באף מקום אחר עם תנאים הרבה יותר טובים.
צודקת המנהלת שמנגנת לך על הלב וטוענת שאת נהנית. זכותך לעזוב! לא חתמת קבע.
אני כותבת לך מניסיון של שנים בתחום דומה, בעבודה עם מספר תיכונים, עם תלמידות, סיפוק וקצת תחושת ניצול (מבחירה). וידעתי שזה מבחירה. הכרתי עשרות רבות של עובדות בתנאים מאוד מאוד דומים, והן עבדו ופרחו והצליחו, וזהו.
ובכנות, כשהרגשתי שזה עבר את גבול טעם הטוב במקום אחד שקיבלתי שם יותר משנתתי, עד היום יש לי בפה ובלב טעם מתוק מאוד! ונתתי המון, הרבה מעבר גבולות תפקיד הספציפי שלי שדרש נונסטופ עבודה בלי שעון. כל הפקה היתה שלי מתחילה ועד סוף ללא כל כח עזר חיצוני.
קמתי ועזבתי. ואף אחד לא התעלף... קצת ביקשו קצת העלו אבל זה לא היה שווה את זה
ולא, לא הופתעתי לגלות שאת מקומי תפסה אחת שעלתה עלי ביכולותיה המופלאות הכלבוינקיות.
ולמה זה קורה?
כי כציבור יש בנו פריאריות מובנית.
לדוג'
מישהי מציעה גיהוץ ב35 ש"ח לשעה
תבוא מישהי ותציע ב25
ואז תבוא אחרת ותתן ב15.
אולי בסוף נגהץ ונשלם למעסיקה?
מצוקת הפרנסה כ"כ גדולה-שאנשים חסרי מידות ויושר-מנצלים,
אואו-מנצלים.
בששון ושמחה.
וזה-עצוב,כואב ומתסכל.
ואני בטוחה -וגם מנסיון אישי,
בוסים שנותנים והוגנים-מרויחים פי 1000!!
וזה ממש לא מדויק שהיא תלך ויש אוטובוסים שמחכים בחוץ...
אני לא ממליצה לה לעזוב-זה דבר מאד עדין ורגיש,
אלא לאמר שיש מושג שנקרא הון אנושי-וככל שהיא יותר שנים בתפקיד-היכולות שלה,האינטואיציה,מהירות התגובה,יכול המיקוח ועוד..
השתפשפו -ובעצם תפקידה היא חוסכת למוסד אלפי שקלים.
אני זוכרת שקראתי בבתוך המשפחה על שף ישראל דודק שהציע למנהל ישיבה להביא שף במקום טבח-
מנהל הישיבה שילם יותר לשף,אבל חסך כל חודש אלפי !!! שקלים.
נוסף לזה שסופסוף החברה אכלו את האוכל...