תפקידי העורך הלשוני.

[ארבע]

להלן תפקידיו של העורך הלשוני, מלוקטים מתוך סילבוס שחולק במכללת אפרתה, בחוג האקדמאי לעורכי לשון:

v העדפת סגנון פשוט וברור (לא מליצי אך לא פשטני), בתכניות לימודים;
v שמירה על לכידות הטקסט באמצעות מילות קישור, ניגוד, הסתייגות וכיוצא באלה מיליות מתאימות, לשם הבהרת היחסים הלוגיים בין המשפטים;
v מבנה הטקסט, חלוקה לפסקות, סדר הגיוני של פסקאות הטקסט, כותרות וכותרות משנה;
v הוספת מקדמי ארגון;
v תיקוני תחביר: אורך משפטים, סדר המילים במשפט, דרכי שעבוד, סימני פיסוק;
v התייחסות למורשת הלשון העברית לתקופותיה ולרבדיה: ציטוט מן המקורות: פסוקי מקרא, ציטוט ניבים מלשון התנאים, מהספרות המדרשית והתלמודית, מלשון חכמי ימי הביניים לפזורותיהם, ומרובדי הלשון בת-זמננו (תקינה ועגה);
v התייחסות להשפעות שפות זרות על העברית, שימוש במילים זרות בטקסט;




איך נראה קטע שעבר עריכת לשון?
דוגמה לקטע מקורי:

נאמר בפרשת האזינו לד- ד: "הצור תמים פעלו... קל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא". יש אנשים שמיד שואלים למה לי זה קרה, מה אני עשיתי? אין זה נכון שהרי ידוע אין יוצא מתחת ידו של ה' שום דבר רע "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", וכל מה שה' עושה הכל לטובה אדם שבאה לו איזה צרה מה הוא יודע על מה זה מכפר לו, איזה דברים גרועים יותר היה מקבל אילו לא היתה באה עליו צרה זו. ידוע הסיפור שאליהו הנביא הלך להסתובב ביחד עם רבי יהושוע בן לוי ע"ה ונכנסו לבית של עניים שהיתה להם רק פרה אחת ואותו עני קיבלם בסבר פנים יפות ונתן להם לאכול וכל טוב וסידר להם מקום ללון בלי לדעת שזה אליהו הנביא, אלא פשוט קיים בהם קבלת אורחים בצורה מהודרת ביותר, ובכל זאת אליהו הנביא כשקם בבוקר הרג לו את פרתו היחידה שממנה התפרנס. שאל אותו: תנא, למה עשית כך הרי קיבל אותנו כל כך טוב והוא הרי צדיק? וענה לו על זה אליהו הנביא שאשתו של אותו עני היתה צריכה למות והרגתי את פרתו במקום אשתו. רואים ממעשה זה שכל צרה שבאה לאדם היא באה במקום צרה גדולה יותר והכל לכפרת עוונותינו וכו'.




הקטע הערוך:

"הצור תמים פעלו ... קל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא" (האזינו לד, ד). יש המתרעמים: "למה זה קרה לי? מה עשיתי?" אין זה נכון להתרעם שהרי מפי עליון אין יוצא שום דבר רע, ומנגד "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". כל מה שה' עושה הכול לטובה. אדם שבאה עליו צרה, אינו יכול לדעת מה היא מכפרת לו, ואילו דברים גרועים יותר היו מתרחשים אילו לא באה עליו צרה זו. מעשה באליהו הנביא שסבב בדרכים עם רבי יהושע בן לוי והגיעו לבית עני שכל רכושו הסתכם בפרה אחת. קיבלם העני בסבר פנים יפות ונתן להם לאכול וסידר להם מקום ללון, וכל זאת בלי לדעת שזה אליהו הנביא וזה רבי יהושע, אלא פשוט קיים בהם הכנסת אורחים בהידור. למרות זאת, קם אליהו הנביא למחרת בבוקר והתפלל שתמות פרתו היחידה של העני על אף שהתפרנס ממנה, ומתה הפרה. שאל רבי יהושע את אליהו הנביא: "למה עשית זאת? הרי העני קיבל אותנו בסבר פנים יפות?" ענה לו אליהו הנביא שאשתו של העני הייתה צריכה למות והתפלל שתמות פרתו במקום אשתו. רואים ממעשה זה שלפעמים באה צרה על אדם במקום צרה גדולה יותר לכפרת עוונותיו.

______________________________________________
שימו לב! אין כאן התערבות בתוכן, אלא דיוק בפרטים וניכוש שגיאות.

באדיבות 'סוף פסוק':
http://area.co.il/view.php?siteid=230901&jet=page&menuid=1118650