שנת הלימודים תשפ"ג, לאחר שנה ב"ה טובה ורגועה, צמצומי פערים של שנות ה(אי)למידה מאחורינו, מתחילים דיבורים על מעבר לאופק חדש בחינוך החרדי, הלנו אם לצרינו? זה טוב למערכת? למורים והמחנכים? לתלמידים? אי הידיעה מקשה על הרוגע והתכנון אבל ב"ה השנה מסתיימת ומתחילים את שנת הלימודים החדשה.
יום הראשון ללימודים של שנת הלימודים הנוכחית ה'תשפ"ד, כ184633 תלמידי ותלמידות החינוך החרדי ברשתות הגדולות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני בני יוסף צועדים נרגשים לתחילת שנה מלאה תקווה להצלחה והתקדמות במעלות התורה והמצווה, יחד איתם צועדים המורים והמורות אנשי החינוך שבשבוע האחרון לא ישנו ולא אכלו, עסקו בסידור הכיתה, תכנית חברתית ליום הראשון, מערך שיעור לחודש אלול, והכרת הספרים החדשים בהם יעסקו השנה.
בחלק מהמוסדות כבר התחילה מערכת השעות לפי אופק חדש, המנהל/ת יחד עם המזכיר/ה ורכזי המקצועות עבדו שעות לבנות מערכת שתיטיב עם כולם, שיבוץ וסנכרון מערכות בין כל אנשי הצוות ועוד ועוד, כל רוביקה בטבלה יכלה לשדד מערכות, כי המורה הזה תפוס כאן והכיתה הזאת אמורה לתת מענה יותר בלימוד מקצועות הקודש או קידום במקצועות הליבה, שילוב בין קודש לחול, כל זאת מלבד שעות השהיה והפרטני שיתנו מענה פרטני לימודי רגשי וחברתי, שעות לניהול כיתה, וישיבות עבודה מקצועיות.
ימי הרחמים והסליחות עוברים, נראה שהכל ב"ה התחיל ברגל ימין, למרות שעדיין לא יודעים לגבי הקמח שהרי אם אין קמח אין תורה, חול המועד סוכות, ה1 לחודש למניינם, השכר הוא כמו שנה שעברה, 100% משרה, ללא גמולי חינוך וריכוז, אם איזו שהיא מקדמה של אופק, וזהו, אבל דבר לא ישבית את אנשי החינוך האמונים על דור העתיד של עם ישראל, חול המועד סוכות זמן שמחתינו, שמחת בית השואבה שמשם שואבים כח ושמחה לכל השנה, והמורים מתכננים את תחילת זמן החורף, ולא סתם חורף, חורף של שנה מעוברת, ארוך וחייבים להצליח בו יותר מכל שנה, הרי יש לנו שעות מיוחדות לכך.
ליל שמחת תורה, כולנו רוקדים ושמחים עם התורה ויודעים שיש לנו חלק בהמשכיות של מסירת התורה מדור לדור, מחר בעליית כל הנערים, נתפלל על התלמידים והתלמידות, הבנים והבנות שיצליחו בתורה ויראת שמים בעזרת ה' יתברך.
בוקר שמחת תורה מתעוררים לכל רעש אזעקות מחריד אוזניים, לא אחת ולא שתיים, אזעקה אחר אזעקה, כוחות ביטחון מסתובבים ברחבי הארץ, חיילים מגיעים לבתי הכנסת (במקומות שיכלו לצאת מהבית) פחד וחרדה סובבים בחוץ.
מוצאי שמחת תורה הדיווחים מתחילים להגיע ושמועות קשות על המתרחש ברחבי הדרום, בהוראת פיקוד העורף הלימודים מושבתים ברוב איזורי הארץ, בתי הספר ותלמודי התורה למודי ניסיון מתקופת הקורנה מקימים מערכות ללמידה מרחוק, שיחות טלפון לתלמידים, מרחבים קוליים, כל מוסד לפי הוראת רבותיו, אבל כולם חדורי מטרה, שמירה על בריאות הגוף והנפש, שמירה על החוסן הנפשי, החברתי והאמוני. לא לכך ציפינו לפתוח את הזמן החדש, אבל נעשה הכל שמה שנעשה יהיה הכי טוב שיהיה.
לאט לאט חוזרים לשגרת חירום בהדרגה, מנסים לבנות מערכת שעות מותאמת, שמירה על ההנחיות ולמידה בידיעה שהמצב רגיש וכל תלמיד ומורה סוחבים איתם עולם מלא של רגשות, אם ביום רגיל זה כך בזמן חירום המצב ודאי מצריך רגישות יתר, היועצים החינוכיים והרכזים החברתיים יחד אם אנשי החינוך והרשויות והנהלת הרשתות מכינים מערכים לבניית חוסן, גשר מאחד, נר ופרח, מודל מעשה ועוד שמות, כל אחד מתחבר למה שמתאים לו או שחושב שמתאים לכיתתו. ויחד עם זאת שומרים על לימודי הקודש ועד כמה שניתן במקצועות החול שמסייעים בלמידת הקודש, הבנת הנקרא וכתב יפה חשובים לצורך לימוד תורה, סוגיות שלימות של תורה מצריכות ידע חשבוני, לימודי זה"ב הם חלק ממצוות ונשמרתם, טבע זה חלק ממה רבו מעשיך ה' וכך כל מקצוע יש לו מטרה לעזור ולסייע לילדים בחיי היום יום ובהתקדמות בעבודת הבורא.
ושוב, כן יהיה שכר או לא יהיה שכר? כספים קואליציוניים, סיוע לעוטף ולמלחמה, אנשי חינוך שלא אמונים על פוליטיקה נאלצים להיות שוב בחזית על חשבון השקעתם בחינוך ילדי ישראל, כולם יודעים שהם לא ישבתו בדומה לארגוני המורים האחרים שעשו זאת בסוף שנה שעברה אם בפועל או אם באיום, בתחילת השנה נחתמו הסכמי שכר עם ארגונים אלו, אבל החרדים הרי הם לא ישבתו, והרי אפשר לגזור קופון של דאגה לעם על חשבונם וכך לקדם אג'נדות מסוימות. בסופו של דבר באיחור של כמה ימים שולמו שוב משכורות רגילות ויש דיבורים על סידור בע"ה של השכר בחוק ובצורה מסודרת.
בימים אלו של ערב חג החנוכה – חג החינוך, אנו רוצים להודות ולהלל את שלוחי דרבנן נציגי הציבור שלנו שיעמדו בגאון מעטים מול רבים... שרוצים חלילה להשכיחם תורתך ולהכריז "מי לה' אלי", לשמור על עצמאות החינוך החרדי פך השמן הטהור, שחפץ ה' בידם יצליח להשוות בין מה שמגיע לכל ילדי ישראל ולתת שכר למורים ולא רק דמי חנוכה, כך שנוכל להמשיך ללמד באופן של מוסיף והולך להרבות תורה ולהאדירה, אמן.
יום הראשון ללימודים של שנת הלימודים הנוכחית ה'תשפ"ד, כ184633 תלמידי ותלמידות החינוך החרדי ברשתות הגדולות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני בני יוסף צועדים נרגשים לתחילת שנה מלאה תקווה להצלחה והתקדמות במעלות התורה והמצווה, יחד איתם צועדים המורים והמורות אנשי החינוך שבשבוע האחרון לא ישנו ולא אכלו, עסקו בסידור הכיתה, תכנית חברתית ליום הראשון, מערך שיעור לחודש אלול, והכרת הספרים החדשים בהם יעסקו השנה.
בחלק מהמוסדות כבר התחילה מערכת השעות לפי אופק חדש, המנהל/ת יחד עם המזכיר/ה ורכזי המקצועות עבדו שעות לבנות מערכת שתיטיב עם כולם, שיבוץ וסנכרון מערכות בין כל אנשי הצוות ועוד ועוד, כל רוביקה בטבלה יכלה לשדד מערכות, כי המורה הזה תפוס כאן והכיתה הזאת אמורה לתת מענה יותר בלימוד מקצועות הקודש או קידום במקצועות הליבה, שילוב בין קודש לחול, כל זאת מלבד שעות השהיה והפרטני שיתנו מענה פרטני לימודי רגשי וחברתי, שעות לניהול כיתה, וישיבות עבודה מקצועיות.
ימי הרחמים והסליחות עוברים, נראה שהכל ב"ה התחיל ברגל ימין, למרות שעדיין לא יודעים לגבי הקמח שהרי אם אין קמח אין תורה, חול המועד סוכות, ה1 לחודש למניינם, השכר הוא כמו שנה שעברה, 100% משרה, ללא גמולי חינוך וריכוז, אם איזו שהיא מקדמה של אופק, וזהו, אבל דבר לא ישבית את אנשי החינוך האמונים על דור העתיד של עם ישראל, חול המועד סוכות זמן שמחתינו, שמחת בית השואבה שמשם שואבים כח ושמחה לכל השנה, והמורים מתכננים את תחילת זמן החורף, ולא סתם חורף, חורף של שנה מעוברת, ארוך וחייבים להצליח בו יותר מכל שנה, הרי יש לנו שעות מיוחדות לכך.
ליל שמחת תורה, כולנו רוקדים ושמחים עם התורה ויודעים שיש לנו חלק בהמשכיות של מסירת התורה מדור לדור, מחר בעליית כל הנערים, נתפלל על התלמידים והתלמידות, הבנים והבנות שיצליחו בתורה ויראת שמים בעזרת ה' יתברך.
בוקר שמחת תורה מתעוררים לכל רעש אזעקות מחריד אוזניים, לא אחת ולא שתיים, אזעקה אחר אזעקה, כוחות ביטחון מסתובבים ברחבי הארץ, חיילים מגיעים לבתי הכנסת (במקומות שיכלו לצאת מהבית) פחד וחרדה סובבים בחוץ.
מוצאי שמחת תורה הדיווחים מתחילים להגיע ושמועות קשות על המתרחש ברחבי הדרום, בהוראת פיקוד העורף הלימודים מושבתים ברוב איזורי הארץ, בתי הספר ותלמודי התורה למודי ניסיון מתקופת הקורנה מקימים מערכות ללמידה מרחוק, שיחות טלפון לתלמידים, מרחבים קוליים, כל מוסד לפי הוראת רבותיו, אבל כולם חדורי מטרה, שמירה על בריאות הגוף והנפש, שמירה על החוסן הנפשי, החברתי והאמוני. לא לכך ציפינו לפתוח את הזמן החדש, אבל נעשה הכל שמה שנעשה יהיה הכי טוב שיהיה.
לאט לאט חוזרים לשגרת חירום בהדרגה, מנסים לבנות מערכת שעות מותאמת, שמירה על ההנחיות ולמידה בידיעה שהמצב רגיש וכל תלמיד ומורה סוחבים איתם עולם מלא של רגשות, אם ביום רגיל זה כך בזמן חירום המצב ודאי מצריך רגישות יתר, היועצים החינוכיים והרכזים החברתיים יחד אם אנשי החינוך והרשויות והנהלת הרשתות מכינים מערכים לבניית חוסן, גשר מאחד, נר ופרח, מודל מעשה ועוד שמות, כל אחד מתחבר למה שמתאים לו או שחושב שמתאים לכיתתו. ויחד עם זאת שומרים על לימודי הקודש ועד כמה שניתן במקצועות החול שמסייעים בלמידת הקודש, הבנת הנקרא וכתב יפה חשובים לצורך לימוד תורה, סוגיות שלימות של תורה מצריכות ידע חשבוני, לימודי זה"ב הם חלק ממצוות ונשמרתם, טבע זה חלק ממה רבו מעשיך ה' וכך כל מקצוע יש לו מטרה לעזור ולסייע לילדים בחיי היום יום ובהתקדמות בעבודת הבורא.
ושוב, כן יהיה שכר או לא יהיה שכר? כספים קואליציוניים, סיוע לעוטף ולמלחמה, אנשי חינוך שלא אמונים על פוליטיקה נאלצים להיות שוב בחזית על חשבון השקעתם בחינוך ילדי ישראל, כולם יודעים שהם לא ישבתו בדומה לארגוני המורים האחרים שעשו זאת בסוף שנה שעברה אם בפועל או אם באיום, בתחילת השנה נחתמו הסכמי שכר עם ארגונים אלו, אבל החרדים הרי הם לא ישבתו, והרי אפשר לגזור קופון של דאגה לעם על חשבונם וכך לקדם אג'נדות מסוימות. בסופו של דבר באיחור של כמה ימים שולמו שוב משכורות רגילות ויש דיבורים על סידור בע"ה של השכר בחוק ובצורה מסודרת.
בימים אלו של ערב חג החנוכה – חג החינוך, אנו רוצים להודות ולהלל את שלוחי דרבנן נציגי הציבור שלנו שיעמדו בגאון מעטים מול רבים... שרוצים חלילה להשכיחם תורתך ולהכריז "מי לה' אלי", לשמור על עצמאות החינוך החרדי פך השמן הטהור, שחפץ ה' בידם יצליח להשוות בין מה שמגיע לכל ילדי ישראל ולתת שכר למורים ולא רק דמי חנוכה, כך שנוכל להמשיך ללמד באופן של מוסיף והולך להרבות תורה ולהאדירה, אמן.