מידע שימושי תחילת זמן! יש הורים שיש להם ילד/בחור שמתקשה וצריך עזרה/מורה פרטי, למה זה צריך ליפול על ההורים?

יהודי חושב

משתמש פעיל
פתיחת זמן אלול נפתח בס"ד בישיבות ובחיידרים, אין ספק שאין דבר יותר משמח מלראות את ילדי החמד, בחורי הישיבות, חוזרים לספסלי הלימודים לעסוק בתורה קדושה, כהכנה דרבה לקראת ימים הנוראים הבעל"ט, ושנזכה כל עם ישראל להיכתב בספרן של צדיקים, לחיים טובים ארוכים ולשלום.
אוי, כמה חיכינו לזה?
כי הם חיינו!!!

אבל!! אני שומע הרבה את זעקת ההורים, שיש להם ילדים לא עם הכשרונות של הרעק"א.. וכן, יש להם קשיים בהבנה וכדו' והם צריכים עזרה.
את הכאב והסבל שהם עוברים אי אפשר לתאר, חלקם עדיין עסוקים בלמצוא מסגרות מתאימות, וחלקם שכן יכולים להמשיך במסגרות הרגילות, אבל הם צריכים להשקיע סכומי עתק, בהוספת מורה פרטי, וכדו' שמסתכם באלפי שקלים.

ובאמת מה לא ייתן האב כדי להציל בנו? כל אשר לו ייתן בעד נפשו.
אבל השאלה שנשאלת, למה הכל צריך ליפול על ההורים? האם לא די בסבל ועוגמת הנפש שהבחור וההורים עוברים מדי יום ביומו?
הרי לא מדובר במשהו שההורים חלילה אשמים, או משהו נדיר, פשוט, יש יותר כשרונים, ויש שצריכים יותר העזרה, אז למה שהמוסד לא יתמודד גם עם הבחורים החלשים כמו האחרים? ואם צריך להשקיע בבחור, אז שימצאו פתרונות לזה.
למה צריך שההורים יגיעו לצומת דרכים שהם צריכים להחליט אם להיות במצב של זרעו נעזב, או צדיק מבקש לחם?

והאמת להגיד שהמוסדות הם אלו שצריכים להשקיע כל מה שצריך בבחורים החלשים, זה מסוג הדברים שקל להגיד וקשה ליישם, לא מדובר בסכומים קטנים, והמוסדות באה"ק לא במצב שיש להם כסף מיותר ומחפשים מה לעשות עם הכסף שלהם, הרי מתמודדים גם ככה עם חוסר בתקצוב שלהם ובקשיים לא פשוטים.

השאלה שלי היא, לציבור, האם לא ניתן לעשות משהו כדי להקל על ההורים שמתמודדים עם זה לבד כל הזמן?
ברור שאם הציבור ידרוש מהמוסדות ומכל מי שרק יכול, שיעשו הכל שיהיה ניתן להתמודד עם הבחורים החלשים לא פחות מהאחרים.
ייתכן שנצטרך גם שכל אחד יוזיל קצת מכספו , כי בסופו של דבר אין ארוחות חינם!
אבל האם זה לא כדאי? שלא נגיע למצב שההורים המתמודדים יצטרכו לשלם סכומי עתק מדי חודש.
אז בסופו של דבר זה החלטה של כולנו אם אנחנו אומרים שכל אחד מתמודד עם הבעיות של הילדים שלו לבד, או שאומרים שאנחנו כולנו באותו סירה ועל כולנו לשאת באחריות.
למה זה לא יכול להיות כמו הבריאות שחשובים לכולנו, וכל אחד יש לו ב"ה פוליסה בקופה ומשלם כל חודש, והוא יודע שבמצב שהוא יצטרך הוא מכוסה על כל הדברים שהוא צריך לבריאות הבסיסית,
וכן, יש כאלה שבדרך כלל בריאים שלמים, ויש כאלה לדאבוננו שמשתמשים עם זה הרבה, וכולם משלמים אותו דבר, כי זה לטובת כולנו, כי אף אחד לא יודע מתי זה יגיע אצלו, ובאיזה צורה, וכולם מרוצים, וד' יעזור שבאמת כולם יהיו בריאים ושלמים, ויתברר לבסוף ששילמו הכל עבור כלום.
למה זה לא יכול להיות ככה גם בחינוך?
האם יש מישהו שיכול להגיד בטוח שאצל הבנים שלו זה לא יקרה?
הרי מדובר בדיני נפשות, לא פחות!

אני לא בקטע לחפש אשמים, זה גם לא הזמן בלקטרג על עם ישראל.
אני כן רוצה לשמוע רעיונות, יוזמות, איך אפשר להקל על ההורים, לפחות שידעו שהם לא בלבד בחזית.
וישאו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם!

נ.ב אם זה לא אשכול המתאים, אשמח שיכוונו אותי איפה זה מתאים.
 

ווילי וונקה

משתמש מקצוען
קודם כל- במקום שאין אנשים וגו'
אדרבה תפתח פלטפורמה שמשלמים דמי מנוי ומקבלים עזרה כשצריך
אבל זה צריך להיות רווחי לשני הצדדים
שנית- למה שההורה לא ילמד עם ילדו? לא תמיד זה ישים מסיבות כאלה ואחרות, אבל לפעמים בהחלט ישים! כדאי לחשוב על זה לפני שפונים למיקור חוץ. לחלופין אח\ אחות גדולים.
 

HILEL1

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
השאלה למה זה צריך ליפול על ההורים מקוממת!
ההורים צריכים לשלם את זה כי זה הילד שלהם!

בלי קשר אפשר וראוי לעזור להם כמו שראוי וכדאי לעזור לכל יהודי שצריך עזרה
 

שירה 34

משתמש מקצוען
אנחנו באותה סירה
משלמים לאברך שילמד עם בננו
עולה המון וזה חוץ מהישיבה שגם יקרה ממש..
(אגב כמה עולה לכם ישיבה קטנה?)
 

יהודי חושב

משתמש פעיל
זה לא נופל על ההורים.
זו זכות שלנו כהורים לדאוג לילדים שלנו, למתנות שנתן לנו הקב״ה.
מנסיון שלנו כהורים, כל מה שהשקענו בילדים, החזיר השותף השלישי!
רוצה להדגיש, לא כתבתי את זה כהורה, אלא כאחד מהציבור ששומע את הכאב של ההורים, ומזדהה איתם, וחשבתי שאנחנו כציבור צריכים גם לקחת חלק בעניין.
בכל אופן, שומע את הביקורת ומקבל אותה, מניח שזה מגיע ממקום טוב.
אז תודה על החיזוק.
ריגשתם!
 

יהודי חושב

משתמש פעיל
השאלה למה זה צריך ליפול על ההורים מקוממת!
ההורים צריכים לשלם את זה כי זה הילד שלהם!

בלי קשר אפשר וראוי לעזור להם כמו שראוי וכדאי לעזור לכל יהודי שצריך עזרה
אין שום ספק כי עיקר החיוב של התלמוד תורה והחינוך מוטל על ההורים. וזה כולל גם כל ההוצאות הנלוות, ועל זה גם נאמר שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים, חוץ מהוצאת שבתות והוצאת י"ט והוצאת בניו לתלמוד תורה, שאם פחת פוחתין לא ואם הוסיף מוסיפין לו.
וגם אני כתבתי, שבאין מענה יעשו ההורים כל מה שביכולתם להשקיע בלימוד בנם, וכל אשר לו ייתן בעד נפשו.
(והאמת הכותרת קצת בעייתית).

אבל יש גם חיוב על הציבור על לימוד של כל ילדי ישראל, כשהאב לא במצב שיכול, אם זה מדין תלמוד תורה, או מדין תקנת ר' יהושע בן גמלא, או מדין שאר חיובי הקהל, (ומבואר באריכות בשו"ע הרב הלכות תלמוד תורה פרק א ה"ג ובאור שמח הלכות תלמוד תורה פרק א ה"ב), ואני לא רוצה לדון מהצד ההלכתי, אם זה כולל גם השקעה של מורה פרטי וכו', כי תמיד נוכל למצוא נימוקים הלכתיים כדי ליישב המנהג.

השאלה היא מה עדיף לנו כציבור, האם יותר טוב יהיה שכולם ישלמו קצת יותר כדי שיהיה מענה גם לאלו שצריכים עזרה מבחוץ, או שנגיד שכל הורה צריך בעצמו להתומדד להשקיע בבן שלו, ואם הוא צריך עזרה, שיפנה ליהודים, רחמנים בני רחמנים, הנתבעים ונותנים.
ואני כן חושב שעדיף לכולנו את האפשרות הראשונה, (ויכול להיות שאני טועה, כי בזה אנחנו לוקחים את הזכות של ההורים בלהשקיע בבנם כל מה שהוא צריך).

ואני אומר זאת כהורה לילדים מוצלחים שב"ה בינתיים לא צריכים שום עזרה, ואני לא חושש שיהיה להם בעיה כשיכנסו לישיבה בס"ד.
אבל כן קשוב להורים שמתמודדים, וזה לא בא להם כזה בקלות, ואני גם רוצה שהחברים של הילדים שלי יצליחו, כי הילדים שלי לא חיים בואקום, ואם החברים לא יצליחו, אז הם בסכנה של הידרדרות חלילה, וזה ישפיע גם על הסביבה שלו.
ובגלל זה אני חושב שכן יותר טוב שכולנו ייקחו חלק בזה, וכשאנחנו שולחים את הילד/הבחור לחיידר או לישיבה נדע שכולם מקבלים מענה, כל אחד לפי מה שהוא צריך!
 
נערך לאחרונה ב:

חיים הקוסם

משתמש מקצוען
כדאי לך שאתה תשלם כהורה ואתה תוכל לבחור את המורה
אל תעביר את זה לארגונים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קד

א בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יי יי אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ:ב עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:ג הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ:ד עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט:ה יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד:ו תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם:ז מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן:ח יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם:ט גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ:י הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן:יא יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם:יב עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל:יג מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ:יד מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:טו וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד:טז יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יי אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע:יז אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ:יח הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים:יט עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ:כ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר:כא הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם:כב תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן:כג יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב:כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ:כה זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת:כו שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ:כז כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ:כח תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב:כט תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן:ל תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה:לא יְהִי כְבוֹד יי לְעוֹלָם יִשְׂמַח יי בְּמַעֲשָׂיו:לב הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:לג אָשִׁירָה לַיי בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי:לד יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה:לה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יי הַלְלוּיָהּ:
נקרא  3  פעמים

אתגר AI

רגעים מכריעים בחיים • אתגר 116

לוח מודעות

למעלה