הנושאים החמים
כמה ביקורות, כמה. כמה תגובות. אימיילים. שאלות. האמת, לא ציפיתי לזה. כלומר, שיערתי שתהיה התייחסות, אבל לגל ההדף הזה לא חיכיתי.
אלפי תגובות ואימיילים, אלפי שאלות, תהיות, סקרנות מתפרצת והמון-המון אהדה עטפו את הספר הראשון בסדרת 'דופליקטים' מאז יצא ממכבש הדפוס, ערב ראש השנה תשפ"ד. לפני שהתהפך עלינו העולם, ולא חלמנו מה עומד להתרגש עלינו.
המלחמה בעיצומה, הלב כואב עם משפחות החטופים, אבל הבטחתי שאענה לשאלות. לפחות הילדים החטופים חזרו ארצה, הלב פועם קצת יותר בהקלה כשהם איתנו במקום מבטחים. עם הרבה תפילה לעתיד, על משפחת ביבס הנוגעת ללב כולנו, על בריאות הלוחמים והחטופים שלצערנו עדיין שם, אשתדל להתייחס למה שנכתב באשכולות השונים.
אני יכולה לומר שהספר נכתב בהרבה חשש, כמו שכתבתי בהקדמה, אבל האש שבערה בתוכי לכתוב אותו לא נתנה לי מנוח. אמן מרגיש את היצירה מבעבעת בתוך תוכו בעוצמה, עד שהוא פשוט נכנע לה, רוצה או לא. בלתי אפשרי להתעלם מן הסיפור שדורש לצאת לאור. תוך כדי כתיבת הספר הזה, כתבתי גם שני ספרים בסדרת 'מרגל להשכרה'('דם קר' ו'מגן אנושי') שני ספרי ילדים מסדרת 'עשרים ואחד בבית אחד', ספר מסוגת הרגש בשם 'הולכת בשבילה'. בנוסף כתבתי גם את 'סוף העולם דרומה'.
אבל במהלך כתיבת כל הספרים הללו, המשיך היתוש הבלתי נשלט לזמזם בירכתי המוח. דני וחבריו לא הרפו לרגע. הם רוצים להגיח לאוויר העולם.
איך מתחילים? איך משלבים יהדות בפנטזיה באופן אמין? איך מתעסקים עם חומר שהיה עד כה בגדר בלתי נראה בציבור שלנו? עד לתוצאה הסופית אותה קראתם נכתבו ונמחקו המון גרסאות, אינספור שכתובים ועריכות ללא סוף. אלפי שעות של ישיבות, התייעצויות, התלבטויות וחששות ליוו את הוצאת הספר לאור. היו לא מעט תגובות שצפיתי, ואשתדל להתייחס אליהן. חלק מן התגובות לא צפיתי, כמובן.
איני זוכרת מה היו השאלות כולן, כך שכעת אעלה מספר מועט של שאלות, וזה הזמן לכתוב שאלות נוספות באשכול זה, ואשתדל להתייחס לכולן, במידת האפשר.
שאלה: הכריכה של הספר דומה לכריכות של הארי פוטר, והספר עצמו מזכיר את הארי פוטר, ובעצם אין שאלה שזה חיקוי, את עצמך אמרת שאת בעצם מחקה את הארי פוטר.
תשובה: הארי פוטר הוא הפנטזיה הכי מוכרת בעולם. כתוצאה מכך, טבעי שהוא יהיה הפנטזיה היחידה המוכרת לציבור החרדי. (וכן, כן, גם לי. לא מכירה אף פנטזיה אחרת. מכירה שמות בלבד, לא יותר מזה. אז כל מי ששאל אם הספר שאב השראה מספר כזה או אחר התשובה היא שאיני יודעת מה כתוב בהם, לא ראיתי, לא התעניינתי.) כיוון שכך, טבעי להקיש ספר פנטזיה – חדשני ובלעדי במגזר שלנו – להארי פוטר. אלו שקראו את הספר – ולא תקפו אותו לפני שקראו ולו אות אחת – הודו בסופו של דבר שאין כל קשר בין דופליקטים לבין הארי פוטר.
אז מה הארי פוטר נתן פה בכל זאת? הרי את עצמך אמרת ש...
הארי פוטר נתן לי השראה.
מה זאת אומרת? מה זאת השראה?
ברובד הפשוט, השראה היא הדבר שמניע את הכותב לפעולה. כותבים רבים שואלים אותי מאין לוקחים השראה, והתשובה היא שאין צורך להמתין לה. תכתבו, גם אם אין השראה. בסופו של דבר היא תגיע. אחד הסופרים הגדולים כתב פעם 'ספר טוב מורכב מעשרה אחוזים של השראה ותשעים אחוזים של עבודה'. סופר אחר אמר: 'השראה היא המצאה של עצלנים'...
נעזוב את ההשראה, ונתקדם הלאה... הרעיון להמציא, כביכול, עולם חדש עם מושגים חדשים, חיים אחרים, משמעויות שונות מאלו המוכרות לנו – הלהיב אותי, הסעיר אותי והצית את דמיוני (המפותח גם ככה...). מאז הייתי ילדה התענגתי על המצאות, טוויתי לי דמיונות של כל מה שלא יכול לקרות ונהגתי לשוטט בלי עכבות בעולם שכולו לא מציאותי. באותה מידה ידעתי, באנחת אכזבה, שאלו סיפורים לילדים קטנים. מבוגרים רוצים רק דברים מציאותיים.
הארי פוטר שינה לי את התפיסה הזו. קראתי אותו רק לפני שנים אחדות, אחרי כתיבה של כמה עשרות ספרים. כשקראתי אותו, גיליתי לחדוותי שמבוגרים מוכנים ליהנות מפנטזיה כל עוד היא הגיונית. אם כך, אמרתי לעצמי, זה היעד הבא שלי. לכתוב פנטזיה שתעמוד בכל כללי ההיגיון הפנטסטי שאכתיב לה.
אגב, לאורך ספריה של רולינג, הסופרת המהוללת, נמצאו במהלך השנים כמה וכמה חורים ברשת, לא כאן המקום לפרטם... אני מניחה שגם אצלי יוכלו החופרים לעומק למצוא כמה חורים, כי אנחנו רק בני אדם. קשה מאוד לדייק במיליוני פרטים כשאת ממציאה את כולם.
על הקושי והמורכבות בכתיבת עלילה כזו, קראתם בהקדמה לספר. כך שאין צורך להאריך בזה שוב.
אז מהו הספר הזה, מדע בדיוני, פנטזיה או שניהם? ומה בכלל ההבדל?
במילים הכי פשוטות, מדע בדיוני הוא משהו שיכול לקרות בהתפתחות טכנולוגית. לעומת זאת, פנטזיה מספרת על דברים שלא יקרו לעולם.
למשל, אם מישהו יכתוב על מעלית שמגיעה מכדור הארץ לירח ושכונות מגורים על הירח שהוכשר למגורי אדם – זהו מדע בדיוני. האם זה יקרה אי פעם? ייתכן שכן, ולכאורה לא. אבל גם על מטוסים חשבו פעם שזה דמיון שלעולם לא יתגשם... כך שצריך להתייחס לכל המצאה עתידנית בזהירות הנדרשת. ייתכן שהיא אי פעם תבוא לידי ביצוע.
פנטזיה היא משהו שלעולם לא יקרה. לעולם לא ישכפל אדם את עצמו. לעולם לא יחזור איש לעבר ולא יבקר אותנו איש מן העתיד. ההתפתחות הטכנולוגית אינה שייכת לכאן. פנטזיה כוללת מקרים שלא יקרו לעולם.
בסדרה 'דופליקטים' משולב גם מדע בדיוני (עולם בעוד מאה שנה... מדינות התחלקו באופן אחר... הים התיכון התייבש...) אבל העיקר המודגש בו הוא פנטזיה: כוחו של מסדר הדופליקטים ויכולותיו. המדע הבדיוני, פיוצ'ר על כל שכלוליה, הם רק רקע לנוכחות הפנטסטית בעולם.
וכעת לשאלות על הסיפור עצמו. למרבה האכזבה, על כולן יענה המשפט המרגיז הבא: "התשובות ייענו בספרים הבאים". בינתיים אף שאלה, כמו שכתבתי באחד האשכולות, לא התקילה אותי ולא הפתיעה. הכל זורם כמתוכנן. ברוך השם ובעזרתו.
את השאלות הבאות אכתוב היות שהן חזרו על עצמן עשרות פעמים בווריאציות שונות, על אף שהתשובה היא "התשובות ייענו בספרים הבאים".
שאלת השאלות: למה טהולא נתן לזירו את כדור הטונגו??? הרי ברור היה לכל אורך הספר שכל הדופליקטים, אפילו הירודים והנחותים שבהם, מתו כדי להגן על היורהמנטום. והנה בא מאסטר הדופליקטים, ונכנע בכהרף עין לזירו. למה??? ולמה הוא בא בכלל? ולמה לא שלח סקנדר? ולמה...
כאמור יש תשובה, טובה, והיא תינתן במהלך הספרים הבאים. רק צאו מנקודת הנחה שטהולא היה מספיק פיקח ואמיץ כדי להיות יורש, כך שהוא לא היה מאבד משהו בקרב מול זירו אם הייתה לו דרך להימנע מכך. יש כאן משהו שלא נתגלה לקוראים, ואפילו דני לא מודע לו. תנו אמון בטהולא...
מי אתה, מקסימיליאן? בוגד? נסחט? ידיד? אולי אתה... בנדו?
מקסימיליאן טורח כבר עשרים שנה, פחות או יותר, להסתיר את זהותו. הוא לא הולך לפרסם אותה בגלוי מהר כל כך. כך שגם התשובה הזו תינתן בעז"ה במהלך הספרים הבאים, כשמקסימיליאן יידרש לכך, בקרב על הדבר החשוב ביותר בחייו...
אם בנדו ידע מה עושה התרופה, למה הוא לא הבין מיד מיהו דני? או, למה לא דיווח מיד לזירו?
לבנדו תעלומות משלו, סודות ותככים. הכל יוסבר במהלך הספרים הבאים...
אם כבר ספרים הבאים, מתי יצא הספר הבא???
התשובה היא שעובדים על זה. בעזרת השם הנותן כוח לעשות חיל, בסוכות פ"ה או בפסח פ"ה, אמורים הצעירים לבקר באוטוקרט, למלחמה פתוחה מול כוחות הרשע...
קדימה, לשאלות.
אבל בבקשה מראש: נסו לא לשאול שאלות שהתשובה היא "התשובה תינתן במהלך הספרים הבאים..."
אלפי תגובות ואימיילים, אלפי שאלות, תהיות, סקרנות מתפרצת והמון-המון אהדה עטפו את הספר הראשון בסדרת 'דופליקטים' מאז יצא ממכבש הדפוס, ערב ראש השנה תשפ"ד. לפני שהתהפך עלינו העולם, ולא חלמנו מה עומד להתרגש עלינו.
המלחמה בעיצומה, הלב כואב עם משפחות החטופים, אבל הבטחתי שאענה לשאלות. לפחות הילדים החטופים חזרו ארצה, הלב פועם קצת יותר בהקלה כשהם איתנו במקום מבטחים. עם הרבה תפילה לעתיד, על משפחת ביבס הנוגעת ללב כולנו, על בריאות הלוחמים והחטופים שלצערנו עדיין שם, אשתדל להתייחס למה שנכתב באשכולות השונים.
אני יכולה לומר שהספר נכתב בהרבה חשש, כמו שכתבתי בהקדמה, אבל האש שבערה בתוכי לכתוב אותו לא נתנה לי מנוח. אמן מרגיש את היצירה מבעבעת בתוך תוכו בעוצמה, עד שהוא פשוט נכנע לה, רוצה או לא. בלתי אפשרי להתעלם מן הסיפור שדורש לצאת לאור. תוך כדי כתיבת הספר הזה, כתבתי גם שני ספרים בסדרת 'מרגל להשכרה'('דם קר' ו'מגן אנושי') שני ספרי ילדים מסדרת 'עשרים ואחד בבית אחד', ספר מסוגת הרגש בשם 'הולכת בשבילה'. בנוסף כתבתי גם את 'סוף העולם דרומה'.
אבל במהלך כתיבת כל הספרים הללו, המשיך היתוש הבלתי נשלט לזמזם בירכתי המוח. דני וחבריו לא הרפו לרגע. הם רוצים להגיח לאוויר העולם.
איך מתחילים? איך משלבים יהדות בפנטזיה באופן אמין? איך מתעסקים עם חומר שהיה עד כה בגדר בלתי נראה בציבור שלנו? עד לתוצאה הסופית אותה קראתם נכתבו ונמחקו המון גרסאות, אינספור שכתובים ועריכות ללא סוף. אלפי שעות של ישיבות, התייעצויות, התלבטויות וחששות ליוו את הוצאת הספר לאור. היו לא מעט תגובות שצפיתי, ואשתדל להתייחס אליהן. חלק מן התגובות לא צפיתי, כמובן.
איני זוכרת מה היו השאלות כולן, כך שכעת אעלה מספר מועט של שאלות, וזה הזמן לכתוב שאלות נוספות באשכול זה, ואשתדל להתייחס לכולן, במידת האפשר.
שאלה: הכריכה של הספר דומה לכריכות של הארי פוטר, והספר עצמו מזכיר את הארי פוטר, ובעצם אין שאלה שזה חיקוי, את עצמך אמרת שאת בעצם מחקה את הארי פוטר.
תשובה: הארי פוטר הוא הפנטזיה הכי מוכרת בעולם. כתוצאה מכך, טבעי שהוא יהיה הפנטזיה היחידה המוכרת לציבור החרדי. (וכן, כן, גם לי. לא מכירה אף פנטזיה אחרת. מכירה שמות בלבד, לא יותר מזה. אז כל מי ששאל אם הספר שאב השראה מספר כזה או אחר התשובה היא שאיני יודעת מה כתוב בהם, לא ראיתי, לא התעניינתי.) כיוון שכך, טבעי להקיש ספר פנטזיה – חדשני ובלעדי במגזר שלנו – להארי פוטר. אלו שקראו את הספר – ולא תקפו אותו לפני שקראו ולו אות אחת – הודו בסופו של דבר שאין כל קשר בין דופליקטים לבין הארי פוטר.
אז מה הארי פוטר נתן פה בכל זאת? הרי את עצמך אמרת ש...
הארי פוטר נתן לי השראה.
מה זאת אומרת? מה זאת השראה?
ברובד הפשוט, השראה היא הדבר שמניע את הכותב לפעולה. כותבים רבים שואלים אותי מאין לוקחים השראה, והתשובה היא שאין צורך להמתין לה. תכתבו, גם אם אין השראה. בסופו של דבר היא תגיע. אחד הסופרים הגדולים כתב פעם 'ספר טוב מורכב מעשרה אחוזים של השראה ותשעים אחוזים של עבודה'. סופר אחר אמר: 'השראה היא המצאה של עצלנים'...
נעזוב את ההשראה, ונתקדם הלאה... הרעיון להמציא, כביכול, עולם חדש עם מושגים חדשים, חיים אחרים, משמעויות שונות מאלו המוכרות לנו – הלהיב אותי, הסעיר אותי והצית את דמיוני (המפותח גם ככה...). מאז הייתי ילדה התענגתי על המצאות, טוויתי לי דמיונות של כל מה שלא יכול לקרות ונהגתי לשוטט בלי עכבות בעולם שכולו לא מציאותי. באותה מידה ידעתי, באנחת אכזבה, שאלו סיפורים לילדים קטנים. מבוגרים רוצים רק דברים מציאותיים.
הארי פוטר שינה לי את התפיסה הזו. קראתי אותו רק לפני שנים אחדות, אחרי כתיבה של כמה עשרות ספרים. כשקראתי אותו, גיליתי לחדוותי שמבוגרים מוכנים ליהנות מפנטזיה כל עוד היא הגיונית. אם כך, אמרתי לעצמי, זה היעד הבא שלי. לכתוב פנטזיה שתעמוד בכל כללי ההיגיון הפנטסטי שאכתיב לה.
אגב, לאורך ספריה של רולינג, הסופרת המהוללת, נמצאו במהלך השנים כמה וכמה חורים ברשת, לא כאן המקום לפרטם... אני מניחה שגם אצלי יוכלו החופרים לעומק למצוא כמה חורים, כי אנחנו רק בני אדם. קשה מאוד לדייק במיליוני פרטים כשאת ממציאה את כולם.
על הקושי והמורכבות בכתיבת עלילה כזו, קראתם בהקדמה לספר. כך שאין צורך להאריך בזה שוב.
אז מהו הספר הזה, מדע בדיוני, פנטזיה או שניהם? ומה בכלל ההבדל?
במילים הכי פשוטות, מדע בדיוני הוא משהו שיכול לקרות בהתפתחות טכנולוגית. לעומת זאת, פנטזיה מספרת על דברים שלא יקרו לעולם.
למשל, אם מישהו יכתוב על מעלית שמגיעה מכדור הארץ לירח ושכונות מגורים על הירח שהוכשר למגורי אדם – זהו מדע בדיוני. האם זה יקרה אי פעם? ייתכן שכן, ולכאורה לא. אבל גם על מטוסים חשבו פעם שזה דמיון שלעולם לא יתגשם... כך שצריך להתייחס לכל המצאה עתידנית בזהירות הנדרשת. ייתכן שהיא אי פעם תבוא לידי ביצוע.
פנטזיה היא משהו שלעולם לא יקרה. לעולם לא ישכפל אדם את עצמו. לעולם לא יחזור איש לעבר ולא יבקר אותנו איש מן העתיד. ההתפתחות הטכנולוגית אינה שייכת לכאן. פנטזיה כוללת מקרים שלא יקרו לעולם.
בסדרה 'דופליקטים' משולב גם מדע בדיוני (עולם בעוד מאה שנה... מדינות התחלקו באופן אחר... הים התיכון התייבש...) אבל העיקר המודגש בו הוא פנטזיה: כוחו של מסדר הדופליקטים ויכולותיו. המדע הבדיוני, פיוצ'ר על כל שכלוליה, הם רק רקע לנוכחות הפנטסטית בעולם.
וכעת לשאלות על הסיפור עצמו. למרבה האכזבה, על כולן יענה המשפט המרגיז הבא: "התשובות ייענו בספרים הבאים". בינתיים אף שאלה, כמו שכתבתי באחד האשכולות, לא התקילה אותי ולא הפתיעה. הכל זורם כמתוכנן. ברוך השם ובעזרתו.
את השאלות הבאות אכתוב היות שהן חזרו על עצמן עשרות פעמים בווריאציות שונות, על אף שהתשובה היא "התשובות ייענו בספרים הבאים".
שאלת השאלות: למה טהולא נתן לזירו את כדור הטונגו??? הרי ברור היה לכל אורך הספר שכל הדופליקטים, אפילו הירודים והנחותים שבהם, מתו כדי להגן על היורהמנטום. והנה בא מאסטר הדופליקטים, ונכנע בכהרף עין לזירו. למה??? ולמה הוא בא בכלל? ולמה לא שלח סקנדר? ולמה...
כאמור יש תשובה, טובה, והיא תינתן במהלך הספרים הבאים. רק צאו מנקודת הנחה שטהולא היה מספיק פיקח ואמיץ כדי להיות יורש, כך שהוא לא היה מאבד משהו בקרב מול זירו אם הייתה לו דרך להימנע מכך. יש כאן משהו שלא נתגלה לקוראים, ואפילו דני לא מודע לו. תנו אמון בטהולא...
מי אתה, מקסימיליאן? בוגד? נסחט? ידיד? אולי אתה... בנדו?
מקסימיליאן טורח כבר עשרים שנה, פחות או יותר, להסתיר את זהותו. הוא לא הולך לפרסם אותה בגלוי מהר כל כך. כך שגם התשובה הזו תינתן בעז"ה במהלך הספרים הבאים, כשמקסימיליאן יידרש לכך, בקרב על הדבר החשוב ביותר בחייו...
אם בנדו ידע מה עושה התרופה, למה הוא לא הבין מיד מיהו דני? או, למה לא דיווח מיד לזירו?
לבנדו תעלומות משלו, סודות ותככים. הכל יוסבר במהלך הספרים הבאים...
אם כבר ספרים הבאים, מתי יצא הספר הבא???
התשובה היא שעובדים על זה. בעזרת השם הנותן כוח לעשות חיל, בסוכות פ"ה או בפסח פ"ה, אמורים הצעירים לבקר באוטוקרט, למלחמה פתוחה מול כוחות הרשע...
קדימה, לשאלות.
אבל בבקשה מראש: נסו לא לשאול שאלות שהתשובה היא "התשובה תינתן במהלך הספרים הבאים..."
