- פרק ה' -
לאחר מספר דקות שיחות משותפת, המחופש שענה לשם דוריאן הציע לי לפרוש עימו לגינה הסמוכה.
האמת, שבימים כתיקונם זה לא היה קורה. חד וחלק. אך הפעם צעדתי עימו לעברה. שעת לילה. הגינה חשוכה ונידחת. אין אנשים באיזור פרט למעט שיכורים ישנים שרק מוסיפים לאי נוחות.
אחר שלושה ספסלים שבהם היו ספונים הומלסים / שיכורים מקומיים מצאנו ספסל מהודר, למושגים בני ברקים, וריק, והתמקמנו בו.
"מה עושים עם שבת?" ניסתי לפתוח שיחה. לחוץ.
- "מחר, כמו כל יום שישי, יש מכירת מוצרי שבת בבית הכנסת. אני מקווה שהם יקחו בחשבון את אנ"ש ויביאו מספיק. למה אני אומר לך יש פה הרבה אנשים, בתוך רגע לא ישאר פה כלום".
דוריאן הפתיע אותי כשסיפר שמשמש כגבאי בבית הכנסת בפרדס חנה. "שם מקבלים כל אחד בפנים יפות, מקרבים. לא כמו בבני ברק, שפעם אחת הגעתי לבני ברק לקנות סוכה. סוכה! אל תגיד איזה… וכשפניתי לאיזה חסיד עם שטריימל כזה ענק - הידיים נמתחות במאונך - הוא אפילו לא ענה. לא ענה! כאילו אני איזה כלב מהרחוב, רק עשה ככה בראש והמשיך.
אתה מבין. זה אין אצלינו. כל מי שבא אנחנו מקרבים אותו, מביאים לו סידור. אפילו אם מישהו רוצה לעשות בר מצווה עם מוזיקה, ואם לא ניתן לו אצלינו הוא ילך לרפורמים אז אנחנו נותנים לו. תבין שאתם צריכים ללמוד מאיתנו.
הרכנתי את הראש. בכנות. בנכר, בין הגויים, אתה מבין כל מילה כזו וחש, זה צבט לי חזק מאוד, מהיכן הגאווה הזו באמת כשאנו ב'קאסבה'?!?
דוריאן התעקש "שלא אראה אותו ככה", ביום רגיל, טען בפרץ חרדיות, אני הולך עם 'שחור לבן', רק עכשיו בגלל שאני רוצה להבריח לובש את הבגדים האלו לחוש איתם בנוח. זה בגדים מהעבר, לפני התשובה".
תוכנית ההברחה שלו הייתה קסומה ומתוכננת לפרטי פרטים, ממון רב כבר שולם עליה. נקשיב לו:
הקדמה לסיפורו של דוריאן:
בניגוד לשמועה שאוקראינה סגרה את שעריה לבאים ממדינות אדומות, הרי שנתנו חופשי לכולם להיכנס, ורק ל'חסידים' ולכאלה שחשדו בהם שמעוניינים להגיע לאומן לא נתנו להיכנס.
והדברים ברורים ומאומתים, כפי שנספר להלן.
עוד כשהייתי בארץ, פתח דוריאן, שמתי לב שהעסק מסתבך ואין סיכוי להגיע לרבינו. התקשרתי למלון באודסה, וביקשתי לשכור חדר לארבעה ימים.
ביררתי אצל פקיד הקבלה אם יש סיכוי להיכנס למדינה בכלל, והם השיבו שאין בעיה, ואם יהיה בעיה שאתקשר אליהם והם יכניסו אותי. משכך שילמתי להם מראש על ארבעה ימים, קיבלתי טופס הזמנה, קבלה על התשלום ומספר של איש קשר מצווות המלון למקרה הצורך.
יש לי רכב שהשכרתי, וכבר שילמתי עליו לכל הימים האלו. קניתי כרטיסים לשני אטרקציות באודסה, אני מקווה, מקווה שה' יעזור ויתנו לי להיכנס.
דבר נוסף, מחקתי מהטלפון שלי את כל התמונות, שלא יראו אותי עם ה'שחור - לבן', וווצטאפ ופייסבוק אין לי, ככה שאני רגוע מהבחינה הזו. (קבוצה מסויימת התגלתה אחרי שמצאו בטלפונים שלהם תמונות עם ביגוד חסידי)
אם עד יום ראשון אני רואה שכלום לא מתקדם, אני הולך לגבול ומנסה לעבור לאוקראינה.
וואוו.
02:00 בלילה
"ניפגש מחר, לילה טוב".