תכלית לכל קינה

[אשר לב]

תכלית לכל קינה
אין מנחם לכאב
ואין משלים לחסר
ואין ממלא לחלל
ואין מוחק לעבר
ואין ממתיק למעבר
ואין דואג לצרות
ואין רחום לרחם
ואין זוכר לנשכח
ואין זהיר בהרגשה
ואין חומל למצוקה
ואין טהור לטהר
ואין יודע לנסתר
ואין מקשיב לצרה
ואין מאיר לחשכה
ואין מזריח אורה
ואין שיבהיר
ואין שיאיר
ואין אב לילד
ואין צדיק לנשמה
ואין אוויר לנשימה
ואין אור במושבה
ואין שומר לעיירה
ואין רופא לגוף
ואין ציפור שתעוף
ואין גנן לגן
ואין מסדר לבלגאן
ואין מורה ללמד
ואין בונה לבית
ואין וועד לבניין
ואין מורח למשחה
ואין בכי שימרר
ואין אוכל למחייה
ואין שתייה לצמא
ואין שיפיג האימה
ואין ממתק לחך
ואין עשב ללחך
ואין הבל לחום
ואדים לַכְּפוֹר
ושם לחיה
הגדולה המפחידה

ויש אמונה
תכלית לכל קינה

 

[תור הזהב]

איזה פחד, אבל ממש יפה.

 

[גולדי לב]

ואווו
מהמם

 

[Yisrael]

הרעיון יפה, הביצוע גרוע לטעמי.

מהתחלה ברמה גבוהה, ה'קינה' מידרדרת לדברים כמו: "ואין מסדר לבלגאן" (בלאגן, לא מתאים למשלב הלשוני) "ואין וועד לבניין" (נו, אפשר לחשוב... לא מתאים לקונן על כך) "ואין מורח למשחה" (בכלל לא ברור) ואין ממתק לחך (על זה בוכים?) ואין הבל לחום (סורי?) ואדים לַכְּפוֹר (כנ"ל) ושם לחיה הגדולה המפחידה (ולג'וק המפחיד, עם המיחושים הענקים...)