הנושאים החמים
בחלק הראשון דיברנו על הליך התביעה לפינוי המושכר, ועל כל היתרונות הגלומים בו.
אך יש חיסרון גדול מרכזי: אין שום אפשרות לצרף גם את התביעה הכספית. אלא יש לתבוע אך ורק פינוי המושכר. נניח וב"ה הצלחנו לפנות את הדירה. מה יהיה עם כל החובות שהשוכר הותיר אחריו? מניסיון, רוב המשכירים החרדים, מודים לקב"ה שפטרנו סופסוף מעונשו שלזה, ואומרים קדיש (בלי תתקבל...) על הכסף, שלעיתים מגיע לעשרות אלפי ש"ח.
טור זה אינו בא לשכנע אברכים לעמוד על קבלת כספם בחזרה. אם מאן דהו חפץ לוותר על סכומים כאלו, יערב לו וכבר אמרו חז"ל "ותרן בממוני הייתי". אבל בשלושה תנאים: א) שזה לא על חשבון השווער ואביך שהמשיכו לשלם לך בינתיים את היחידונת בעיר. ב) שהשוכר לא ילמד מכך שיטה לשכור דווקא מאברכים ולנשלם מממונם. ג) שזה נובע מוויתור פנימי ואמיתי ולא כתוצאה מחוסר ידע. טור זה בא לתת את הידע הזה.
ובכן, כפי שרמזנו בחלק הקודם, יש להבחין בין 2 סוגים של תביעות: כשיש צ'ק פיקדון וכשאין צ'ק.
כאשר יש צ'ק פיקדון מהשוכר או מאדם שחתם לו ערבות (לפיכך המלצנו כזכור, לא להשכיר בשום אופן בלי צ'ק כלשהו. גם במחיר דירה ריקה), מנסים להפקידו. לא תמיד רצוי להודיע מראש ולהכין את בעל הצ'ק לרוקן את החשבון או לבטל את הצ'ק. תופתעו לשמוע, אבל לפעמים יש לזה כיסוי... ברור שבעל הצ'ק יתקשר למחות על ההפקדה. אפשר פשוט להגיד לו בפשטות שהוא חתום ערבות. לאחר שהוא שמע את המשפט הזה, ניתן לחתור לסיום השיחה והנושא בנימוס.
במידה והצ'ק חוזר מסיבת אכ"מ (אין כיסוי מספיק)/עיקול/חשבון מוגבל וכדומה, אפשר לפנות ישירות ללשכת הוצאה לפועל. זה נשמע מאוד מסובך אך זהו הליך פשוט וברור שכרוך רק בהוצאה קטנה של אגרה. ניתן להשתמש בשירותיהם של עו"ד/חברות גביה/ אנשים שעוסקים בכך, אלא שזה כבר כרוך בהוצאות ובחלק מהחוב. לאחר שהגשתם את הצ'ק להוצל"פ אין זה אומר שמחר בבוקר הכסף מגיע אליכם. זהו הליך ארוך בד"כ. אך בסופו בד"כ הכסף מגיע אליכם, בתשלומים כאלו ואחרים.
מה עושים כשאין צ'ק? או כשהסכום של החוב עולה על הכתוב בצ'ק?
פותחים תיק בבית המשפט לתביעות קטנות. גם כאן זה נשמע לאוזן התורנית כמשהו מאיים (כמובן הקדמנו כבר מראש שכל ההליכים טעונים היתר מרב מומחה), אך זהו למעשה הליך פשוט. אשר לא רק שאין בו צורך בעו"ד, אלא אפילו לא ניתן לקחת עו"ד. אפשר כמובן להיעזר בכתיבת התביעה וכדומה. אך הייצוג הוא עצמאי וללא עו"ד, וזאת במטרה לפשט את ההליך. גם אגרה היא שולית - אחוז אחד מגובה התביעה.
ואכן, ההליכים בביהמ"ש לתביעות קטנות הם פשוטים ומהירים יחסית. פסק הדין ניתן במקום וללא גינונים מיותרים. בד"כ הצד השני אפילו לא טורח להגיע לדיון, או שלא הצלחתם לאתרו, וכך תקבלו פסק דין במעמד צד אחד. עם פסק הדין ניגשים להוצל"פ, ומכאן הכל כדלעיל בעניין הצ'ק.
החיסרון המרכזי בהליך תביעות קטנות, הוא בגובה הסכום: ניתן לתבוע עד 33,000 ש"ח בערך. אם הסכום שאתם תובעים הוא נמוך מאוד, כמה אלפי ש"ח, ניתן להוסיף עוד לתביעה, כי אחר כך קשה לתבוע עוד, ולכלול בסכום גם את כל ההוצאות שהיו מסביב, והמהדרין מוסיפים גם עגמת נפש וכו'. אם הסכום שאתם תובעים הוא קצת מעבר לסכום הנ"ל, ההמלצה שלי היא להפחית קצת העיקר לא לפנות להליך רגיל ארוך ומייגע. אם הוא הרבה מעל הסכום הזה - אתם צריכים באמת את ההליך הארוך, ואז אתם זקוקים לעו"ד מקצועי. בהצלחה
נכתב ע"י עו"ד נתן רוזנבלט במגזין הבית של הנדל"ן להצטרפות לחץ כאן
אך יש חיסרון גדול מרכזי: אין שום אפשרות לצרף גם את התביעה הכספית. אלא יש לתבוע אך ורק פינוי המושכר. נניח וב"ה הצלחנו לפנות את הדירה. מה יהיה עם כל החובות שהשוכר הותיר אחריו? מניסיון, רוב המשכירים החרדים, מודים לקב"ה שפטרנו סופסוף מעונשו שלזה, ואומרים קדיש (בלי תתקבל...) על הכסף, שלעיתים מגיע לעשרות אלפי ש"ח.
טור זה אינו בא לשכנע אברכים לעמוד על קבלת כספם בחזרה. אם מאן דהו חפץ לוותר על סכומים כאלו, יערב לו וכבר אמרו חז"ל "ותרן בממוני הייתי". אבל בשלושה תנאים: א) שזה לא על חשבון השווער ואביך שהמשיכו לשלם לך בינתיים את היחידונת בעיר. ב) שהשוכר לא ילמד מכך שיטה לשכור דווקא מאברכים ולנשלם מממונם. ג) שזה נובע מוויתור פנימי ואמיתי ולא כתוצאה מחוסר ידע. טור זה בא לתת את הידע הזה.
ובכן, כפי שרמזנו בחלק הקודם, יש להבחין בין 2 סוגים של תביעות: כשיש צ'ק פיקדון וכשאין צ'ק.
כאשר יש צ'ק פיקדון מהשוכר או מאדם שחתם לו ערבות (לפיכך המלצנו כזכור, לא להשכיר בשום אופן בלי צ'ק כלשהו. גם במחיר דירה ריקה), מנסים להפקידו. לא תמיד רצוי להודיע מראש ולהכין את בעל הצ'ק לרוקן את החשבון או לבטל את הצ'ק. תופתעו לשמוע, אבל לפעמים יש לזה כיסוי... ברור שבעל הצ'ק יתקשר למחות על ההפקדה. אפשר פשוט להגיד לו בפשטות שהוא חתום ערבות. לאחר שהוא שמע את המשפט הזה, ניתן לחתור לסיום השיחה והנושא בנימוס.
במידה והצ'ק חוזר מסיבת אכ"מ (אין כיסוי מספיק)/עיקול/חשבון מוגבל וכדומה, אפשר לפנות ישירות ללשכת הוצאה לפועל. זה נשמע מאוד מסובך אך זהו הליך פשוט וברור שכרוך רק בהוצאה קטנה של אגרה. ניתן להשתמש בשירותיהם של עו"ד/חברות גביה/ אנשים שעוסקים בכך, אלא שזה כבר כרוך בהוצאות ובחלק מהחוב. לאחר שהגשתם את הצ'ק להוצל"פ אין זה אומר שמחר בבוקר הכסף מגיע אליכם. זהו הליך ארוך בד"כ. אך בסופו בד"כ הכסף מגיע אליכם, בתשלומים כאלו ואחרים.
מה עושים כשאין צ'ק? או כשהסכום של החוב עולה על הכתוב בצ'ק?
פותחים תיק בבית המשפט לתביעות קטנות. גם כאן זה נשמע לאוזן התורנית כמשהו מאיים (כמובן הקדמנו כבר מראש שכל ההליכים טעונים היתר מרב מומחה), אך זהו למעשה הליך פשוט. אשר לא רק שאין בו צורך בעו"ד, אלא אפילו לא ניתן לקחת עו"ד. אפשר כמובן להיעזר בכתיבת התביעה וכדומה. אך הייצוג הוא עצמאי וללא עו"ד, וזאת במטרה לפשט את ההליך. גם אגרה היא שולית - אחוז אחד מגובה התביעה.
ואכן, ההליכים בביהמ"ש לתביעות קטנות הם פשוטים ומהירים יחסית. פסק הדין ניתן במקום וללא גינונים מיותרים. בד"כ הצד השני אפילו לא טורח להגיע לדיון, או שלא הצלחתם לאתרו, וכך תקבלו פסק דין במעמד צד אחד. עם פסק הדין ניגשים להוצל"פ, ומכאן הכל כדלעיל בעניין הצ'ק.
החיסרון המרכזי בהליך תביעות קטנות, הוא בגובה הסכום: ניתן לתבוע עד 33,000 ש"ח בערך. אם הסכום שאתם תובעים הוא נמוך מאוד, כמה אלפי ש"ח, ניתן להוסיף עוד לתביעה, כי אחר כך קשה לתבוע עוד, ולכלול בסכום גם את כל ההוצאות שהיו מסביב, והמהדרין מוסיפים גם עגמת נפש וכו'. אם הסכום שאתם תובעים הוא קצת מעבר לסכום הנ"ל, ההמלצה שלי היא להפחית קצת העיקר לא לפנות להליך רגיל ארוך ומייגע. אם הוא הרבה מעל הסכום הזה - אתם צריכים באמת את ההליך הארוך, ואז אתם זקוקים לעו"ד מקצועי. בהצלחה
נכתב ע"י עו"ד נתן רוזנבלט במגזין הבית של הנדל"ן להצטרפות לחץ כאן
