שוב החג הזה מציף בי את כל מה שבעלי הוא לא:(((((((((((((

שבועות.

"איך יתכן שחג אחד יכול להיות כל כך הפכפך?
מה שבימי נערותי היה מעלה בי טעם של חלב ודבש, נופת צופים, חלומות וורודים, ואהבת תורה טהורה
היום, רק הזיכרון החלוש שלו, מציף בי צביטה עמוקה, כאב אינסופי וחלל שחור וריק, שתוקע לי את קו המחשבה"...
את המשפטים האלה שמעתי
לא מאחת
לא משתיים
ולא משלוש נשים.
אלא מעשרות.

חג מתן תורה,
יכול להציף בכל אחת מאיתנו, את כל מה שבעלה הוא לא בדיוק:
לא בדיוק משתגע אחר התורה
לא בדיוק מתעלף לדבריה
לא בדיוק רואה בהלכה את האור
לא בדיוק מחפש את הדרך ברורה מפוסקי הדור.

והיא,
אשה קטנה, שצופה את הליכות ביתה
רועדת את היום בו יגדלו הנערים
וישאלו את שאלותיהם
מזדעזעת לנוכח הניתוק
שמתהלך בתוך הבית שלה.

אשה קטנה,
שהייתה נערה, שספגה כל כך הרבה "שיעורי תורה" על התורה של בעלה.

הרבה נשים, שפוגשות בפער רוחני בינן לבין בן הזוג שלהן, עוברות מציאות לא קלה של אובדן.
תחילה, הן מכחישות את המצב, אחר כך כועסות על כל העולם:
הסמינרים, הישיבות, העולם החרדי, הרבנים, ההורים...

ולאט לאט,
רק מתוך הקשבה פנימית ונטיה דקה של הנפש של אמונה זכה
הן פוגשות את הכאב, מבינות שיש לו מסר רוחני ישירות מהבורא אליהן,
מעזות לחוות את הצער, ולהביט כלפי נותן התורה ולשאול:
"מה אתה, אבא שבשמים, רוצה ממני בתוך המציאות הזו שבראת לי בתוך הבית"?

סודות גדולים, מתגלים בתוך הלב של הנשים האלה.
לפעמים, הקשר שלהן לבורא הופך להיות קרוב ואוהב,
לפעמים, הן לומדות לכבד את בן הזוג ולקבל אותו בדיוק כמו שהוא עם המון סבלנות
לפעמים, הן פוגשת את המקומות של עצמן
בהם הן לא ממש יראות שמים כמו שהן חשבו
ולפעמים הכל ביחד.

אני זוכה, לראות רגעי מתנה ואור כאלה כשנשים מדהימות ונדירות, מסכימות להקשיב להם ממקום חדש.


שבועות.

נכון, החג הזה אולי כבר לא כל כך וורוד ומתוק עבורך כמו פעם,
אחד הדברים שנקנים בייסורים, היא דווקא התורה.
האם תצליחי לראות במצב הזה את:
"מתנת התורה" האישית שלך?
על המחבר
חני שטראוס
חני שטראוס, מפתחת שיטת הקשר לשחרור נשים נשואות מבדידות , יועצת זוגית פורצת דרך, מאסטרית בפיצוח מערכות יחסים מורכבות והתמחות על בשינוי עמוק בנישואין לבן זוג המאופיין בקווים נרקיסיסטיים.
מלווה תהליכים באופן פרטני לזוגות, נשים ורווקות בהמתנה.

תגובות

ואין הפוך גברים שנשותיהם ברמה רוחנית פחותה מהם?
יש גם.
בדרך כלל לא יוצר כ"כ התמודדויות קשות, ודאי לא ברמה של הכיוון ההפוך.
גם כי באף ישיבה לא מפנטזים ומנפחים לאפפחד את הדמיונות על הרוחניות של אישתו...
וגם.. כי לגברים מצד עצמם אין תלות וציפיה מהאישה שתגלם להם דמות רוחנית.
 
מבלי לזלזל חלילה בכאב,
מתוך כל רשימת הכעסים שתיארת,
הכעס על הסמינרים מוצדק.

בסמינרים מוכרחים להפסיק 'לשטוף את המוח' של התלמידות ולהתחיל לתווך להן מורכבויות.
שתיתכן מציאות מקבילה לחלומות, שיש גם צד שני בחיים, שיש צרכי פרנסה, ויש צרכים נפשיים, ושיש יצר הרע,
וגם, שלא כל מה שגבר עושה שהוא לא לפתוח קצות החושן חייב להיות פסול.

אני יודע שלא אומרים להן את כל זה, אבל בסאבקסט של הדברים ככה בדיוק זה נשמע,
וככה בדיוק המערכת רוצה שזה יישמע.

הלוואי שיום אחד יהיה לאותם ממוסדות חינוך את האומץ לומר בקול, שבעל הוא לא מלאך אלוקי שתפקידו הבעלדי הוא לשמור על רמת רוחניות גבוהה בבית, ויש לו עוד תפקידים, רצונות וצרכים, גם גשמיים רח''ל.

קוראים לזה: תיאום ציפיות. עם המציאות.
 
כואב לקרא את זה.
ובעיקר לדעת שכך מרגישים ומרגישות כ"כ הרבה גברים ונשים בציבור.
עם טעות אחת גדולה.

כמספר השנים שצפיתי בפרוג, כך מספר ערבי חג מתן תורתנו הספוגים בשירים ותיאורים על סף הסמינריים בקשר להתמסרות ללימוד תורה של הבעל היקר. או תסכולים.

חג מתן תורה אינו החג של אלו שיגעים בתורה יומם ולילה בלבד.
%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99.jpg

החג של המתמידים והמתלהטים אחריה הוא כל אחד ב'יומא טבא לרבנן' שלו בסיום מסכת, ש"ס או מבחן בפני שלושה רבנים על חלק שלם בהלכה. התורה נלמדה ע"י אבותינו הרבה לפני מעמד זה.

חג מתן תורה קיבלנו, כולנו, אנשים נשים וטף (וכל הנשמות כולם עד דורנו שלנו)
את התורה מפי הגבורה עצמה.
קיבלנו את הקשר הנצחי עם הקב"ה הבלתי ינותק כמו אב ובן.
נבחרנו ע"י הקב"ה* (במגן אברהם - "ובנו בחרת" מעמד מתן תורה).

הקב"ה עצמו התגלה לכולנו והנציח בקרבנו את הידיעה הברורה והאמונה האמיצה והטהורה בנוכחותו ומציאותו (דברי הרמב"ם הידועים), אשר "ראינו ולא זר" במעמד מיוחד וחד פעמי שרישומו ניכר בנפשותינו עד היום הזה.
ואת כל זה, את כל 'עצמו' הכניס לתוך תורתו שנתן לנו במעמד זה, לתוך הציווים הכי ''נמוכים ופשוטים'' כמו מרביתם של הדברות מתוך העשרה.
כי גם בדברים הקטנים והפשוטים, בתוך חיי המעשה, בתוך היום-יום, חיבר אותנו אליו.

כמובן, מי שלומד תורה הרבה וממית עצמו באהלה - יש לו הזדמנות להרגיש כל זאת בקלות יותר (אם כמובן לא שוכח על נותן התורה תוך כדי לימודו, כדברי הב"ח הידועים בהל' ברכת התורה).
אך הקירבה העצומה להקב"ה שניתנה לנו במתן תורה נוכחת ביותר גם בחיי היום יום הפשוטים והנמוכים
בהם אנו זוכים לקדש את החומר יום יום, ע"י מצוות, ע"י לימוד, וע"י משא ומתן באמונה ובביטחון.


*ואגב, ה'בחירה' לשיטת התניא היא לא בנפשותינו שנחצבו תחת כסא הכבוד ואין צורך לבחור בהם עקב שהם נעלים הרבה יותר משאר העולם, אלא ב'גופים' ובדברים הגשמיים של היהודי.
 
נערך לאחרונה ב:
חכמת נשים בנתה ביתה זה בידים שלכם לשנות את המצב בהדרגדתיות
מחילה מכבוד הכותב\ת הנכבד\ת.
זה ממש לא מה שרוצה וצריכה לשמוע אישה שפוסט זה גורם לה לדמעות בעיניים ולרגשות קושי אמיתי שצפות ועולות...
היא מתמודדת וקשה לה....
היא צריכה ללמוד להרגיע ולהנמיך להבות...
לא להמשיך לפנטז על הצלחות ועל שינויים...
מחילה...
 
אמת הדבר
לא באתי להציע שינויים ולהחדיר פנטזיות על בעל שלומד יום שלם ומתחרה עם מרן שר התורה
ואכן לא באתי להגדיל את הכאב ואת הקושי או להאשים אישה שבעלה לא לומד כי זה תלוי בה
ואם זו הייתה התובנה תדעו נא שאין זה כוונת המשורר

כוונתי אחת: פוסט זה שגורם לאישה דמעות כי בעלה לא לומד בכלל/לומד שעה ביום
יש בידה לגרום לבעלה ללמוד חמש דקות ביום כתוספת/כעיקר כל אחד במצב שלו בלי להפסיד שעות עבודה וכו'
ונכון שעדיין אינו לומד יום שלם והפנטזיה הזו נגוזה מזמן
אך עם לומד עוד חמש דקות שמצטבר לחשון גדול ומסיים בחמש דקות הללו מסכת
הדמעות יהפכו לדמעות של אושר

שוב הוא לא מתחרה עם ברן שר התורה. הוא כן מוסיף חמש דקות של אושר בחיי האישה/הילדים
וזה כל אישה בחכמה ובתבונה יכולה לגרום לבעלה ולילדיה
 
מאד קל להזדהות עם המאמר,

מאד חשוב להעלות את הכאב,

אך בד בבד,

עם כל הזהירות, ובלא להאשים אף אחד,

אסור שזה יעצר כאן,

צריך להבהיר למי שזה עדין לא מובן לה מאליו,

התפקיד של גבר הוא להוות סמכות רוחנית ומודל השראה,

אך התפקיד של האשה הוא לאהוב את בעלה כמלך בגדוד,

"והנה אשה אשר בחיק ירא אלקים תנתן ומה גם אם תמצא תורה וגדלה, הא ודאי פשיטא שתכבדנו ותאהבנו אהבה עזה, אמנם ביותר צריך לזרז לאשה שנפל בחלקה איש קשה במדותיו ובדעותיו, נבזה וחדל אישים, חסר כל טוב לא משום זה יקל כבודו בעיניה ותבוז לו בלבה, חס ושלום, רק על כל פנים תזהר בכבודו, כטוב כחוטא, כנקלה כנכבד, כי דבר המלך מלכו של עולם עליה, ומה לה בהדי כבשי דרחמנא, כי אלקים מושיב יחידים והוא מזוג זווגים, על כן כל מה שמטל עליה לעשות, תעשה".

התפקיד של האשה הוא ללא סייגים...



התפקיד של האשה הוא לא לשלוח את הבעל ללמוד,

התפקיד שלה זה לחכות לו שיחזור...



התפקיד של הגבר אינו לספק את הציפיות שפיתחו לאישתו במשך השנים,

התפקיד של האשה הוא להכיר במציאות ולקבלו כמו שהוא...



ומי יודע, אולי כשאותן נשים יצילחו להתגבר על נסיונן ולשמוח בחלקן,

גם בעליהן, כמידה כנגד מידה, יצליחו לצלוח את נסיונן ולהתחבר ללימוד...



אגב, הקושי (שהתפתח מדמיון באשמת/שלא באשמת מאן דהו) המתואר במאמר,

אינו יורד מהקושי (האמיתי) של גבר שמרגיש שאישתו לא מספיק מסופקת ממנו...



בתפילה שנזכה לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם
 
תמיד ”ידעתי” שחג השבועות זה החג של הגברים...
ואיפה שהוא רוצה להיות, ללמוד וכו.... שם צריך להיות, כי הרי זה חג שלו, והוא צריך.....

עד שהגיע בעלי היקר והודיע לי חד וחלק
החג הזה הוא החג שלך כמו שלי ואף יותר משלי.

והוא הסביר שבעצם לבעל יש את הזכות והחובה לימוד .
אבל לאישה שנותנת ומאפשרת לבעלה ללכת ללמוד, על זה היא מקבלת שכר, אם הוא למד או לא, זה כבר לא באחריותה והאישה את שכרה תקבל.

המשיך והוסיף ”למה הבעל צריך לקבוע איפה להיות בחג??’
הרי האישה היא זו שצריכה ללכת לישון לבד, לשמור על הילדים ביום כדי שהבעל יוכל לנוח,
ובעניין של ללמוד? הרי כל בית כנסת יש לו אוצר ספרים שממנו אפשר ללמוד... .

אז לך אישה צדיקה שזוכה לקבל את בעלך כמו שהוא (ולא כמו חלומותייך בהשראת הסמינר...)
שיש לך חלק ושכר מהלימוד של בעלך וזוכה להיות עזר למי שבורא עולם קבע לך.

אשריך שזכית!!!!
 
מאמר כואב מאוד.
לצערי אני גם מכירה נשים במצב כזה וזה נותן לי עוד יותר להעריך את מה שיש לי.
אל תשכחנה שלא חייבים לקבל את המצב איך שהוא,
ולא צריך להשלים עם המצב שאין מה לעשות (גם אם זה קצת).
חכמת נשים בנתה ביתה זה בידים שלכם לשנות את המצב בהדרגדתיות
הנוסחה היא פשוטה אשר מוכיחה את עצמה בשטח
רק צריך להאמין ולדעת שזה אפשרי
זה לא תמיד נכון.
יש לי חברה שעוברת נסיון ממש קשה.
היא התחתנה עם מתמיד עצום, ממש השפיץ של הישיבה, והיום הוא לא מניח תפילין, לא מברך, שומר רק שבת, כשרות, וטהרת המשפחה--וזה רק בשבילה כי הוא בכלל לא מאמין.
גם היא חשבה שעם החכמה שלה היא תוכל לשנות אותו, אבל עברו 7 שנים מאז שהוא עשה את הצעד הזה ונשאר לה רק להשלים עם המצב ולקבל אותו כמו שהוא... וכמובן להתפלל.
 
מאמר כואב מאוד.
לצערי אני גם מכירה נשים במצב כזה וזה נותן לי עוד יותר להעריך את מה שיש לי.

זה לא תמיד נכון.
יש לי חברה שעוברת נסיון ממש קשה.
היא התחתנה עם מתמיד עצום, ממש השפיץ של הישיבה, והיום הוא לא מניח תפילין, לא מברך, שומר רק שבת, כשרות, וטהרת המשפחה--וזה רק בשבילה כי הוא בכלל לא מאמין.
גם היא חשבה שעם החכמה שלה היא תוכל לשנות אותו, אבל עברו 7 שנים מאז שהוא עשה את הצעד הזה ונשאר לה רק להשלים עם המצב ולקבל אותו כמו שהוא... וכמובן להתפלל.
השאלה איך היא עשתה את זה
יש הרבה נשים שיכולות לשנות את הבעל וזה דמיון וכן להפך
וזה טעות
עם הדרכה נכונה וחכמה אפשר לעשות את המצב לקצת יותר ומספיק שזה קצת יותר טוב כדי להקל מהסבל
אני מדבר מתוך ניסיון ומידיעה בדוקה ואם תוצאות בשטח
 
השאלה איך היא עשתה את זה
יש הרבה נשים שיכולות לשנות את הבעל וזה דמיון וכן להפך
וזה טעות
עם הדרכה נכונה וחכמה אפשר לעשות את המצב לקצת יותר ומספיק שזה קצת יותר טוב כדי להקל מהסבל
אני מדבר מתוך ניסיון ומידיעה בדוקה ואם תוצאות בשטח
היא התייעצה עם כל מי שיש לו קצת ידיעה בנושא
קבלה המון הדרכה
אבל אצלו זה נבע ממשבר נפשי קשה
והוא בשלו
והיא למדה לחיות עם זה
 
היא התייעצה עם כל מי שיש לו קצת ידיעה בנושא
קבלה המון הדרכה
אבל אצלו זה נבע ממשבר נפשי קשה
והוא בשלו
והיא למדה לחיות עם זה
תיראי אני מבין את המצב ואכן המצב הוא לא פשוט
יש הבדל בין להתייעץ עם כל אחד שקצת מבין בזה
לבין אחד שמבין בזה ומקצועי בזה
וכן יש הבדל בין הדרכה לבין ליווי מקצועי
יותר מזה את אומרת שאצלו זה משבר נפשי זה אומר שאפשר לצאת מזה ולחזור למסלול
והאסון הכי גדול זה להשלים עם המצב ולהרים ידים
לא אמרתי שצריך שיהיה עכשיו מלחמת עולם ולהרוס שלום בית
רק אפשר בשקט ובתבונה לערוך את השינוי
כשהגיעו אלי ליעוץ והדרכה מקצועית ראיתי איך אנשים עשו שינויים קטנים שהובילו לתוצאות גדולות
בדוק ומנוסה
 
היא התייעצה עם כל מי שיש לו קצת ידיעה בנושא
קבלה המון הדרכה
אבל אצלו זה נבע ממשבר נפשי קשה
והוא בשלו
והיא למדה לחיות עם זה
תיראי אני מבין את המצב ואכן המצב הוא לא פשוט
יש הבדל בין להתייעץ עם כל אחד שקצת מבין בזה
לבין אחד שמבין בזה ומקצועי בזה
וכן יש הבדל בין הדרכה לבין ליווי מקצועי
יותר מזה את אומרת שאצלו זה משבר נפשי זה אומר שאפשר לצאת מזה ולחזור למסלול
והאסון הכי גדול זה להשלים עם המצב ולהרים ידים
לא אמרתי שצריך שיהיה עכשיו מלחמת עולם ולהרוס שלום בית
רק אפשר בשקט ובתבונה לערוך את השינוי
כשהגיעו אלי ליעוץ והדרכה מקצועית ראיתי איך אנשים עשו שינויים קטנים שהובילו לתוצאות גדולות
בדוק ומנוסה
 
תיראי אני מבין את המצב ואכן המצב הוא לא פשוט
יש הבדל בין להתייעץ עם כל אחד שקצת מבין בזה
לבין אחד שמבין בזה ומקצועי בזה
וכן יש הבדל בין הדרכה לבין ליווי מקצועי
יותר מזה את אומרת שאצלו זה משבר נפשי זה אומר שאפשר לצאת מזה ולחזור למסלול
והאסון הכי גדול זה להשלים עם המצב ולהרים ידים
לא אמרתי שצריך שיהיה עכשיו מלחמת עולם ולהרוס שלום בית
רק אפשר בשקט ובתבונה לערוך את השינוי
כשהגיעו אלי ליעוץ והדרכה מקצועית ראיתי איך אנשים עשו שינויים קטנים שהובילו לתוצאות גדולות
בדוק ומנוסה
אתה עובד מטעם איזה ארגון או באופן עצמאי?
איך זה עובד? אתה נפגש עם האישה או עם שניהם?
כי אין סיכוי להפגש איתו. טוב לו עם המצב הנוכחי.
 
הכאב וההחמצה חיים וקיימים
לפעמים מה שהנשים האלו רוצות הוא הכרה באובדן
הבנה ש-מה לעשות הוא לא הולך להיות תלמיד חכם גדול ובקושי קטן
להניח חבישה, לנשום ולתת לכאב ביטוי בתפילה
מאוד חשוב לא להוציא את התסכול על הבעל מאוד מזיק לזוגיות ולילדים
אה, הילדים , נקודה שאסור לשכוח
הם התקווה להגשמת חלום של רוחניות ואהבת תורה
להשקיע בהם את כל מה שחלמה
מגיל קטן להתלהב, להביע שמחה והתרגשות מהמשניות וא'- ב' של גיל 3
הילד מרגיש כמה אמא אוהבת את התורה שלו
מרגיש מוערך ומכובד בזכותה
ממש ספר תורה
המון בחורי ישיבות צעירים מספרים על הפינוק והאהבה של אמא שנתנו להם כוח להישאר ולהמשיך ללמוד.
לא להתייאש מהבעל, וכן לנתב את ההשתדלות והמאמץ להקנות לילדים אהבת תורה
שפע ברכה והצלחה
 
לא כל כך מבין מה הנושא
עיקר הבחירה אם לעסוק בתורה או לא היא רק של הבעל לא קשור לאישה
תפקידה של האישה הוא לתמוך בו ולא להפריע
וכיהודי מאמין נשמע לי מוזר ששכר עולם הבא של אחד (איש או אישה) יכול להיות תלוי במשהו אחר
כמו שכולם (כמעט...) מבינים שבעל כשרונות חלשים ובעל כשרונות גדולים נמדדים לפי השקעה ולא לפי תוצאות
למה שבתפקיד של אישה הדבר יהיה שונה
מה ההבדל בין חסרון כשרון של האדם לבין חסרון בכישרון (או יכולות או רצונות) של הבעל
לי מאוד צורם כל הנושא זה הזה אם נשים יכולות לשנות את הבעל או לו לדעתי הוא ענין זר ואדם שלומד לא מתוך בחירה אלא מתוך הכרח כזה או אחר לפעמים אין הרבה ערך ללימוד כזה (ופעמים בכלל אין ערך ותלוי בכמה דברים) וודאי שאין זה עיקר המכוון במצות לימוד תורה (כמו בכל המצוות בלי להכנס לגדרים והחילוקים ההלכתיים בזה)
כל בריאתו של האדם היא לבחור בטוב וכל אדם מוטל עליו רק מה שתלוי בו ולא שום דבר שתלוי באחרים (לבד ממה שמוטל עליו לסייע וכו')

ולענין הרגשי שהוא יותר בעייני הצלחה של עולם הזה
כי אם בחור בישיבה שבור מזה שהוא לא מצליח ללמוד 18 שעות ביממה ולסיים את הש"ס כל שנה כמו רבי חיים קנייבסקי זצ"ל כל משגיח מתחיל יאמר לו הקב"ה דורש ממך את מה שאתה יכול והאדם נמדד לפי השקעה ולא לפי הצלחה
וכמובן שכל זה הוא רק במדד של עולם הבא כי בעולם הזה לא ישירו לו "ימים" ולא יכבדו אותו בתוטר גדול הדור ואעפ"כ דיבורים אלו מועילים
כי האמת הוא שעיקר ההפרעה היא האמיתית ולא המדומה של כבוד בעולם הזה וכו'
ולכן אני שואל למה נשים שיודעות ומבינות את כל הנ"ל ולא עצובות מזה שהבעל שלהם או הילדים שלהם הם לא גדולי הדור ממש לא מבינות את זה ביחד לעצמם
 
היא התייעצה עם כל מי שיש לו קצת ידיעה בנושא
קבלה המון הדרכה
אבל אצלו זה נבע ממשבר נפשי קשה
והוא בשלו
והיא למדה לחיות עם זה
לא נראה לי שאחד ששינה ממש את כל אורחות חייו עקב משבר ועוד יותר אם הוא עדיין מצוי בו,
באמת טוב לו עם עצמו , אני מתכוון להסביר מבחינה הגיונית מאד שברור שאפשר לעזור להם להיחלץ מהמצב הנורא הזה,

@משיבת נפש
מענין לשמוע קצת רעיונות בנושא איך אפשר להשפיע.
תודה חג שמח לכולם.
 
דרך אגב תוך כדי כתיבה עולה בי הזכרון משהו ששמעתי לפני מספר שנים,
מהגאון ר' יהושע איכנשטיין שליט"א -
בתשובה לבחור ששאל אותו בצורה כנה על מה אנו כ"כ שמחים בחג השבועות?
ענה לו הר"י צא וראה בחוץ באיזה דור המבול 2023 אנו חיים פשוט סדום ועמורה,
מי שמכיר קצת יודע ואין צורך להרחיב בזה, בכל יום שומעים על עוד אנשים שנתפסים על -
גילוי עריות שפיכות דמים, גזל ואונאה.
על זה אנו שמחים שבלי התורה הקדושה היינו בדיוק כמוהם, ורק בזכותה אנו מרוממים מכל עם,
וזו גם התשובה לגבי הנשים החג שייך לנשים לא פחות מהגברים, גם הנשים מרוממות בזכות התורה,
מי יתן ונזכה כאו"א באמת לחיות חיים מרוממים ומאושרים.
 
וואו כמה שזה כואב.
ולענין הרגשי שהוא יותר בעייני הצלחה של עולם הזה
כי אם בחור בישיבה שבור מזה שהוא לא מצליח ללמוד 18 שעות ביממה ולסיים את הש"ס כל שנה כמו רבי חיים קנייבסקי זצ"ל כל משגיח מתחיל יאמר לו הקב"ה דורש ממך את מה שאתה יכול והאדם נמדד לפי השקעה ולא לפי הצלחה
וכמובן שכל זה הוא רק במדד של עולם הבא כי בעולם הזה לא ישירו לו "ימים" ולא יכבדו אותו בתוטר גדול הדור ואעפ"כ דיבורים אלו מועילים
כי האמת הוא שעיקר ההפרעה היא האמיתית ולא המדומה של כבוד בעולם הזה וכו'
ולכן אני שואל למה נשים שיודעות ומבינות את כל הנ"ל ולא עצובות מזה שהבעל שלהם או הילדים שלהם הם לא גדולי הדור ממש לא מבינות את זה ביחד לעצמם
הנידון אינו על התנפצות חלום על בעל גדול הדור. זה דומה יותר לבחור ששבור מזה שהוא לא מצליח ללמוד את המינימום בגלל כשרון חלש או בעיות קשב. הוא נמצא בניסיון יומיומי וצריך הרבה עבודה ואמונה כדי להסתפק בתוצאות שאינן ניכרות לעין. בודאי אשה שרמתה הרוחנית תלויה הרבה בבעלה, שזה ניסיון.
 
יש לי חברה שעוברת נסיון ממש קשה.
היא התחתנה עם מתמיד עצום, ממש השפיץ של הישיבה, והיום הוא לא מניח תפילין, לא מברך, שומר רק שבת, כשרות, וטהרת המשפחה--וזה רק בשבילה כי הוא בכלל לא מאמין.
גם היא חשבה שעם החכמה שלה היא תוכל לשנות אותו, אבל עברו 7 שנים מאז שהוא עשה את הצעד הזה ונשאר לה רק להשלים עם המצב ולקבל אותו כמו שהוא... וכמובן להתפלל.
מהיכרות עמוקה עם מנהלי כוללים זה נראה שזה היה ידוע זאת עוד בשידוכים. חלילה חלילה בלי הכללות, להיפך - זה בשוליים. לצערינו יש הרבה בחורים לכאורה מצוינים שיודעים שהם כך ,רק בשביל השידוך על מגש של כסף מהסמינרים (ומההורים $$) וכדי לא לאכזב את הוריהם. אמנם בשוליים ועדיין הרבה! בינינו - הם מוצאים לרוב בנות מתאימות. הם לא באמת לומדים או מתקדמים בכולל.
אבל יש שהאבות שלהם בוכים. לפני שבועיים הייתי עד לאב שממש בכה בדמעות לראש הכולל שהייתי אצלו שהבת שלו הבכורה והעדינה, שעברה את כל המסלול לפי הספר. בדקו את הבחור הכל טוב. חתונה ואפילו דירה. אמר שיש הרבה שינה בשבת, שאין דבר תורה בשולחן, איחור וזלזול בתפילות, ביום יום מסתובב הרבה לכל מיני עניינים והיא לבד (לא מתלוננת). חסרה בו האש והלהבה הצעירה שנראתה לאחרונה בשבע ברכות. את הבת השניה הוא לא מוכן לשלוח ל-ה' ו'' בסמינר.
וזה ראש כולל שיראת השמיים שלו כ"כ נראית ממנו.
השני סיפר שמאידך יש בחורים "בינונים" שעושים פלאים, צנועים, ותיקים ומסייעים לו רבות בגיוס כספים רק בהארת פנים שלהם וזאת הברכה שלו.
מידות. איך בודקים את זה בזמן קצר לפני החתונה? הוא רואה את זה מהר מאוד ולא משאיר ברירה כי אין להם את זה, אז הם לא שורדים והבין מהשיחות איתם איך היו טובים בישיבות...
בסופו של דבר אנחנו בדור שלא שונה מהדור שהנחיל את הלך החיים היום. אבל זה מה שצריך להיות וקורה: תענוג לבוא ל-2 הכוללים האלו. שמחת תורה אמיתית. אברכים שרק מלראות אותם יודעים ששלום גם לנשותיהם.
 
לא כל כך מבין מה הנושא
עיקר הבחירה אם לעסוק בתורה או לא היא רק של הבעל לא קשור לאישה
תפקידה של האישה הוא לתמוך בו ולא להפריע
וכיהודי מאמין נשמע לי מוזר ששכר עולם הבא של אחד (איש או אישה) יכול להיות תלוי במשהו אחר
כמו שכולם (כמעט...) מבינים שבעל כשרונות חלשים ובעל כשרונות גדולים נמדדים לפי השקעה ולא לפי תוצאות
למה שבתפקיד של אישה הדבר יהיה שונה
מה ההבדל בין חסרון כשרון של האדם לבין חסרון בכישרון (או יכולות או רצונות) של הבעל
לי מאוד צורם כל הנושא זה הזה אם נשים יכולות לשנות את הבעל או לו לדעתי הוא ענין זר ואדם שלומד לא מתוך בחירה אלא מתוך הכרח כזה או אחר לפעמים אין הרבה ערך ללימוד כזה (ופעמים בכלל אין ערך ותלוי בכמה דברים) וודאי שאין זה עיקר המכוון במצות לימוד תורה (כמו בכל המצוות בלי להכנס לגדרים והחילוקים ההלכתיים בזה)
כל בריאתו של האדם היא לבחור בטוב וכל אדם מוטל עליו רק מה שתלוי בו ולא שום דבר שתלוי באחרים (לבד ממה שמוטל עליו לסייע וכו')

ולענין הרגשי שהוא יותר בעייני הצלחה של עולם הזה
כי אם בחור בישיבה שבור מזה שהוא לא מצליח ללמוד 18 שעות ביממה ולסיים את הש"ס כל שנה כמו רבי חיים קנייבסקי זצ"ל כל משגיח מתחיל יאמר לו הקב"ה דורש ממך את מה שאתה יכול והאדם נמדד לפי השקעה ולא לפי הצלחה
וכמובן שכל זה הוא רק במדד של עולם הבא כי בעולם הזה לא ישירו לו "ימים" ולא יכבדו אותו בתוטר גדול הדור ואעפ"כ דיבורים אלו מועילים
כי האמת הוא שעיקר ההפרעה היא האמיתית ולא המדומה של כבוד בעולם הזה וכו'
ולכן אני שואל למה נשים שיודעות ומבינות את כל הנ"ל ולא עצובות מזה שהבעל שלהם או הילדים שלהם הם לא גדולי הדור ממש לא מבינות את זה ביחד לעצמם
הנושא הוא לא על השכר בעוה"ב
הנושא הוא על העוה"ז
חיי משפחה ותורה עליהם האישה חלמה
רמה רוחנית בבית שהתורה מביאה איתו
כמו שאמרה @הכי הכי
השכר הוא על הרצון, השאיפה, והעשייה של האישה למען התורה
מה הבעל בפועל עושה לא משפיע ולא קשור לשכר שלה.
אבל אני חושבת שהתסכול וכאב הוא מעבר לזה. הוא על החיים פה עליהם הן חלמו.
 
מהיכרות עמוקה עם מנהלי כוללים זה נראה שזה היה ידוע זאת עוד בשידוכים. חלילה חלילה בלי הכללות, להיפך - זה בשוליים. לצערינו יש הרבה בחורים לכאורה מצוינים שיודעים שהם כך ,רק בשביל השידוך על מגש של כסף מהסמינרים (ומההורים $$) וכדי לא לאכזב את הוריהם. אמנם בשוליים ועדיין הרבה! בינינו - הם מוצאים לרוב בנות מתאימות. הם לא באמת לומדים או מתקדמים בכולל.
אבל יש שהאבות שלהם בוכים. לפני שבועיים הייתי עד לאב שממש בכה בדמעות לראש הכולל שהייתי אצלו שהבת שלו הבכורה והעדינה, שעברה את כל המסלול לפי הספר. בדקו את הבחור הכל טוב. חתונה ואפילו דירה. אמר שיש הרבה שינה בשבת, שאין דבר תורה בשולחן, איחור וזלזול בתפילות, ביום יום מסתובב הרבה לכל מיני עניינים והיא לבד (לא מתלוננת). חסרה בו האש והלהבה הצעירה שנראתה לאחרונה בשבע ברכות. את הבת השניה הוא לא מוכן לשלוח ל-ה' ו'' בסמינר.
וזה ראש כולל שיראת השמיים שלו כ"כ נראית ממנו.
השני סיפר שמאידך יש בחורים "בינונים" שעושים פלאים, צנועים, ותיקים ומסייעים לו רבות בגיוס כספים רק בהארת פנים שלהם וזאת הברכה שלו.
מידות. איך בודקים את זה בזמן קצר לפני החתונה? הוא רואה את זה מהר מאוד ולא משאיר ברירה כי אין להם את זה, אז הם לא שורדים והבין מהשיחות איתם איך היו טובים בישיבות...
בסופו של דבר אנחנו בדור שלא שונה מהדור שהנחיל את הלך החיים היום. אבל זה מה שצריך להיות וקורה: תענוג לבוא ל-2 הכוללים האלו. שמחת תורה אמיתית. אברכים שרק מלראות אותם יודעים ששלום גם לנשותיהם.
במקרה של חברה שלי, זה לא היה ידוע בשידוכים. הוא נשאר למדן רציני לכמה שנים טובות אחרי החתונה... עד שהיה לו משבר נפשי והוא הלך לכיוון הזה.
 

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  10  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

More from חני שטראוס, ייעוץ זוגי

שתף את המאמר

למעלה