הנושאים החמים
תובנה מעמיקה מהרב עובדיה יוסף אודות נפש האדם בכלל והפרעת קשב בפרט
מדוע לעיתים אנו רגועים ולעיתים עצבניים? מדוע ישנם אנשים בעלי אופי שונה כל כך זה מזה? לאורך ההיסטוריה, אנשים פיתחו גישות מגוונות להבנת מצבים נפשיים.
הגישה הרוחנית: מייחסת את השינויים במצבים הנפשיים להשפעת כוחות על-טבעיים
הגישה הגופנית: מדגישה את ההשפעה של שינויים הורמונליים ותפקוד מערכות הגוף
הגישה הרגשית: מתמקדת בהשפעת הזיכרונות, המחשבות והחוויות על התנהגותנו
הגישה להבנת הסיבה משפיעה על דרך ההתמודדות. ניקח לדוגמה את הפרעת הקשב:
• הנוקטים במודל הרוחני נוטים לפנות לפתרונות רוחניים שונים
• התומכים במודל הגופני מעדיפים טיפול תרופתי
• הדוגלים במודל הרגשי מתמקדים בטיפול נפשי או בשינויים בסביבה
הרמב"ם הציג גישה הוליסטית המכירה בשלושת הממדים – רוחני, גופני ורגשי – הפועלים יחד בהרמוניה. בכתביו הרפואיים, הוא מדגיש את האיזון וההשפעה ההדדית ביניהם. גם כאן, הפרעת קשב יכולה להמחיש זאת היטב.
הרב עובדיה יוסף (שהיום, ג' חשוון, יום פטירתו) אמר על ילדים עם הפרעת קשב שהם "נשמה גדולה בגוף קטן". ניתן לראות את ההקבלה בין שלושת הרבדים:
• ברובד הרוחני: הנשמה בלתי מוגבלת ושופעת, בעוד הגוף מוגבל (גוף מלשון "להגיף תריס")
• ברובד הרגשי: יש נטייה לכוח ה"עגול" ששואף לחירות, יצירתיות וזרימה, לעומת הכוח ה"מרובע" הדורש סדר, גבולות ומשמעת
• ברובד הגופני: ישנם חומרים האחראים על מיקוד ושליטה מול אלו המקדמים פיזור ושחרור
לכן, הטיפול המיטבי משלב עבודה על הגוף (כולל תזונה, פעילות גופנית ולעתים תרופות) יחד עם עבודה על הנפש (הבנת המתח בין חירות להגבלה ופיתוח כלים להתמודדות).
את העבודה המשולבת גוף-נפש אפשר להמחיש בעזרת הרגע המרגש המתואר בכתובת השילוח. כחלק מההיערכות להגנת ירושלים מפני סנחריב, חיזק חזקיהו מלך יהודה את ביצורי העיר ואף היטה את מי הגיחון לתוך העיר. ההטיה נעשתה על ידי חציבת נקבת השילוח במבצע הנדסי מופלא, במסגרתו החוצבים חפרו את הנקבה משני כיוונים שונים. כתובת בכתב עברי קדום שנתגלתה ב-1880 מתארת את רגע המפגש בין החוצבים שהתקדמו אלה לקראת אלה במעבה האדמה:
"וזה היה דבר הנקבה: בעוד החוצבים מניפים את הגרזן אלה לקראת אלה, וכשנשארו רק שלוש אמות להינקב, נשמע קול איש קורא אל רעו מקבוצה לקבוצה... וביום שבו הושלמה הנקבה, הכו החוצבים איש לקראת רעו, גרזן לקראת גרזן. ויזרמו המים מן המוצא אל הבריכה"
מדוע לעיתים אנו רגועים ולעיתים עצבניים? מדוע ישנם אנשים בעלי אופי שונה כל כך זה מזה? לאורך ההיסטוריה, אנשים פיתחו גישות מגוונות להבנת מצבים נפשיים.
הגישה הרוחנית: מייחסת את השינויים במצבים הנפשיים להשפעת כוחות על-טבעיים
הגישה הגופנית: מדגישה את ההשפעה של שינויים הורמונליים ותפקוד מערכות הגוף
הגישה הרגשית: מתמקדת בהשפעת הזיכרונות, המחשבות והחוויות על התנהגותנו
הגישה להבנת הסיבה משפיעה על דרך ההתמודדות. ניקח לדוגמה את הפרעת הקשב:
• הנוקטים במודל הרוחני נוטים לפנות לפתרונות רוחניים שונים
• התומכים במודל הגופני מעדיפים טיפול תרופתי
• הדוגלים במודל הרגשי מתמקדים בטיפול נפשי או בשינויים בסביבה
הרמב"ם הציג גישה הוליסטית המכירה בשלושת הממדים – רוחני, גופני ורגשי – הפועלים יחד בהרמוניה. בכתביו הרפואיים, הוא מדגיש את האיזון וההשפעה ההדדית ביניהם. גם כאן, הפרעת קשב יכולה להמחיש זאת היטב.
הרב עובדיה יוסף (שהיום, ג' חשוון, יום פטירתו) אמר על ילדים עם הפרעת קשב שהם "נשמה גדולה בגוף קטן". ניתן לראות את ההקבלה בין שלושת הרבדים:
• ברובד הרוחני: הנשמה בלתי מוגבלת ושופעת, בעוד הגוף מוגבל (גוף מלשון "להגיף תריס")
• ברובד הרגשי: יש נטייה לכוח ה"עגול" ששואף לחירות, יצירתיות וזרימה, לעומת הכוח ה"מרובע" הדורש סדר, גבולות ומשמעת
• ברובד הגופני: ישנם חומרים האחראים על מיקוד ושליטה מול אלו המקדמים פיזור ושחרור
לכן, הטיפול המיטבי משלב עבודה על הגוף (כולל תזונה, פעילות גופנית ולעתים תרופות) יחד עם עבודה על הנפש (הבנת המתח בין חירות להגבלה ופיתוח כלים להתמודדות).
את העבודה המשולבת גוף-נפש אפשר להמחיש בעזרת הרגע המרגש המתואר בכתובת השילוח. כחלק מההיערכות להגנת ירושלים מפני סנחריב, חיזק חזקיהו מלך יהודה את ביצורי העיר ואף היטה את מי הגיחון לתוך העיר. ההטיה נעשתה על ידי חציבת נקבת השילוח במבצע הנדסי מופלא, במסגרתו החוצבים חפרו את הנקבה משני כיוונים שונים. כתובת בכתב עברי קדום שנתגלתה ב-1880 מתארת את רגע המפגש בין החוצבים שהתקדמו אלה לקראת אלה במעבה האדמה:
"וזה היה דבר הנקבה: בעוד החוצבים מניפים את הגרזן אלה לקראת אלה, וכשנשארו רק שלוש אמות להינקב, נשמע קול איש קורא אל רעו מקבוצה לקבוצה... וביום שבו הושלמה הנקבה, הכו החוצבים איש לקראת רעו, גרזן לקראת גרזן. ויזרמו המים מן המוצא אל הבריכה"
