הנושאים החמים
הרבה פעמים בוני אתרים נתקלים בשאלה, האם התפקיד שלי הוא להנגיש את האתר? על מי חלה חובת ההנגשה, ובמקרה של תביעה ח"ו האם אהיה גם מהצד הנתבע?
הגעתי לפה כדי לעשות סדר בבלגן של הנגשת אתרים,
אז בתור התחלה זה מה שכתוב באתר של משרד המשפטים:
"מי שחייב בהנגשה של השירות המסופק באמצעות האינטרנט, או מידע אודות השירות המסופק באמצעות האינטרנט, הוא בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו בפועל. כלומר, על הבעלים, המחזיק או המפעיל של האתר חלה החובה לדאוג שהוא עצמו או מי שמספק לו את שירותי בניית האתרים או האפליקציות, או מייצר עבורו תוכן, יעשה זאת על פי דרישת הנגישות.
יש להדגיש כי בוני האתרים אינם חייבים כשלעצמם לבצע התאמות נגישות לאתרי האינטרנט שבנו, אלא לפי הוראות שהם מקבלים ממי שהם בונים עבורו את האתר. הדבר דומה לקבלן בניין הוא עצמו אינו חייב בהתאמות נגישות כלשהם לבניין שהוא בונה, אלא מי שמשלם לו עבור שירותיו.
עם זאת, במקרים שבהם בונה האתר הוא גם נותן השירות, הוא יהיה חייב בהנגשה.
הגורמים החייבים בנגישות הם:
לא ממש כל אתר חייב בהנגשה כי יש "פטור בשל נטל כבד מדי" שזה אומר:
הנגשת אתרים לא חלה על הבונה, אלא על בעל האתר, במקרה של תביעה ח"ו הבונה פטור\ה לגמרי (אלא אם כן ביקשו ממנו והוא\היא לא בנ\תה את זה בפועל זה סיפור אחר), כל אתר שהמחזוריות שלו מעל 100,000 ש"ח חייב בהנגשה אלא אם כן הוציא פטור מהנציבות.
אם יש הערות\הארות\מחמאות אשמח לשמוע, במידת הצורך אעדכן את המאמר.
הגעתי לפה כדי לעשות סדר בבלגן של הנגשת אתרים,
אז בתור התחלה זה מה שכתוב באתר של משרד המשפטים:
"מי שחייב בהנגשה של השירות המסופק באמצעות האינטרנט, או מידע אודות השירות המסופק באמצעות האינטרנט, הוא בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו בפועל. כלומר, על הבעלים, המחזיק או המפעיל של האתר חלה החובה לדאוג שהוא עצמו או מי שמספק לו את שירותי בניית האתרים או האפליקציות, או מייצר עבורו תוכן, יעשה זאת על פי דרישת הנגישות.
יש להדגיש כי בוני האתרים אינם חייבים כשלעצמם לבצע התאמות נגישות לאתרי האינטרנט שבנו, אלא לפי הוראות שהם מקבלים ממי שהם בונים עבורו את האתר. הדבר דומה לקבלן בניין הוא עצמו אינו חייב בהתאמות נגישות כלשהם לבניין שהוא בונה, אלא מי שמשלם לו עבור שירותיו.
עם זאת, במקרים שבהם בונה האתר הוא גם נותן השירות, הוא יהיה חייב בהנגשה.
הגורמים החייבים בנגישות הם:
- גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה.
- רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.
- גוף הפועל שלא למטרות רווח, כגון עמותה המספקת שירות לציבור."
לא ממש כל אתר חייב בהנגשה כי יש "פטור בשל נטל כבד מדי" שזה אומר:
- עוסק שהמחזוריות שלו לא עולה על 100,000 ש"ח פטור אוטומטי מהנגשה, אפילו לא צריך להגיש בקשה לנציבות (על הנציבות נדבר בהמשך).
- עוסק בעל מחזור בין 100,000 ₪ עד 1,000,000 ₪, קיים פטור זמני למשך 3 שנים להנגשה של אתרים קיימים בלבד, עם זאת ניתן גם עוסק שהמחזוריות שלו מעל 1,000,000 ש"ח יכול להגיש בקשה לנציבות ולהצהיר שההנגשה היא נטל כלכלי כבד בשבילו (מסכן, נכון?) ולהוציא פטור, לא בטוח שזה ממש יעבוד (לא ניסיתי עכ"פ, כשאנסה אעדכן
). - במידה והאתר היה מונגש אבל השתנו חלק מהקנות וכד' והנציבות או האדם המוגבל רוצים להגיש תביעה הם חייבים להודיע לבעל האתר (לא הבונה!) שהאתר שלו לא מונגש כמו שצריך ולהגיד לו מה צריך לתקן והוא חייב לתקן את זה תוך 60 יום, מניין ה-60 יום מתחיל מרגע קבלת ההודעה.
הנגשת אתרים לא חלה על הבונה, אלא על בעל האתר, במקרה של תביעה ח"ו הבונה פטור\ה לגמרי (אלא אם כן ביקשו ממנו והוא\היא לא בנ\תה את זה בפועל זה סיפור אחר), כל אתר שהמחזוריות שלו מעל 100,000 ש"ח חייב בהנגשה אלא אם כן הוציא פטור מהנציבות.
אם יש הערות\הארות\מחמאות אשמח לשמוע, במידת הצורך אעדכן את המאמר.
