זה לא סיפורי מתח ודרמה
ששמעתי בספסל בגינה
בעיני ראיתי ילד בן 3
הולך על קצה חומה בגובה 3 מטר
הייתי צריכה לשכנע אותו לחזור אחורה, לגבעה
(בקול לא היסטרי, עמדתי לרגלי החומה...)
ב"ה זה הצליח
ולא נגמר באמבולנס
בעיני ראיתי ילד בן חמש
מהלך כטווס על מבנה של חברת החשמל
והייתי צריכה ממש לנזוף בו
כדי שיואיל בטובו לרדת מהמגדל הנפלא.
בעיני ראיתי ילדה בגן חובה לערך
חוזרת בגפה מהגן ממררת בבכי
ושני מטר לפניה חבורת ילדים בני 10
עזבו מה היה לפני ואחרי
אבל -
איפה אבא ואמא שלהם?
איפההההההההההההההה?
הם קנו את הילדים ב"הכל בשקל"?
החיים שלהם, הבטחון שלהם, והחינוך שלהם שווים אפס?
לקח לי זמן להבין
שהכל נובע מפחד איום ונורא של ההורים.
פחד ש"חייבים לשחרר את הילד"
פחד להסביר לו איך ומה.
פחד להסביר ולחנך למוגנות.
ילד מתחת לגיל 9 לא חוצה כביש לבד!
למה? כי במבחינה שכלית והתפתחותית הוא לא מסוגל לעבור כביש בבטחה.
ילד בגיל 3 לא יכול להסתובב לבדו ברחוב.
ילדה בת 5 לא יכולה לחזור לבדה מהגן,
במיוחד שבדרך יש בני דודים באופן קבוע.
אבא ואמא
תשמרו על הילדים שלכם.
תלמדו אותם להיזהר.
תלמדו אותם להתנהג כמו בני אדם גם ברחוב ובאוטובוס.
תחנכו אותם לאחריות אישית.
בבקשה.
אמא שאכפת לה.