הנושאים החמים
פלאפון, בעזרתו אנחנו מתייעצות, נותנות הוראות ואישורים,מעדכנות ומתעדכנות, ובאופן כללי שומרות על קשר עם העולם החיצון.
מצלמה, משמשת אותנו לצילום ארועים חשובים וחגיגיים, מסיבות בגן ובבית ובסתם אירועים שמתחשק להנציח, בשביל העתיד ( אם נפתח...) ובשביל ההווה לעבור עליהם שוב ושוב.
רכב, נגן, מחשב נייד כל אילו ועוד הרבה מכשירים אחרים חיוניים משמשים הרבה מאיתנו ביומיום.
ועכשיו לחידה-
מה המשותף ביניהם?
כל אחד מאותם הדברים, על כל שכלולו ומרכבתו זקוק להטענה.
פלאפון לא מוטען לא יעזור לך בשעת מצוקה, מצלמה ללא בטריה לא תעזור הרבה מול הילדה המככבת במסיבת סוף השנה, או מול הקטן שאיכשהו נדחף לעומק הארון בצורה כזו שמחייבת את הנצחת הרגע. רכב לא יסע ללא דלק גם אם נלחץ בכל הכח על הדוושה, ועל זו הדרך נגן ומחשב נייד ועוד.
ומה איתנו? מה איתי ואיתך, האם אנחנו לא זקוקות ל"הטענה"?
כאמא שנותנת את כוחות הגוף וכוחות הנפש, את זקוקה להטעין את עצמך מבחינה רוחנית וגשמית כאחד.
מה נותן לך כח? מה עושה לך מצב רוח? מה ממלא אותך ונותן לך סיפוק?
שתיה, אוכל, שינה... כמה פשוט, כמה מורכב.
אילו צרכים חיוניים שאנחנו לא תמיד מספיק נותנות עליהם את הדעת, ולפעמים לא מגיעות אליהם מבחינה טכנית.
את יוצאת לעבודה פעם עם סנדוויץ', פעם עם פרי, אולי קרקרים ולפעמים בלי כלום.
את יכולה למצוא את עצמך אחרי יום ארוך עם בקושי שתי כוסות מים ששתית, או חצי כוס קפה שהתקררה עד שהגעת אליה.
את מתכננת ללכת לישון מוקדם. אבל קודם את רק צריכה להרים, ליישר, לסדר, לארגן, לטאטא, לסגור, להחזיר, לרוקן, לקפל... השינה לא תמיד רצופה, תירוצים כמו 'הייתה לי חתונה, בר מצווה, שבע ברכות' לא מתקבלים לא אצל התינוק וגם לא אצל הגדולים יותר שרוצים את שלהם והרגע.
ובכל זאת צריך למצוא את ההפוגות, להשלים שעות מנוחה גם אם זה לא בשעות "רשמיות" מנוחה של חצי שעה גם בין השעה שמונה לשמונה וחצי בערב- יכולה "להטעין" אותך לשעתיים שלוש של עשיה מבורכת ותועלתית, אלא את מוצאת את עצמך מתעוררת לקול זימרת שחרית הציפורים.
יש עוד סוגי "הטענה": שיחת טלפון עם אחות או בת דודה, קריאת ספר, שמיעת שיעור או הרצאה, יציאה להליכה, לצחוק עם חברה וכדומה.
את הדברים הקטנים הללו צריך ואפשר "להשחיל" בתוך היומיום.
חלק מהתפקיד שלנו, הוא למלא את עצמינו בכוחות רעננים, הילדים שלך זקוקים לאמא מלאת כוחות וסבלנית. טעינה יומית יכולה לסייע לאוורור קל לפני שאת עוברת לדבר הבא.
מכירות את הילד שלא רוצה להתרחץ היום כי כבר התרחץ אתמול? אותו הילד לא יוותר על ארוחת ערב למשל, אפילו שכבר אכל אתמול, וגם לא על הסיבוב באופניים.
אנחנו גם יכולות לוותר על משהו שנראה בעיננו מיותר לעומת משהו אחר שממש הכרחי.
את, הכוחות שלך, הנפש שלך -הם חלק בלתי נפרד מהתפקיד הנעלה שלך והכרחי למלא אותם.
אז רק תזכרי בין ביס לביס ובין הטענה להטענה שגם זה חלק מהתפקיד.
פסי דבלינגר – עצמה אימהית. 03-6192194. 0504127928 <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
מצלמה, משמשת אותנו לצילום ארועים חשובים וחגיגיים, מסיבות בגן ובבית ובסתם אירועים שמתחשק להנציח, בשביל העתיד ( אם נפתח...) ובשביל ההווה לעבור עליהם שוב ושוב.
רכב, נגן, מחשב נייד כל אילו ועוד הרבה מכשירים אחרים חיוניים משמשים הרבה מאיתנו ביומיום.
ועכשיו לחידה-
מה המשותף ביניהם?
כל אחד מאותם הדברים, על כל שכלולו ומרכבתו זקוק להטענה.
פלאפון לא מוטען לא יעזור לך בשעת מצוקה, מצלמה ללא בטריה לא תעזור הרבה מול הילדה המככבת במסיבת סוף השנה, או מול הקטן שאיכשהו נדחף לעומק הארון בצורה כזו שמחייבת את הנצחת הרגע. רכב לא יסע ללא דלק גם אם נלחץ בכל הכח על הדוושה, ועל זו הדרך נגן ומחשב נייד ועוד.
ומה איתנו? מה איתי ואיתך, האם אנחנו לא זקוקות ל"הטענה"?
כאמא שנותנת את כוחות הגוף וכוחות הנפש, את זקוקה להטעין את עצמך מבחינה רוחנית וגשמית כאחד.
מה נותן לך כח? מה עושה לך מצב רוח? מה ממלא אותך ונותן לך סיפוק?
שתיה, אוכל, שינה... כמה פשוט, כמה מורכב.
אילו צרכים חיוניים שאנחנו לא תמיד מספיק נותנות עליהם את הדעת, ולפעמים לא מגיעות אליהם מבחינה טכנית.
את יוצאת לעבודה פעם עם סנדוויץ', פעם עם פרי, אולי קרקרים ולפעמים בלי כלום.
את יכולה למצוא את עצמך אחרי יום ארוך עם בקושי שתי כוסות מים ששתית, או חצי כוס קפה שהתקררה עד שהגעת אליה.
את מתכננת ללכת לישון מוקדם. אבל קודם את רק צריכה להרים, ליישר, לסדר, לארגן, לטאטא, לסגור, להחזיר, לרוקן, לקפל... השינה לא תמיד רצופה, תירוצים כמו 'הייתה לי חתונה, בר מצווה, שבע ברכות' לא מתקבלים לא אצל התינוק וגם לא אצל הגדולים יותר שרוצים את שלהם והרגע.
ובכל זאת צריך למצוא את ההפוגות, להשלים שעות מנוחה גם אם זה לא בשעות "רשמיות" מנוחה של חצי שעה גם בין השעה שמונה לשמונה וחצי בערב- יכולה "להטעין" אותך לשעתיים שלוש של עשיה מבורכת ותועלתית, אלא את מוצאת את עצמך מתעוררת לקול זימרת שחרית הציפורים.
יש עוד סוגי "הטענה": שיחת טלפון עם אחות או בת דודה, קריאת ספר, שמיעת שיעור או הרצאה, יציאה להליכה, לצחוק עם חברה וכדומה.
את הדברים הקטנים הללו צריך ואפשר "להשחיל" בתוך היומיום.
חלק מהתפקיד שלנו, הוא למלא את עצמינו בכוחות רעננים, הילדים שלך זקוקים לאמא מלאת כוחות וסבלנית. טעינה יומית יכולה לסייע לאוורור קל לפני שאת עוברת לדבר הבא.
מכירות את הילד שלא רוצה להתרחץ היום כי כבר התרחץ אתמול? אותו הילד לא יוותר על ארוחת ערב למשל, אפילו שכבר אכל אתמול, וגם לא על הסיבוב באופניים.
אנחנו גם יכולות לוותר על משהו שנראה בעיננו מיותר לעומת משהו אחר שממש הכרחי.
את, הכוחות שלך, הנפש שלך -הם חלק בלתי נפרד מהתפקיד הנעלה שלך והכרחי למלא אותם.
אז רק תזכרי בין ביס לביס ובין הטענה להטענה שגם זה חלק מהתפקיד.
פסי דבלינגר – עצמה אימהית. 03-6192194. 0504127928 <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
