הנושאים החמים
לפני שנתחיל. (צודקים. לפני שנמשיך).
הטור מתפרסם אחת לשבועיים. ניתן בהחלט לשאול שאלות בתגובות למאמרים. אני מקבל, רואה ועובר על התגובות. וכאן המקום להודות על הפידבק, חן חן. אשתדל, בל"נ, להתייחס לכל השאלות והתגובות. אם בהתייחסות קצרה - כמו ההתחלה הזו (כמענה ל @כוכב, @ספרא ו @לוחם תמורות ), ואם בהקדשת טור מיוחד - כמו הנושא של המאמר הנוכחי.
וכאן אנחנו עוברים לנושא שלנו היום. שרתים. ותודה ל @רותי קפלר.
* * *
ובכן. דיברנו על המרשתת. הבנו מדוע זו רשת.
ומה הם השרתים הללו המרכיבים את הרשת? מה זה שרת, בכלל? מי שם אותו במקום שבו הוא נמצא? מי מתחזק אותו? ומה הוא מרוויח מכך?
שרת בעולם האמיתי, זהו אדם הנותן שירות לאדם אחר. כלומר, ממלא את חפצו ורצונו של מקבל השירות.
ומכאן ההשלכה לעולם הווירטואלי (עולם מדומה, למי ששאל), שרת, זהו מחשב הנותן שירות למחשב אחר. זהו.
היי, רגע, מה זהו?! מחשב נותן שירות למחשב אחר?! מה זה?! יש להם נשמה משלהם? הם מסתדרים ביניהם, בלי לשתף אותנו? איזה עולם זה?! המחשב מקבל מאתנו פקודות, ממתי הוא נותן פקודות? ואיזה שירות השרת נותן?
ובכלל, כל מחשב משרת אותנו, אז כל מחשב הוא "שרת"? ולמה תמיד הבנו ש"שרת" זה מחשב מיוחד? ומה זה "חוות שרתים"?!
* * *
בסדר, לא צריך לצעוק. בסוף הכל יסתדר.
שרת קיים כמעט בכל משרד גדול. ויש שרתים מסוגים שונים.
אתן דוגמא. כשלמדתי עיצוב גרפי, המשפט השני או השלישי בהדרכה שקיבלנו היה "את הקבצים שומרים בכונן הרשת. המחשבים עוברים אתחול בכל לילה (למניעת וירוסים ועוד, ולמחיקת כל הקבצים המיותרים), וקובץ שיישמר על המחשב המקומי, יימחק".
הסבר. בכיתת הלימוד יש כעשרים וחמשה מחשבים. לא יתכן שכל סטודנט יצטרך להתביית על מחשב מסוים. יש הרי תקלות מידי פעם, והקבצים אמורים להיות נגישים מכל מחשב בכיתה.
זאת, ועוד. קבצים גרפיים, הם קבצים גדולים. לפעמים גדולים מאד. מחשבים גרפיים, הם מחשבים חזקים, שיכולים להריץ תוכנות כבדות של עיצוב גרפי, עריכת סרטים ומידול תלת מימד. לדאוג שבכל מחשב כזה, יהיה גם מקום אכסון גדול לקבצים של כל הסטודנטים שעובדים עליו, זוהי עלות גבוהה.
הרבה יותר יעיל והרבה יותר זול, לקחת מחשב אחד, לשים עליו כונני אכסון בנפח עצום, ולחבר את כל המחשבים, למחשב האכסון. מעתה, ניתן לגשת לכל קובץ מכל מחשב, ומלבד זאת, במידה וצריך להוסיף נפח אכסון, מוסיפים במחשב אחד ולא בכל המחשבים בכיתה.
הגישה למחשב האכסון, לא מתבצעת ישירות, אלא דרך מחשבי הרשת. טוב, זה ברור, שאם יחברו למחשב האכסון מקלדת ומסך, תהיה אפשרות לראות את הקבצים. אבל למחשב שלנו לא מחובר מסך ואף לא מקלדת. האפשרות היחידה שקיימת כרגע כדי להגיע לקבצים שלנו, היא רק על ידי גישה ממחשב אחר.
הנה אמרנו את זה. מחשב האכסון לא מקבל פקודה ישירה מאתנו "הצג את הקובץ", אלא אנו פוקדים על המחשב שמולו אנחנו יושבים "גש לכונן הרשת (מחשב האכסון) - דרוש ממנו את הקובץ - הצג את הקובץ המבוקש".
נחזור שוב על ההגדרה שאמרנו בתחילה. שרת, זהו מחשב הנותן שירות למחשב אחר. איזה שירות? מה שקבעו לו. אכסון והצגת קבצים, דרך משל, בדוגמא שלנו.
* * *
רוצים דוגמא נוספת? בבקשה.
מדפסת יכולה להיות מחוברת רק למחשב אחד. מה עושים אם יש חמש עמדות מחשבים במשרד, ורק מדפסת אחת, (כי מיותר לרכוש לכל עמדת מחשב גם מדפסת)?
יש פתרון. שרת הדפסה.
כלומר, מחשב המתפקד כשרת. השרת מחובר למדפסת. כל פקודת הדפסה נשלחת לשרת, והשרת שולח למדפסת. כמה פשוט.
* * *
אוהו. אז הבנו מה זה שרת.
ומהו שרת במרשתת (רשת האינטרנט)? נשאיר את זה לפעם הבאה, כי אני קצת מוגבל במקום, בשביל מאמר אחד.
נסיים באיזו חידה קטנה, שכבר נידונה בפורום פרוג אי פעם בעבר. (ניסיתי לחפש, לא מצאתי. אולי אתם תמצאו. רמז: ידידי @Shia המוכשר, הוא שהחכימנו בזה, כמדומני).
וזו החידה. איך נכון לומר, "אחסון קבצים ואתרים" או "אכסון קבצים ואתרים". בח' או בכ'.
חישבו, מאיזו מילה ומאיזה שורש נובעת מילה זו או חברתה. זה מעלה תובנות מעניינות על היחס שלנו לעולם הווירטואלי ולתכולתו.
יותר מאשמח לשמוע מכם. להתראות בעוד שבועיים, בעז"ה.
פינת התשובות
ל @זהבה, ששאלה על קוד שגיאה 404. שגיאה לא נקראת 404, אלא שגיאה מסוימת מקודדת ב-404. ונסביר.
שגיאה פירושה, הפקודה / הבקשה לא התבצעה. יכולות להיות הרבה מאד סיבות לאי הביצוע. החל מכשל בתקשורת, וכלה בכשל בשרת. קודי שגיאה אמורים ליידע את המתכנת, באופי השגיאה. האם הבעיה בקליינט / בלקוח, או אולי בתקשורת / בדרך, או שמא בשרת עצמו. ומה בעצם הבעיה.
קוד השגיאה מורכב מספרה תחילית וממספר סופי.
מבחינת שאלתך, הספרה התחילית היא 4 - שזה אומר שגיאת לקוח, בקשה שגויה. המספר הסופי, 04 - פירושו, לא נמצא. ממילא, 404 פירושו: סטטוס הבקשה שגוי, משום שאין בשרת את התוכן המבוקש.
בשלבים מתקדמים יותר, אולי נוכל להרחיב על הקודים הללו.
הטור מתפרסם אחת לשבועיים. ניתן בהחלט לשאול שאלות בתגובות למאמרים. אני מקבל, רואה ועובר על התגובות. וכאן המקום להודות על הפידבק, חן חן. אשתדל, בל"נ, להתייחס לכל השאלות והתגובות. אם בהתייחסות קצרה - כמו ההתחלה הזו (כמענה ל @כוכב, @ספרא ו @לוחם תמורות ), ואם בהקדשת טור מיוחד - כמו הנושא של המאמר הנוכחי.
וכאן אנחנו עוברים לנושא שלנו היום. שרתים. ותודה ל @רותי קפלר.
* * *
ובכן. דיברנו על המרשתת. הבנו מדוע זו רשת.
ומה הם השרתים הללו המרכיבים את הרשת? מה זה שרת, בכלל? מי שם אותו במקום שבו הוא נמצא? מי מתחזק אותו? ומה הוא מרוויח מכך?
שרת בעולם האמיתי, זהו אדם הנותן שירות לאדם אחר. כלומר, ממלא את חפצו ורצונו של מקבל השירות.
ומכאן ההשלכה לעולם הווירטואלי (עולם מדומה, למי ששאל), שרת, זהו מחשב הנותן שירות למחשב אחר. זהו.
היי, רגע, מה זהו?! מחשב נותן שירות למחשב אחר?! מה זה?! יש להם נשמה משלהם? הם מסתדרים ביניהם, בלי לשתף אותנו? איזה עולם זה?! המחשב מקבל מאתנו פקודות, ממתי הוא נותן פקודות? ואיזה שירות השרת נותן?
ובכלל, כל מחשב משרת אותנו, אז כל מחשב הוא "שרת"? ולמה תמיד הבנו ש"שרת" זה מחשב מיוחד? ומה זה "חוות שרתים"?!
* * *
בסדר, לא צריך לצעוק. בסוף הכל יסתדר.
שרת קיים כמעט בכל משרד גדול. ויש שרתים מסוגים שונים.
אתן דוגמא. כשלמדתי עיצוב גרפי, המשפט השני או השלישי בהדרכה שקיבלנו היה "את הקבצים שומרים בכונן הרשת. המחשבים עוברים אתחול בכל לילה (למניעת וירוסים ועוד, ולמחיקת כל הקבצים המיותרים), וקובץ שיישמר על המחשב המקומי, יימחק".
הסבר. בכיתת הלימוד יש כעשרים וחמשה מחשבים. לא יתכן שכל סטודנט יצטרך להתביית על מחשב מסוים. יש הרי תקלות מידי פעם, והקבצים אמורים להיות נגישים מכל מחשב בכיתה.
זאת, ועוד. קבצים גרפיים, הם קבצים גדולים. לפעמים גדולים מאד. מחשבים גרפיים, הם מחשבים חזקים, שיכולים להריץ תוכנות כבדות של עיצוב גרפי, עריכת סרטים ומידול תלת מימד. לדאוג שבכל מחשב כזה, יהיה גם מקום אכסון גדול לקבצים של כל הסטודנטים שעובדים עליו, זוהי עלות גבוהה.
הרבה יותר יעיל והרבה יותר זול, לקחת מחשב אחד, לשים עליו כונני אכסון בנפח עצום, ולחבר את כל המחשבים, למחשב האכסון. מעתה, ניתן לגשת לכל קובץ מכל מחשב, ומלבד זאת, במידה וצריך להוסיף נפח אכסון, מוסיפים במחשב אחד ולא בכל המחשבים בכיתה.
הגישה למחשב האכסון, לא מתבצעת ישירות, אלא דרך מחשבי הרשת. טוב, זה ברור, שאם יחברו למחשב האכסון מקלדת ומסך, תהיה אפשרות לראות את הקבצים. אבל למחשב שלנו לא מחובר מסך ואף לא מקלדת. האפשרות היחידה שקיימת כרגע כדי להגיע לקבצים שלנו, היא רק על ידי גישה ממחשב אחר.
הנה אמרנו את זה. מחשב האכסון לא מקבל פקודה ישירה מאתנו "הצג את הקובץ", אלא אנו פוקדים על המחשב שמולו אנחנו יושבים "גש לכונן הרשת (מחשב האכסון) - דרוש ממנו את הקובץ - הצג את הקובץ המבוקש".
נחזור שוב על ההגדרה שאמרנו בתחילה. שרת, זהו מחשב הנותן שירות למחשב אחר. איזה שירות? מה שקבעו לו. אכסון והצגת קבצים, דרך משל, בדוגמא שלנו.
* * *
רוצים דוגמא נוספת? בבקשה.
מדפסת יכולה להיות מחוברת רק למחשב אחד. מה עושים אם יש חמש עמדות מחשבים במשרד, ורק מדפסת אחת, (כי מיותר לרכוש לכל עמדת מחשב גם מדפסת)?
יש פתרון. שרת הדפסה.
כלומר, מחשב המתפקד כשרת. השרת מחובר למדפסת. כל פקודת הדפסה נשלחת לשרת, והשרת שולח למדפסת. כמה פשוט.
* * *
אוהו. אז הבנו מה זה שרת.
ומהו שרת במרשתת (רשת האינטרנט)? נשאיר את זה לפעם הבאה, כי אני קצת מוגבל במקום, בשביל מאמר אחד.
נסיים באיזו חידה קטנה, שכבר נידונה בפורום פרוג אי פעם בעבר. (ניסיתי לחפש, לא מצאתי. אולי אתם תמצאו. רמז: ידידי @Shia המוכשר, הוא שהחכימנו בזה, כמדומני).
וזו החידה. איך נכון לומר, "אחסון קבצים ואתרים" או "אכסון קבצים ואתרים". בח' או בכ'.
חישבו, מאיזו מילה ומאיזה שורש נובעת מילה זו או חברתה. זה מעלה תובנות מעניינות על היחס שלנו לעולם הווירטואלי ולתכולתו.
יותר מאשמח לשמוע מכם. להתראות בעוד שבועיים, בעז"ה.
פינת התשובות
ל @זהבה, ששאלה על קוד שגיאה 404. שגיאה לא נקראת 404, אלא שגיאה מסוימת מקודדת ב-404. ונסביר.
שגיאה פירושה, הפקודה / הבקשה לא התבצעה. יכולות להיות הרבה מאד סיבות לאי הביצוע. החל מכשל בתקשורת, וכלה בכשל בשרת. קודי שגיאה אמורים ליידע את המתכנת, באופי השגיאה. האם הבעיה בקליינט / בלקוח, או אולי בתקשורת / בדרך, או שמא בשרת עצמו. ומה בעצם הבעיה.
קוד השגיאה מורכב מספרה תחילית וממספר סופי.
מבחינת שאלתך, הספרה התחילית היא 4 - שזה אומר שגיאת לקוח, בקשה שגויה. המספר הסופי, 04 - פירושו, לא נמצא. ממילא, 404 פירושו: סטטוס הבקשה שגוי, משום שאין בשרת את התוכן המבוקש.
בשלבים מתקדמים יותר, אולי נוכל להרחיב על הקודים הללו.
