זו הייתה עבודה אינסופית, מפרכת, אבל בסופו של דבר היא הסתיימה, ויצירת פרויקט הגמר שלי קרמה עור וגידים והפכה לציור שאותו דמיינתי. אז הנה היא לפניכם, משתמשי ואורחי האתר, בתוספת כמה מילים בהן אנסה לתאר את המחשבות שמאחורי הקווים והצבעים.

הציור הזה מתאר את המלחמה הגדולה מכולן, המלחמה שמתנהלת הרחק מעין רואים, ביקום מרהיב ונפלא שאולי אינו נראה כמו שאני מדמיין, אולם הוא אמיתי לחלוטין. המלחמה הזו היא מיוחדת במינה, משום שהיא מתנהלת בין שני אויבים מרים, שהם בו זמנית גם הידידים הקרובים ביותר. בכל זמן נתון מספק האחד לרעהו את היכולת להתקיים, תוך כדי שהוא נלחם בו בכל תוקף, ומנסה להשליט את עצמו ולבטל את ההשפעה של חברו.

בצד השמאלי ניצב המוח. יציב וחזק, משוכלל ובנוי לתלפיות. הוא ניצב בנקודה הגבוהה ביותר בגופו של האדם, ומשם הוא משקיף אל נתיניו – האיברים. כדי לשלוט באדם, הוא משתמש באחד הכוחות העוצמתיים ביותר הקיימים בעולם – כוח המחשבה. הוא מזרים אל האדם רעיונות ללא הרף, חלקם פשוטים וחלקם סבוכים. חלקם יובילו את האדם לשמחה ולסיפוק, חלקם עלולים לגרום לאדם לאבד את כל נכסיו, הפיזיים והמופשטים. האחריות המוטלת עליו גדולה, והוא משתמש בכל יכולותיו כדי למנוע מהאויב המושבע שלו להפריע לו.

בצד הימני, לעומתו, ניצב הלב. מעוגל, ססגוני, מרהיב. הוא לא מתיימר להיות מלומד כמו המוח, והוא אינו משתמש באמצעים מתוחכמים ומודרניים כמו ידידו. הוא רובץ בפשטות, כלוא בתוך כלוב הצלעות, משקיף משם כשהוא מוקף בקומץ לוחמים אמיצים, שאינם חזקים כמו הטנקים הבאים מולם, אך הם מסורים ויגנו עליו בחירוף נפש.

הוא, הלב, מחזיק כוח אחר, עוצמתי לא פחות.
כוח הרגש.
אהבה, עצב ושמחה, ישפיעו על האדם לפחות כמו שישפיעו מחשבותיו של המוח, וללב יש בשפע מכל אלו. הוא מזרים את הרגשות אל האדם, בטוח בכוחן.

המוח מציע לאדם גדולה אפרורית, הלב מציע לו פשטות ססגונית נפלאה. שניהם ימשיכו להילחם זה בזה ללא הרף, ושניהם ימשיכו להשלים זה את זה ולקיים זה את זה. בלעדיהם, בן האנוש שניצב במרכז הוא רק פסל אבן ותו לא...


ואנו, כיהודים מאמינים, נתפלל שנוכל לשעבד את שני הכוחות הללו, הלב והמוח, לעבודתו יתברך.


==
אלו היו המחשבות שלי, שהפכו לציור.
מעוניינים להפוך גם את המחשבות שלכם לציורים? פנו אליי:
m.k.iurdigitali שטרודל ג׳מייל וכו׳.