הנושאים החמים
הנושאים החמים
יש לי כמה שאלות על הנושא, כי אני צריכה להעמיק בו לצורך מסוים.
קודם כל זה הקטע שמצאתי שמסביר את הבעיה:
"תלות רגשית היא תופעה קיימת ומוכרת. היא תלויה בדרך כלל באופי של בני האדם. התופעה הזו קיימת בכל מקום: בישיבות, באולפנות, בתיכונים, בצבא, באוניברסיטה, בין בנים לבנים, בין בנות לבנות, ובין שני המינים. האדם ה´נתלה´ הוא בדרך כלל או בעל רגש חזק שאוהב חוויות מסעירות, או בעל רצון חזק לתת ולהשפיע. יכול להיות גם אדם שחסרה לו אהבה בילדותו. הוא רוצה קשר מאוד חזק, שיתפוס את כל כולו. אבל ´בעומק´, האמת היא שהוא רוצה מישהו שיהפוך אותו למוקד המרכזי בחייו. ה´נתלה´ חושב שהוא רוצה לאהוב את השני, אבל בעצם הוא רוצה הרבה יותר שהשני יאהב אותו. זה צורך קיומי בשבילו. לכן הוא סובב כל הזמן מסביב לזה, מחפש אישורים לזה שהוא באמת מספיק חשוב בשביל השני.
הטיפוס ה´תלותי´ רוצה להיתלות במישהו שנראה לו מושלם, הוא רוצה יחס ממישהו כריזמטי. כשמישהו נראה טוב חיצונית, בין אם זה מבחינת המראה ובין אם זה מבחינת ההתנהגות – הוא מושך אליו את הטיפוסים ה´תלותיים´ כמו מגנט.
לכל בנאדם יש חסרונות. יש טיפוסים כעסנים, קמצנים, תאוותנים, רכלנים, פגיעים, חוצפנים, וכולי. האופי של כל אחד נקבע ברגע היצירה שלו. אי אפשר לשנות אותו. העבודה שלנו היא להשתמש בבחירה החופשית ולהפנות את הכוחות שנבראנו אִתם, לאפיקים הנכונים.
התלות צריכה להיות מופנית לקב"ה, הוא באמת מושלם מכל הבחינות, בלי דמיונות.
והוא גם באמת חושב עלינו כל הזמן. כל אחד הוא עולם מלא בשבילו.
מכיוון שאתה רוצה להיות במרכז חייו של מישהו אחר, אתה מאבד את כל העצמיות שלך, אתה חי כל הזמן סביב משהו לא מציאותי, שלא יכול להתממש, אתה מתמלא עוד ועוד אכזבות..."
יש לי מספר שאלות, שאני אשמח שתענו לי מניסיון אישי או מהכרות קרובה עם הנושא.
האם אנשים חיים כל הזמן עם התכונה הזו, זאת אומרת מפתחים את זה מגיל קטן וכל פעם 'נתלים' על אדם שונה? או רק בתקופת ההתבגרות או משהו כזה?
זה נשאר עד גיל מבוגר או שזה חולף מתישהו בגיל הנעורים? (בדר"כ)
בסופו של דבר איך אנשים יוצאים מזה ומתגברים על זה בפועל?
האם זה צורך טיפול פסיכולוגי או שזה בעיה שגרתית וחולפת?
אני צריכה כמה שיותר מידע, מכמה כיווני מחשבה, אז אשמח שתגיבו.
קודם כל זה הקטע שמצאתי שמסביר את הבעיה:
"תלות רגשית היא תופעה קיימת ומוכרת. היא תלויה בדרך כלל באופי של בני האדם. התופעה הזו קיימת בכל מקום: בישיבות, באולפנות, בתיכונים, בצבא, באוניברסיטה, בין בנים לבנים, בין בנות לבנות, ובין שני המינים. האדם ה´נתלה´ הוא בדרך כלל או בעל רגש חזק שאוהב חוויות מסעירות, או בעל רצון חזק לתת ולהשפיע. יכול להיות גם אדם שחסרה לו אהבה בילדותו. הוא רוצה קשר מאוד חזק, שיתפוס את כל כולו. אבל ´בעומק´, האמת היא שהוא רוצה מישהו שיהפוך אותו למוקד המרכזי בחייו. ה´נתלה´ חושב שהוא רוצה לאהוב את השני, אבל בעצם הוא רוצה הרבה יותר שהשני יאהב אותו. זה צורך קיומי בשבילו. לכן הוא סובב כל הזמן מסביב לזה, מחפש אישורים לזה שהוא באמת מספיק חשוב בשביל השני.
הטיפוס ה´תלותי´ רוצה להיתלות במישהו שנראה לו מושלם, הוא רוצה יחס ממישהו כריזמטי. כשמישהו נראה טוב חיצונית, בין אם זה מבחינת המראה ובין אם זה מבחינת ההתנהגות – הוא מושך אליו את הטיפוסים ה´תלותיים´ כמו מגנט.
לכל בנאדם יש חסרונות. יש טיפוסים כעסנים, קמצנים, תאוותנים, רכלנים, פגיעים, חוצפנים, וכולי. האופי של כל אחד נקבע ברגע היצירה שלו. אי אפשר לשנות אותו. העבודה שלנו היא להשתמש בבחירה החופשית ולהפנות את הכוחות שנבראנו אִתם, לאפיקים הנכונים.
התלות צריכה להיות מופנית לקב"ה, הוא באמת מושלם מכל הבחינות, בלי דמיונות.
והוא גם באמת חושב עלינו כל הזמן. כל אחד הוא עולם מלא בשבילו.
מכיוון שאתה רוצה להיות במרכז חייו של מישהו אחר, אתה מאבד את כל העצמיות שלך, אתה חי כל הזמן סביב משהו לא מציאותי, שלא יכול להתממש, אתה מתמלא עוד ועוד אכזבות..."
יש לי מספר שאלות, שאני אשמח שתענו לי מניסיון אישי או מהכרות קרובה עם הנושא.
האם אנשים חיים כל הזמן עם התכונה הזו, זאת אומרת מפתחים את זה מגיל קטן וכל פעם 'נתלים' על אדם שונה? או רק בתקופת ההתבגרות או משהו כזה?
זה נשאר עד גיל מבוגר או שזה חולף מתישהו בגיל הנעורים? (בדר"כ)
בסופו של דבר איך אנשים יוצאים מזה ומתגברים על זה בפועל?
האם זה צורך טיפול פסיכולוגי או שזה בעיה שגרתית וחולפת?
אני צריכה כמה שיותר מידע, מכמה כיווני מחשבה, אז אשמח שתגיבו.
