מידע שימושי תינוק קטן מול מראה

  • פותח הנושא KR
  • פורסם בתאריך

יונגערמאן

משתמש רשום
אז כל הדיון כאן זה סוג של "מעלה גרה"?

ומה עם הקצה של הלחם? ותינוק על שולחן גם נכתב?
לא קראתי את כל התגובות.
 

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אז כל הדיון כאן זה סוג של "מעלה גרה"?
מישהו שאל אם מישהו מכיר את צוואת רבי יהודה החסיד ויכול להביא מקור ספציפי שהוזכר כאן.
כל השאר נטחן עד דק, והוסכם שיש להתייחס ברצינות למנהגים, כל עוד מקורם ביהדות.
 

C

משתמש מקצוען
אני מצטערת שאתם לא בדרגה שרואים את השכינה.
והסיבה שאסור לאדם להתפלל בעיניים פתוחות בשמו"ע קדימה, ולא בסידור
כי שכינה נגד המתפלל.
אין חילוק בין אם רואה או לא.
ובקשר לתינוק - נסו לברר את המקור.
מאמינה שזה לא סתם.
1. לא רק אני בדרגה שאני לא ראיתי פני שכינה, אלא גם את, וכל אדם שחי בעולם הזה. כמו שכתוב: "כי לא יראני האדם וחי"
2. יש לך מקור לזה שזו הסיבה שבגללה יש לעצום עיניים? אני חוששת שאת מחליפה בין ההלכה שאסור לעבור מול המתפלל כי השכינה כנגדו, לבין זה שאין לפקוח את העיניים. (לזה יש טעמים רבים אחרים, לדוגמה כדי שיזכה לראות פני שכינה בשעת מיתתו)
3. בקשר לתינוק - יתכן שזה לא סתם, אבל כפי הנראה לא בגלל הסיבה שכתבת.
 

ניהול ויזמות

משתמש חדש
היות ולא היתה פה תשובה שענתה לגוף השאלה חושבתי שמחובתי לענות היות והדברים נגררים אחד מהשני עד ח"ו וחבל
עצם הענין לדון בפורום של נושאים כללים ענייני הלכה אינו נראה כל כך ודי למי שרוצה להבין
(מי שיש לו שאלה רצינית יפנה לרבנים המשיבים בכל מקום ומקום
שיענה לו לפי מנהגיו ולפי מה שהוא אדם וב"ה לא אלמן ישראל)
ולעצם הדיון הנה הרב משה שטרן תלמיד הדעת סופר בשו"ת באר משה חלק ח סימן לו כתב וז"ל נשאלתי אם יש מקור להמנהג שלא להניח להביט לילד במראה טרם שהתחילו שיניו לצאת חשתי כן היה המנהג והנשים הי' מקפידות ע"ז מאוד ידענא שכן היו מדקדקין בבית הורי הק' זצ"ל ובבית קדושת מורי חמי זקני ז"ל שתינוק עד שלא התחיל לדבר ולא התחילו השנים לצאת שלא להניחו להביט במראה כי אומרים שהשניים לא יצאו בזמנו ולא ידבר בזמנו
והוסיף שם את מה שכתב הרשב"א בשו"ת חלק א סימן ט שיצא בדברים בוטים לחזק קבלת אבות וז"ל אין משגיחין בחקירה כנגד הקבלה לפי שחכמת השם למעלה מחקירתנו וככה יקרה לנו מן הדין בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות מעמנו ולמה נסתור קבלתם שקבלו אותה דור אחר דור עד משה רבינו ע"ה או עד הנביאים וכו'
וכעי"ז בשו"ת חוות יאיר סימן רלד ולענין הלכה למעשה נראה דכל מנהג שנתפשט אצל הנשים הנח לישראל שמסתמא הורה להם מורה עכת"ד
וכן בספר נתיבות המערב (מרוקו) כתב נהגו בכמה מקומות להקפיד שלא להעמיד תינוק שעדיין לא התחילו שיניו לצמוח מול מראה והטעם כי קבלה בידם שזה מעכב את צמיחת השיניים ומעכב את הדיבור
ואמנם הרב מאזוז והרב מוצפי כתבו שאין לזה מקור כלל
הגר"ח קניבסקי זצ"ל התיחס לשאלה בספר שאלת רב חלק א' פרק טו אות ב' האם יש מקור להקפיד שתינוקות פחות משנתיים לא יסתכלו במראה?
תשובה העולם מקפידים
ובספר אחר השיב לשואל (בהקדמה לספר הקטן והלכותיו שאלה י"ט אש התורה בראשית עמוד ק' ד"ה האם) שאלה האם צריך להקפיד שתינוקות לא יביטו במראה עד שתצא להן השן הראשונה
תשובה מאן דלא קפיד לא קפדי בהדי
מכל מקום אלו שנהגו לזה או שחוששים לזה יש להם מקור לכך גם מהאשכנזים וגם מהספרדים
נ.ב. לא כל מי שחיפש באוצר החכמה ולא מצא אינו ראיה כלל שאינו קיים ולא דיברו עליו כבר
א. דידוע מה שאמרו חז"ל לא מצינו אינה ראיה
ב. דיש הרבה ספרים שלא הכניסו לשם מכל מיני סיבות
ג. המחפש לא חיפש עם כל ההטיות הלשוניות כידוע שמשתנים ממחבר למחבר
ורק העתיק את דברי הרב הרוויץ שכתב על מקרה דומה לנידון דידן
השמר לך פן יפתה דרש החת"ס אם חז"ל הזהירו ליזהר בדבריכם כ"ש שעלינו ליזהר בפליטת דיו מהקולמוס פען בשפת היידיש הינו עט=קולמוס ועל זה מזהירים השמר לך פן שהעט לא יפתה לא יסטה ממקורו
 

זיי געזונט

משתמש פעיל
ולגבי הענין לא להעמיד תינוק מול מראה, עשיתי על זה בעבר חיפוש באוצר החכמה (56000 ספרים!!!), ולא מצאתי לזה שום מקור, מלבד מקום אחד (אינני זוכר איזה) שכותב שזו שטות.
מצאתי מנהגי מרוקו



1686676858184.png


1686676840942.png
 

בנימין המלך

משתמש רשום
 

זמר אלוף

משתמש פעיל
סבתא שלי תמיד היתה אומרת להזהר לא לשים תינוק מול מראה.
את ההסבר מישהו פעם אמר שהתינוק עלול להשתגע כשיראה את עצמו בלי שיניים (לא לוקחת אחריות, זה מה ששמעתי)
הוא בכלל לא יודע שזה הוא... חחחח
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קד

א בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יי יי אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ:ב עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:ג הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ:ד עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט:ה יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד:ו תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם:ז מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן:ח יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם:ט גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ:י הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן:יא יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם:יב עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל:יג מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ:יד מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:טו וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד:טז יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יי אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע:יז אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ:יח הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים:יט עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ:כ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר:כא הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם:כב תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן:כג יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב:כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ:כה זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת:כו שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ:כז כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ:כח תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב:כט תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן:ל תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה:לא יְהִי כְבוֹד יי לְעוֹלָם יִשְׂמַח יי בְּמַעֲשָׂיו:לב הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:לג אָשִׁירָה לַיי בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי:לד יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה:לה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יי הַלְלוּיָהּ:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

רגעים מכריעים בחיים • אתגר 116

לוח מודעות

למעלה