הנושאים החמים
ידיד נפש/ בין ההרים והמייצרים
את הנופש מתכננים בשמחה -
ישנם האורזים כבר מזוודות
בית מלון, צימר, או בית הארחה -
או שמא וילה בנויה לתלפיות
ובזה זמן החופשה וה'כיף' -
לבדו שמם הוא ובוכה
בין המצרים עליו חולף -
כשאנחנו לבילויים נחכה?!
. . .
חבר מחבר / מעשה בבלונים
מהרגע בו הודיעה שושי על כוונתה לפתוח קייטנה בחופשה, היה ברור שמשעמם לא הולך להיות שם.
שושי, בחורת סמינר בת שבע עשרה כולה, היא שם דבר ליצירתיות ואנרגיה בלתי נדלים. במשפחה, בבית הספר, ובכל מקום שמכירים את שושי יודעים שכשצריכים איזו הברקה או רעיון מחוץ לקופסא - שושי היא הכתובת. וכשמצרפים את מצבורי האנרגיות שניחונה בהם, הרי ששושי היא הפרטנרית המושלמת ליוזמות.
החלק הכי קל מבחינת שושי בקייטנה, היה מציאת הורים המעוניינים לשלוח את ילדיהם לקייטנתה. החלק הכי קשה מבחינתה, היה להודיע לרוב ההורים שהרשימה כבר מלאה. שושי לא עשתה איפה ואיפה, ופשוט קיבלה את אלו שנרשמים ראשונים, והם היו ממש מעט ביחס לאותם שלא זכו להכניס את ילדיהם לקייטנה. הסיבה לכך הייתה בשל העובדה שעל אף ששושי האמינה בכישוריה וביכולותיה, היא לא ראתה אפשרות שהיא וחברותיה ישתלטו על יותר מעשרים וחמישה ילדים שבורי שגרה בגילאים שונים, שמבחינת חלקם כל הקייטנה איננה אלא מקום לפרוק את יתרת האנרגיות שהם אוגרים בחופש.
* * *
הציפיות לא אכזבו.
שושי הפתיעה גם ביחס למה שהיה ניתן לצפות ממנה.
התוכניות היו מקוריות וייחודיות, כאלו שאולי מעולם לא נעשו בקייטנות כלשהן, והן תמיד כללו הפעלה שיפה היה כוחה להעסיק את הקטנטנים כמעט בוקר שלם.
כך למשל, באחד הבקרים הגיעה שושי לקייטנה עם שק אדיר ממדים, מלא כולו בפתיתי קלקר קטנטנים. בצדי החדר העמידה שושי שני מאווררי ענק תעשייתיים, ולאחר שהפעילה אותם פתחה בקול תרועה רמה את השק, נותנת לפתיתים הזעירים להתעופף על פני כל החדר. המחזה הזה לכשלעצמו, היה בו כדי לשמח את לבבות הזאטוטים, שעלצו למראה החדר שהפך באחת לענן לבנבן שוצף.
אלא שזו לא הייתה אלא ההקדמה. כאשר החדר הפך כולו למושלג וצחור מפתיתי השלג הסינטטי, קיבל כל ילד שקית קטנה, אותה היה עליו למלא עד גדותיה בפתיתי הקלקר, כשכל שקית מלאה זיכתה את הילד בסוכריה. הילדים התענגו להשתובב בריצה אחרי הפתיתים החמקמקים המתעופפים לרוח המאווררים, ועד מהרה מילאו את חלל החדר קולות צחוק ילדותיים, מהולים בקריאות שמחה שנבעו מחדוות היצירה והפעלתנות של הקטנים.
הייתה גם ההפעלה שבה הילדים השתכשכו בתוך גיגיות ענק, מצוידים בחכות מגנטיות מעשה ידיה של שושי, דגים בחדוה דגים מלמינציה, ממוגנטים אף הם. והיו תכניות והפעלות רבות נוספות, שהוציאו את ההורים מגדרם מרוב התפעלות.
* * *
באחד הבקרים, כאשר הביאו ההורים את ילדיהם אל הקייטנה, לא הבחינו בשום אלמנט חריג שיכול לבשר על עוד הברקה הממשמשת לבוא, אלא שעל פניה של שושי הבריק ניצוץ חשוד. איך שלא, ההורים לא חששו שלילדיהם יהיה משעמם בקייטנה של שושי, והם פנו לעיסוקיהם רגועים.
כשסיימו הילדים באותו בוקר לאכול את ארוחת הבוקר, לקחה אותם דסי שותפתה של שושי לקייטנה אל הגינה, מותירה את שושי וגילי, השותפה השלישית, לבדה בגן.
בשלב מסוים, צלצלה שושי אל דסי, וקראה לה לשוב עם הילדים מהגינה, משום שהיא סיימה את הכנת ההפעלה. הילדים שבו מהגינה, ונעמדו בפתח הגן כשהם מבולבלים ותוהים.
הכניסה לגן לא התאפשרה כלל.
הגן כולו היה מלא בלונים, אותם ניפחה שושי בינתיים במכונה מיוחדת, ובחוץ המתינה שושי מחויכת מאוזן לאוזן.
הילדים לא הבינו כלל מה רוצים מהם, הם רצו להיכנס לגן, וזהו. שושי תפסה פיקוד, והסבירה לילדים שהיום היא הכינה להם הפתעה מיוחדת. עליהם לפוצץ את כל הבלונים הממלאים את חלל הגן, וכשיסיימו לפוצץ את כל הבלונים - יגלו הפתעה מיוחדת!
שושי נטלה בלון אחד בידיה, כדי להמחיש לילדים איך לפוצץ את הבלונים, ו... גילתה את ה'ברוך'. הבלונים היו קשים מאד לפיצוץ. בקושי רב הצליחה לפוצץ בלון אחד, מה שאומר שלקטנטנים אין שום סיכוי.
הנערות לא ידעו מה לעשות עם עצמם. הן החלו בדיונים קדחתניים, שלא העלו דבר. הן חשבו אולי להביא מחטים לפוצץ את כל הבלונים, רק שמהר הבינו שזה אינו פתרון. להביא לילדים מחטים לא בא בחשבון, ולפוצץ בעצמן את הבלונים כשהילדים עומדים מוץ לגן משועממים ופסיביים לגמרי, גם היה הרס מושלם של התוכנית המושקעת.
* * *
רק לאחר דקות ארוכות הוכיחה היצירתיות של שושי את עצמה שוב. היא רצה במהירות אל עבר ביתה הסמוך, והביאה עמה את מה שהציל את המצב.
כשפוצצו אחרוני הבלונים, גילו הילדים מאחוריהם קופסא ענקית, עטופה בנייר מתנה. הקטנים עטו על הקופסא, קורעים במרץ את העטיפה בהוראתה של שושי.
בפנים המתינה להם בובת מיקי מאוס ענקית, שהזאטוטים התנפלו עליה בחיבוקים עזים ונרגשים.
את סיומו של היום המוצלח ראו גם ההורים, כל ילד שב לביתו עם בובת מקי מאוס קטנה, מזכרת ליום המיוחד.
בתמונה הבאה נראה חלק מהדבר שהציל את המצב, אותו הביאה שושי מביתה, זהו אותו:
את התשובות יש לשלוח באישי בלבד ולכתוב כאן ששלחתם.
קרדיט צילום לצלמת המוכשרת @ספירית על הדיוק הרב.
. . .
יש לך מושג?
שתי מילים מעולם הרפואה:
כאשר רופא מאבחן חולה, הוא מסכם לאחר מכן את ה'דיאגנוזה' וה'פרוגנוזה'.
דיאגנוזה - היא האבחנה של המצב הרפואי. מהו מצבו של החולה, ומהי המחלה ממנה סובל.
פרוגנוזה - זהו הצפי הרפואי. מהם סיכויי החלמתו, כמה זמן תארך המחלה, אלו סבוכים יתכנו בעתיד, וכדו'.
את הנופש מתכננים בשמחה -
ישנם האורזים כבר מזוודות
בית מלון, צימר, או בית הארחה -
או שמא וילה בנויה לתלפיות
ובזה זמן החופשה וה'כיף' -
לבדו שמם הוא ובוכה
בין המצרים עליו חולף -
כשאנחנו לבילויים נחכה?!
. . .
חבר מחבר / מעשה בבלונים
מהרגע בו הודיעה שושי על כוונתה לפתוח קייטנה בחופשה, היה ברור שמשעמם לא הולך להיות שם.
שושי, בחורת סמינר בת שבע עשרה כולה, היא שם דבר ליצירתיות ואנרגיה בלתי נדלים. במשפחה, בבית הספר, ובכל מקום שמכירים את שושי יודעים שכשצריכים איזו הברקה או רעיון מחוץ לקופסא - שושי היא הכתובת. וכשמצרפים את מצבורי האנרגיות שניחונה בהם, הרי ששושי היא הפרטנרית המושלמת ליוזמות.
החלק הכי קל מבחינת שושי בקייטנה, היה מציאת הורים המעוניינים לשלוח את ילדיהם לקייטנתה. החלק הכי קשה מבחינתה, היה להודיע לרוב ההורים שהרשימה כבר מלאה. שושי לא עשתה איפה ואיפה, ופשוט קיבלה את אלו שנרשמים ראשונים, והם היו ממש מעט ביחס לאותם שלא זכו להכניס את ילדיהם לקייטנה. הסיבה לכך הייתה בשל העובדה שעל אף ששושי האמינה בכישוריה וביכולותיה, היא לא ראתה אפשרות שהיא וחברותיה ישתלטו על יותר מעשרים וחמישה ילדים שבורי שגרה בגילאים שונים, שמבחינת חלקם כל הקייטנה איננה אלא מקום לפרוק את יתרת האנרגיות שהם אוגרים בחופש.
* * *
הציפיות לא אכזבו.
שושי הפתיעה גם ביחס למה שהיה ניתן לצפות ממנה.
התוכניות היו מקוריות וייחודיות, כאלו שאולי מעולם לא נעשו בקייטנות כלשהן, והן תמיד כללו הפעלה שיפה היה כוחה להעסיק את הקטנטנים כמעט בוקר שלם.
כך למשל, באחד הבקרים הגיעה שושי לקייטנה עם שק אדיר ממדים, מלא כולו בפתיתי קלקר קטנטנים. בצדי החדר העמידה שושי שני מאווררי ענק תעשייתיים, ולאחר שהפעילה אותם פתחה בקול תרועה רמה את השק, נותנת לפתיתים הזעירים להתעופף על פני כל החדר. המחזה הזה לכשלעצמו, היה בו כדי לשמח את לבבות הזאטוטים, שעלצו למראה החדר שהפך באחת לענן לבנבן שוצף.
אלא שזו לא הייתה אלא ההקדמה. כאשר החדר הפך כולו למושלג וצחור מפתיתי השלג הסינטטי, קיבל כל ילד שקית קטנה, אותה היה עליו למלא עד גדותיה בפתיתי הקלקר, כשכל שקית מלאה זיכתה את הילד בסוכריה. הילדים התענגו להשתובב בריצה אחרי הפתיתים החמקמקים המתעופפים לרוח המאווררים, ועד מהרה מילאו את חלל החדר קולות צחוק ילדותיים, מהולים בקריאות שמחה שנבעו מחדוות היצירה והפעלתנות של הקטנים.
הייתה גם ההפעלה שבה הילדים השתכשכו בתוך גיגיות ענק, מצוידים בחכות מגנטיות מעשה ידיה של שושי, דגים בחדוה דגים מלמינציה, ממוגנטים אף הם. והיו תכניות והפעלות רבות נוספות, שהוציאו את ההורים מגדרם מרוב התפעלות.
* * *
באחד הבקרים, כאשר הביאו ההורים את ילדיהם אל הקייטנה, לא הבחינו בשום אלמנט חריג שיכול לבשר על עוד הברקה הממשמשת לבוא, אלא שעל פניה של שושי הבריק ניצוץ חשוד. איך שלא, ההורים לא חששו שלילדיהם יהיה משעמם בקייטנה של שושי, והם פנו לעיסוקיהם רגועים.
כשסיימו הילדים באותו בוקר לאכול את ארוחת הבוקר, לקחה אותם דסי שותפתה של שושי לקייטנה אל הגינה, מותירה את שושי וגילי, השותפה השלישית, לבדה בגן.
בשלב מסוים, צלצלה שושי אל דסי, וקראה לה לשוב עם הילדים מהגינה, משום שהיא סיימה את הכנת ההפעלה. הילדים שבו מהגינה, ונעמדו בפתח הגן כשהם מבולבלים ותוהים.
הכניסה לגן לא התאפשרה כלל.
הגן כולו היה מלא בלונים, אותם ניפחה שושי בינתיים במכונה מיוחדת, ובחוץ המתינה שושי מחויכת מאוזן לאוזן.
הילדים לא הבינו כלל מה רוצים מהם, הם רצו להיכנס לגן, וזהו. שושי תפסה פיקוד, והסבירה לילדים שהיום היא הכינה להם הפתעה מיוחדת. עליהם לפוצץ את כל הבלונים הממלאים את חלל הגן, וכשיסיימו לפוצץ את כל הבלונים - יגלו הפתעה מיוחדת!
שושי נטלה בלון אחד בידיה, כדי להמחיש לילדים איך לפוצץ את הבלונים, ו... גילתה את ה'ברוך'. הבלונים היו קשים מאד לפיצוץ. בקושי רב הצליחה לפוצץ בלון אחד, מה שאומר שלקטנטנים אין שום סיכוי.
הנערות לא ידעו מה לעשות עם עצמם. הן החלו בדיונים קדחתניים, שלא העלו דבר. הן חשבו אולי להביא מחטים לפוצץ את כל הבלונים, רק שמהר הבינו שזה אינו פתרון. להביא לילדים מחטים לא בא בחשבון, ולפוצץ בעצמן את הבלונים כשהילדים עומדים מוץ לגן משועממים ופסיביים לגמרי, גם היה הרס מושלם של התוכנית המושקעת.
* * *
רק לאחר דקות ארוכות הוכיחה היצירתיות של שושי את עצמה שוב. היא רצה במהירות אל עבר ביתה הסמוך, והביאה עמה את מה שהציל את המצב.
כשפוצצו אחרוני הבלונים, גילו הילדים מאחוריהם קופסא ענקית, עטופה בנייר מתנה. הקטנים עטו על הקופסא, קורעים במרץ את העטיפה בהוראתה של שושי.
בפנים המתינה להם בובת מיקי מאוס ענקית, שהזאטוטים התנפלו עליה בחיבוקים עזים ונרגשים.
את סיומו של היום המוצלח ראו גם ההורים, כל ילד שב לביתו עם בובת מקי מאוס קטנה, מזכרת ליום המיוחד.
בתמונה הבאה נראה חלק מהדבר שהציל את המצב, אותו הביאה שושי מביתה, זהו אותו:
את התשובות יש לשלוח באישי בלבד ולכתוב כאן ששלחתם.
קרדיט צילום לצלמת המוכשרת @ספירית על הדיוק הרב.
. . .
יש לך מושג?
שתי מילים מעולם הרפואה:
כאשר רופא מאבחן חולה, הוא מסכם לאחר מכן את ה'דיאגנוזה' וה'פרוגנוזה'.
דיאגנוזה - היא האבחנה של המצב הרפואי. מהו מצבו של החולה, ומהי המחלה ממנה סובל.
פרוגנוזה - זהו הצפי הרפואי. מהם סיכויי החלמתו, כמה זמן תארך המחלה, אלו סבוכים יתכנו בעתיד, וכדו'.
