הנושאים החמים
גם אני בבוקרו של יום שני התבשרתי בבשורה הקשה על הסתלקותו של נשיא מועצת חכמי התורה חכם שלום הכהן זצוק"ל.
בתוך הצער העצום הרגשתי דחף לצייר את זיו פניו המאירות.
להתחבר לדמותו הקדושה.
בדיקה בתיקיית הרבנים שלי (שקיבלתי בשת"פ מצלם) גילתה שיש לי תמונה אחת ישנה מאד.
בחרתי להיעזר בה, היא תהיה הסקיצה המרכזית, ועליה אבנה את דמותו כפי שהייתה נראית היום.
אמנם האופנה חוזרת, והמשקפיים הגדולות של הרב, מאד עכשוויות להיום.
אבל הרב שהיה רחוק מכל הבלי העולם הזה, היה בשנים האחרונות עם משקפיים קטנות ורגילות.
מאחר והתמונה שלי ישנה, ומאז זקנו הידלדל, וקמטי ההבעה הועמקו, נעזרתי בכמה תמונות מהרשת שהיו לי רלוונטיות לציור, בעיקר אילו עם המשקפיים, שרואים את הכתפיים, וגם של השנה האחרונה.
זכיתי לצייר כמה מגדולי ישראל.
אבל הפעם הייתה זו חוויה שונה מאד. תוך כדי שאני מציירת אני מאזינה ללוויה של הצדיק, שומעת את ההספדים, ומנגבת דמעות של צער.
אוי, מה איבדנו... כמה יתומים אנחנו....
סייעתא דשמיא מיוחדת הייתה לי, וכבר למחרת הציור היה מוכן.
את הציור שלחתי לכמה עיתונים, רציתי במה ראויה עבורו.
מה שהיה מרגש בסיפור, הוא שדווקא עיתון "הדרך" עיתון הדגל של תנועת ש"ס, שחכם שלום זצ"ל היה ממייסדיו,
שמחו מאד לקבל את הציור ופרסמו אותו בשער של "אם הדרך".
היום שקיבלתי את המגזין מודפס, התרגשתי מאד, כהן גדול ביופיו והדרו, כל העיתונים סיפורי הוד מחזקים ומרוממים.
תודה לה' על הזכות לצייר ענק שבענקים.
זכותו תעמוד לנו אמן!
שבת שלום!
