הנושאים החמים
עמוק בתוך הממלכה העצומה, בין חומותיו המתנשאות של ארמון השליט, מתגלה מעשייה גאונית - סיפור של מזימה וחוכמה ששבה את נפשם של דורות. בלב הסיפור הזה עומד ר' יונתן אייבשיץ, חכם הידוע בחוכמתו התורנית.
יום אחד התפשטו ברחבי הממלכה חדשות על תשוקתו המיוחדת של השליט. לחישות מילאו את הרחובות כשתושבי העיירה התפעלו מהמשימה הבלתי ניתנת לכאורה לפתרון שהוטלה על החכם.
הכל החל כאשר גזר המלך גזירת גירוש על יהודי העיר, על כל התושבים להסתלק מן העיר תוך ג' ימים, גזירה זו משמעותה מוות ודאי של מרבית היהודים, ומסע פוגרומים שעתיד להתגלגל מעיר לעיר. היהודים היו במתח רב ופנו אל רבם, ר' יהונתן אייבשיץ, שכבר נודע בגאונותו ובמציאת החן בעיני מלכים ושרים, שיבוא להשתטח אצל המלך ולהתחנן בפניו להעביר את האסון מעל העם, ולקרוע את רוע הגזירה.
ההמון הנוצרי דווקא נהנה מהמחזה, להוטים לראות את התגלגלות האתגר המדהים הזה, צופים סקרנים הצטופפו בחצר הארמון. ר' יונתן איבשיץ, בחלוקו הגולש ועיניו שנראו כאוחזות בסודות קדומים, עשה את דרכו אל חדרי השליט.
כשדלתות העץ המאסיביות נפתחו בחריקות, מצא עצמו ר' יונתן עומד מול דמותו המרשימה של השליט. השליט, עטוף בבגדים יוקרתיים, רכן קדימה באווירת סמכות, מבטו הנוקב נעוץ בחכם.
"כנס, רבי יהודי, מה בפיך? דע שזמני קצר ולא תוכל לבטל את הגזירה", דיבר השליט, קולו מהדהד בחדר.
שתק ר' יהונתן מספר דקות, ואחר מכן אמר: "דע שעם ישראל חי לעולמי עד! לא תוכל לגעת לרעה באומה זו! על כן אני מבקש ודורש שתבטל את הגזירה".
הלם הילך בחדרו המעוטר של המלך, חיוך שטני התגלגל בפיו של המלך, ולאחר מכן רעם בקולו: "אין שום בעיה רבי יהודי, עומד אני לבטל את הגזירה!" טרם פשט החיוך בפי הרב, הוסיף המלך בארשת ניצחון: "אך ביטול זה יתאפשר בשלושה תנאים, א, עליך לכתוב לי 45,760 פעמים את האמרה שלכם "עם ישראל חי לעולמי עד" כמנין היהודים, ב, קח לך קלף בגודל של מזוזה וכתוב רק עליו, ג, חזור הנה תוך ג' ימים, כי אם לא, לא יהיה את מי להשאיר בארץ", סיים ההגמון המרושע ופנה לדרכו, "ועתה", הוסיף, "שלושת הימים כבר החלו, עליך להזדרז" גיחך וסיים.
ר' יונתן הקשיב בקשב רב, מוחו כבר מתערבל ממחשבות. הוא ידע את משקל בקשתו של השליט והבין את המשמעות שיש לה עבור התושבים היהודים.
שעה קלה התבודד ר' יונתן בחדרו הצנוע, תפילה עמדה על ניב שפתיו. ספריו הרבים הקיפו אותו וידע כי זכותו תעמוד לו, אך התמקדותו הייתה ממוקדת בפענוח תעלומת בקשתו של השליט.
בעוד השמש הטילה את זוהרה הכסוף מבעד לחלון החדר, נפל גילוי במוחו החכם של ר' יונתן. הוא הבין כי מילוי המשימה במובן הפשוט יהיה מפרך, גוזל זמן ובזבזני. אבל ר' יונתן אייבשיץ לא היה חכם רגיל - הוא ניחן בחוכמה עמוקה שיכולה לפתוח פתרונות לא שגרתיים.
ניצוץ של השראה ניצת בעיניו של ר' יונתן כשהגה תוכנית שגם תדהים את השליט, בו בזמן שגם תציג את חוכמת התורה שבו. במכת גאונות, הוא הושיט יד לגיליון קלף טרי וטבל את הנוצה שלו בקסת הדיו.
במשיכות מדודות יצר ר' יונתן אייבשיץ את הביטוי בדיוק יוצא דופן, כל אות חדורת האנרגיה הרוחנית שלו. כשהאות האחרונה הושלמה, הביטוי ניצב זוהר על הקלף - 45760 חזרות מכוסות בעמוד אחד.
כעבור פחות משעה התייצב ר' יונתן לפני השליט, לופת בידיו את הקלף היקר. השליט, מסוקרן מחזרתו המהירה של החכם, הביט בציפייה בעמוד הבודד, נבוך מפשטותו.
"הנה הוד מלכותך", הכריז ר' יונתן, קולו יציב ורגוע. "מילאתי את בקשתך בדיוק לפי ההוראות", בקידה קלה מיהר והניחו לפני ההגמון היהיר, ורגע לאחר מכן התייצב שלישו ופתח בפניו את האיגרת:
בלבול חרוט על פניו של השליט כשהוא בוחן את הקלף, עיניו מתרוצצות מקו לשורה, מנסות להבין את החוכמה העמוקה החבויה בתוכו.
"ביקשת את הביטוי 45760 פעמים, והנה", הסביר ר' יונתן. "בעמוד יחיד זה, המסר הקדוש מהדהד, הא לך טבלה בה כתובים כל האותיות אשר מכילים את המשפטים שביקשת, התחל לקרוא את המשפט מהאות האמצעית עד קצוות הטבלה בכל פעם דרך נתיב אחר, וכך תמצא את מבוקשך, 45,760 פעמים, ודע לך, עם ישראל חי לעולמי עד!"
עיניו של השליט התרחבו מהבנה חדשה, תחושת יראה שוטפת אותו. הוא ציפה למאמץ עמל, אבל ר' יונתן אייבשיץ האיר את הדרך אל החכמה בדף קלף אחד.
השמועה על הישגו הגאוני של ר' יונתן התפשטה כאש בשדה קוצים ברחבי הממלכה. סיפור המגילה הגאונית הפך לאגדה, שנלחשה על ידי זקנים לילדים והועברה לאורך הדורות. זה היה סיפור שהזכיר לכל מי ששמע אותו את האפשרויות הבלתי מוגבלות הטמונות בתחום החוכמה.
עד היום מתקיים סיפור חוכמתו המיסטית של ר' יונתן אייבשיץ - תזכורת נצחית לכך שכוחו של המוח האנושי יכול לחרוג ממגבלות הזמן ולהשאיר חותם בל יימחה על שטיח ההיסטוריה.
בשנים שלאחר מכן המשיך ר' יונתן אייבשיץ להקנות את חוכמתו יוצאת הדופן לכל מי שביקש את הדרכתו. תורתו הדהדה בליבם ובמוחם של תלמידיו, והאירה את דרכם במרדף אחר לימוד התורה הקדושה.
וכך, המגילה האניגמטית נותרה סמל מתמשך, שהעניקה השראה לדורות לחשוב מעבר לאילוצי המסורת ולאמץ את הפוטנציאל הבלתי מוגבל שטמון בתחומי החוכמה והתובנה.
עד כאן הסיפור המדהים, עם קצת (הרבה) המחשות ------
ישבתי קצת וחשבתי כיצד ייתכן החישוב הזה, ניסיתי לספור קצת בעיניים ולא הצלחתי להגיע למאה....
עד שיום אחד החלטתי שאני חייב לדעת את החשבון, לקח לי קצת זמן, אבל בסוף עליתי עליו, בואו נראה ביחד:
הטבלה מתחלקת ל-4: ההתחלה מהאמצע באות ע', וההמשך לארבעת קודקודיה עד האות ד' בסוף כל פינה.
אם נחלק 45,760 ל-4 יצא לנו 11,440, זאת אומרת שמהאות ע' עד לאות ד' -נגיד בפינה הימנית למעלה- יש 11,440 דרכים להגיע.
סידרתי זאת בטבלא, אם נתחיל מהאות ע' האמצעית (ערוגה א1) ונעלה עד האות ל' הכי למעלה בצד שמאל (ערוגה י1) נוכל להגיע רק פעם אחת לסוף, כי אין לנו עוד אפשרויות, כל השורה הזאת מאפשרת הגעה אחת אל הסוף, על כן כל שורה י' מאפשרת הגעה אחת לסוף, ראו בטבלת סיכום בסוף המאמר.
אבל אם נעצור שורה קודם, ונתחיל לחשב מהאות י' (ערוגה ט1) נוכל להגיע 8 פעמים לסוף (או לעלות לל'(י1); או לפנות ימינה עד לל' (ט2) ואז לעלות לע' (י2); או לפנות ימינה עוד עד לע' (ט3) ולעלות לו' (י3) וככה עד האות ע' הימנית(ט8)). שורה זו הולכת ופוחתת מהאפשרויות, כלומר, אם נעמוד על ערוגה ט5 יהיו לנו רק 4 אפשרויות להגיע לסוף, נמצא שבשורה זו, עם כל התקדמות ימינה, יורדת לנו אפשרות אחת להגיע לסוף, כי כאשר פנינו ימינה ולא עלינו למעלה, פסחנו על עוד דרך להגיע לסוף.
שורה הבאה (ח) כוללת בתוכה גם את השורה שמעליה (ט) עם שלל אפשרויותיה, וגם את השורה העליונה (י) עם האפשרות הבודדת, על כן, אם נעמוד בערוגה ח3 (האות ל) נוכל או לעלות לאות ע' (ט3) ואז יהיו לנו 6 אפשרויות, או קודם לפנות ימינה לאות ע (ח4) ושוב לעלות ואז יהיו לנו 5 אפשרויות וכנ"ל, ונמצא שבכל התדמות ימינה, בזה שהפסדנו את הערוגה שלמעלה שלא עלינו אליה, הפסדנו איתה עוד כמה דרכים שיכולנו להגיע לסוף וכמו הפיסקה הקודמת.
נמצאו מספר האפשרויות 21, (6+5+4+3+2+1), וזה דווקא מערוגה זו (ח3), אבל מערוגה ח1 יש לנו 36 פעמים (הפעם תחשבנו לבד).
כך כל שורה מכילה את השורות שמתחתיה עד לאות ע' הראשונה (א1) שאם מתחילים ממנה אפשר להגיע לאות ד הסופית (י8) דרך 11,440 אפשרויות.
אני עצרתי את החישובים שלי פה, ופשוט חיפשתי מה הנוסחה שאוכל להתקדם איתה במקום לספור מחדש כמו המלך הליצן שלהם, ועליתי על זה שכל ערוגה שווה כמו הערוגה שמעליה ושמצד ימין שלה, ומכאן ואילך המשכתי עד שהגעתי לערוגה א1.
ו- הנה טבלת סיכום:
בסוף ראיתי שכתבו על זה פעם פה בפרוג, מוזמנים להציץ:
www.prog.co.il
יום אחד התפשטו ברחבי הממלכה חדשות על תשוקתו המיוחדת של השליט. לחישות מילאו את הרחובות כשתושבי העיירה התפעלו מהמשימה הבלתי ניתנת לכאורה לפתרון שהוטלה על החכם.
הכל החל כאשר גזר המלך גזירת גירוש על יהודי העיר, על כל התושבים להסתלק מן העיר תוך ג' ימים, גזירה זו משמעותה מוות ודאי של מרבית היהודים, ומסע פוגרומים שעתיד להתגלגל מעיר לעיר. היהודים היו במתח רב ופנו אל רבם, ר' יהונתן אייבשיץ, שכבר נודע בגאונותו ובמציאת החן בעיני מלכים ושרים, שיבוא להשתטח אצל המלך ולהתחנן בפניו להעביר את האסון מעל העם, ולקרוע את רוע הגזירה.
ההמון הנוצרי דווקא נהנה מהמחזה, להוטים לראות את התגלגלות האתגר המדהים הזה, צופים סקרנים הצטופפו בחצר הארמון. ר' יונתן איבשיץ, בחלוקו הגולש ועיניו שנראו כאוחזות בסודות קדומים, עשה את דרכו אל חדרי השליט.
כשדלתות העץ המאסיביות נפתחו בחריקות, מצא עצמו ר' יונתן עומד מול דמותו המרשימה של השליט. השליט, עטוף בבגדים יוקרתיים, רכן קדימה באווירת סמכות, מבטו הנוקב נעוץ בחכם.
"כנס, רבי יהודי, מה בפיך? דע שזמני קצר ולא תוכל לבטל את הגזירה", דיבר השליט, קולו מהדהד בחדר.
שתק ר' יהונתן מספר דקות, ואחר מכן אמר: "דע שעם ישראל חי לעולמי עד! לא תוכל לגעת לרעה באומה זו! על כן אני מבקש ודורש שתבטל את הגזירה".
הלם הילך בחדרו המעוטר של המלך, חיוך שטני התגלגל בפיו של המלך, ולאחר מכן רעם בקולו: "אין שום בעיה רבי יהודי, עומד אני לבטל את הגזירה!" טרם פשט החיוך בפי הרב, הוסיף המלך בארשת ניצחון: "אך ביטול זה יתאפשר בשלושה תנאים, א, עליך לכתוב לי 45,760 פעמים את האמרה שלכם "עם ישראל חי לעולמי עד" כמנין היהודים, ב, קח לך קלף בגודל של מזוזה וכתוב רק עליו, ג, חזור הנה תוך ג' ימים, כי אם לא, לא יהיה את מי להשאיר בארץ", סיים ההגמון המרושע ופנה לדרכו, "ועתה", הוסיף, "שלושת הימים כבר החלו, עליך להזדרז" גיחך וסיים.
ר' יונתן הקשיב בקשב רב, מוחו כבר מתערבל ממחשבות. הוא ידע את משקל בקשתו של השליט והבין את המשמעות שיש לה עבור התושבים היהודים.
שעה קלה התבודד ר' יונתן בחדרו הצנוע, תפילה עמדה על ניב שפתיו. ספריו הרבים הקיפו אותו וידע כי זכותו תעמוד לו, אך התמקדותו הייתה ממוקדת בפענוח תעלומת בקשתו של השליט.
בעוד השמש הטילה את זוהרה הכסוף מבעד לחלון החדר, נפל גילוי במוחו החכם של ר' יונתן. הוא הבין כי מילוי המשימה במובן הפשוט יהיה מפרך, גוזל זמן ובזבזני. אבל ר' יונתן אייבשיץ לא היה חכם רגיל - הוא ניחן בחוכמה עמוקה שיכולה לפתוח פתרונות לא שגרתיים.
ניצוץ של השראה ניצת בעיניו של ר' יונתן כשהגה תוכנית שגם תדהים את השליט, בו בזמן שגם תציג את חוכמת התורה שבו. במכת גאונות, הוא הושיט יד לגיליון קלף טרי וטבל את הנוצה שלו בקסת הדיו.
במשיכות מדודות יצר ר' יונתן אייבשיץ את הביטוי בדיוק יוצא דופן, כל אות חדורת האנרגיה הרוחנית שלו. כשהאות האחרונה הושלמה, הביטוי ניצב זוהר על הקלף - 45760 חזרות מכוסות בעמוד אחד.
כעבור פחות משעה התייצב ר' יונתן לפני השליט, לופת בידיו את הקלף היקר. השליט, מסוקרן מחזרתו המהירה של החכם, הביט בציפייה בעמוד הבודד, נבוך מפשטותו.
"הנה הוד מלכותך", הכריז ר' יונתן, קולו יציב ורגוע. "מילאתי את בקשתך בדיוק לפי ההוראות", בקידה קלה מיהר והניחו לפני ההגמון היהיר, ורגע לאחר מכן התייצב שלישו ופתח בפניו את האיגרת:
בלבול חרוט על פניו של השליט כשהוא בוחן את הקלף, עיניו מתרוצצות מקו לשורה, מנסות להבין את החוכמה העמוקה החבויה בתוכו.
"ביקשת את הביטוי 45760 פעמים, והנה", הסביר ר' יונתן. "בעמוד יחיד זה, המסר הקדוש מהדהד, הא לך טבלה בה כתובים כל האותיות אשר מכילים את המשפטים שביקשת, התחל לקרוא את המשפט מהאות האמצעית עד קצוות הטבלה בכל פעם דרך נתיב אחר, וכך תמצא את מבוקשך, 45,760 פעמים, ודע לך, עם ישראל חי לעולמי עד!"
עיניו של השליט התרחבו מהבנה חדשה, תחושת יראה שוטפת אותו. הוא ציפה למאמץ עמל, אבל ר' יונתן אייבשיץ האיר את הדרך אל החכמה בדף קלף אחד.
השמועה על הישגו הגאוני של ר' יונתן התפשטה כאש בשדה קוצים ברחבי הממלכה. סיפור המגילה הגאונית הפך לאגדה, שנלחשה על ידי זקנים לילדים והועברה לאורך הדורות. זה היה סיפור שהזכיר לכל מי ששמע אותו את האפשרויות הבלתי מוגבלות הטמונות בתחום החוכמה.
עד היום מתקיים סיפור חוכמתו המיסטית של ר' יונתן אייבשיץ - תזכורת נצחית לכך שכוחו של המוח האנושי יכול לחרוג ממגבלות הזמן ולהשאיר חותם בל יימחה על שטיח ההיסטוריה.
בשנים שלאחר מכן המשיך ר' יונתן אייבשיץ להקנות את חוכמתו יוצאת הדופן לכל מי שביקש את הדרכתו. תורתו הדהדה בליבם ובמוחם של תלמידיו, והאירה את דרכם במרדף אחר לימוד התורה הקדושה.
וכך, המגילה האניגמטית נותרה סמל מתמשך, שהעניקה השראה לדורות לחשוב מעבר לאילוצי המסורת ולאמץ את הפוטנציאל הבלתי מוגבל שטמון בתחומי החוכמה והתובנה.
עד כאן הסיפור המדהים, עם קצת (הרבה) המחשות ------
ישבתי קצת וחשבתי כיצד ייתכן החישוב הזה, ניסיתי לספור קצת בעיניים ולא הצלחתי להגיע למאה....
עד שיום אחד החלטתי שאני חייב לדעת את החשבון, לקח לי קצת זמן, אבל בסוף עליתי עליו, בואו נראה ביחד:
הטבלה מתחלקת ל-4: ההתחלה מהאמצע באות ע', וההמשך לארבעת קודקודיה עד האות ד' בסוף כל פינה.
אם נחלק 45,760 ל-4 יצא לנו 11,440, זאת אומרת שמהאות ע' עד לאות ד' -נגיד בפינה הימנית למעלה- יש 11,440 דרכים להגיע.
אבל אם נעצור שורה קודם, ונתחיל לחשב מהאות י' (ערוגה ט1) נוכל להגיע 8 פעמים לסוף (או לעלות לל'(י1); או לפנות ימינה עד לל' (ט2) ואז לעלות לע' (י2); או לפנות ימינה עוד עד לע' (ט3) ולעלות לו' (י3) וככה עד האות ע' הימנית(ט8)). שורה זו הולכת ופוחתת מהאפשרויות, כלומר, אם נעמוד על ערוגה ט5 יהיו לנו רק 4 אפשרויות להגיע לסוף, נמצא שבשורה זו, עם כל התקדמות ימינה, יורדת לנו אפשרות אחת להגיע לסוף, כי כאשר פנינו ימינה ולא עלינו למעלה, פסחנו על עוד דרך להגיע לסוף.
שורה הבאה (ח) כוללת בתוכה גם את השורה שמעליה (ט) עם שלל אפשרויותיה, וגם את השורה העליונה (י) עם האפשרות הבודדת, על כן, אם נעמוד בערוגה ח3 (האות ל) נוכל או לעלות לאות ע' (ט3) ואז יהיו לנו 6 אפשרויות, או קודם לפנות ימינה לאות ע (ח4) ושוב לעלות ואז יהיו לנו 5 אפשרויות וכנ"ל, ונמצא שבכל התדמות ימינה, בזה שהפסדנו את הערוגה שלמעלה שלא עלינו אליה, הפסדנו איתה עוד כמה דרכים שיכולנו להגיע לסוף וכמו הפיסקה הקודמת.
נמצאו מספר האפשרויות 21, (6+5+4+3+2+1), וזה דווקא מערוגה זו (ח3), אבל מערוגה ח1 יש לנו 36 פעמים (הפעם תחשבנו לבד).
כך כל שורה מכילה את השורות שמתחתיה עד לאות ע' הראשונה (א1) שאם מתחילים ממנה אפשר להגיע לאות ד הסופית (י8) דרך 11,440 אפשרויות.
אני עצרתי את החישובים שלי פה, ופשוט חיפשתי מה הנוסחה שאוכל להתקדם איתה במקום לספור מחדש כמו המלך הליצן שלהם, ועליתי על זה שכל ערוגה שווה כמו הערוגה שמעליה ושמצד ימין שלה, ומכאן ואילך המשכתי עד שהגעתי לערוגה א1.
ו- הנה טבלת סיכום:
טור 8 | טור 7 | טור 6 | טור 5 | טור 4 | טור 3 | טור 2 | טור 1 | |
1 | 1 | 1 | 1 | 1 | 1 | 1 | 1 | שורה י |
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | שורה ט |
1 | 3 | 6 | 10 | 15 | 21 | 28 | 36 | שורה ח |
1 | 4 | 10 | 20 | 35 | 56 | 84 | 120 | שורה ז |
1 | 5 | 15 | 35 | 70 | 126 | 210 | 330 | שורה ו |
1 | 6 | 21 | 56 | 126 | 252 | 462 | 792 | שורה ה |
1 | 7 | 28 | 84 | 210 | 462 | 924 | 1,716 | שורה ד |
1 | 8 | 36 | 120 | 330 | 792 | 1,716 | 3,432 | שורה ג |
1 | 9 | 45 | 165 | 495 | 1,287 | 3,003 | 6,435 | שורה ב |
1 | 10 | 55 | 220 | 715 | 2,002 | 5,005 | 11,440 | שורה א |
בסוף ראיתי שכתבו על זה פעם פה בפרוג, מוזמנים להציץ:
דרוש מידע - למי יש את הנוסחה המתמטית לחישוב הקמיע הכתוב בפנים ההודעה?
רבי יהונתן אייבשיץ שנודע כגאון גדול בחריפות שכלו חי לפני כ-250 שנה בעיר מץ שבגרמניה, וכיהן כרבה של הקהילה היהודית הענפה בעיר. ההגמון המקומי שהתנכל ליהודים, כפי המצוי באותם ימים, הוציא צו-גירוש לכל יהודי העיר מץ, בו נדרשו כולם לעזוב מיד את העיר. רבי יהונתן אייבשיץ, בנסיון נואש להציל את עדתו, פנה...
www.prog.co.il
