הנושאים החמים
מצד אחד, ברור שאי אפשר לצייר מה שרוצים איך שרוצים.
מצד שני, מי אמר שלא?
כלומר... יש כאן אתגר.
במידה ולעמוד השער יש גריד, ויש בדרך כלל:
תבנית עיצובית קבועה שחוזרת על עצמה
מקום קבוע ושמור ללוגו, טקסטים קצרים ועוד.
נתייחס לכמה נקודות שיש לתת עליהן הדעת.
1. תכנון
תכנון האיור חייב להתחשב בנתונים הקיימים בהתאם לגריד
ולקחת בחשבון את הסצנה והקומפוזציה שישתלבו איתו בצורה טובה וחלקה.
לפעמים זה קלי קלות ולפעמים זו חתיכת עבודה.
2. הרמוניה:
בסופו של יום המראה הכללי צריך להיות מאוזן.
צבע הגל והלוגו צריך להיות אחיד ויש בכך אתגר מסויים.
כי הלוגו צריך לבלוט מספיק מעל הרקע
ומצד שני הגל לא תמיד מסונכרן עם זה כי הוא צריך לבלוט מעל לציור.
יש גם את התקצירים שהצבע שלהם אמור לבלוט מצד אחד-
ולהשתלב מצד שני.
צריך לדאוג לרווח בין הדמות המרכזית לבין הטקסט.
ולדאוג שגם הרקע מאחור יהיה מטושטש וחסר פרטים.
שיקול דעת מחושב לא מיותר כאן
והכל על השלחן כבר בסקיצה הראשונה.
זה נראה בערך כך:
3. שיתוף פעולה
לאורך כל הדרך-
בין המאייר למחלקת גרפיקה הינו קריטי. לא פחות.
בשלב זה של ימי הגלות עדיין אין המודעות לכך עירנית מספיק
וקבצים עוברים מאיור לגרפיקה בלי פיקוח מקצועי על התוצאה בסוף.
אז נכון שהכי קל זבנג לשלוח וגמרנו עם הסיפור,
אבל כדי להגיע לעיצוב נכון צריך וכדאי להתאמץ.
לפעמים זה עניין של דדליין לחוץ שאינו מאפשר תוספת טרחנות ונדנודים.
אבל עדיין הצורך הזה לא נהיה מיותר.
נקח דוגמאות מהשטח.
מגזין משכנות מאופין בגריד גלי כחול קבוע.
צבע הגלים הדקים והכותרת משתנה בהתאמה לאיור.
ובכן,
הסבא עם הקיטל של יום הכיפורים
תוכנן בצורה מדוייקת כדי להיות באמצע הגל.
בגלל ימי ראשיתו של המגזין היה קצר בקשר עם הגרפיקה
ושם דווקא בחרו לגוון את המיקום בצורה מוצלחת מאוד
ולהזיז את הדמות ימינה, לצד.
אהבתי את המיקום
רק מה, לא עודכנתי.
זה נושא שנופל בין הכסאות.
מה היתה המשמעות של התזוזה הזו?
הכנסו לשיעור קצר.
כאן הדמות מתוכננת לאמצע.
בהתאם לכך היתה השקעה בסיומת של השרוולים.
גם מתחת לגל, זה עדיין נוכח:
למעשה
בסוף הוא זז הצידה....
אופסס! איפה השרוול הימני?
מה שהיה צריך כאן, זה תיאום ציפיות מלא ועדכון שוטף בין הגרפיקה לאיור.
רוצים הצידה? בכבוד. זה אפילו יותר יפה מהאמצע.
רק לעדכן, האיור צריך להיות בנוי בהתאם.
ולמה שהגרפיקאית תחשוב על זה לבד? אין שום סיבה.
זה תפקיד שלי להבהיר כמה הדבר קריטי
תפקיד של המאייר לבדוק דברים כאלו.
לא של העורך שטרוד במליון עניינים
ולא של הגרפיקאי שעיניו וליבו על הגופנים, היישורים, החלטה על גוון ללוגו והכנת הרקע אם צריך.
סגירה ושליחה לדפוס ועמידה בדדליין קשוח בדרך כלל.
הלאה למגזין הבא.
האיור אמור לתאר סצינה מסיפור בהמשכים.
ילד מסתתר מאחורי שיח.
המטרה: אווירה דרמטית ומסתורית.
הרקע הוחלף כמה פעמים
ודרש ליטוש והתאמה ספציפית לאיור הזה בדווקא.
גם הליטושים האחרונים לאיור נעשו בהשלמה לגוונים שלו.
זה היה אתגר שדרש סנכרון מקביל.
אוקיי
שלחתי את האיור
הדדליין באמת היה לחוץ וכנ"ל קשר עם הגרפיקה עדיין לא היה
אז עמוד השער גילה לי ש....
האיור חסר לו קצת שטח ירוק למטה
מתחת לגלים הירוקים.
או לחילופין כמו התכנון המקורי שלי (סוף כל סוף גם בקובץ אצלי מופיע הגריד)
להוריד את כל השיח עוד למטה.
זה סיפור שממחיש שוב את חשיבותו של קשר רצוף בין האיור לגרפיקה. ובין הגרפיקה לאיור.
קוריוז:
לקראת סיום הפינג פונג בנושא הבעות הפנים של שאלתיאל
העורכת שינתה את הסיפור בהתאם להבעת הפנים המצויירת.
אגב
זו לא פעם ראשונה שעריכת הטקסט נעשית בהתאם לאיור.
לרעיון נועז מסוג זה יוקדש במשך פוסט בפני עצמו. בעזרת ד'.
נספח:
מה הסוד של הרקע ההררי?
כמובן שלקחתי תמונה מוכנה.
כדי לתת לה איכות מצד אחד וקצת מראה אומנותי מצד שני-
הפכתי ל'טרייס' באילוסטרייטור.
היה צריך גם לערוך התאמות ספציפיות. זה כלל הכפלות ותוספת של טיפה איזורים ירוקים.
\די בולט, לטעמי. הדדליין שותף אקטיבי כאן...\
אחר כך- התחילה החגיגה.
שכבה ראשונה-
המקור אחרי ליטוש.
מעליו- הכפלה נוספת
ופילטר כלשהו, כנראה טשטוש.
שקיפות לשכבה
אולי הכפלה נוספת-
זהו, פחות או יותר.
-עוד משהו: מעבר עם מברשות בכל מיני אזורים, להטמעה ולטשטוש.
לכאורה הפילטר אפקט אומנותי בקליפ היה יכול להתאים לכאן-
היה כדאי לנסות.
מה שודאי- על הטשטוש אין לוותר.
וזאת כדי לתת פרספקטיבה מרחבית של קדמה ורקע.
מצאו את ההבדלים- לפני ואחרי:
