הנושאים החמים
יהודי של מסירות נפש? / דודי אברהם
את חיים זאנוויל, אי אפשר היה לפספס. מאז ומתמיד, הותיקים אומרים שכבר 'מאז שהשכונה נוסדה' הוא לא פספס את האפשרות להיות 'ראש וראשון' כפשוטו.
כל אברך שהצטרף לכולל עסק החיים, זכה לשבת על הספסלים שהוא השיג- לפני 15 שנה לאחר שסחב אותם מבית כנסת הגדול ברעננה שעבר אז תחלופת ריהוט. לדרך האפלולית לגמ"ח /מכולת של זילברמן [בין הבניינים 44 ל-48 להכנס בשביל עד הסוף דלת חומה] הוא דאג לתאורה. וזה הדברים הקטנים, טבעם של חסדים גדולים יותר, שאנשים יסחבו בשתיקה עימם עלי קבר.
פרט קטן, וממש לא חשוב- שבקהילה שלנו חיים זאנוויל הוא 'אחד שיודע', ולא מישהו שדבריו נמוגים בהינף יד.
אין כמו שעת משבר, להרים את ממלכת החסד ולהשיב עטרה ליושנה.
ימים קשים, נגיף ה'קורונה' מאיים מבעד לכותרות העיתונים. אלו שחיים זאנוויל דאג ליידע את הדוור לשים 2 או 3 בתיבות שרשום עליהם לדוג' חוץ מהלברשטאם גם יחוננוף וקדוש.
חיים זאנוויל כבר במשך חודש הזהיר- ש'הפאניקה יכולה לגמור אותנו'.
והנה זה הגיע. העומסים בגמ"ח/ מכולת, הביצים שעלו לעשרים וארבע וחצי אצל קליינמן, האוטובוסים שעוברים כל שלושתריבע שעה במקום כל ארבעים דקות. בדיוק כאן צריכים 'ראש וראשון'.
חוץ ממסע הסברה, ששטף מפי חיים זאנוויל לבתי עשרות משפחות השכונה. היו גם מעשים.
את קלמן, חולה הדיאליזה הוא התנדב לבקר, כשכולם אמרו 'לא יודעים מה יילד יום'. גם כשקלמן אמר שאף פעם לא נתנו לא יד, הוא כמעט הניף אותו אלעל במדרגות, הוא מחמיר בחסד.
היו גם את כל הזקנות 'עקב העומס- מגיל 60 בלבד' שהוא ושעפסל הלכו להביא להם משלוח מנות בפורים, ולרקוד אצל כל אחד ממשפחות היתומים 'מישה' ו'אם מצאתי חן בעיניך' לב ענק, ללא ספק.
עדיין הוא מהרהר על זה ש'עם קידוש השם הענק שיש 'הלוואי והנגיף הזה לא ייגמר' , והנה נפל לידיו פרוייקט עצום. איך הוא פרט באוזני כל מי שרצה לשמוע 'בשביל זה צריך מסירות נייפש'.
ל"ע, הבהלה מהנגיף חצתה כל גבול. יש דיבורים, אפילו מנהל המוסדות החיידר מהסס ממש- לסגור את החיידרים לבנים, ואת הבתי יעקב לבנות. שומו שמיים!! כמה חברים ש'יודעים דבר' בראשות חיים זאנוויל, הצליחו 'לסדר' את החיידר לעוד שבוע וחצי. 'יש על מי לסמוך' הוא אמר. לגבי הבית יעקב כרגע הוא 'נכנע למדינה' המנהל.
החתונות באותו מוצ"ש בכל גזרת העיר, הוא ארגן. בגופו. דאג לעדכן חברים, לסחוב אורגניסטים, ובשושו גם ל'חבר עם אייפון' כדי שקידוש השם העצום יחצה גבולות. פה ושם הספיק לחרוט בזכרונו גם כמה פרצופים מ'שומרי החוק' שמיישמרינו.
את 'החתונות קומבינה' של ה10 אנשים, הוא ייסד. ממש. כשחוץ מהצלם, אורגניסט, מלצרים, הרב, החברים של החתן, ובעל הדירה [כנ"ל בבנות] היו רק 10. גם כאן, עוד כמה 'אנשי חוק' נחמדים הוא הספיק לדגום.
ואז הוא עוד חשב שהוא בעל מסירות נייפש, הוא לא ידע שזה רק קצה קצהו.
ערב שבת הגיע הפיצוץ, את האמת מיום חמישי- 'רק שזה רבנים שמקבלים משכורת מהמדינה - הם חייבים להגיד את זה' הוא לא האמין שהגזרה תשכנע כל כך הרבה 'רבנים נורמלים'... כשהגבאים החליטו לסגור את בית המדרש השכונתי. הוא נעמד על רגליו האחוריות והכריז 'עד כאן'. יש לנו תורה, יש לנו קהילה, שברוך השם טפוטפו 'אבל אני כאן עוד לפני הגבאי החדש'. ובית הכנסת יעמוד על מתכונתו, כפי רצונו של מייסד השכונה. 'אין סיבה להלחץ- אין חולי קורונה ב5 קילומטר באזור'
'נחשון בן עמינדב' הייתה המחמאה הקטנה שהוא קיבל. לכולם היה ברור שהוא הציל את השכונה מחרפה וביזוי, שבית הכנסת של 150 מתפללים יעמוד שומם? חיים זאנוויל של מסירות נייפש, היה ויהיה.
עד כמה מסירות נפש?
בשבת הגדול, חיים זאנוויל כבר לא ניהל את המניינים.
לא בגלל מגבית הדוחו"ת שהלך מדלת לדלת אחרי 'שגיא מהשיטור העירוני' התלבש עליו. ולא שהגבאי הצליח לשכנע את הקהילה לחזור לתלם.
קלמן- כבר לא הולך לדיאליזה. זכרונו לברכה.
חיידר המחתרת והבית יעקב- הכניס 450 ילדים בבידוד. מהזקנות- הרופאים אומרים שאחת במצב ממש טוב, לשאר יש מחלות רקע קשות כנראה שלא ישרדו. מהיתומים- יש 2 ילדים חולים, השם ירחם. ובכללי- יש עוד 50 'שפיתחו סימפטומים' ועדיין צריכים להיבדק, ועוד 15 זוגות שאובחנו כנשאים.
שאלת השאלות- איפה הוא חיים זאנוויל כשצריך אותו?
שאמר 'לא לדאוג' 'זה לא פוגע בילדים' 'והזקנים שמחים לראות אותי'?
לעדכונכם- הוא כבר שבוע 'במצב קל - בבית מלון חרדי - לחולי קורונה קלים - אל תדאגו' מאושפז.
למסירות הנפש שלו, הוא גרר את כל השכונה.
מה אומרים, יהודי של מסירות נפש?
קחו את הטקסט, תתאימו אותו לכל אחד מהידידים שלכם שמנסה לשכנע אתכם בכנות שבכם זה לא יפגע.
ברגע האמת הוא לא ייקח אחריות, עליך, על אמא שלך, או על התינוק בן החצי שנה שלכם.
ונשמרתם מאוד לנפשותיכם!
את חיים זאנוויל, אי אפשר היה לפספס. מאז ומתמיד, הותיקים אומרים שכבר 'מאז שהשכונה נוסדה' הוא לא פספס את האפשרות להיות 'ראש וראשון' כפשוטו.
כל אברך שהצטרף לכולל עסק החיים, זכה לשבת על הספסלים שהוא השיג- לפני 15 שנה לאחר שסחב אותם מבית כנסת הגדול ברעננה שעבר אז תחלופת ריהוט. לדרך האפלולית לגמ"ח /מכולת של זילברמן [בין הבניינים 44 ל-48 להכנס בשביל עד הסוף דלת חומה] הוא דאג לתאורה. וזה הדברים הקטנים, טבעם של חסדים גדולים יותר, שאנשים יסחבו בשתיקה עימם עלי קבר.
פרט קטן, וממש לא חשוב- שבקהילה שלנו חיים זאנוויל הוא 'אחד שיודע', ולא מישהו שדבריו נמוגים בהינף יד.
אין כמו שעת משבר, להרים את ממלכת החסד ולהשיב עטרה ליושנה.
ימים קשים, נגיף ה'קורונה' מאיים מבעד לכותרות העיתונים. אלו שחיים זאנוויל דאג ליידע את הדוור לשים 2 או 3 בתיבות שרשום עליהם לדוג' חוץ מהלברשטאם גם יחוננוף וקדוש.
חיים זאנוויל כבר במשך חודש הזהיר- ש'הפאניקה יכולה לגמור אותנו'.
והנה זה הגיע. העומסים בגמ"ח/ מכולת, הביצים שעלו לעשרים וארבע וחצי אצל קליינמן, האוטובוסים שעוברים כל שלושתריבע שעה במקום כל ארבעים דקות. בדיוק כאן צריכים 'ראש וראשון'.
חוץ ממסע הסברה, ששטף מפי חיים זאנוויל לבתי עשרות משפחות השכונה. היו גם מעשים.
את קלמן, חולה הדיאליזה הוא התנדב לבקר, כשכולם אמרו 'לא יודעים מה יילד יום'. גם כשקלמן אמר שאף פעם לא נתנו לא יד, הוא כמעט הניף אותו אלעל במדרגות, הוא מחמיר בחסד.
היו גם את כל הזקנות 'עקב העומס- מגיל 60 בלבד' שהוא ושעפסל הלכו להביא להם משלוח מנות בפורים, ולרקוד אצל כל אחד ממשפחות היתומים 'מישה' ו'אם מצאתי חן בעיניך' לב ענק, ללא ספק.
עדיין הוא מהרהר על זה ש'עם קידוש השם הענק שיש 'הלוואי והנגיף הזה לא ייגמר' , והנה נפל לידיו פרוייקט עצום. איך הוא פרט באוזני כל מי שרצה לשמוע 'בשביל זה צריך מסירות נייפש'.
ל"ע, הבהלה מהנגיף חצתה כל גבול. יש דיבורים, אפילו מנהל המוסדות החיידר מהסס ממש- לסגור את החיידרים לבנים, ואת הבתי יעקב לבנות. שומו שמיים!! כמה חברים ש'יודעים דבר' בראשות חיים זאנוויל, הצליחו 'לסדר' את החיידר לעוד שבוע וחצי. 'יש על מי לסמוך' הוא אמר. לגבי הבית יעקב כרגע הוא 'נכנע למדינה' המנהל.
החתונות באותו מוצ"ש בכל גזרת העיר, הוא ארגן. בגופו. דאג לעדכן חברים, לסחוב אורגניסטים, ובשושו גם ל'חבר עם אייפון' כדי שקידוש השם העצום יחצה גבולות. פה ושם הספיק לחרוט בזכרונו גם כמה פרצופים מ'שומרי החוק' שמיישמרינו.
את 'החתונות קומבינה' של ה10 אנשים, הוא ייסד. ממש. כשחוץ מהצלם, אורגניסט, מלצרים, הרב, החברים של החתן, ובעל הדירה [כנ"ל בבנות] היו רק 10. גם כאן, עוד כמה 'אנשי חוק' נחמדים הוא הספיק לדגום.
ואז הוא עוד חשב שהוא בעל מסירות נייפש, הוא לא ידע שזה רק קצה קצהו.
ערב שבת הגיע הפיצוץ, את האמת מיום חמישי- 'רק שזה רבנים שמקבלים משכורת מהמדינה - הם חייבים להגיד את זה' הוא לא האמין שהגזרה תשכנע כל כך הרבה 'רבנים נורמלים'... כשהגבאים החליטו לסגור את בית המדרש השכונתי. הוא נעמד על רגליו האחוריות והכריז 'עד כאן'. יש לנו תורה, יש לנו קהילה, שברוך השם טפוטפו 'אבל אני כאן עוד לפני הגבאי החדש'. ובית הכנסת יעמוד על מתכונתו, כפי רצונו של מייסד השכונה. 'אין סיבה להלחץ- אין חולי קורונה ב5 קילומטר באזור'
'נחשון בן עמינדב' הייתה המחמאה הקטנה שהוא קיבל. לכולם היה ברור שהוא הציל את השכונה מחרפה וביזוי, שבית הכנסת של 150 מתפללים יעמוד שומם? חיים זאנוויל של מסירות נייפש, היה ויהיה.
עד כמה מסירות נפש?
בשבת הגדול, חיים זאנוויל כבר לא ניהל את המניינים.
לא בגלל מגבית הדוחו"ת שהלך מדלת לדלת אחרי 'שגיא מהשיטור העירוני' התלבש עליו. ולא שהגבאי הצליח לשכנע את הקהילה לחזור לתלם.
קלמן- כבר לא הולך לדיאליזה. זכרונו לברכה.
חיידר המחתרת והבית יעקב- הכניס 450 ילדים בבידוד. מהזקנות- הרופאים אומרים שאחת במצב ממש טוב, לשאר יש מחלות רקע קשות כנראה שלא ישרדו. מהיתומים- יש 2 ילדים חולים, השם ירחם. ובכללי- יש עוד 50 'שפיתחו סימפטומים' ועדיין צריכים להיבדק, ועוד 15 זוגות שאובחנו כנשאים.
שאלת השאלות- איפה הוא חיים זאנוויל כשצריך אותו?
שאמר 'לא לדאוג' 'זה לא פוגע בילדים' 'והזקנים שמחים לראות אותי'?
לעדכונכם- הוא כבר שבוע 'במצב קל - בבית מלון חרדי - לחולי קורונה קלים - אל תדאגו' מאושפז.
למסירות הנפש שלו, הוא גרר את כל השכונה.
מה אומרים, יהודי של מסירות נפש?
קחו את הטקסט, תתאימו אותו לכל אחד מהידידים שלכם שמנסה לשכנע אתכם בכנות שבכם זה לא יפגע.
ברגע האמת הוא לא ייקח אחריות, עליך, על אמא שלך, או על התינוק בן החצי שנה שלכם.
ונשמרתם מאוד לנפשותיכם!
