הנושאים החמים
הנושאים החמים
לכאורה היום הוא יום הזיכרון.
לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
מילים גבוהות, מנופחות, שאינן משקפות כלל את העומד מאחוריהן.
את החיים הפועמים והכאובים הנמצאים שם.
לכאורה היום כולנו נתייחד, נזכור, נעריך ונוקיר אותם,
את אותם גיבורים, חללים, שנפלו בקרב.
כל אחד בקרב שלו, מול השטן.
כולם, כל אחד בדרכו, נלחם עד טיפת דמו האחרונה.
לכאורה היינו צריכים לקבוע את יום הזיכרון הזה,
בכל יום ויום מימות השנה.
לזכור אותם בכל רגע ושנייה.
הרי האם, זוכרת כל רגע את בנה,
שיצא, אולי בשקט, אולי ברעש, אולי בלילה, אולי ביום.
אולי עם חיבוק, נשיקה או חיוך,
ולא חזר.
הרעיה, זוכרת כל שניה את אישהּ,
שאולי אפילו לא הספיק לומר שלום, אולי דווקא כן.
אולי נופף לשלום, אולי לא.
וגם הוא, לא חזר.
הילד, הילדה, זוכרים את אבא, הגיבור והחזק,
הכל יכול. זה שהיה מניף אותם לגובה, צוחק איתם, מלמד אותם.
אבא שלהם, במלוא מובן המילה.
שלא חזר.
ולכאורה, אולי יש ילד אחד קטן,
שנולד עיוור.
שאולי אי פעם יכלה להיות לו ההזדמנות לראות את אביו,
אולי.
אבל אבא שלו, יצא למלחמה.
ממנה לא חזר.
והילד, לא יראה לעולם את אבא שלו,
אולי הוא גם לא יזכור אותו.
אולי.
ולכאורה, יש גם תינוק. או אולי תינוקת,
שכבר שמם קרוי על שם אביהם.
לכאורה, מראית עין, שהיא מציאות כואבת.
לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
מילים גבוהות, מנופחות, שאינן משקפות כלל את העומד מאחוריהן.
את החיים הפועמים והכאובים הנמצאים שם.
לכאורה היום כולנו נתייחד, נזכור, נעריך ונוקיר אותם,
את אותם גיבורים, חללים, שנפלו בקרב.
כל אחד בקרב שלו, מול השטן.
כולם, כל אחד בדרכו, נלחם עד טיפת דמו האחרונה.
לכאורה היינו צריכים לקבוע את יום הזיכרון הזה,
בכל יום ויום מימות השנה.
לזכור אותם בכל רגע ושנייה.
הרי האם, זוכרת כל רגע את בנה,
שיצא, אולי בשקט, אולי ברעש, אולי בלילה, אולי ביום.
אולי עם חיבוק, נשיקה או חיוך,
ולא חזר.
הרעיה, זוכרת כל שניה את אישהּ,
שאולי אפילו לא הספיק לומר שלום, אולי דווקא כן.
אולי נופף לשלום, אולי לא.
וגם הוא, לא חזר.
הילד, הילדה, זוכרים את אבא, הגיבור והחזק,
הכל יכול. זה שהיה מניף אותם לגובה, צוחק איתם, מלמד אותם.
אבא שלהם, במלוא מובן המילה.
שלא חזר.
ולכאורה, אולי יש ילד אחד קטן,
שנולד עיוור.
שאולי אי פעם יכלה להיות לו ההזדמנות לראות את אביו,
אולי.
אבל אבא שלו, יצא למלחמה.
ממנה לא חזר.
והילד, לא יראה לעולם את אבא שלו,
אולי הוא גם לא יזכור אותו.
אולי.
ולכאורה, יש גם תינוק. או אולי תינוקת,
שכבר שמם קרוי על שם אביהם.
לכאורה, מראית עין, שהיא מציאות כואבת.
נכתב לעילוי נשמתם הקדושה של כל הקדושים הי"ד.
וכן לעילוי נשמתו של הקדוש רס"ן טל כהן הי"ד.
וכן לעילוי נשמתו של הקדוש רס"ן טל כהן הי"ד.
