שיר תפלת הנבדל

הווה פשוט · 11/11/24

אֲנִי מִצְטַמֵּק לִי בְּתוֹךְ הַחֲלִיפָה
כְּבָר מְאֻמָּן אֵיךְ לְהַסְתִּיר אֶת קִיּוּמִי
וְהַשְּׁבִילִים הָרְטוּבִים בִּלְחָיַי יְגַלּוּ
כַּמָּה עָלוּב הוּא הָאָדָם כְּשֶׁהוּא בּוֹדֵד

הֵם מְדַבְּרִים וְאֵינִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָם
בַּסֵּתֶר אֶאֱסֹף לִי שְׁאֵרִיּוֹת מֵחִיּוּכֵיהֶם
יָדָם עוֹד לֹא פָּגְשָׁה בִּי
מַבָּטָם עָלַי לֹא עָצַר
וּמֵעוֹלָם הֵם לֹא חָשְׁבוּ לִשְׁאֹל לִשְׁמִי

וּכְשֶׁיָּבוֹא יוֹם פְּקֻדָּה
וְאֶת פְּנֵיהֶם יַחְוִיר אָסוֹן
כְּשֶׁיֻּפְקְרוּ אֶל הַפִּנּוֹת הָאֲפֵלוֹת
אָבוֹא לָשֶׁבֶת לְצִדָּם
עִם הַנֵּר שֶׁלִּי הַדַּל
וְאֶת פְּצָעַי אָז מִקָּרוֹב יוּכְלוּ לִרְאוֹת

כָּל עוֹד פְּלָדָה תִּזְהַר בְּיֹפִי עֵינֵיהֶם
וּשְׁאָגָה כְּלוּאָה בְּאֹמֶץ חָזָם
חוּטֵי חֶמְלָה לִבִּי טוֹוֶה סְבִיבוֹתֵיהֶם
נִשְׁבַּע לְהַקְרִיב הַכֹּל לְמַעֲנָם

יֵשׁ מְלָכִים שֶׁלֹּא יָסִירוּ אֶת כִּתְרָם
וַעֲבָדִים יִנְעֲלוּ שַׁלְשְׁלָאוֹת נֶאֱמָנוֹת
אֵלֶּה וְאֵלֶּה מַמְתִּינִים בְּסַבְלָנוּת
לְיוֹם נְפִילַת הַחוֹמוֹת הָאֲטוּמוֹת
וְהִתְגַּלּוּת מָה שֶׁמֵּעֵבֶר לְעַצְמָם

כְּשֶׁתֶּאֱחֹז הָאֵשׁ בְּשׁוּלֵיהֶם
וְקֹר יַקְפִּיא אֶת מִלֵּיהֶם
וּבְלִי כּוֹחַ יִפְּלוּ נִבְגָּדִים לָאֲדָמָה
כִּמְעַט בְּלִי קוֹל אֶפְסַע
לְהִכָּנֵס לִמְחִיצָתָם
אֲכַסֵּם שְׂמִיכַת אַהֲבָתִי
אַצִּיעַ לִבִּי כְּכַר

וְטִפּוֹת עֵינַי יִזְּלוּ
כְּשֶׁמֶן זַךְ לְנִשְׁמָתָם
לִדְלֹק בַּזִּיק הָאַחֲרוֹן שֶׁשָּׁם נִשְׁאַר