"למדתי ב'שנקר' תואר ראשון בעיצוב" פותחת עופרה בר לב את קורות חייה המקצועיים. עופרה בר לב, בעלת הסטודיו EYEDEA, היא אמנית, מעצבת, מאיירת וגם פרסומאית, כותבת, מציירת, מלחינה וממתגת ובין השאר גם חוזרת בתשובה.
"אחר כך למדתי אין סוף קורסים וסדנאות בהמון מקומות: מכון חרדי, מכללת הדסה, וכמובן בית פרוג. שם למדתי עיצוב אתרים, איור דיגיטלי, ציור בתלת מימד ופרסום. בתחום שלי לא מפסיקים ללמוד כל החיים..."
ספרי על ההשראה שלך לקמפיין...
"אני לוקה מעט בתסמונת סינדרום ירושלים הידועה (ראו ספרה של רותי קפלר, הסופרת המועדפת עלי, ה"נורמלי האחרון".) אני מאד מזדהה עם כל החווים אותה.
בשחרית של שבת (משתדלת להגיע לבית הכנסת) באמירת ה'קדושה', אני מדמיינת את רחוב יפו עמוס בהמוני ישראל, מתפללים ביחד, כאיש אחד בלב אחד, כשכולם עם הפנים למזרח, לכיוון קדש הקדשים, ואומרים את מילות הקדושה בתחנונים ובערגה: 'מתי תמלוך – בקרוב בימינו...'
למה דווקא רחוב יפו? כי על מסילת הרכבת הקלה יש מקום לכ-ו-ל-ם".
הרעיון:
"הרעיון התבשל כשנתיים. היה ברור לי שהטקסט יהיה לקוח מתוך הקדושה של שחרית לשבת, המורכב מארבעה פסוקים עיקריים, שכל אחד מהם מורכב משלושה חלקים. אחר כך ניסיתי לחשוב על רעיונות לויז'ואל: אולי שופרות וחצוצרות? כמו בטקס הכתרה של מלכים? אבל אז הקב"ה שלח לי את הרעיון, חשבתי היכן כדאי לפרסם אותו, כדי שיגיע לחשיפה מרבית. ולשמחתי, פרוג נתנו לי את הבמה".
המטרה:
"שכמה שיותר אנשים ישימו את לבם לכך שר"ה הוא יום ההמלכה, שיזכרו שעיקר עבודת היום, היא המלכת ד'. כל תפילות ר"ה עוסקות בכך. גדולי הדרשנים מדברים על העובדה שבר"ה לא מבקשים שום בקשות, לא פרטיות ולא כלליות מלבד 'מלוך על - העולם כולו'.
"קראתי בספר של חיה הרצברג, שכאשר הייתה קטנה, היא ממש לא רצתה שיבוא המשיח, בגלל הגננת שלימדה את הילדות ש 'והריחו ביראת ד'' שהמשיח יריח את העבירות שלנו, וכולם יתחבאו במערות מרוב בושה. שאלתי את הבנות שלי, החרדיות מבטן ומלידה, וכן את תלמידותיי, שאישרו שאכן כן. הייתי בהלם, בתור מי שהחמיצה את החינוך הטהור של בית יעקב, הפעם שמחתי שאת הקטע הזה, טוב שהחמצתי. איך יתכן לא לרצות את הגאולה? לא לרצות את המשיח?
מה שגרם לי לחזור בתשובה היה משפט, מפי מי שהיה מורה דרך רוחני: 'אני הולך להגיד לכם דברים שהנשמה שלכם כבר יודעת, אני רק מזכיר לכם: הקב"ה הוא אור אין סופי ורצון אינסופי להיטיב'. הרגשתי בקרביים שהדברים האלו אמת לאמיתה. ב"ה זכיתי להגיע אל הצד הנכון של החיים. גם אני וגם בעלי לא יודעים כיצד להודות לקב"ה, שפקח את עינינו לראות ולחוות את האמת".
תהליך העבודה:
"כאמור, ביקשתי רעיון ממי שכל היצירתיות שלו והכל מאתו וזה מה שאבא שלח לי:
היות שמדובר בהמלכה, צריך כתר! הרעיון היה להתחיל מכתר של רימון, שכ"כ מתקשר לר"ה, שבהדרגה הופך לכתר תורה, ולמעשה לכתר מלוכה. מעין תהליך מטא-מורפוזי.
רציתי לעצב 4 כרזות שבכל אחת מהן יופיע פסוק אחד מארבעת פסוקי הקדושה.
הביצוע:
"התחלתי מתמונה של רימון יפה-תואר והוספתי לו כתמי צבע אבסטרקטים, שנראים כמו משיכות מכחול המוסיפות דינמיקה לקומפוזיציה.
אח"כ חיפשתי תמונות במאגרי תמונות של כתרים למיניהם. חיפשתי כתר בזווית שתתאים להתלבש על הרימון במקום הכתר המקורי. פוטושופ באה לעזרתי בעזרת כלי העיוות.
בשלב הבא, מצאתי תמונה של כתר תורה מושלם של האחים חדד. שיניתי את צבעו מכסף לזהב, היות שמדובר בכתר מלוכה.
הוספתי עוד צבעים וצורות גאומטריות המוסיפות עניין ופרספקטיבה.
הוספתי טקסטורה מחוספסת-משהו, כדי להוסיף מימד של תחושת מישוש. לשתף כביכול את חוש המישוש בחויה.
את הטקסט חילקתי ל-3 שורות בצורת קשת, כדי להימנע מבעיות של גניזה".
הצבעים שנבחרו:
"לצבעים קיבלתי השראה מגווני הרימון, מעין אדום-ורדרד עם נטייה לבורדו. שאר הצבעים די רוויים -במטרה למשוך את העין".
"בחרתי בסגנון עיצוב עכשווי, ואפילו טרנדי - שילוב של צילומים וכתמי צבע ידניים כביכול, אבל כל התהליך בוצע בתוכנות פוטושופ ואילוסטרייטור".
הפונט שנבחר: אידישקייט של חברת א.א.א
המסר שלי: "עזבו את הפחדים, צאו מהם ובואו להשתתף בשמחה ובהתרגשות בטקס ההכתרה של המלך בר"ה ה'תש"פ. ושנזכה כולנו לשנה נהדרת!!"
"אחר כך למדתי אין סוף קורסים וסדנאות בהמון מקומות: מכון חרדי, מכללת הדסה, וכמובן בית פרוג. שם למדתי עיצוב אתרים, איור דיגיטלי, ציור בתלת מימד ופרסום. בתחום שלי לא מפסיקים ללמוד כל החיים..."
ספרי על ההשראה שלך לקמפיין...
"אני לוקה מעט בתסמונת סינדרום ירושלים הידועה (ראו ספרה של רותי קפלר, הסופרת המועדפת עלי, ה"נורמלי האחרון".) אני מאד מזדהה עם כל החווים אותה.
בשחרית של שבת (משתדלת להגיע לבית הכנסת) באמירת ה'קדושה', אני מדמיינת את רחוב יפו עמוס בהמוני ישראל, מתפללים ביחד, כאיש אחד בלב אחד, כשכולם עם הפנים למזרח, לכיוון קדש הקדשים, ואומרים את מילות הקדושה בתחנונים ובערגה: 'מתי תמלוך – בקרוב בימינו...'
למה דווקא רחוב יפו? כי על מסילת הרכבת הקלה יש מקום לכ-ו-ל-ם".
הרעיון:
"הרעיון התבשל כשנתיים. היה ברור לי שהטקסט יהיה לקוח מתוך הקדושה של שחרית לשבת, המורכב מארבעה פסוקים עיקריים, שכל אחד מהם מורכב משלושה חלקים. אחר כך ניסיתי לחשוב על רעיונות לויז'ואל: אולי שופרות וחצוצרות? כמו בטקס הכתרה של מלכים? אבל אז הקב"ה שלח לי את הרעיון, חשבתי היכן כדאי לפרסם אותו, כדי שיגיע לחשיפה מרבית. ולשמחתי, פרוג נתנו לי את הבמה".
המטרה:
"שכמה שיותר אנשים ישימו את לבם לכך שר"ה הוא יום ההמלכה, שיזכרו שעיקר עבודת היום, היא המלכת ד'. כל תפילות ר"ה עוסקות בכך. גדולי הדרשנים מדברים על העובדה שבר"ה לא מבקשים שום בקשות, לא פרטיות ולא כלליות מלבד 'מלוך על - העולם כולו'.
"קראתי בספר של חיה הרצברג, שכאשר הייתה קטנה, היא ממש לא רצתה שיבוא המשיח, בגלל הגננת שלימדה את הילדות ש 'והריחו ביראת ד'' שהמשיח יריח את העבירות שלנו, וכולם יתחבאו במערות מרוב בושה. שאלתי את הבנות שלי, החרדיות מבטן ומלידה, וכן את תלמידותיי, שאישרו שאכן כן. הייתי בהלם, בתור מי שהחמיצה את החינוך הטהור של בית יעקב, הפעם שמחתי שאת הקטע הזה, טוב שהחמצתי. איך יתכן לא לרצות את הגאולה? לא לרצות את המשיח?
מה שגרם לי לחזור בתשובה היה משפט, מפי מי שהיה מורה דרך רוחני: 'אני הולך להגיד לכם דברים שהנשמה שלכם כבר יודעת, אני רק מזכיר לכם: הקב"ה הוא אור אין סופי ורצון אינסופי להיטיב'. הרגשתי בקרביים שהדברים האלו אמת לאמיתה. ב"ה זכיתי להגיע אל הצד הנכון של החיים. גם אני וגם בעלי לא יודעים כיצד להודות לקב"ה, שפקח את עינינו לראות ולחוות את האמת".
תהליך העבודה:
"כאמור, ביקשתי רעיון ממי שכל היצירתיות שלו והכל מאתו וזה מה שאבא שלח לי:
היות שמדובר בהמלכה, צריך כתר! הרעיון היה להתחיל מכתר של רימון, שכ"כ מתקשר לר"ה, שבהדרגה הופך לכתר תורה, ולמעשה לכתר מלוכה. מעין תהליך מטא-מורפוזי.
רציתי לעצב 4 כרזות שבכל אחת מהן יופיע פסוק אחד מארבעת פסוקי הקדושה.
הביצוע:
"התחלתי מתמונה של רימון יפה-תואר והוספתי לו כתמי צבע אבסטרקטים, שנראים כמו משיכות מכחול המוסיפות דינמיקה לקומפוזיציה.
אח"כ חיפשתי תמונות במאגרי תמונות של כתרים למיניהם. חיפשתי כתר בזווית שתתאים להתלבש על הרימון במקום הכתר המקורי. פוטושופ באה לעזרתי בעזרת כלי העיוות.
בשלב הבא, מצאתי תמונה של כתר תורה מושלם של האחים חדד. שיניתי את צבעו מכסף לזהב, היות שמדובר בכתר מלוכה.
הוספתי עוד צבעים וצורות גאומטריות המוסיפות עניין ופרספקטיבה.
הוספתי טקסטורה מחוספסת-משהו, כדי להוסיף מימד של תחושת מישוש. לשתף כביכול את חוש המישוש בחויה.
את הטקסט חילקתי ל-3 שורות בצורת קשת, כדי להימנע מבעיות של גניזה".
הצבעים שנבחרו:
"לצבעים קיבלתי השראה מגווני הרימון, מעין אדום-ורדרד עם נטייה לבורדו. שאר הצבעים די רוויים -במטרה למשוך את העין".
"בחרתי בסגנון עיצוב עכשווי, ואפילו טרנדי - שילוב של צילומים וכתמי צבע ידניים כביכול, אבל כל התהליך בוצע בתוכנות פוטושופ ואילוסטרייטור".
הפונט שנבחר: אידישקייט של חברת א.א.א
המסר שלי: "עזבו את הפחדים, צאו מהם ובואו להשתתף בשמחה ובהתרגשות בטקס ההכתרה של המלך בר"ה ה'תש"פ. ושנזכה כולנו לשנה נהדרת!!"