סוֹדוֹת



בְּכָל אֲתָר נָהוּג כְּבָר דּוֹרוֹת

לְהוֹסִיף בַּתַּפְרִיט הָעֶלְיוֹן דַּף 'אוֹדוֹת'

אַךְ אֲנִי בְּעַצְמִי, מָה לַעֲשׂוֹת?!

הֶחְלַטְתִּי בִּמְקוֹם זֹאת לִכְתֹּב דַּף 'סוֹדוֹת'

שֶׁבּוֹ נְדַבֵּר וְנָשִׁים עַל שֻׁלְחָן

נוֹשֵׂא קְצָת נָפִיץ. אוּלַי מְסֻכָּן.





זֶה סִפּוּר שֶׁקָּרָה כְּבָר אַלְפֵי פְּעָמִים,

טוֹב, אוּלַי קְצָת הִגְזַמְתִּי וְרַק אַרְבָּעִים

וְאֵיךְ לַמָּדוֹר הַזֶּה הוּא קָשׁוּר?

אֶת זֶה כְּבָר תָּבִינוּ בְּסוֹף הַסִּפּוּר.



סִפּוּר עַל מַקּוֹרֶלָה שֶׁמְנָאֶלָה וּמָה שֶׁקָּרָה לָה
סִפּוּר עַל הַשֵּׁם הָאָרֹךְ בָּעוֹלָם מֵאֵת STS



בְּבֵית הַסֵּפֶר כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָּה

הָיְתָה חֲבֵרָה נוֹרָא מְשֻׁנָּה

הִיא הָיְתָה חֲרוּצָה, נֶחְמָדָה וְנָאָה

וְלַמְרוֹת הַכֹּל לֹא הָיְתָה מְרֻצָּה.



הָאֱמֶת, דֵּי אֶפְשָׁר לְהָבִין אוֹתָהּ

כִּי הָיְתָה בְּעָיָה עִם שֵׁם מִשְׁפַּחְתָּהּ.

אָרֹךְ הוּא מִדַּי

וְתוֹסִיפוּ לָזֶה

שֶׁהִתְחִיל הוּא בְּשִׁין

מִין מַזָּל שֶׁכַּזֶּה…



מָה שֶׁקּוֹרֶה, שֶׁבְּכָל הַמִּקְרִים

שֶׁבָּהֶם מְחַלְּקִים כָּל מִינֵי דְּבָרִים

הִיא הָיְתָה מְקַבֶּלֶת הֲכִי אַחֲרוֹנָה

כִּי שִׁין הִיא הָאוֹת הַסּוֹפִית בַּכִּתָּה.

(אֵין אֶצְלֵנוּ מִשְׁפָּחוֹת הַמַּתְחִילוֹת בְּתָו.

אִם הָיָה, לֹא הָיִיתִי כּוֹתֶבֶת עַכְשָׁו.)

וּכְשֶׁסּוֹף סוֹף אֵלֶיהָ הָיוּ מַגִּיעִים

כִּמְעַט לֹא נִשְׁאֲרוּ בִּשְׁבִילָהּ מַמְתַּקִּים.



לִפְעָמִים קָרָה, אוֹי אַל תִּשְׁאֲלוּ

הִיא קִבְּלָה מַקֵּל בְּלִי סֻכָּרִיָּה אֲפִלּוּ.

(עִם דָּבָר אֶחָד הִיא שְׂמֵחָה לְפָחוֹת

שֶׁאֶת הַשֵּׂכֶל הִתְחִילוּ לְחַלֵּק מֵהַסּוֹף)



שְׁתֵּינוּ גָּדַלְנוּ

לְדַרְכֵּנוּ נִפְרַדְנוּ

נִשֵּׂאנוּ

הֵקַמְנוּ

בָּתִּים נֶחְמָדִים

שֶׁל תּוֹרָה וּגְדֻלָּה וְהַרְבֵּה יְלָדִים.



בְּלִבִּי נִשְׁאֲרָה פִּנָּה נֶחְמָדָה

הַזּוֹכֶרֶת אֶת מַקּוֹרֶלָה עִם שֵׁם מִשְׁפַּחְתָּהּ

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד בִּי הִכְּתָה הֲבָנָה

שֶׁשֵּׁם מִשְׁפַּחְתָּהּ הִשְׁתַּנָּה בַּחֲתֻנָּה



הִתְלַהַבְתִּי חָפַרְתִּי בֵּין הַזְמָנוֹת יְשָׁנוֹת

בַּעֲרֵמוֹת עִתּוֹנִים שֶׁשָּׁמַרְתִּי בַּמְּגֵרָה

(בִּגְלַל כַּתָּבוֹת שֶׁאֵי פַּעַם אֶקְרָא)

גִּלְגַּלְתִּי גַּרְבַּיִם מֵהַפְּנִים לַחוּץ

מָצָאתִי מַפְתֵּחַ בִּכְלָל לֹא נָחוּץ



עָלִיתִי לַבּוֹיְדִים, גֵּרַשְׁתִּי עַכָּבִישׁ

זָחַלְתִּי בֵּין כְּלֵי הַפֶּסַח, מָצָאתִי פַּטִּישׁ

(כַּמָּה חִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ אֶתְמוֹל

לְתַקֵּן לַקָּטָן אֶת הַשָּׁעוֹן הַסָּגֹל)



נִעַרְתִּי שְׂמִיכוֹת

פֵּרַקְתִּי שְׁקָעִים

עָבַדְתִּי לֵילוֹת

כְּעֶשֶׂר שָׁנִים



זֶה הָיָה לֹא פָּשׁוּט

אַךְ בַּסּוֹף – טְרִילִילִים…

הָיָה מִשְׁתַּלֵּם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים.

מִתַּחַת הַמֵּעַל שֶׁל הַמֵּאֲחוֹרֵי שֶׁל הַמָּנוֹעַ

שֶׁל פְרִיגִ'דֶּר יָשַׁן שֶׁקִּבַּלְנוּ מִנֹּעָה

(נֹעָה הִיא דּוֹדָה, אֵיךְ לֹא סִפַּרְתִּי,

שֶׁל בַּעֲלִי וְשֶׁלִּי מִצַּד גְּרוּק אַנְטִיפַּסְטִי)



שָׁם שָׁכְבָה עֲיֵפָה

בַּמֶּזֶג הַקַּר

מַעֲטָפָה יֶשָׁנָה

עִם הַשֵּׁם הֲמֻכָּר.



שָׁלַפְתִּי בְּעוֹד יָדַי רוֹעֲדוֹת

קָרַעְתִּי, קָרָאתִי אֶת כָּל הַסּוֹדוֹת

מִי הֶחָתָן וּמִי הַכַּלָּה

אֲבָל זֶה לֹא עִנְיֵן אוֹתִי, בִּמְחִילָה.

עָבַרְתִּי מִיָּד לַתַּחְתִּית, מְתוּחָה

לִרְאוֹת סוֹף כָּל סוֹף אֶת שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה.



רָאִיתִי, קָפַצְתִּי, שָׂמַחְתִּי כָּל כָּךְ.

רָצִיתִי לִרְקֹד,

לָשִׁיר בְּקוֹל רָם.

לְסַפֵּר מִיָּד לְכָל הָעוֹלָם.

כִּי מָה שֶׁרָאִיתִי הָיָה מַדְהִים.

מַקּוֹרֶלָה קִבְּלָה שֵׁם קָצָר וּמַקְסִים.

הוּא לֹא רַק קָצָר.

מַתְחִיל הוּא בְּהֵא.

זֶה כִּמְעַט בַּהַתְחָלָה,

אוֹ מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה.



סוֹף סוֹף נִרְגַּעְתִּי

בְּדִמְיוֹנִי רָאִיתִי

אֶת מַקּוֹרֶלָה צוֹהֶלֶת

עִם שֵׁם לְתִפְאֶרֶת.



רֶגַע, נִזְכַּרְתִּי, מִתְנַצֶּלֶת מְאֹד

שֶׁעוֹד לֹא גִּלִּיתִי לָכֶם אֶת הַסּוֹד

מַהוּ הַשֵּׁם שמַקּוֹרֶלָה קִבְּלָה

בְּיַחַד עִם הֶחָתָן וְשִׂמְלַת הַכַּלָּה



אָז הַקְשִׁיבוּ כִּי אֲנִי עוֹמֶדֶת עַכְשָׁו לְהַכְרִיז

(דַּי, אֲנִי מִתְרַגֶּשֶׁת, הַאִם לְהָעִיז?)

וּבְכֵן, הַשֵּׁם הַקָּצָר, אִי אֶפְשָׁר לְפַסְפֵס

שֵׁם מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת הוּא

הֶס


רַק שְׁאֵלָה קְטַנָּה נוֹתַר לִי לִשְׁאֹל

אִם זֶה הַס בְּפַתָּח אוֹ הֶס בְּסֶגוֹל.

אָמַרְתִּי, סוֹף סוֹף בָּרוּךְ הַשֵּׁם

אֶתְקַשֵּׁר לִשְׂמֹחַ אִתָּהּ עַל הַשֵּׁם

וְדֶרֶךְ אַגַּב אוּכַל לְבָרֵר

אִם זֶה הֶס בְּסֶגוֹל אוֹ מַשֶּׁהוּ אַחֵר.



הִתְקַשַּׁרְתִּי, כִּמְעַט לֹא זִהִיתִי אוֹתָהּ

קוֹלָהּ הִשְׁתַּנָּה, הוֹ כַּמָּה הִשְׁתַּנָּה.

נַעֲשָׂה הוּא צָרוּד וְעָיֵף שֶׁכַּזֶּה

אֶת קוֹלִי הִיא דַּוְקָא מְזַהָה וּמַתְחִיל

מִין סֶבֶב כָּזֶה שֶׁל מָה נִשְׁמָע, כָּרָגִיל.



"עַל מָה אַתְּ שְׂמֵחָה?"

מַקּוֹרֶלָה שׁוֹאֶלֶת

כִּי הָיִיתִי נִשְׁמַעַת מְעַט צוֹהֶלֶת

וַאֲנִי לֹא מְבִינָה

מָה, הִיא כְּבָר שָׁכְחָה?!

הַאִם אֵין הִיא זוֹכֶרֶת אֶת שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה

הַקּוֹדֵם שֶׁהָיָה לָהּ

וְצָרוֹת רַק עָשָׂה לָהּ

מָה קוֹרֶה לָהּ?



"הַשֵּׁם!"

אֲנִי בְּקֹצֶר רוּחַ אוֹמֶרֶת.

"מָה הַשֵּׁם?

בָּרוּךְ הַשֵּׁם!

לְמָה אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת?"

"נוּ, שֶׁסּוֹף סוֹף קוֹרְאִים לָךְ בְּשֵׁם קָצָר

וְעוֹד מַתְחִיל הוּא בְּהֵא, זֶה לֹא מְאֻחָר"



הִיא צוֹחֶקֶת מִין צְחוֹק שֶׁנִּשְׁמַע עַצְבָּנִי

וְאוֹמֶרֶת לִי כָּכָה "אוּלַי תִּתְפַּלְּאִי

אֲבָל אֵין בָּעוֹלָם שֵׁם אָרֹךְ כְּמוֹ שֶׁלִּי"



"מָההההה?????"

אֲנִי כֻּלִּי תַּדְהֵמָה,

"אֵיךְ אַתְּ אוֹמֶרֶת אֶת זֶה וְעַל מָה?"

"אֲבָל רֶגַע" נִזְכַּרְתִּי פִּתְאוֹם

בַּשְּׁאֵלָה שֶׁחָשַׁבְתִּי עָלֶיהָ הַיּוֹם

"הַאִם זֶה הֶס בְּסֶגֹל אוֹ אוּלַי בְּפַתָּח?"

(עַל חִירִיק לֹא שָׁאַלְתִּי, לֹא נִרְאֶה לִי כָּל כָּךְ.)



הִיא נֶאֶנְחָה אֲנָחָה עֲמֻקָּה

וְשׁוֹאֶלֶת "הֵבַנְתְּ?! זֹאת הַבְּעָיָה"

לֹא הֵבַנְתִּי אָז הִיא מַסְבִּירָה.

הִיא אוֹמֶרֶת: "זֹאת בְּדִיּוּק הַצָּרָה.

חָשַׁבְתִּי שֶׁלֹּא אֶתְאַמֵּץ יוֹתֵר

כִּי זָכִיתִי אֶת שֵׁם מִשְׁפַּחְתִּי לְקַצֵּר

אֲבָל אָז הִתְבָּרֵר שֶׁזֶּה שֵׁם כֹּה אָרֹךְ

אָרֹךְ הוּא מִנַּעַל בְּאֹרֶךְ שֶׁל שְׂרוֹךְ.



אֲנִי מִתְקַשֶּׁרֶת לְמָשָׁל לְמִשְׂרָד

כְּדֵי לִרְשֹׁם אֶת הַיֶּלֶד לְחוּג בָּרָד.

שׁוֹאֲלִים אוֹתִי 'מָה הַשֵּׁם מִשְׁפָּחָה וְהַגִּיל'

וַאֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת 'עַכְשָׁו זֶה יַתְחִיל'

'שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה הוּא הֶס'

אֲנִי אוֹמֶרֶת

וְהַהוּא מֵהָעֵבֶר שׁוֹאֵל 'חֶס?'

'הֶס!' אֲנִי צוֹעֶקֶת בְּקוֹל נִחַר

אֲבָל אֲנִי יְכוֹלָה לִצְעֹק כָּךְ עַד מָחָר

כִּי הוּא מְתַקֵּן בָּאֶקְסֶל שֶׁלּוֹ

הֵכְט, מָה לַעֲשׂוֹת, כָּךְ נִשְׁמַעְתִּי לוֹ.

אֲנִי עוֹד צוֹעֶקֶת 'הֶס! הֶס! הֶס!

לֹא הֵכְט. זֶה הֶס!'

וְהוּא מִתְבַּלְבֵּל

'מָה אָמַרְתְּ שׁוּב עַכְשָׁו?

הֵכְט? לֹא חֶס?'

וְשׁוּב אֲנִי עִם אוֹתָן צְעָקוֹת

רַק שֶׁלֹּא נַתְחִיל פֹּה כְּבָר תֶּכֶף מַכּוֹת

חוֹזֶרֶת שׁוּב אֲבָל עַכְשָׁו לְאַט

מַסְבִּירָה כְּמוֹ לְיֶלֶד קָטָן בִּמְיֻחָד

'הֶס – הֵא סַמֵּךְ.'

וְאָז מַגִּיעַ שְׁלַב הַכְּנִיעָה הַבִּלְתִּי נִמְנַעַת.

אֲנִי מוֹצֵאת אֶת עַצְמִי בְּלַחַשׁ דּוֹמַעַת

הֶס כְּמוֹ הַס. שֶׁיָּבִין כְּבָר וְדַי

'אָה, הַס?!' הוּא אוֹמֵר, 'בִּמְחִילָה,

אָז לָמָּה לֹא אָמַרְתְּ אֶת זֶה מִתְּחִלָּה'"



"אַתְּ מְבִינָה?!"

הִיא פּוֹנָה אֵלַי עַכְשָׁו בִּכְאֵב.

"אֲפִלּוּ אַחֲרֵי הַהֶסְבֵּר הָאָרֹךְ

הוּא עוֹד לֹא הֵבִין. נִשְׁאַר פֹּה הַבְּרוֹךְ

כִּי הַשֵּׁם הַנָּכוֹן הוּא הֶס בְּסֶגוֹל

לֹא חִירִיק וְלֹא שְׁוָא, לֹא כָּתֹם לֹא סָגֹל



הִנֵּה אֲפִלּוּ כְּשֶׁאַתְּ, חֲבֵרָה,

רָאִית בְּפֵרוּשׁ אֶת שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה

עֲדַיִן נִדְרַשְׁתְּ לְהַרְצָאָה אֲרֻכָּה

וְאַחֲרֵי הַכֹּל אֲנִי דֵּי מְקַוָּה

שֶׁאֶת הַשֵּׁם שֶׁלִּי תִּזְכְּרִי, בְּתִקְוָה,

כִּי רֹב הָעוֹלָם בֶּאֱמֶת לֹא זוֹכֵר

וּבַשִּׂיחָה הַבָּאָה הוּא שׁוּב מְבָרֵר

אוֹ אֲפִלּוּ גָּרוּעַ מִזֶּה וְיוֹתֵר

בַּפַּעַם הַבָּאָה הוּא כְּבָר לֹא מְבָרֵר,

בִּשְׁבִילוֹ זֶה לְגַמְרֵי טִבְעִי וּמֻשְׁלָם

שֶׁהַס בְּפַתָּח, כְּאִלּוּ לֹא הִסְבַּרְתִּי מֵעוֹלָם

וְאָז עָלַי לַחֲזֹר וּלְהַסְבִּיר

וּלְהַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת לָאֲוִיר"



כָּךְ סִיַּמְנוּ אֶת הַשִּׂיחָה

עִם עוֹד אֵיזֶשֶׁהִי אֲנָחָה

וּקְצָת 'מָה שְׁלוֹמֵךְ?'

וְ'אֵיךְ הַיְּלָדִים?'

וְ'אֵיךְ הַנְּכָדִים? הַנִּינִים? הַשְּׁכֵנִים?'



אֲבָל מָה שֶׁקָּרָה אַחֲרֵי שֶׁנִּתַּקְתִּי

הָיָה דֵּי מַצְחִיק עַד שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתִּי

הֵי, מַקּוֹרֶלָה הִיא לֹא הַיְּחִידָה

גַּם לִי יֵשׁ שֵׁם בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁלָּהּ

גַּם לִי קוֹרִים כָּאֵלּוּ מִקְרִים

שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לְהַסְבִּיר אֶלֶף פְּעָמִים

וּבַסּוֹף מִתְיָאֶשֶׁת וְאוֹמֶרֶת "נוּ טוֹב,

שֶׁיִּהְיֶה הַס, הָעִקָּר שֶׁתִּזְכֹּר".



לְפֶתַע עָלָה בְּדַעְתִּי רַעֲיוֹן גְּאוֹנִי

מֵהַיּוֹם לֹא אֶכְתֹּב יוֹתֵר כָּךְ אֶת שְׁמִי

נָכוֹן שְׁמִי הוּא הֶס בְּסֶגוֹל, כָּךְ כּוֹתְבִים בְּעִבְרִית

אֲבָל יֵשׁ פִּתְרוֹן, הוּא נִכְתַּב בְּאַנְגְּלִית

וְהִנֵּה הוּא כָּאן בְּלִי לְהַסֵּס

מֵהַיּוֹם אֶחְתֹּם אֶת שְׁמִי –

STS

וּמָה יִהְיֶה עִם הַהוּא מֵהַטֵּלֵפוֹן

שֶׁשּׁוֹאֵל אִם זֶה הֵכְט אוֹ חֶס?

לָזֶה עֲדַיִן לֹא מָצָאתִי פִּתְרוֹן

סַפְּרוּ לִי אִם יֵשׁ.



נוּן. בֵּית.

רֶגַע רֶגַע. עוֹד לֹא הָלַכְתִּי

אֶת הַכּוֹבָעִים שֶׁלִּי לָכֶם עֲדַיִן לֹא הִכַּרְתִּי

אָז אִם שְׁלַל עִסּוּקִי אֶתְכֶם מְעַנְיְנִים

אַתֶּם מֻזְמָנִים לְהַקְלִיק וְלִבְדֹּק מִבִּפְנִים.
  • תודה
  • חחח
  • וואו!
Reactions: mirih, רותי תותי, איש אחד הלך ועוד 62 משתמשים