שיתוף - לביקורת תכנית האירוח של השד מרכוס #2 | אתם החרדים

[הפצחן]

"שלום לך לייבל, המכונה לייבל השחור." אמר מרכוס בחיוך צופן של מגישים משופשפים.
"קצת על לייבל, למי שלא מכיר אותו. אני למשל. לייבל נולד בבני ברק למשפחה חרדית, בהיותו בגיל שמונה עשרה עזב את הבית לטובת הצבא. את שירותו עשה בגלי צה"ל. כיום הוא שונא חרדים, שונא קהילות סגורות ושונא עשירים. אני צודק?"
"כן, כן. אכן. דבריך נכוחים." מלמל לייבל בענוותנות מופרזת. הוא לבש מעיל עור אופנתי, ענד עגילים ונעל נעלי ספורט קרועות למחצה.
"טוב. נתחיל בכמה מילים על הקורונה והפצת המגפה?"
"בשמחה רבה.
תראה, מרכוס ידידי. החרדים מפיצים את הקורונה. עוד מאז האבעבועות השחורות החרדים מפיצים מגיפות, עוד מאז תרפ"טו הם לשים קמח מצות בדם של חתולים סיאמיים. החרדים, אפרופו, משתלטים על המדינה. הם עושים זאת בנחישות מופרזת, בתחכום עילאי ובעקשנות ראויה להערכה. אכן, צדק מוישה רובייני כשאמר: 'עם קשה עורף הוא'. אני צופה שעד סוף 2030 החילונים יתמעטו עד לכמות של עשירית האחוז. הכל בזכות תעשיית ההחזרה בתשובה, בראשות הרב לוי תיש ימח שמו ותואר זקנו.
החרדים הם, בנוסף לכל, פרובוקטיביים חסרי תקנה. אנשים מקובעים בעקרונות טיפשיים וחסרי בסיס. הם אינם פתוחים לטכנולוגיה הייחודית שממלאת את עולמנו היפה, הם נוהגים במנהגים משונים, שלא לומר סגפניים, שלא לומר פרימיטיביים.
החרדים הם, בנוסף לכל מה שאמרתי עד עכשיו, גם שונאים אותנו. כל ילד, ינוקא, עולל חרדי מתוק ונוטף דבש שתפגוש ברחוב יגיד לך מפורשות: אמן ויכלתי להוציא אם שש עשרה ולחורר את מצחך בצורה מקצועית, צורה כזו שכל חוקרי הפלילים של המשטרה הציונית השנואה לא יוכלו לזהות. אותם חוקרים יאלצו במקום זאת להטיח את מאפרת הזכוכית שלהם בקיר ולמרוט את שערותיהם הצבועות בזעם."
"איך זה קשור לקורונה?"
"זה לא קשור לקורונה, זה קשור לחרדים. החרדים הם, בנוסף לכל- גם כפייתיים. הם כופים את דעותיהם המשונות על כל החברה הישראלית על שלל גווניה. הם זוממים להחיל את חוקי ההלכה שלהם על המדינה הציונית, התרבותית, הדמוקרטית והחילונית שלנו."
"לייבל, אתה מעצבן. שאלתי אותך על הקורונה, לא על החרדים."
"או, כן, החרדים! הם בעזרת חברי הכנסת המתועבים שלהם מצליחים לעשות דברים נוראיים במדינה! הם מפיצים את הקורונה! הרי רק לפני חודשיים הגיעו לישראל בחורים שלומדים בישיבה לונדונית. הם הביאו את המוטציה הבריטית לארץ!"
"לפני חודשיים לא הייתה המוטציה הבריטית."
"אז המוטציה ההודית. אל תיכנס איתי לקטנות."
"מה הקשר של בחורי ישיבה להודו?"
"טיול אחרי ישיבה..."
"אתה מבלבל את המוח."
"או, או! בדיוק עכשיו מגיע אלי עדכון. הנה, תשמע: 'בנמל התעופה בן גוריון נחתו צעירים ישראליים שהתגלו כחולים במוטציה הפריסקופטית! על זה אני מדבר! מי אלו אם לא בחורי ישיבה?"
"צעירים ישראליים שנסעו לאיחוד האמירויות?"
"נו, איזה שטויות אתה מדבר. אף חרדי לא טס לדובאי!"
"יופי. הנה הוכחה שאלו לא החרדים."
"נו, אל תיכנס איתי לקטנות. הם שומרים מסורת."
"תגיד, אתה מכיר חרדים בכלל?"
"לא כל כך, אבל יש לי שכן שבן דוד שלו חזר בתשובה."
"אז למה כתוב לי פה שנולדת במשפחה חרדית בבני ברק?"
"אני אשם בטעויות של התחקירנים שלכם?"
"תעליב, תעליב. יותר בקול. אני אשם שאין לנו תקציב?"
"טוב, זה מתפתח לוויכוח עקר. בוא, נרגע, נשתה. מה זה הבקבוק הזה על השולחן?"
"אה, זה ג'וני ווקר בלאק לייבל."
"עאלק אין תקציב, אה?"

 

[הפצחן]

-זלדה, תעלי שנייה למעלה, תגידי לי מה כתוב שמה.
-רגע, יענקלה. אני בדיוק אוכלת את הקרקרים שחיימק'ה שלח לנו מאוסטרליה. יבשים אבל פריכים. חבל שאין כאלו בשערי -חסד.
-זלדה, תשאירי לי בבקשה מהקרקרים, אני רוצה לאכול אותם עם הדג מלוח ששרוליק שלח לנו מדנמרק.
-טוב, בסדר יענקלה. אני כבר מטפסת על הכיסא שחדווה שלחה לנו מניו - יורק.
-לא, תזהרי זלדה. הכיסא שחדווה שלחה כולו רקוב, כמו הקיגל שברוך שלח לנו מסקוטלנד. תיקחי את הסולם שאליעזר שלח לנו מזכרון יעקב.
-בסדר, יענקלה. אל תחפור כמו הטרקטור שבנציון שלח לנו מקלקיליה. אני כבר עולה.
-זלדה, לאט. הברך שלך לא משהו, ממש כמו הטשולנט של אימא שלך. חי חי חי.
-יענקלה, כתוב כאן משהו כמו שיתו--- שיתוף לביקור---- שיתוף לביקורת. כן.
אחח, הראיה שלי נשארה חדה, ממש כמו העצם של הבורי שבלעת בסעודת פורים. איך השתעלת שם, חה חה חה.
-טוב, בואי נפסיק עם זה, זלדה. אם כתוב שם שיתוף לביקורת, אז למה אף אחד לא מבקר?
-כנראה שהם ממש איטיים. כמו הטרנטה שאבא שלך המליץ לנו עליה.

 

[ביזנסטורי - אילה]

או שזה כל כך אותנטי
שזה כל כך ברור אז מה יש להגיב.
בושה!
(והקטע השני מתעלה על הראשון.)

 

[אריאל לוי]

אהבתי!

הקטע השני מתעלה על הראשון!