הנושאים החמים
הייתי באחת ההגשות של קורס עיצוב פנים בפרוג. ישבתי שם והקשבתי לכל מי שהגיש פרויקט, וכל אחד בטבעיות מילא את פיו במליון מונחים מקצועיים כמו חתך של הקיר הפנימי, הדמיה בויריי, פוליגונים פישבון ומשרביה. כל אלה היו מושגים שנשמעו לכל האורחים באולם כמו קודים סודיים, אבל לסטודנטים זה היה ברור מאליו.
שוין, זה מהמם בעיני. אני מתכנן באותו רגע לדבר איתם על הנקודה הזו – להאיר את תשומת ליבם לכמה הם התקדמו וכמה ידע הם צברו מבלי לשים לב.
אבל אז הגיע אחד הסטודנטים, שגם במקרה הוא בעל אולפן מקצועי, והפרויקט שלו היה בית מגורים עם אולפן צמוד. הוא התחיל להסביר את הבחירות העיצוביות שלו ואיך "סקייליין המטבח משתלב בהרמוניה עם תאורת האינטרפוץ באמבטיה".
הקהל, שעד עכשיו עוד איכשהו עקב אחרי המונחים העיצוביים, התחיל לאבד אחיזה כשהוא ממשיך לדבר ולדבר על "פילטרי התאורה והאופן שבו הפוליגונים של הדמיית תלת-הממד עוזרים לדמות את הצללים בחדר."
ואז, כמובן, הוא גולש לתוך עולם האודיו. הוא התחיל להסביר איך הוא התקין "קומפרסור רב-פסי" כדי לווסת את הצלילים בתוך האולפן הביתי, ואיך כל זה מתקשר עם מערכות האקוסטיקה של החדר. המילים המשיכו לזרום, והקהל נותר עם מבטים משתאים, בעוד אני צוחק לעצמי על כמה רחוק אנשי מקצוע יכולים להגיע בלי להבין שאף אחד לא באמת עומד במעקב אחריהם....
בהחלט מדובר בכוח נסתר של אנשי המקצוע – הם מדברים שפה שאף אחד לא מבין, והם לא נרתעים. לא מודעים.
וזה לא נגמר שם.... יום אחר נכנסתי למוסך עם בעיה ברכב. המוסכניק הביט בי במבט מקצועי, ואמר: "זה בטח הטרמוסטט שהתקלקל, יכול להיות גם שהבושינגים שלך שחוקים." ואני, שאין לי מושג מה זה בכלל בושינגים, הנהנתי במרץ. הוא המשיך: "תראה, אם זה הממיר הקטליטי, זה כבר סיפור אחר לגמרי – יכול לגרום לבעיות במערכת הפליטה, והמחשב יכניס את הרכב למצב חירום."
כמו עם מעצבי הפנים, גם כאן – אנשי מקצוע שצברו כמויות אדירות של ידע לא תמיד מבינים שכשהם מדברים, עבור אנשים כמוני זה נשמע כמו שפה אחרת לחלוטין.
תפנימו למשל, שאם אתם גרפיקאים, השכנה ממולכם כנראה בטוחה שאילוסטרייטור זה סוג של טרנזיסטור. ואם אתם מתכנתים, תבינו שהחברים שלכם בטוחים ש"מערך" זה שם של פעילות חינוכית בקייטנה, ולא משהו שקשור למבנה נתונים.
ואם אתם מעצבי פנים, תזכרו שבשביל ההורים שלכם, "חתך" זה משהו שהולכים בגללו למיון, ולא מבט צדדי של תכנית בנייה.
ואם אתם עוסקים בעיצוב אתרים, תבינו שכשאתם מדברים על CSS, יש מי שיחשוב שזה ראשי תיבות של ארגון אנטישמי מסתורי, ולא השפה שמעצבת את הדפים שלכם. או כשאתם מתכננים רינדור ארוך ב-3D Max, השותף שלכם בטוח ש"רינדור" זה מצב בו משהו הולך להישרף בתנור.
הדבר המעניין הוא שהתופעה הזו מצביעה על כך שהרבה פעמים אנשי המקצוע הללו חיים בטבעיות גמורה עם כל הידע שצברו – זה כל כך חלק מהעולם שלהם, שהם לא עוצרים להעריך עד כמה הם התקדמו וכמה המונחים הללו לא מובנים לאחרים. עבורם זה ברור מאליו, אבל עבור שאר העולם זה מרגיש כמו שפה זרה.
אבל יש גם כאלה שמשתמשים במונחים הללו דווקא כדי להשרות תחושה של מקצוענות. הם יודעים בדיוק מה הם עושים – כשהם זורקים את המונח "סקייליין" בשיחה אקראית על עיצוב הבית או "רינדור" בהקשר של הדמיה אדריכלית או אנימציה, הם מכוונים לכך שהסובבים אותם ירגישו שמדובר במומחה שיודע דבר או שניים על התחום.
כך או כך, בין אם המונחים זורמים בטבעיות או משמשים כלי להפגנת מקצועיות, בסוף היום – לא כולם יודעים על מה אתם מדברים.
כתיבה וחתימה טובה!
חיים דיקמן
מנהל פרוג
שוין, זה מהמם בעיני. אני מתכנן באותו רגע לדבר איתם על הנקודה הזו – להאיר את תשומת ליבם לכמה הם התקדמו וכמה ידע הם צברו מבלי לשים לב.
אבל אז הגיע אחד הסטודנטים, שגם במקרה הוא בעל אולפן מקצועי, והפרויקט שלו היה בית מגורים עם אולפן צמוד. הוא התחיל להסביר את הבחירות העיצוביות שלו ואיך "סקייליין המטבח משתלב בהרמוניה עם תאורת האינטרפוץ באמבטיה".
הקהל, שעד עכשיו עוד איכשהו עקב אחרי המונחים העיצוביים, התחיל לאבד אחיזה כשהוא ממשיך לדבר ולדבר על "פילטרי התאורה והאופן שבו הפוליגונים של הדמיית תלת-הממד עוזרים לדמות את הצללים בחדר."
ואז, כמובן, הוא גולש לתוך עולם האודיו. הוא התחיל להסביר איך הוא התקין "קומפרסור רב-פסי" כדי לווסת את הצלילים בתוך האולפן הביתי, ואיך כל זה מתקשר עם מערכות האקוסטיקה של החדר. המילים המשיכו לזרום, והקהל נותר עם מבטים משתאים, בעוד אני צוחק לעצמי על כמה רחוק אנשי מקצוע יכולים להגיע בלי להבין שאף אחד לא באמת עומד במעקב אחריהם....
בהחלט מדובר בכוח נסתר של אנשי המקצוע – הם מדברים שפה שאף אחד לא מבין, והם לא נרתעים. לא מודעים.
וזה לא נגמר שם.... יום אחר נכנסתי למוסך עם בעיה ברכב. המוסכניק הביט בי במבט מקצועי, ואמר: "זה בטח הטרמוסטט שהתקלקל, יכול להיות גם שהבושינגים שלך שחוקים." ואני, שאין לי מושג מה זה בכלל בושינגים, הנהנתי במרץ. הוא המשיך: "תראה, אם זה הממיר הקטליטי, זה כבר סיפור אחר לגמרי – יכול לגרום לבעיות במערכת הפליטה, והמחשב יכניס את הרכב למצב חירום."
כמו עם מעצבי הפנים, גם כאן – אנשי מקצוע שצברו כמויות אדירות של ידע לא תמיד מבינים שכשהם מדברים, עבור אנשים כמוני זה נשמע כמו שפה אחרת לחלוטין.
תפנימו למשל, שאם אתם גרפיקאים, השכנה ממולכם כנראה בטוחה שאילוסטרייטור זה סוג של טרנזיסטור. ואם אתם מתכנתים, תבינו שהחברים שלכם בטוחים ש"מערך" זה שם של פעילות חינוכית בקייטנה, ולא משהו שקשור למבנה נתונים.
ואם אתם מעצבי פנים, תזכרו שבשביל ההורים שלכם, "חתך" זה משהו שהולכים בגללו למיון, ולא מבט צדדי של תכנית בנייה.
ואם אתם עוסקים בעיצוב אתרים, תבינו שכשאתם מדברים על CSS, יש מי שיחשוב שזה ראשי תיבות של ארגון אנטישמי מסתורי, ולא השפה שמעצבת את הדפים שלכם. או כשאתם מתכננים רינדור ארוך ב-3D Max, השותף שלכם בטוח ש"רינדור" זה מצב בו משהו הולך להישרף בתנור.
הדבר המעניין הוא שהתופעה הזו מצביעה על כך שהרבה פעמים אנשי המקצוע הללו חיים בטבעיות גמורה עם כל הידע שצברו – זה כל כך חלק מהעולם שלהם, שהם לא עוצרים להעריך עד כמה הם התקדמו וכמה המונחים הללו לא מובנים לאחרים. עבורם זה ברור מאליו, אבל עבור שאר העולם זה מרגיש כמו שפה זרה.
אבל יש גם כאלה שמשתמשים במונחים הללו דווקא כדי להשרות תחושה של מקצוענות. הם יודעים בדיוק מה הם עושים – כשהם זורקים את המונח "סקייליין" בשיחה אקראית על עיצוב הבית או "רינדור" בהקשר של הדמיה אדריכלית או אנימציה, הם מכוונים לכך שהסובבים אותם ירגישו שמדובר במומחה שיודע דבר או שניים על התחום.
כך או כך, בין אם המונחים זורמים בטבעיות או משמשים כלי להפגנת מקצועיות, בסוף היום – לא כולם יודעים על מה אתם מדברים.
כתיבה וחתימה טובה!
חיים דיקמן
מנהל פרוג
