הנושאים החמים
בסמטה קטנה בפינת השוק שכנה "חנות המזכרות של יעקב".
החנות היתה קטנה ושקטה, מעט אנשים פקדו אותה מדי יום.
ביום מן הימים נכנס לחנות תייר עשיר והחל מסתובב בין המזכרות שבחנות. היה נראה ששום דבר לא מצא חן בעיניו. משבא לצאת מן החנות צדה את עיניו קופסת זכוכית שבתוכה חוט זהב.
שאל התייר את יעקב המוכר: "מה זה הדבר הזה?" ענה יעקב: " אה... זה סיפור ארוך..", "אז תספר" אמר התייר. "מה העניין?" אמר יעקב, "הרי ממילא לא תקנה את הקופסה..".
הסקרנות אחזה את התייר, ולפתע שאל את יעקב: "כמה אתה רוצה על זה? אני קונה!", "אתה בטוח?" שאל יעקב "אני רוצה על זה המון כסף".
"כמה?" שאל התייר. יעקב ענה: "20 אלף שקל!". התייר חשב מספר שניות ואז אמר: "קדימה, תספר!".
ויעקב החל מספר: "שנים רבות חיכינו אשתי ואני לילדים ולא זכינו להיפקד. לאחר שנים רבות של צער ובדידות זכינו לקבל תינוק. ביום ההולדת שלו של גיל שנתיים קיבלנו הודעה מסתורית: "בעוד שנה בדיוק אנחנו לוקחים לכם את הילד!". האמת שנבהלנו, אבל ניסינו בכל כחנו להדחיק ולא לייחס לכך חשיבות, עבר זמן ושכחנו מהדבר.
לאחר חצי שנה שוב קיבלנו שיחת טלפון וקול מפחיד אמר לנו: "זכרו! בעוד חצי שנה אנחנו לוקחים לך את הילד!" וכך הגיעו שוב הודעות כעבור חודשיים, ועוד חודש ועוד שבועיים ושוב שבוע לפני התאריך. הדבר הטריד מאוד את מנוחתנו אבל לא ידענו מה עלינו לעשות.
יום לפני יום ההולדת השלישי של בני קיבלנו שוב הודעה. "מחר אנחנו באים לקחת את הילד!" פחד רב אחז אותנו והיינו חסרי אונים. החלטנו שאנחנו לא זזים מהילד, כל היום נשב לידו ובכך נשמור עליו. עשינו תורנות שעות. באמצע הלילה, בזמן התורנות שלי לפתע חשתי צורך עז להתפנות, רצתי מהר, כאשר חזרתי, הילד לא היה במיטתו! המיטה היתה ריקה.. ורק התלתל הזהוב משערו נשאר על הכרית.
עכשיו אתה מבין מדוע אני רוצה כ"כ הרבה כסף עבור הקופסה הזו?" שאל יעקב את התייר.
ניגב התייר דמעה סוררת. הוציא את הארנק ושילם ליעקב בעל החנות 20 אלף ₪ ויצא מהחנות.
---
"ברוריה!" צעק יעקב לאשתו שהיתה בחדר הפנימי, "זה עבד! תתלשי עוד שערה מהבובה"....
החנות היתה קטנה ושקטה, מעט אנשים פקדו אותה מדי יום.
ביום מן הימים נכנס לחנות תייר עשיר והחל מסתובב בין המזכרות שבחנות. היה נראה ששום דבר לא מצא חן בעיניו. משבא לצאת מן החנות צדה את עיניו קופסת זכוכית שבתוכה חוט זהב.
שאל התייר את יעקב המוכר: "מה זה הדבר הזה?" ענה יעקב: " אה... זה סיפור ארוך..", "אז תספר" אמר התייר. "מה העניין?" אמר יעקב, "הרי ממילא לא תקנה את הקופסה..".
הסקרנות אחזה את התייר, ולפתע שאל את יעקב: "כמה אתה רוצה על זה? אני קונה!", "אתה בטוח?" שאל יעקב "אני רוצה על זה המון כסף".
"כמה?" שאל התייר. יעקב ענה: "20 אלף שקל!". התייר חשב מספר שניות ואז אמר: "קדימה, תספר!".
ויעקב החל מספר: "שנים רבות חיכינו אשתי ואני לילדים ולא זכינו להיפקד. לאחר שנים רבות של צער ובדידות זכינו לקבל תינוק. ביום ההולדת שלו של גיל שנתיים קיבלנו הודעה מסתורית: "בעוד שנה בדיוק אנחנו לוקחים לכם את הילד!". האמת שנבהלנו, אבל ניסינו בכל כחנו להדחיק ולא לייחס לכך חשיבות, עבר זמן ושכחנו מהדבר.
לאחר חצי שנה שוב קיבלנו שיחת טלפון וקול מפחיד אמר לנו: "זכרו! בעוד חצי שנה אנחנו לוקחים לך את הילד!" וכך הגיעו שוב הודעות כעבור חודשיים, ועוד חודש ועוד שבועיים ושוב שבוע לפני התאריך. הדבר הטריד מאוד את מנוחתנו אבל לא ידענו מה עלינו לעשות.
יום לפני יום ההולדת השלישי של בני קיבלנו שוב הודעה. "מחר אנחנו באים לקחת את הילד!" פחד רב אחז אותנו והיינו חסרי אונים. החלטנו שאנחנו לא זזים מהילד, כל היום נשב לידו ובכך נשמור עליו. עשינו תורנות שעות. באמצע הלילה, בזמן התורנות שלי לפתע חשתי צורך עז להתפנות, רצתי מהר, כאשר חזרתי, הילד לא היה במיטתו! המיטה היתה ריקה.. ורק התלתל הזהוב משערו נשאר על הכרית.
עכשיו אתה מבין מדוע אני רוצה כ"כ הרבה כסף עבור הקופסה הזו?" שאל יעקב את התייר.
ניגב התייר דמעה סוררת. הוציא את הארנק ושילם ליעקב בעל החנות 20 אלף ₪ ויצא מהחנות.
---
"ברוריה!" צעק יעקב לאשתו שהיתה בחדר הפנימי, "זה עבד! תתלשי עוד שערה מהבובה"....
