הנושאים החמים
בס"ד
חנוכה מאיר ושמח לעם ישראל!
אני נרגש מאוד להעלות את המאמר השני
(הראשון נמצא ממש כאן למי שפספס) בסדרת
"משא ומתן בין צבעים"
בנושא
בין הקווים: תחושות ורגשות באיור
או במילים פשוטות, מה שלא רואות העיניים. התחושות, הרגשות והמסרים שאנחנו מעבירים באיור אפילו לא בצורה מודעת.
הנושא הזה רחב מאוד, ומכיל מגוון דרכים ואמצעים.
ניגע כאן בחלק מהכיוונים והזוויות מהן ניתן להסתכל על הנושא, ונסקור כמה כלים ושיטות שבעזרתם נוכל להעביר את הרגשות והמסרים בצורה מודעת ונכונה.
1. צורות
בכל פעם שאנחנו מאיירים דמות כלשהיא, נרצה, מן הסתם, לאפיין אותה.
אמנם אפיון דמויות זה נושא בפני עצמו, אבל באופן הכי כללי נוכל להגדיר את הדמות בעזרת צורות.
כל אחד שאייר אי פעם כמה סקיצות בסגנון קריקטורי ודאי שם לב שאפשר להתבסס כמעט בכל איור של דמות, על כמעט כל צורה קיימת.
ראש, למרות שהוא מורכב מגולגולת ולסת, ניתן לאייר גם על בסיס עיגול בלבד, מרובע בלבד או משולש.
(כמובן שגם על בסיס צורות ביניים כמו חרוט, אגס, משושה וכד', אך כאן נתמקד בצורות הבסיסיות)
כל צורה מבטאת ומעבירה תחושה מסוימת:
העיגול נותן תחושה של שמחה, קלילות, זרימה וכיף.
המרובע נותן תחושה של קשיחות, סדר, קור רוח ושמרנות.
והמשולש נותן תחושה של תוקפנות, כעס וחוסר שקט.
באופן כללי ניתן לומר שקווים עגלגלים וזורמים, מעבירים יותר קלילות ושמחה, קווים עם זוויות מרובעות יוצרות תחושות רובוטיות ומסודרות יותר, וקווים מלאי שפיצים וזוויות חדות נותנים רגש מרושע, עצבני וקשה.
וכמובן שאפשר לשלב!
נוכל ליצור דמות של ילד חמוד, אבל בכל זאת רציני ומסודר, אם נבסס אותו על קווים מעוגלים, אבל נוסיף בו פרט מרובע כל שהוא, וכן הלאה.
2. טמפרטורה
כמו בחיים עצמם, חום מסמל קירבה ואהבה, וקור מסמל בדידות ועצב.
איך נוכל לתת תחושות של חום וקור באיורים?
באמצעות צבע כמובן.
גלגל הצבעים שלנו מתחלק באופן כללי לשניים. צבעים חמים וצבעים קרים:
(קרדיט: גילה שייך)
בכל מקום באיור שנרצה למשוך אליו תשומת לב, נשתמש בצבעים חמים.
בכל מקום פסיבי, משני או רחוק נשתמש בצבעים קרים יותר.
כמו שניתן לראות בציור הזה של פיקאסו:
רואים בבירור שכמעט כל הרקע הוא קר (בסגנון הרגיל והקר של פיקאסו), והפנים של הילדה חמות.
הבחירה הזו גורמת לעין שלנו ללכת ישר אל הפנים של הילדה ברגע הראשון שאנחנו רואים את הציור.
אני באופן אישי מאוד אוהב משחקי טמפרטורה ואני משלב קיצוניות של טמפרטורה לעיתים קרובות.
ולאחר שבחרנו את הצבעים והטמפרטורה, איך נוכל לשלב בצורה נכונה?
באופן כללי ישנם מספר שילובים שנחשבים נעימים במיוחד לעין ואלו הם העיקריים:
צבעים משלימים – צבעים שנמצאים אחד מול השני בגלגל (ירוק ואדום, כחול וכתום, צהוב וסגול)
זהו שילוב אגרסיבי שמתאים למקומות בולטים ומשמעותיים באיור.
צבעים אנלוגיים – צבעים שנמצאים אחד ליד השני (אדום, כתום כהה, כתום בהיר וצהוב או כחול בהיר, ירוק, ירקרק).
שילוב עדין ורך שמתאים לרקע אחיד או לסדרת אובייקטים שאמורים להיות באותו קו צבע.
צבעים שלישונים – כשהצבעים נמצאים על הגלגל במרחקים שווים אחד מהשני (כגון: סגול, כתום כהה, צהוב)
שילוב מגוון מצד אחד, אך לא עמוס מאידך. מומלץ לאיור מרובה פרטים או לחלקים בו.
3. אווירה
"הסוכן התקדם אט אט אל עבר האפילה.
פחיות מקומטות נראו על המדרכה מכל עבר, וקורי עכביש כיסו את פינות הסמטה החשוכה.
אדי קור עלו מפיו, שעה שנשם בכבדות, והוא חיכם את ידיו קלות כדי להתחמם מעט.
'אף פעם לא זכור לי חורף קשה כל כך'... הרהר לעצמו".
-----
"בוקר שליו עלה על פני העיירה הקטנה.
השמש הבזיקה באור חמים, והציפורים המצייצות כאילו שרו מזמור.
הוא פתח את חלונו הקטן, ונשם את הזריחה מלוא ריאותיו.
'אהה...' נאנח באושר. 'הקיץ הגיע'.
העציצים הפרחוניים על אדן החלון, שתו בצמא את מי ההשקיה הצלולים,
וטיפות מים קטנות החלו לזלוג מהעלים הצחיחים, על האדמה הלחה".
האווירה.
אווירה זורקת אותנו הישר לסיפור או לציור, בלי הקדמות מיותרות.
(וזה מתבטא עכשיו במיוחד באתגר המעולה בקהילת המאיירים - שלווה. לאייר שלווה מבלי לצייר בני אדם, הבעות פנים ושפת גוף אנושית)
ואיך יוצרים אווירה? מה מעשיר את האווירה?
הפרטים הקטנים.
שימו לב שבשני הקטעים הסיפוריים למעלה, רוב הסיפור לא מתמקד כלל בדמות עצמה, שמן הסתם היא עיקרו של הסיפור, אלא בפרטים הקטנים שסובבים אותו. הפרטים האלה נותנים נופך וממלאים את הדמיון שלנו ואת האיור שלנו - בחיים.
הפרטים הקטנים יוצרים את האווירה.
[עוד כמה איורים שלי שלדעתי עשירים בפרטים קטנים ואווירה יש כאן וכאן]
הכלל שמקל עליי מאוד בלתאר לעצמי אווירה מסוימת היא ההבנה ש"כל דבר הוא עוד דברים".
כלומר, אם אני מאייר סמטה חשוכה, היא לא רק סמטה ולא רק חשוכה, אלא היא עוד דברים.
איזה דברים?
מה שמתאים לאווירה שאני מרגיש באיור.
למשל, מה עוד יהיה בסמטה הזו?
אילו דברים יהיו זרוקים על הרצפה בתוכה?
האם מסמכים גרוסים מהמשרד הסמוך?
פחיות מקומטות? בדלי סיגריה?
או אולי בכלל ספרים ישנים שמישהו זרק?
ומה יהיה על הקירות שלה?
גרפיטי אקראי, מודעות נעדרים של המשטרה או אולי כמה סמלים לא ברורים שהדמות מפענחת...
אם נצייר מכונית, נחשוב:
מכונית היא גם נוסעת, ויכולה להעביר אנשים וחפצים ממקום למקום במהירות,
אבל חוץ מזה, מכונית היא גם -
מסוכנת ויכולה לסכן חיי אנשים בסביבה,
היא עולה הרבה כסף לפעמים,
היא יכולה לשמש כמחסה או קיר אם היא חונה בצד הדרך,
היא גם בקתה קטנה וניידת שיכולה לשמש כבית נייד במצוקה,
וכן הלאה.
אם נצייר עץ, נחשוב:
עץ הוא צומח. אבל הוא גם -
עושה צל,
יכול להתפשט לאזורים גדולים מתחת לאדמה בעזרת השורשים שלו,
הוא יכול לשאוב מים מצמחים אחרים ולהזיק להם,
הוא יכול לעבור עיבוד ולהיות חומר גלם לרהיטים וחפצים,
עם עוד עיבוד הוא יוכל להפוך לנייר או לקרטון,
הוא דליק ויכול לגרום לשריפות להתפשט
וכן הלאה.
ובהתאם לכלל הזה אני בונה את הפרטים הקטנים מסביב שחשובים לאווירה של האיור
ושמתכתבים עם הדמויות, הרקע והעלילה,
ושבסופו של דבר נותנים את האופי לאיור.
באילו עוד כלים ושיטות אתם משתמשים להעברת המסרים והרגשות שלכם באיור?
איך אתם מעשירים את האווירה שלכם?
איך אתם משתמשים בצורות ככלי להעברה של רגשות?
איך אתם צובעים את האיורים שלכם? באילו טמפרטורות?
איך אתם משלבים את הצבעים באיורים שלכם?
אשמח לשמוע רעיונות וכלים נוספים בתגובות, ממש פה למטה!
שיהיה לנו ולכל עם ישראל ניסים ונפלאות!
חנוכה מאיר ושמח לעם ישראל!
אני נרגש מאוד להעלות את המאמר השני
(הראשון נמצא ממש כאן למי שפספס) בסדרת
"משא ומתן בין צבעים"
בנושא
בין הקווים: תחושות ורגשות באיור
או במילים פשוטות, מה שלא רואות העיניים. התחושות, הרגשות והמסרים שאנחנו מעבירים באיור אפילו לא בצורה מודעת.
הנושא הזה רחב מאוד, ומכיל מגוון דרכים ואמצעים.
ניגע כאן בחלק מהכיוונים והזוויות מהן ניתן להסתכל על הנושא, ונסקור כמה כלים ושיטות שבעזרתם נוכל להעביר את הרגשות והמסרים בצורה מודעת ונכונה.
1. צורות
בכל פעם שאנחנו מאיירים דמות כלשהיא, נרצה, מן הסתם, לאפיין אותה.
אמנם אפיון דמויות זה נושא בפני עצמו, אבל באופן הכי כללי נוכל להגדיר את הדמות בעזרת צורות.
כל אחד שאייר אי פעם כמה סקיצות בסגנון קריקטורי ודאי שם לב שאפשר להתבסס כמעט בכל איור של דמות, על כמעט כל צורה קיימת.
ראש, למרות שהוא מורכב מגולגולת ולסת, ניתן לאייר גם על בסיס עיגול בלבד, מרובע בלבד או משולש.
(כמובן שגם על בסיס צורות ביניים כמו חרוט, אגס, משושה וכד', אך כאן נתמקד בצורות הבסיסיות)
כל צורה מבטאת ומעבירה תחושה מסוימת:
העיגול נותן תחושה של שמחה, קלילות, זרימה וכיף.
המרובע נותן תחושה של קשיחות, סדר, קור רוח ושמרנות.
והמשולש נותן תחושה של תוקפנות, כעס וחוסר שקט.
באופן כללי ניתן לומר שקווים עגלגלים וזורמים, מעבירים יותר קלילות ושמחה, קווים עם זוויות מרובעות יוצרות תחושות רובוטיות ומסודרות יותר, וקווים מלאי שפיצים וזוויות חדות נותנים רגש מרושע, עצבני וקשה.
וכמובן שאפשר לשלב!
נוכל ליצור דמות של ילד חמוד, אבל בכל זאת רציני ומסודר, אם נבסס אותו על קווים מעוגלים, אבל נוסיף בו פרט מרובע כל שהוא, וכן הלאה.
2. טמפרטורה
כמו בחיים עצמם, חום מסמל קירבה ואהבה, וקור מסמל בדידות ועצב.
איך נוכל לתת תחושות של חום וקור באיורים?
באמצעות צבע כמובן.
גלגל הצבעים שלנו מתחלק באופן כללי לשניים. צבעים חמים וצבעים קרים:
(קרדיט: גילה שייך)
בכל מקום באיור שנרצה למשוך אליו תשומת לב, נשתמש בצבעים חמים.
בכל מקום פסיבי, משני או רחוק נשתמש בצבעים קרים יותר.
כמו שניתן לראות בציור הזה של פיקאסו:
רואים בבירור שכמעט כל הרקע הוא קר (בסגנון הרגיל והקר של פיקאסו), והפנים של הילדה חמות.
הבחירה הזו גורמת לעין שלנו ללכת ישר אל הפנים של הילדה ברגע הראשון שאנחנו רואים את הציור.
אני באופן אישי מאוד אוהב משחקי טמפרטורה ואני משלב קיצוניות של טמפרטורה לעיתים קרובות.
ולאחר שבחרנו את הצבעים והטמפרטורה, איך נוכל לשלב בצורה נכונה?
באופן כללי ישנם מספר שילובים שנחשבים נעימים במיוחד לעין ואלו הם העיקריים:
צבעים משלימים – צבעים שנמצאים אחד מול השני בגלגל (ירוק ואדום, כחול וכתום, צהוב וסגול)
זהו שילוב אגרסיבי שמתאים למקומות בולטים ומשמעותיים באיור.
צבעים אנלוגיים – צבעים שנמצאים אחד ליד השני (אדום, כתום כהה, כתום בהיר וצהוב או כחול בהיר, ירוק, ירקרק).
שילוב עדין ורך שמתאים לרקע אחיד או לסדרת אובייקטים שאמורים להיות באותו קו צבע.
צבעים שלישונים – כשהצבעים נמצאים על הגלגל במרחקים שווים אחד מהשני (כגון: סגול, כתום כהה, צהוב)
שילוב מגוון מצד אחד, אך לא עמוס מאידך. מומלץ לאיור מרובה פרטים או לחלקים בו.
3. אווירה
"הסוכן התקדם אט אט אל עבר האפילה.
פחיות מקומטות נראו על המדרכה מכל עבר, וקורי עכביש כיסו את פינות הסמטה החשוכה.
אדי קור עלו מפיו, שעה שנשם בכבדות, והוא חיכם את ידיו קלות כדי להתחמם מעט.
'אף פעם לא זכור לי חורף קשה כל כך'... הרהר לעצמו".
-----
"בוקר שליו עלה על פני העיירה הקטנה.
השמש הבזיקה באור חמים, והציפורים המצייצות כאילו שרו מזמור.
הוא פתח את חלונו הקטן, ונשם את הזריחה מלוא ריאותיו.
'אהה...' נאנח באושר. 'הקיץ הגיע'.
העציצים הפרחוניים על אדן החלון, שתו בצמא את מי ההשקיה הצלולים,
וטיפות מים קטנות החלו לזלוג מהעלים הצחיחים, על האדמה הלחה".
האווירה.
אווירה זורקת אותנו הישר לסיפור או לציור, בלי הקדמות מיותרות.
(וזה מתבטא עכשיו במיוחד באתגר המעולה בקהילת המאיירים - שלווה. לאייר שלווה מבלי לצייר בני אדם, הבעות פנים ושפת גוף אנושית)
ואיך יוצרים אווירה? מה מעשיר את האווירה?
הפרטים הקטנים.
שימו לב שבשני הקטעים הסיפוריים למעלה, רוב הסיפור לא מתמקד כלל בדמות עצמה, שמן הסתם היא עיקרו של הסיפור, אלא בפרטים הקטנים שסובבים אותו. הפרטים האלה נותנים נופך וממלאים את הדמיון שלנו ואת האיור שלנו - בחיים.
הפרטים הקטנים יוצרים את האווירה.
[עוד כמה איורים שלי שלדעתי עשירים בפרטים קטנים ואווירה יש כאן וכאן]
הכלל שמקל עליי מאוד בלתאר לעצמי אווירה מסוימת היא ההבנה ש"כל דבר הוא עוד דברים".
כלומר, אם אני מאייר סמטה חשוכה, היא לא רק סמטה ולא רק חשוכה, אלא היא עוד דברים.
איזה דברים?
מה שמתאים לאווירה שאני מרגיש באיור.
למשל, מה עוד יהיה בסמטה הזו?
אילו דברים יהיו זרוקים על הרצפה בתוכה?
האם מסמכים גרוסים מהמשרד הסמוך?
פחיות מקומטות? בדלי סיגריה?
או אולי בכלל ספרים ישנים שמישהו זרק?
ומה יהיה על הקירות שלה?
גרפיטי אקראי, מודעות נעדרים של המשטרה או אולי כמה סמלים לא ברורים שהדמות מפענחת...
אם נצייר מכונית, נחשוב:
מכונית היא גם נוסעת, ויכולה להעביר אנשים וחפצים ממקום למקום במהירות,
אבל חוץ מזה, מכונית היא גם -
מסוכנת ויכולה לסכן חיי אנשים בסביבה,
היא עולה הרבה כסף לפעמים,
היא יכולה לשמש כמחסה או קיר אם היא חונה בצד הדרך,
היא גם בקתה קטנה וניידת שיכולה לשמש כבית נייד במצוקה,
וכן הלאה.
אם נצייר עץ, נחשוב:
עץ הוא צומח. אבל הוא גם -
עושה צל,
יכול להתפשט לאזורים גדולים מתחת לאדמה בעזרת השורשים שלו,
הוא יכול לשאוב מים מצמחים אחרים ולהזיק להם,
הוא יכול לעבור עיבוד ולהיות חומר גלם לרהיטים וחפצים,
עם עוד עיבוד הוא יוכל להפוך לנייר או לקרטון,
הוא דליק ויכול לגרום לשריפות להתפשט
וכן הלאה.
ובהתאם לכלל הזה אני בונה את הפרטים הקטנים מסביב שחשובים לאווירה של האיור
ושמתכתבים עם הדמויות, הרקע והעלילה,
ושבסופו של דבר נותנים את האופי לאיור.
באילו עוד כלים ושיטות אתם משתמשים להעברת המסרים והרגשות שלכם באיור?
איך אתם מעשירים את האווירה שלכם?
איך אתם משתמשים בצורות ככלי להעברה של רגשות?
איך אתם צובעים את האיורים שלכם? באילו טמפרטורות?
איך אתם משלבים את הצבעים באיורים שלכם?
אשמח לשמוע רעיונות וכלים נוספים בתגובות, ממש פה למטה!
שיהיה לנו ולכל עם ישראל ניסים ונפלאות!
