הנושאים החמים
הנושאים החמים
זה העתק הדבק, לא נגעתי:
1. מפי בעל המעשה: באותו בוקר נורא בו אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש,
ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש (כתובות קד) ופרח איש האמת מרן הרב שטיימן זצ״ל , יצאתי מוקדם לפנות בוקר לעניין חשוב בעיר אחרת ,
אחר השחרית בשטיבלך המקומי, ניגש אליי יהודי חסידי וביקש לשאול האם אני נוסע לבני ברק , וכי מניין ידע שאני בספק האם לנסוע לבני ברק או להמשיך לכיוון אחר לגמרי? ראיתי בזה יד ה׳ והודעתי לו שאכן אסע לבני ברק, ואכן בדרך נס הייתי הרכב האחרון שנכנס לפני שהמשטרה סגרה את הכניסה לבני ברק ,
בדרך הוא סיפר לי שני סיפור מעדות אישית שלו ,
מרן בעל איילת השחר מאוד החשיב את המבחנים לילדים הרכים בטענה שזה עושה רושם לשנים רבות שהם רואים יהודי זקן מתעניין במה שלמדו ,
והנה הוא היה באותם ימים רבה בחיידר שהגיע עם כל הכיתה שלו למבחן ,
לפני שנכנסו עדיין באטובוס הוא לקח את הרמקול ואמר להם ,
משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. ילדים יקרים התורה נמסרת מדור לדור מהר סיני ע״י גדולי התורה וכעת ניכנס יחד באימה ויראה למעמד הר סיני קטן משלנו ,
ההתרגשות גדולה ועצומה , המבחן קל ומלא באהבת תורה והילדים עונים בבטחון ומרן מעריף שבחים ללא גבול על הילדים ,
אחר המבחן ניגש ילד ילד ללחוץ למרן יד ולקבל ברכה ,
ילד חמוד בוכה שהוא רוצה להיות כמו הרב שטיימן ,
וילד אחר עונה לו שבשביל זה צריך ללמוד טון וחצי תורה והשלישי עונה שמלאן טלפים טון תורה צריך , עד שמגיע ילד חכם ואומר שאם נדבר כאן על כמה טון לא נגיע גם לא לגרם ולכן נתחיל מעכשיו והוא פורץ בקול גדול על החומר שנבחנו וכולם אחריו והמלמד מנגב דמעות מהטוהר של לומדי התורה הקטנים שלו וליבו גדוש מהמעמד ,
הילדים עולים לאטובוס עם מלמד אחר והמנהל , והוא שגר בבני ברק מתחיל ללכת לביתו , אך צעד מספר פסיעות ואברך רץ אחריו ושואל האם הוא הרבה של הכתה !? כשענה בחיוב , שמע שמרן מחפש אותו מהרגע שיצא ,
הוא אץ רץ במדרגות ונכנס אל הקודש , מרן שמח מאוד לראות אותו , הוא חשש מאוד שמא לא לימד נכון את הילדים ומרן מרגיע אותו שישב והוא מלמד יפה מאוד ,
אחר שנרגע , מתנהלת השיחה כך (בערך ולפי דבריו של המלמד)
מרן : מי חוזר עם הילדים לחיידר ?
רבה : מלמד אחר והמנהל .
מרן : האם האשה יודעת שאתה כאן היום ?
רבה : בוודאי
מרן : זאת אומרת שהיא ממתינה לך ואתה מתעכב בגללי ,
רבה : חלילה
מרן : יש כאן טלפון ובבקשה תגיד לה שאתה מאחר קצת בגללי .
רבה : בד״כ אני מגיע הרבה יותר מאוחר בגלל הנסיעות ,
מרן : אך היום היא יודעת שאתה מדבר כאן ותקדים ואסור לגרום לה דאגה ולו לשנייה אחת ,
רבה : מתקשר
מרן : שכוייח שאתה משקיע בי זמן פרטי שלך
רבה : אדרבה זכות שלי
מרן : אם דיברתם על זכותיים יש לי שתי בקשות ממך
רבה : נעשה ונשמע
מרן : מחייך .. נו כאיש אחד בלב אחד
מרן : יש 2 ילדים בכתה שלך , האחד שאלתי כך ואת השני כך , (מפרט השאלות)
רבה : אכן , האם לא ענו נכון ?
מרן : ענו מצויין אך האם הבנת מי הילדים ?
רבה : בוודאי
מרן : יוצא מהחדר וחוזר עם 200₪ ומגיש לרבה ואומר לו ,
אני מבקש ממך שתעשה מבצע והילדים האלה יזכו בנעליים חדשות , ותעשה זאת בחכמה שלא ידעו כולם במה זכו , ולא להטעות ילדים אחרים שיחשבו שהם זוכים , גם בחסד רק אמת .
רבה: אכן נעשה ונשמע .
מרן: שלא תחשוב שיש כאן רוח הקודש או דומה לזה , בד״כ ההורים מאוד מתרגשים שהילדים רואים יהודי זקן ומלבישים את הילדים בבגדי שבת היפים ובנעלי שבת והם באו עם נעליים קרועות .
רבה : בוכה ושואל כיצד אפשר לרכוש את המידה הזו של נושא בעול חברו ?
מרן : נו הרי משלמים לך לשים לב לכל פרט וכי ראית נוהג במטוס שלא שם לב לכל מנורה אדומה שנדלקת !? שתדע שזה היינו אך היות ואתה והתלמיד באותו סירה ותלמיד שגלה מגלים רבו עמו וכל מה שקורה לתלמיד זה אחריות של הרב וכך מצליחים ,
רבה : מבקש ברכה להצלחה ,
מרן : אם לא קשה לך יש עוד בקשה אחת
רבה : בוודאי
מרן : מוריד את הראש ובוכה
תראה אני כבר זקן ואין אני יודע מה יהיה בעת דין וזהו פחד גדול ואין בי מצוות ואני מבקש ממך להיות לי לעזר בעניין ,
רבה : בהלם גמור ואומר חלילה, הרי לראש ישיבה יש את זכות איילת השחר והנהגת הדור ,
מרן : הלוואי ,
מרן : תראה אני מבקש ממך לעזור בנושא שזה על חשבון הזמן שלך ולכן אני אשלם לך כל חודש על הזמן הזה כפי סכום שתבקש ובל״נ אשלם בלי עיכוב ובתנאי שאני יהיה כאן (הראש ישיבה מצביע על העולם הזה)
רבה: נעשה ונשמע
מרן : נו לפעמים קודם שומעים ואז עושים ולפעמים קודם עושים והכל תלוי אם זה רוחניות או גשמיות .
מרן : תראה יש ילד בכתה שלך שבעת ששואלים אותו ברבים הוא נלחץ ומתחיל לגמגם קשה , ואני מתחנן בפנייך שלא לבחון אותו ברבים כלל אלא תבחן אותו או בכתב או ביחיד ובתנאי שיהיה בשכל שאחרים לא ישימו לב ואשלם לך על זה שאתה בודק המבחן על חשבון הזמן שלך (בכתה זו בדכ אין מבחן בכתב )
רבה : פורץ בבכי ואומר שלא יקח כסף ולמה הוא לא חשב על זה לבד ?!
מרן : ילד שלא טוב לו או מתבייש זה דיני נפשות ממש
מרן : ילד שיודע שהתחשבו בו הוא ילד שיתחשב באחרים ויהיה מנעטש ובלי מענטש לא ניתן לגדול ,
מרן : מברך מעומק לב
הגענו להלוויה של מרן זי״ע . כזאת איבדנו רועה נאמן
2. בחור בבני ברק, למרבה הצער, עזב את היהדות ועבר לגור יחד עם בן דודו החילוני. למרבה הצער, העניינים הידרדרו והוא התארס עם בחורה לא יהודיה. בן דודו החילוני כעס ומאד הוטרד מהעניין אבל לא הצליח לשכנע אותו לבטל את האירוסין. בכל זאת, הוא הצליח לשכנע אותו שמכיון שהוא עכשיו מתנתק מהעם היהודי וממשפחתו, לפחות שילך איתה, ויגיד להוריו בשיחה פנים מול פנים מה התוכניות שלו. הבחור השתכנע והזמין את עצמו לשבת אצל הוריו לפי "התנאים שלו". הוא בילה את ליל השבת בעישון על המרפסת, וביום השבת שוב בילה על המרפסת עם האייפון שלו.
בשבת בצהריים אביו ניגש אליו והזמין אותו להצטרף לשיעור שהוא הולך אליו, אותו ימסור הרב אהרון לייב שטיינמן זצ"ל.
בצעד מפתיע, הבחור הסכים. אחרי השיעור הביא אותו אביו לרב שטיינמן להגיד שבת שלום, והודיע לגדול הדור שלמרבה הצער בנו אינו שומר שבת. הרב שטיינמן הביט בו ושאל, "כמה זמן אינך שומר שבת?". הבחור ענה, "שנתיים". "ובמשך הזמן הזה היה לך הרהור תשובה?" "כן, בערך ארבע פעמים". "ולמשך כמה זמן הרהרת בתשובה בכל אחת הפעמים?" "בערך 10 דקות". "אה, אז יוצא שלמשך 40 דקות במשך השנתיים האחרונות היית במצב של 'במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד', ועל כך אני מקנא בך. שבת שלום". הבחור הלך הביתה וחזר לדירה של בן דודו. המילים של הרב שטיינמן לא נתנו לו מנוח. הוא ביטל את האירוסין, ומשם העניינים התגלגלו, עד שכיום הוא ב"ה שומר תורה ומצוות.
שאלו אותו מה גרם לו ללכת לשיעור. הנה הוא מעשן ומשחק באייפון בשבת ר"ל והוא הלך לשיעור? הוא השיב שכשהיה בכיתה ד' בחיידר, הכיתה שלו הלכה להיבחן אצל הרב אהרון לייב שטיינמן. המלמד ביקש שהילדים יקבלו שאלות קלות, ואכן הרב שטיינמן שאל שאלות שכל ילד ידע. כל ילד, כשענה את תשובתו, קיבל סוכריה מהרב אהרון לייב. כשהגיע תורו של ילד זה הוא לא ידע את התשובה. הרב אהרון לייב שאל אותו שאלה קלה יותר. שוב לא ידע הילד לענות. משכך, גדול הדור שאל שאלה עוד יותר קלה ושוב לא ידע הילד. כשהסתיימה הבחינה, לכולם היתה סוכריה חוץ מהילד הזה. תוך שהילדים יצאו מהחדר ביראת כבוד, הרב אהרון לייב סימן לילד לגשת אליו. הוא אמר לו - "בתורה וביידישקייט אנחנו מקבלים שכר לפי המאמץ, לא לפי התוצאות. כל הילדים התאמצו לענות על שאלה אחת, ולכן הם קבלו סוכריה אחת. אבל אתה התאמצת ב-3 שאלות, ולכן אתה תקבל 3 סוכריות." ובחיוך, הושיט לילד 3 סוכריות...!
1. מפי בעל המעשה: באותו בוקר נורא בו אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש,
ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש (כתובות קד) ופרח איש האמת מרן הרב שטיימן זצ״ל , יצאתי מוקדם לפנות בוקר לעניין חשוב בעיר אחרת ,
אחר השחרית בשטיבלך המקומי, ניגש אליי יהודי חסידי וביקש לשאול האם אני נוסע לבני ברק , וכי מניין ידע שאני בספק האם לנסוע לבני ברק או להמשיך לכיוון אחר לגמרי? ראיתי בזה יד ה׳ והודעתי לו שאכן אסע לבני ברק, ואכן בדרך נס הייתי הרכב האחרון שנכנס לפני שהמשטרה סגרה את הכניסה לבני ברק ,
בדרך הוא סיפר לי שני סיפור מעדות אישית שלו ,
מרן בעל איילת השחר מאוד החשיב את המבחנים לילדים הרכים בטענה שזה עושה רושם לשנים רבות שהם רואים יהודי זקן מתעניין במה שלמדו ,
והנה הוא היה באותם ימים רבה בחיידר שהגיע עם כל הכיתה שלו למבחן ,
לפני שנכנסו עדיין באטובוס הוא לקח את הרמקול ואמר להם ,
משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. ילדים יקרים התורה נמסרת מדור לדור מהר סיני ע״י גדולי התורה וכעת ניכנס יחד באימה ויראה למעמד הר סיני קטן משלנו ,
ההתרגשות גדולה ועצומה , המבחן קל ומלא באהבת תורה והילדים עונים בבטחון ומרן מעריף שבחים ללא גבול על הילדים ,
אחר המבחן ניגש ילד ילד ללחוץ למרן יד ולקבל ברכה ,
ילד חמוד בוכה שהוא רוצה להיות כמו הרב שטיימן ,
וילד אחר עונה לו שבשביל זה צריך ללמוד טון וחצי תורה והשלישי עונה שמלאן טלפים טון תורה צריך , עד שמגיע ילד חכם ואומר שאם נדבר כאן על כמה טון לא נגיע גם לא לגרם ולכן נתחיל מעכשיו והוא פורץ בקול גדול על החומר שנבחנו וכולם אחריו והמלמד מנגב דמעות מהטוהר של לומדי התורה הקטנים שלו וליבו גדוש מהמעמד ,
הילדים עולים לאטובוס עם מלמד אחר והמנהל , והוא שגר בבני ברק מתחיל ללכת לביתו , אך צעד מספר פסיעות ואברך רץ אחריו ושואל האם הוא הרבה של הכתה !? כשענה בחיוב , שמע שמרן מחפש אותו מהרגע שיצא ,
הוא אץ רץ במדרגות ונכנס אל הקודש , מרן שמח מאוד לראות אותו , הוא חשש מאוד שמא לא לימד נכון את הילדים ומרן מרגיע אותו שישב והוא מלמד יפה מאוד ,
אחר שנרגע , מתנהלת השיחה כך (בערך ולפי דבריו של המלמד)
מרן : מי חוזר עם הילדים לחיידר ?
רבה : מלמד אחר והמנהל .
מרן : האם האשה יודעת שאתה כאן היום ?
רבה : בוודאי
מרן : זאת אומרת שהיא ממתינה לך ואתה מתעכב בגללי ,
רבה : חלילה
מרן : יש כאן טלפון ובבקשה תגיד לה שאתה מאחר קצת בגללי .
רבה : בד״כ אני מגיע הרבה יותר מאוחר בגלל הנסיעות ,
מרן : אך היום היא יודעת שאתה מדבר כאן ותקדים ואסור לגרום לה דאגה ולו לשנייה אחת ,
רבה : מתקשר
מרן : שכוייח שאתה משקיע בי זמן פרטי שלך
רבה : אדרבה זכות שלי
מרן : אם דיברתם על זכותיים יש לי שתי בקשות ממך
רבה : נעשה ונשמע
מרן : מחייך .. נו כאיש אחד בלב אחד
מרן : יש 2 ילדים בכתה שלך , האחד שאלתי כך ואת השני כך , (מפרט השאלות)
רבה : אכן , האם לא ענו נכון ?
מרן : ענו מצויין אך האם הבנת מי הילדים ?
רבה : בוודאי
מרן : יוצא מהחדר וחוזר עם 200₪ ומגיש לרבה ואומר לו ,
אני מבקש ממך שתעשה מבצע והילדים האלה יזכו בנעליים חדשות , ותעשה זאת בחכמה שלא ידעו כולם במה זכו , ולא להטעות ילדים אחרים שיחשבו שהם זוכים , גם בחסד רק אמת .
רבה: אכן נעשה ונשמע .
מרן: שלא תחשוב שיש כאן רוח הקודש או דומה לזה , בד״כ ההורים מאוד מתרגשים שהילדים רואים יהודי זקן ומלבישים את הילדים בבגדי שבת היפים ובנעלי שבת והם באו עם נעליים קרועות .
רבה : בוכה ושואל כיצד אפשר לרכוש את המידה הזו של נושא בעול חברו ?
מרן : נו הרי משלמים לך לשים לב לכל פרט וכי ראית נוהג במטוס שלא שם לב לכל מנורה אדומה שנדלקת !? שתדע שזה היינו אך היות ואתה והתלמיד באותו סירה ותלמיד שגלה מגלים רבו עמו וכל מה שקורה לתלמיד זה אחריות של הרב וכך מצליחים ,
רבה : מבקש ברכה להצלחה ,
מרן : אם לא קשה לך יש עוד בקשה אחת
רבה : בוודאי
מרן : מוריד את הראש ובוכה
תראה אני כבר זקן ואין אני יודע מה יהיה בעת דין וזהו פחד גדול ואין בי מצוות ואני מבקש ממך להיות לי לעזר בעניין ,
רבה : בהלם גמור ואומר חלילה, הרי לראש ישיבה יש את זכות איילת השחר והנהגת הדור ,
מרן : הלוואי ,
מרן : תראה אני מבקש ממך לעזור בנושא שזה על חשבון הזמן שלך ולכן אני אשלם לך כל חודש על הזמן הזה כפי סכום שתבקש ובל״נ אשלם בלי עיכוב ובתנאי שאני יהיה כאן (הראש ישיבה מצביע על העולם הזה)
רבה: נעשה ונשמע
מרן : נו לפעמים קודם שומעים ואז עושים ולפעמים קודם עושים והכל תלוי אם זה רוחניות או גשמיות .
מרן : תראה יש ילד בכתה שלך שבעת ששואלים אותו ברבים הוא נלחץ ומתחיל לגמגם קשה , ואני מתחנן בפנייך שלא לבחון אותו ברבים כלל אלא תבחן אותו או בכתב או ביחיד ובתנאי שיהיה בשכל שאחרים לא ישימו לב ואשלם לך על זה שאתה בודק המבחן על חשבון הזמן שלך (בכתה זו בדכ אין מבחן בכתב )
רבה : פורץ בבכי ואומר שלא יקח כסף ולמה הוא לא חשב על זה לבד ?!
מרן : ילד שלא טוב לו או מתבייש זה דיני נפשות ממש
מרן : ילד שיודע שהתחשבו בו הוא ילד שיתחשב באחרים ויהיה מנעטש ובלי מענטש לא ניתן לגדול ,
מרן : מברך מעומק לב
הגענו להלוויה של מרן זי״ע . כזאת איבדנו רועה נאמן
2. בחור בבני ברק, למרבה הצער, עזב את היהדות ועבר לגור יחד עם בן דודו החילוני. למרבה הצער, העניינים הידרדרו והוא התארס עם בחורה לא יהודיה. בן דודו החילוני כעס ומאד הוטרד מהעניין אבל לא הצליח לשכנע אותו לבטל את האירוסין. בכל זאת, הוא הצליח לשכנע אותו שמכיון שהוא עכשיו מתנתק מהעם היהודי וממשפחתו, לפחות שילך איתה, ויגיד להוריו בשיחה פנים מול פנים מה התוכניות שלו. הבחור השתכנע והזמין את עצמו לשבת אצל הוריו לפי "התנאים שלו". הוא בילה את ליל השבת בעישון על המרפסת, וביום השבת שוב בילה על המרפסת עם האייפון שלו.
בשבת בצהריים אביו ניגש אליו והזמין אותו להצטרף לשיעור שהוא הולך אליו, אותו ימסור הרב אהרון לייב שטיינמן זצ"ל.
בצעד מפתיע, הבחור הסכים. אחרי השיעור הביא אותו אביו לרב שטיינמן להגיד שבת שלום, והודיע לגדול הדור שלמרבה הצער בנו אינו שומר שבת. הרב שטיינמן הביט בו ושאל, "כמה זמן אינך שומר שבת?". הבחור ענה, "שנתיים". "ובמשך הזמן הזה היה לך הרהור תשובה?" "כן, בערך ארבע פעמים". "ולמשך כמה זמן הרהרת בתשובה בכל אחת הפעמים?" "בערך 10 דקות". "אה, אז יוצא שלמשך 40 דקות במשך השנתיים האחרונות היית במצב של 'במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד', ועל כך אני מקנא בך. שבת שלום". הבחור הלך הביתה וחזר לדירה של בן דודו. המילים של הרב שטיינמן לא נתנו לו מנוח. הוא ביטל את האירוסין, ומשם העניינים התגלגלו, עד שכיום הוא ב"ה שומר תורה ומצוות.
שאלו אותו מה גרם לו ללכת לשיעור. הנה הוא מעשן ומשחק באייפון בשבת ר"ל והוא הלך לשיעור? הוא השיב שכשהיה בכיתה ד' בחיידר, הכיתה שלו הלכה להיבחן אצל הרב אהרון לייב שטיינמן. המלמד ביקש שהילדים יקבלו שאלות קלות, ואכן הרב שטיינמן שאל שאלות שכל ילד ידע. כל ילד, כשענה את תשובתו, קיבל סוכריה מהרב אהרון לייב. כשהגיע תורו של ילד זה הוא לא ידע את התשובה. הרב אהרון לייב שאל אותו שאלה קלה יותר. שוב לא ידע הילד לענות. משכך, גדול הדור שאל שאלה עוד יותר קלה ושוב לא ידע הילד. כשהסתיימה הבחינה, לכולם היתה סוכריה חוץ מהילד הזה. תוך שהילדים יצאו מהחדר ביראת כבוד, הרב אהרון לייב סימן לילד לגשת אליו. הוא אמר לו - "בתורה וביידישקייט אנחנו מקבלים שכר לפי המאמץ, לא לפי התוצאות. כל הילדים התאמצו לענות על שאלה אחת, ולכן הם קבלו סוכריה אחת. אבל אתה התאמצת ב-3 שאלות, ולכן אתה תקבל 3 סוכריות." ובחיוך, הושיט לילד 3 סוכריות...!
