הרהורים בשעת ליל מאוחרת על גג הישיבה, מאחורי דרך ברזל מעוקמת וחלודה
02:00 בלילה. אלו השעות שלנו. נקודה.
הצלחנו לחמוק – כמידי לילה – דרך העקמימות שבדלת הברזל, אל גג הישיבה.
ישבנו שם כל החבר'ה. יוסי, בני, אברומי, אני ושמריהו.
בהתחלה היה שקט רגעי, שנוצל להתמודדות מול הרוח על הצתת הסיגריות.
שמריהו, שלא מעשן, שבר את רגעי השקט לנווט את השיחה ל'מגרש' שלו, "ת'אמת, נמאס לי. ללמוד בגלל שהמשגיח אומר. להתפלל כי זה 'סדרי הישיבה'. לא יודע, אני מחפש משהו אחר... יותר עמוק..."
זה הלילה שעושה לו את זה, הרהרתי אני.
יוסי נשף את העשן בהנאה של 'שאכטה' ראשונה, וצמצם עיניים לתוך החושך. כאסטרולוג בחולות מצפה רמון. והמתין. הוא ייתן לבני לעשות את העבודה השחורה, זה התפקיד הרשמי שלו - להסיט את השיחה למקום הראוי.
אברומי העדין, ניסה לגלות עניין בדברי שמריהו, תוך כדי סיבוב של חוסר נעימות בפאתו המוג'לת, טוב לב הוא אברומי, מדי.
ואז, ידו של בני השתחלה למרכז, - ידעתי שזה יבוא – "די, די שמר'ל, המוח שלך מלא בשטויות, 'סע', 'סע'.
שמריהו סמוק מעט, ניסה לענות. אבל הוויכוח הוסט בקריאתו המלומדת של בני "דייך במה שאסרה תורה, שמר'ל, מספיק שאנחנו לא עושים עבירות. מסתדרים עם המשגיח 'פלוס - מינוס'. הכל טוב". "אל תהי צדיק הרבה".
"יאללה, כדורגל, חברים". כך בני.
"מה חדש?" התעניין יוסי. היה ברור שבני לא בא לשאול אותנו, הוא המקור שלנו. הוא רק רצה שנתעניין, וזה באמת מעניין.
"מכבי פתח תקווה 'לקחו' אתמול", בני.
שמר'ל הפנה את מבטו בחוסר עניין. מעמיק להביט אל עומק - אופל - חשכת הלילה.
"בני, איך אתה מסביר את זה שהם תמיד לוקחים?" יוסי. פאותיו מתבדרות ברוח. משוחררות.
בני, פורח כשקדיה בט"ו בשבט, ענה בלהט. "בגלל רוני, השוער, הוא תמיד מצליח 'להעיף' את הכדור ל'חצי' המגרש, ואז כל המשחק רחוק מהשער שלהם". "נראה לי", סייג את דבריו המלומדים, כשסיים.
כששמריהו פתח את פיו הוכנו בהלם. בדרך כלל, כשמדברים על ה'עבודה זרה' הזו, הוא מחפש איזה משהו לא ברור באפלת הלילה בשקט, ומתעלם מהדיון. והנה כעת מעניין אותו, איך זה מועיל לניצחונם של פ"ת?
משתנים בחיים. מה לעשות. "אמור לי מי חבריך..."
בני, נלהב כולו מהאוהד החדש מיהר להגיב, "כשהמשחק רחוק מהשער, קטנים הסיכויים שהכדור יחמוק פנימה, ברגע של אי שימת לב או חולשה בהגנה".
"ואם זה קרוב לשער?" שמריהו.
"ת'לא מבין? אם המשחק הוא קרוב לשער, אז בשנייה אחת שלא שמים לב בדיוק, איזה תל אביבי יכול להבקיע 'שער'. אבל אם הכדור רחוק הסיכויים קטנים.
"אה, אם המשחק הוא רחוק מהשער, אז הסיכויים שיכנס גול הם יותר קטנים?" סיכם שמריהו, מבקש להבטיח את תוספת הכנסת השכלתו. 'סתום' נהיה לנו שמר'ל. אבל בני לא איבד את הטעם, והנהן במרץ.
"אההה" הניד שמריהו את ראשו אט אט במשמעות, "עכשיו הבנתי", והפנה שוב את מבטו אל אופל הלילה.
טיפשים לא היינו...
הבטנו זה אל זה בהלם!
איזה 'שער' הוא הבקיע לנו...
נערך לאחרונה ב: