(על משקל 'סיבת הסיבות', ישי ריבו )

נָשִׁיב לָהּ אֶת הָרוּחַ
לָרְשׁוּת הַמְּחוֹקֶקֶת
הָרֵפוֹרְמָה בְּפִתּוּחַ
שִׁלְטוֹן בָּגָ"ץ דּוֹחֶקֶת
וְהַמֶּרְחָב כְּבָר מָתוּחַ
וְהַתִּקְשׁוֹרֶת מִתְעַסֶּקֶת
יוֹם יָבוֹא נוּכַל לָנוּחַ
וּלְקַבֵּל כְּבָר זְמַן שֶׁל שֶׁקֶט


נִמְאַס לָנוּ
מֵהֶרְכֵּב שֶמוּנָה
בְּשִׁיטָה מְגוּנָּה
וְיֵשׁ לָנוּ דֶּרֶךְ


רַק עַתָּה---
לְבַטֵּל בִּמְהִירוּת
אֶת עִילַּת הַסְּבִירוּת
עִם פִּסְקַת הִתְגַּבְּרוּת

בָּרָק, לְךָ
נַעֲשֶׂה הֶכֵּרוּת
עִם שִׁלְטוֹן הַיָּמִין

שֶׁנִּבְחַר בְּיַשְׁרוּת


יֵצְאוּ הֵם מֵעֶמְדַּת הַכֹּחַ
לִמְצִיאוּת אַחֶרֶת
אֶת דַּעְתָּם יוּכְלוּ לִצְרֹחַ
רַק בְּמֶרְחֲבֵי הָרֶשֶׁת
כְּשֶׁנְּקַבֵּל בָּגָ"ץ שֶׁמְּגֻוָּן
מִכָּל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת
וּמִשְּׁנַת תָּי"ו שִׁי"ן פֵּ"א גִּימֶ"ל
יַחֲלִיט אָדָם שֶׁנִּבְחַר בְּעֶצֶם