אוקיי. אתה צודק.
שיר טוב בהחלט מקפיץ את הארוע, ונותן הרגשה שחשבו גם על התוכן, ולא רק על האוכל...
מה הלאה?
ובכן...
* סגנונות השירה
בגדול ישנם שני סוגי שירה עיקריים.
1. שיר קצרצר, קצבי בדרך כלל, ששרים אותו שוב ושוב, והוא נהפך להמנון של הארוע. כן, כמו המנון של קיטנה.
זה לא דורש בדרך כלל השקעה רבה, לא באיסוף החומר, לא בחיפוש מנגינה, ולא שעות עריכה.
מלמדים את זה בקלות את כל בני המשפחה, מגדול ועד קטן, ושרים את זה מספר פעמים לאורך הערב... אפשר גם אחרי כל דרשה...
רוצים דוגמא? בבקשה.
שיר מאולתר ליום נישואים לסבא וסבתא.
לחן: הנה מה טוב - פריד.
מזל טוב לסבא, ולסבתא (הנה מה טוב, ומה נעים)
לרגל, יום הנישואין (שבת אחים, גם יחד)
תזכו להמשיך כך, בצוותא (הנה מה טוב, ומה נעים)
ולנחת מכל הצאצאים (שבת אחים גם יחד)
אה. אה. איי. איי. איי. אי...
הנה מה טוב
ומה נעים
שבת אחים, בנים ונכדים (שבת אחים, שבת אחים)
כולנו שמחים ומאוחדים (אחים גם יחד)
אה. אה. איי. איי. איי. אי...
עד מאה ועשרים, בבריאות (הנה, מה טוב)
עם משפחה מעוררת השתאות (ומה נעים)
שכולם ימשיכו כך, בדרך התורה (שבת אחים, שבת אחים)
עד ביאת גואל במהרה... (אחים גם יחד)
ניתן לבחור כמובן שיר עדכני יותר... ואף מילים מושקעות יותר. הכל לפי העניין...
2. שיר ארוך. לעיתים קצבי, ולעיתים מרגש היותר. הבנוי על בתים ופזמון.
כשהשיר ממש ארוך, לא כדאי לשיר את הפזמון אחרי כל בית, זה עלול לטרחן...
רוצים דוגמא? יש הרבה, אבל זה ארוך, ופחות מעניין... אולי בהמשך...
*איך כותבים שיר ארוך, בתים ופזמון?
1. מה שחשוב מאוד בשיר ארוך, זו ההכנה לפני הכתיבה.
עבודת מחקר טובה על היצורים המדוברים, אם זה החתן והכלה, כלת בר המצווה, או כל דבר אחר.
תאריכים משמעותיים, לא להגזים...
קוריוזים משעשעים - מקפיץ מאוד!
מוסדות לימוד.
פרטים נשכחים שישמחו כולם להיזכר בהם.
ככל שההכנה תהיה עמוקה יותר, וכותב השיר יצליח לשלב פרטים רבים יותר - (בצורה מאוזנת - לא להגזים!)
כך השיר ישמח יותר את המדוברים, ואת כל הסובבים.
קחו לכם זמן רק לאסוף חומר, ורק אחרי שיש כמות נאה של מידע, לשבת לשלב חלק מזה בתוך שיר מושקע.
בפרקים הבאים, נבין מעט מהו חרוז משובח, ומהו חרוז סביר, ומהו חרוז ממש גרוע. מה עוד יכול לשדרג שיר. כמה שעות לוקח לכתוב שיר. כמה לוקחים על כתיבת שיר. למה יותר קל לכתוב גרמען באידיש. ועוד...