הנושאים החמים
נפתח בחידה. מי יודע, מהו המכנה המשותף בין פרוג, ויקיפדיה וזאפ?
נכון, זה באמת לא היה קשה. אם עדיין לא עליתם על התשובה, אז מייד. רק לפני כן, כמה מילים עלי, ועל הטור החדש.
אני, שמואל גרינשטיין, פתח תקוואי שורשי, מגיע מתחום העיצוב (כעשר שנים), ועוד מחצית מהזמן הזה בתחום בניית אתרים. כן, אני בוגר פרוג במסלול בניית אתרים. ברקורד שלי קיימים כמה עשרות אתרים שבניתי או שהייתי שותף לבנייתם.
בטור החדש נלמד וניגע קצת בעולם המופלא הזה, שכולנו (כל מי שקורא את הטור הזה, הוא חלק מה"כולנו" ) נמצאים בו, משתמשים בו, גולשים בו, אבל לא תמיד מבינים אותו.
ננסה לגעת קצת ביסודות של רשת האינטרנט, בסודות שמאחורי בניית האתרים, להבין איך הדברים הללו עובדים, איפה זה התחיל, ולאן זה מתקדם.
בפרק הזה נעסוק ב...
טוב. את המשפט הזה אני משכתב עכשיו כבר בפעם הרביעית או החמישית.
כשהתחלתי לכתוב, הקלדתי "נעסוק בסוגים שונים של אתרים", וכשהמשכתי נוכחתי לראות שחסרים יסודות שצריך לדבר עליהם, אז שיניתי ל"מרכיבי האתר", ושוב שיניתי ל"מה זה אתר בכלל", ושוב שכתבתי...
אז אולי ננסח את זה כך.
בפרק הזה, ננסה לחשוף קצת מושגים בסיסיים מהעולם הווירטואלי הזה. מושגים ומונחים שנראים לנו פשוטים ובסיסיים כי אנחנו חיים אותם, אבל עדיין אנחנו צריכים להגדיר אותם היטב, על מנת שנוכל להתקדם ולשוחח על מושגים חדשים, וגם להבין את המדיה הזו.
* * *
הבה נתחיל.
התשובה, לחידה שבה פתחנו. אתר.
פרוג, הוא אתר שנמצא ברשת האינטרנט, גם זאפ זה אתר, וגם ויקיפדיה. ושלושת המיזמים הללו, נמצאים רק ברשת, ולא בשום מקום אחר.
אז מה זה בעצם "אתר"? "גוגל" זה גם אתר? האם נכון המשפט (שאני שומע לעתים) "יש לי אתר בפייסבוק"?
אתר, הוא בעצם "אוסף" של דפי אינטרנט המספקים תוכן בנושא מסויים. הדפים יושבים על שרת אחד, ומקושרים ביניהם. לאתר ניתן לגשת באמצעות הדפדפן, דרך רשת האינטרנט.
הופה, הופה. לאט לאט.
מה זו "רשת האינטרנט"? ולמה היא נקראת "רשת"? ומה זה "דף אינטרנט"? ומה בכלל התפקיד של הדפדפן? ובעצם, לא הבנו ממש את ההגדרה של "אתר".
אז בואו נתחיל. מתחילה. (בלי סקירות היסטוריות משעממות, תוכלו למצא את ההיסטוריה של האינטרנט בויקיפדיה ובעוד מקומות. תעשו "גוגל" ).
* * *
נתאר לעצמנו שתקשורת בין מחשבים מתנהלת כמו תקשורת טלפונית. אנחנו מקלידים מספר טלפון (מספר מחשב, כן), המחשב פונה למרכזיה, ומבקש קשר עם המחשב במספר שהוקלד, לצורך קבלת מידע שנמצא על המחשב הנ"ל.
תקשורת בקו מקשר אחד זהו מתכון בדוק לבעיות. מקרים של עומס על הקווים, או בעיות במרכזיה. במילה אחת - תקלות תקשורת. בעידן שבו הקצב והמהירות קובעים, אין סיכוי לסוג תקשורת כזה.
ננסה לדמיין, שיש 10,000 פניות ברגע נתון אחד לאתר פרוג. המרכזיה קורסת. קריסה של המרכזיה, משביתה את התקשורת בכל האזור שאותו היא משרתת. משמע - בלתי אפשרי לנהל תקשורת מחשבים יעילה באופן כזה.
אז מה כן?
* * *
עכשיו נתאר לעצמנו מסלול של מכתב.
אני פונה לבית הדואר, ומפקיד שם הזמנה לארוע, ממוענת למר ראובן מירושלים. ברגע שאני יוצא מבית הדואר, אני מבחין שנפער בור בכביש והפועלים מספרים לי שהעבודות ימשכו למעלה משבוע. כלומר, אין תנועת רכבים בכביש.
עד שאני חוכך בדעתי מה לעשות. הרי המשאית של הדואר לא תוכל להכנס לרחוב, אני שומע בחדשות שבעקבות מהומות והפגנות, המשטרה סגרה את כביש מספר 1 לתנועת רכבים עד להודעה חדשה.
החלטתי. אני חוזר לבית הדואר, ומבקש מהפקיד לבטל את העסקה, כי ההזמנה לא תצליח להגיע ליעדה עד לאירוע שיחול בעוד שבוע.
הפקיד מרגיע אותי. לא צריך לעניין אותך איך אנחנו משנעים את דברי הדואר. אנחנו נעשה זאת בחבילות קטנות ולא בשקים גדולים, על גבי אופניים חשמליות, ולא במשאיות. ובקשר לכביש מספר 1, יתכן וניסע דרך 443, או בדרכים עוקפות אחרות. הסר דאגה מליבך.
* * *
רשת האינטרנט דומה יותר למכתב מאשר תקשורת טלפונית. תנו מבט לרגע על מפת הכבישים. היא נראית כמו רשת. מלאה צמתים, והרבה מאד כבישים ודרכים מחברים בין צמתים שונים.
רשת האינטרנט מורכבת ממאות ואלפי שרתים - נתבים (צמתים), שמחוברים ביניהם באמצעים שונים. כבלים מנחושת, סיבים אופטיים, או תקשורת לוויינית. מהרגע שאני מבקש את המידע ממחשב מסוים, יש עשרות ומאות דרכים, שדרכם יכולה הבקשה לעבור. כך נמנעים פקקים בדרך, והמידע זורם בדרך המהירה ביותר. גם אם דרך אחת תקולה, למשל: ברק פגע באיזה כבל תקשורת, או שרת שלא פעיל כרגע בעקבות קצר חשמלי וכדומה, עדיין הרשת ממשיכה לפעול, והמידע ממשיך לזרום.
* * *
אחרי שהבנו את זה, אפשר להמשיך לסוד נוסף ששייך לרשת.
נחזור לרגע לסיפור על הדואר. אחרי שהבנתי שיחולו שיבושים בהסעת דברי הדואר מפתח תקווה לירושלים (בור בכביש ועוד, כזכור), החלטתי לשלוח הזמנה נוספת מסניף הדואר בבית שמש, והזמנה נוספת מהסניף בערד. זאת כדי להבטיח את הגעת ההזמנה ליעדה בעתה ובזמנה.
המקבילה של סניפי הדואר ברשת האינטרנט, היא שרתים מגבים. כל תוכן שנמצא ברשת, לא נמצא רק בשרת אחד, אלא הוא נמצא לפחות בשני שרתים, ופעמים רבות אף ביותר. כך מובטח שהמידע תמיד יימצא, ותמיד יזרום. למה זה ככה, זה כבר שייך להיסטוריה, אבל עובדה זו מוסיפה אמינות ועמידות למידע ולתוכן שנמצא ברשת.
* * *
אז על מה בעצם שוחחנו הפעם? על הרשת. כיצד היא מורכבת, ומדוע היא נקראת רשת. אגב, האקדמיה קבעה את שמה בעברית. מרשתת.
ובפעמים הבאות בעז"ה, נתקדם להבין מהם בעצם אתרי האינטרנט, ומה תפקידם.
נהניתם? החכמתם? אשמח לשמוע מכם.
נכון, זה באמת לא היה קשה. אם עדיין לא עליתם על התשובה, אז מייד. רק לפני כן, כמה מילים עלי, ועל הטור החדש.
אני, שמואל גרינשטיין, פתח תקוואי שורשי, מגיע מתחום העיצוב (כעשר שנים), ועוד מחצית מהזמן הזה בתחום בניית אתרים. כן, אני בוגר פרוג במסלול בניית אתרים. ברקורד שלי קיימים כמה עשרות אתרים שבניתי או שהייתי שותף לבנייתם.
בטור החדש נלמד וניגע קצת בעולם המופלא הזה, שכולנו (כל מי שקורא את הטור הזה, הוא חלק מה"כולנו" ) נמצאים בו, משתמשים בו, גולשים בו, אבל לא תמיד מבינים אותו.
ננסה לגעת קצת ביסודות של רשת האינטרנט, בסודות שמאחורי בניית האתרים, להבין איך הדברים הללו עובדים, איפה זה התחיל, ולאן זה מתקדם.
בפרק הזה נעסוק ב...
טוב. את המשפט הזה אני משכתב עכשיו כבר בפעם הרביעית או החמישית.
כשהתחלתי לכתוב, הקלדתי "נעסוק בסוגים שונים של אתרים", וכשהמשכתי נוכחתי לראות שחסרים יסודות שצריך לדבר עליהם, אז שיניתי ל"מרכיבי האתר", ושוב שיניתי ל"מה זה אתר בכלל", ושוב שכתבתי...
אז אולי ננסח את זה כך.
בפרק הזה, ננסה לחשוף קצת מושגים בסיסיים מהעולם הווירטואלי הזה. מושגים ומונחים שנראים לנו פשוטים ובסיסיים כי אנחנו חיים אותם, אבל עדיין אנחנו צריכים להגדיר אותם היטב, על מנת שנוכל להתקדם ולשוחח על מושגים חדשים, וגם להבין את המדיה הזו.
* * *
הבה נתחיל.
התשובה, לחידה שבה פתחנו. אתר.
פרוג, הוא אתר שנמצא ברשת האינטרנט, גם זאפ זה אתר, וגם ויקיפדיה. ושלושת המיזמים הללו, נמצאים רק ברשת, ולא בשום מקום אחר.
אז מה זה בעצם "אתר"? "גוגל" זה גם אתר? האם נכון המשפט (שאני שומע לעתים) "יש לי אתר בפייסבוק"?
אתר, הוא בעצם "אוסף" של דפי אינטרנט המספקים תוכן בנושא מסויים. הדפים יושבים על שרת אחד, ומקושרים ביניהם. לאתר ניתן לגשת באמצעות הדפדפן, דרך רשת האינטרנט.
הופה, הופה. לאט לאט.
מה זו "רשת האינטרנט"? ולמה היא נקראת "רשת"? ומה זה "דף אינטרנט"? ומה בכלל התפקיד של הדפדפן? ובעצם, לא הבנו ממש את ההגדרה של "אתר".
אז בואו נתחיל. מתחילה. (בלי סקירות היסטוריות משעממות, תוכלו למצא את ההיסטוריה של האינטרנט בויקיפדיה ובעוד מקומות. תעשו "גוגל" ).
* * *
נתאר לעצמנו שתקשורת בין מחשבים מתנהלת כמו תקשורת טלפונית. אנחנו מקלידים מספר טלפון (מספר מחשב, כן), המחשב פונה למרכזיה, ומבקש קשר עם המחשב במספר שהוקלד, לצורך קבלת מידע שנמצא על המחשב הנ"ל.
תקשורת בקו מקשר אחד זהו מתכון בדוק לבעיות. מקרים של עומס על הקווים, או בעיות במרכזיה. במילה אחת - תקלות תקשורת. בעידן שבו הקצב והמהירות קובעים, אין סיכוי לסוג תקשורת כזה.
ננסה לדמיין, שיש 10,000 פניות ברגע נתון אחד לאתר פרוג. המרכזיה קורסת. קריסה של המרכזיה, משביתה את התקשורת בכל האזור שאותו היא משרתת. משמע - בלתי אפשרי לנהל תקשורת מחשבים יעילה באופן כזה.
אז מה כן?
* * *
עכשיו נתאר לעצמנו מסלול של מכתב.
אני פונה לבית הדואר, ומפקיד שם הזמנה לארוע, ממוענת למר ראובן מירושלים. ברגע שאני יוצא מבית הדואר, אני מבחין שנפער בור בכביש והפועלים מספרים לי שהעבודות ימשכו למעלה משבוע. כלומר, אין תנועת רכבים בכביש.
עד שאני חוכך בדעתי מה לעשות. הרי המשאית של הדואר לא תוכל להכנס לרחוב, אני שומע בחדשות שבעקבות מהומות והפגנות, המשטרה סגרה את כביש מספר 1 לתנועת רכבים עד להודעה חדשה.
החלטתי. אני חוזר לבית הדואר, ומבקש מהפקיד לבטל את העסקה, כי ההזמנה לא תצליח להגיע ליעדה עד לאירוע שיחול בעוד שבוע.
הפקיד מרגיע אותי. לא צריך לעניין אותך איך אנחנו משנעים את דברי הדואר. אנחנו נעשה זאת בחבילות קטנות ולא בשקים גדולים, על גבי אופניים חשמליות, ולא במשאיות. ובקשר לכביש מספר 1, יתכן וניסע דרך 443, או בדרכים עוקפות אחרות. הסר דאגה מליבך.
* * *
רשת האינטרנט דומה יותר למכתב מאשר תקשורת טלפונית. תנו מבט לרגע על מפת הכבישים. היא נראית כמו רשת. מלאה צמתים, והרבה מאד כבישים ודרכים מחברים בין צמתים שונים.
רשת האינטרנט מורכבת ממאות ואלפי שרתים - נתבים (צמתים), שמחוברים ביניהם באמצעים שונים. כבלים מנחושת, סיבים אופטיים, או תקשורת לוויינית. מהרגע שאני מבקש את המידע ממחשב מסוים, יש עשרות ומאות דרכים, שדרכם יכולה הבקשה לעבור. כך נמנעים פקקים בדרך, והמידע זורם בדרך המהירה ביותר. גם אם דרך אחת תקולה, למשל: ברק פגע באיזה כבל תקשורת, או שרת שלא פעיל כרגע בעקבות קצר חשמלי וכדומה, עדיין הרשת ממשיכה לפעול, והמידע ממשיך לזרום.
* * *
אחרי שהבנו את זה, אפשר להמשיך לסוד נוסף ששייך לרשת.
נחזור לרגע לסיפור על הדואר. אחרי שהבנתי שיחולו שיבושים בהסעת דברי הדואר מפתח תקווה לירושלים (בור בכביש ועוד, כזכור), החלטתי לשלוח הזמנה נוספת מסניף הדואר בבית שמש, והזמנה נוספת מהסניף בערד. זאת כדי להבטיח את הגעת ההזמנה ליעדה בעתה ובזמנה.
המקבילה של סניפי הדואר ברשת האינטרנט, היא שרתים מגבים. כל תוכן שנמצא ברשת, לא נמצא רק בשרת אחד, אלא הוא נמצא לפחות בשני שרתים, ופעמים רבות אף ביותר. כך מובטח שהמידע תמיד יימצא, ותמיד יזרום. למה זה ככה, זה כבר שייך להיסטוריה, אבל עובדה זו מוסיפה אמינות ועמידות למידע ולתוכן שנמצא ברשת.
* * *
אז על מה בעצם שוחחנו הפעם? על הרשת. כיצד היא מורכבת, ומדוע היא נקראת רשת. אגב, האקדמיה קבעה את שמה בעברית. מרשתת.
ובפעמים הבאות בעז"ה, נתקדם להבין מהם בעצם אתרי האינטרנט, ומה תפקידם.
נהניתם? החכמתם? אשמח לשמוע מכם.
